שני, 23 יוני 2014 04:48

זכות העובד לנופש בחו"ל

עובדי הסקטור הציבורי זכאים לנופש מסובסד בחו"ל על חשבון משלם המיסים. עוד הטבה ל"איש השמן" - סיפור מהתנסות אישית.

פעם, לפני שנים רבות, לקחנו את הילדים ונסענו לפארק המים בשפיים. המוני אדם נהרו מהחניון אל הפארק. עמוסים בצידנית, עגלת ילדים וציוד משחקים הכרחי הלכנו אל אשנב הקופה לרכישת כרטיסי כניסה. להפתעתנו, היינו יחידים בקופה. מוכרת הכרטיסים הרימה ראשה ושאלה אותנו: "של מי אתם"? על בורותי אז, אני מודה היום: לא הבנתי את השאלה. לנוכח מבטי המזוגג הרחיבה הכרטיסנית את השאלה: אתם מדיסקונט? מתל השומר? או מהתעשיה האווירית? עניתי שאנחנו סתם מתל אביב. שילמנו את המחיר המלא שמופיע על השלט לזוג + 3. שאלתי את הכרטיסנית אם פתחו את הקופה במיוחד עבורנו. ללא שמץ חיוך היא ענתה ש"היו עוד כמה" לפנינו.

בשנים שלאחר מכן כבר הבנו את העיקרון, וקיבלנו כרטיסי כניסה חינם לפארק המימדיון בתל אביב דרך קרוב משפחה שמכיר מישהו שעשה קומבינה עם ועד העובדים של הרשות לעיצוב עננים. יותר לא עמדנו בקופה לכרטיסים לפארק מים. הקופה מיועדת אך ורק לבוקים לא-מקושרים.

קפיצת מדרגה ב"זכויות העובדים" – נוסעים לחו"ל

שנים חלפו וגם "זכויות העובדים" שודרגו. "דה מרקר" מפרסם כתבה שכותרתה "מלונות וטיסות על חשבון הציבור – עובדי מדינה נהנים מסבסוד סמינרים בארץ ובחו"ל". "סמינרים". מסתבר שאחד מ"סכסוכי העבודה" בתחילת שנות התשעים הסתיים ב"הישג" להסתדרות שעוגן בהסכמי השכר: "ישראבלוף" נוסף לחליבת כסף מהקופה הציבורית שניתנה לו הכותרת האורווליינית "הרחבת הידע לעובדי מדינה". פרטי הקומבינה לא חשובים, השורה התחתונה: מאות אלפי עובדי מדינה, וכנראה גם בסקטור הציבורי המורחב – מבלים באילת, בים המלח, בברלין ובברצלונה. כמחצית מהעלות מכוסה על ידי המדינה, תחת הכותרת "סיור לימודי".

עד לאחרונה, כאשר רצינו לטוס לחו"ל רכשנו כרטיס דרך סוכנות נסיעות (או באינטרנט). לא עוד – אם חדלנו לעמוד באשנב הכרטיסים בשפיים, אז למה שנקנה חבילת נופש לחו"ל בסתם סוכנות נסיעות?

ידיד משפחה טוב בשם חיימו שמקורב לוועד עובדי הרשות האורגנית (כל השמות האמיתיים חסויים כדי שלא נפגע חלילה בבאר ממנה אנו שותים) שילב אותנו ב"סמינריון מקצועי" שנערך, איך לא, בקונדוניה – עיר תיירות עולמית מבוקשת. 7 ימים, 4 כוכבים, 2 ארוחות ליום, 1 מדריך צמוד. המחיר – חצי.

גבירותי ורבותי, אזרחי כל העשירונים: נפשנו בחו"ל על חשבונכם. כדי שאוכל לנפוש בחו"ל על חשבונכם הגדילו את תקציב המדינה, העלו את מס ההכנסה, האגרות והמע"מ, ומחיר הקוטג' עלה בעוד אגורה. ספק אפילו אם עובדי הסקטור הציבורי הרוויחו ­– יוקר המחיה בישראל ניזון, בין היתר,  מכל הצ'ופרים שקיבלו. איך אמרה שלי יחימוביץ (לא ציטוט מדויק): עיני לא צרה במשכורות עובדי הוועדים הגדולים, האם עדיף שהכסף ילך לטייקונים?

אחד מ"ההישגים" הבולטים של המשטרים הסוציאל-דמוקרטים, שמכונים בעברית "חברתיים", היא השחיתות החוקית. המוני "העמלים" מתרגלים לשקר ולרמות כחלק בלתי נפרד ממלחמת ההישרדות היומית. לא רק בישראל, בכל מדינה מערבית "נאורה ומתקדמת".

בסיומו של הטיול המהנה בקונדוניה (סליחה: "הסמינר הלימודי"), במסעדה שמשקיפה אל אגם מרהיב, ערך המדריך המלווה שיחת סיכום קצרה, ולא שכח להודות לוועד עובדי הרשות האורגנית. אליהו, נציג הוועד שמלווה באופן קבוע "סמינרים" מאז שנבחר לתפקידו הקשה, חילק לכולם שאלונים שצולמו ברשלנות כמו טפסים בצבא. ב"שאלון המשוב" נתבקשנו לחוות דיעה על איכות ההרצאות המקצועיות (שכמובן לא היו ולא נבראו), לדרג את המרצה (שלא היה) בסולם 1-5, ולדרג גם את "הידע" שרכשנו. טיול בעיר הוגדר בשאלון כ"סיור מקצועי בנושאי בניה ואדריכלות", וסיור במפעל לעפיפונים הוגדר כ"הרצאה מקצועית על התעשייה הכבדה בקונדוניה". כאן כבר סרבתי לשתף פעולה. כל יתר עובדי הרשות האורגנית מילאו את הטופס בשקדנות וללא ערעור. אליהו מהוועד אסף את טופסי המשוב אל ניילונית מסודרת. 
 
