אנחנו רגילים לבקר, ובצדק, את התנהלותה הכלכלית-חברתית של מדינת ישראל. למרות זאת, למרות חסרונות המשטר הדמוקראטי בישראל, ולמרות כל המפורט בדפי אתר זה – אין כלל דמיון בין המציאות הישראלית בשנת 2010 לבין מדינת ישראל של 1980, שלא לדבר על עשורים שקדמו.

המדינה עשתה צעדים גדולים קדימה שהניבו עלייה משמעותית ברמת החיים ובחופש הפרט. מדינות המערב, לעומת זאת, צעדו בכיוון ההפוך והפער ברמת החיים בין ישראל לאירופה כמעט שנעלם. די אם נבחן את מאזן חובות המדינות לסוף 2009 – נקבל נתון מפתיע: מצבנו טוב ממרבית מדינות המערב. היקף החובות הכוללים בישראל עומד על פחות מ-2 שנות תוצר. באירופה, יפן וארה"ב מעריכים את החובות בהיקף של 3 עד 5 שנות תוצר. חובות שאין דרך לפרוע ביושר.

השוואה בינלאומית של החובות הנסתרים (אלה שאינם נכללים במאזן המדינה כגון התחייבויות של הביטוח הלאומי, תוכניות פנסיה תקציבית לעובדי מדינה וכדומה) בעייתית במקצת, אבל ניתן לקבל מושג כללי – כנראה שהחישוב בכל מדינה שונה במשהו. בארה"ב מביאים בחשבון רק את הגירעון הפדראלי, אבל מה עם חובות מדינות הברית שנושאות בחלק לא מבוטל של מדינת הרווחה האמריקאית? בישראל לא נכללות ערבויות שניתנו לתעשייה (על פי החוק לעידוד השקעות הון), לחברת חשמל, או הסכמי פנסיה של חברות שסמוכות לשולחן הממשלה (כגון אל על בהסכם ההפרטה, תעשיה אווירית ועוד). יש להניח שגם במדינות אחרות מסתתרים "שלדים" דומים בארון הגירעון.

הדיאגראמה הבאה מציגה השוואה של החוב הכולל של מספר מדינות. החומר רוכז ע"י מחלקת המחקר של בנק ההשקעות השלישי בגודלו באירופה (Société Générale Group). היקף החוב הנסתר שאינו מופיע בדיווחים הרשמיים של חובות המדינות מוערך על פי נתונים משנת 2005, המצב כיום גרוע יותר. הנתונים על ישראל מעודכנים ל- 2009 מתוך המאזן של מדינת ישראל שמפורסם על ידי החשב הכללי במשרד האוצר. הנה המספרים הישראלים (מעוגלים לשלם נוחיות): התוצר המקומי שלנו הוא כ- 750 מיליארד שקל, החוב הסחיר הרשמי עומד על כ- 600 מיליארד שקל, יחס חוב-תוצר עומד על כ- 80%. החוב הנסתר (עיקרו התחייבויות בגין זכויות עובדי מדינה ותמיכה בקרנות הפנסיה הותיקות) עומד גם הוא על כ- 600 מיליארד שקל. בנוסף חייבת המדינה כסף לביטוח הלאומי (כ- 145 מיליארד שקל). כך שסך כל החובות הציבוריים של מדינת ישראל ביחס לתוצר עומד בערך על 1.8 שנות תוצר – מצב טוב בהרבה מאשר "במדינות הנאורות ". 

.

.

 .

.