דוגמאות ל"סמינריונים" לעובדי מדינה (דה מרקר): המחיר ל"סמינר" כולל חצי פנסיון במלון הוא בערך כעלות הטיסה.

 

1475 2

העיתון דה מרקר מצטיין בתיאור עיוותים כלכליים וחברתיים בישראל, אך נמנע בעקביות מלהצביע על פיתרון. לדידו, הבעיה במנהיגות – שצריך להחליף, בכשלי ניהול – צריך מנהלים מוכשרים יותר, בחקיקה וברגולציה שלא אוכפים. אף אחד לא תוקף את המשטר הסוציאליסטי, את עצם קיומו של הסקטור הציבורי השמן, את העשייה הממשלתית, את רמיסת זכויות הפרט למען "זכויות הכלל". נהפוך הוא: כולם מוחים כף לכל ח"כ שמעלה הצעת חוק "להגדלת אחריות המדינה". 

אשמח לספר לכם על טיולנו הבא על חשבונכם.

מוטי היינריך  



1475 1


עודכן לאחרונה ב רביעי, 18 מאי 2016 04:48
אשר פט 23/6/14
מדהים-היה לנו אותו נסיון בשפיים!
לפני כמה שנים ביום עבודה רגיל, לקחנו את הילדים לפארק המים של שפיים. חנייה די ריקה, אבל זה יום עבודה, לא? אנחנו באים לקופה (וו שרוקה...:) והקופאית אומרת "סליחה, היום זה "יום סגור"... מה סגור?! היום יום אן ורק ל"וועד עובדי בנק לאומי!, מה אתם לא יודעים?" נדהמה הקופאית.הילדים פרצו בבכי תמרורים והחלו להשחית את שורת האוטובוסים של עובדי הבנק המאושרים. פתאום ניגשה אלינו נערה חיננית שראתה במצוקתנו ואמרה שתנסה לעזור לנו, אך זה תלוי "בו" - והצביע על איש כבן 40 הלבוש כובע בוקרים ציורי עם נוצות של ציפורים אקזוטיות ושיני כרישים נעוצים בסרט השחור, בקיצור - ראש הוועד.לזכותם יאמר שהם נתנו לנו כרטיסים בחינם ותלושים (כן!) לכריכים, ממתקים וגלידה, הכל על חשבון תשלומי הוועד של עובדי בל"ל! זה לא היה ישירות על חשבון משלם המיסים אבל כולנו יודעים שהבנקים בישראל הם ייצור כלאיים החולב את צרכן הישראלי ומחלק את ה"חלב" (בעצם, את ה"שמנת") לפי הסולם הבא: קודם לראשי הוועדים, אח"כ לעובדים הוותיקים, לעובדים פחות וותיקים, מממן משכרורות עתק לעובדי בנק ישראל - ובתמורה לכל הדבש הזה, המפקח (רגולטור, למתיוונים) מרשה לבעלי המניות להרוויח קצת ושומר עליהם מתחרות ע"י מניעת כניסה של מתחרים חדשים מחו"ל ומקומיים.
0
יוסי ברנע 23/6/14
ציטוט מהגשש
מה שמגיע לי, תשלם לי (אומר העובד המאורגן בארגון בעל כוח) ומה שמגיע לך תשלם לעצמך ( מי שלא)
0
יעקב 24/6/14
איש הוועד טס בחינם
שכחת לציין שאנשי הוועד שמארגנים את הסמינרים בודקים קודם את השטח וטסים ומתארחים בחינם בכול מקום על חשבון משרד הנסיעות המארגן, ששיך במקרה לבן דוד של ראש הוועד.שלא לדבר על המנהלים במוסד הממשלתי שצריכים כמובן לאשר את העסק, הטסים "בתפקיד" על חשבון המדינה.
0
אשר פט 24/6/14
ואף אל פי-כן, נוע תנוע!
אני מקווה שאת הציטוט של גלילאו כתבתי נכון, אבל מה שברצוני לציין זה את האטימות של ה"איש ברחוב".מצד אחד, האדם ה"פשוט" מבין את ה"קומבינות", שחיתויות, מתקומם וכועס, נרגן וקוצף על מה שכל בר דעת רואה ומה שכל כך טוב מתואר באתר זה, אבל (הבה ה"ואף אל פי-כן") בסוף מצביע ליאיר לפיד (במיוחד "מצביעה") וחושב (למעשה "לא חושב") כ-STATIST שהביעה היא ב"טייקונים", ב"מושחתים" ושאפשר לפתור הכל ע"י חוקים ,הוראות ופיקוח טובים יותר, ושדמוקרטיה מאפשרת לבחור מין "תמנון" חכם, נבון, והכי הכי חשוב - צודק והוגן (מעניין איך מגדירים זאת אך זה עניין אחר), בעל אלף זרועות אוהבות שינתב את דרכי המדינה לעתיד ורוד של צדק חברתי, סביבה טבעית ובטחון לעד. האין זה כך, בתיה, דביל (איפה אתה, לאן נעלמת?) ואחרים!?
0
יעקב בנימין 26/6/14
מי נוסע לחו"ל?
אפשר לבדוק מיהם ה הישראליםשיש להם כסף לנסוע כל שנה פעמיים שלוש אני מהמר שרובם הם עובדי מדינה ואנשי צבא
0

3000 תוים נשארו