הנה סיפור זוועה מהמדור "המדינה היא האלוהים, היא הכול יכול, היא יודעת יותר טוב ממך מה טוב בשבילך", או מהמדור: זוועות הקולקטיביזם. הסיפור הזה מתרחש לא בארץ מזרחית חשוכה, או בגן העדן הקומוניסטי. הוא מתרחש באמצע אירופה הבורגנית, "התרבותית" והשלווה. הסיפור מתרחשבשוויץ, ומובא על ידי ה- בי.בי.סי. באנגלית. יש שמביאים את שוויץ כדוגמה לארץ חופשית יותר מהרגיל – את זה עושים אנשים שיודעים מעט מאד על שוויץ.
הסיפור פשוט. החל בערך ב- 1850, ועד כמעט 1970 נהגו שרותי הרווחה בשוויץ להוציא, בכוח, ילדים עניים ממשפחתם, ולמסור אותם למשפחות אומנות, בכפרים. המשפחות האומנות השתמשו בילדים כעבדים והעבידו אותם בפרך בשדות, הכו אותם, התעללו בהם, הרעיבו אותם ומנעו מהם טיפול רפואי. הילדים נלקחו, בכוח, ממשפחות עניות, משפחות הרוסות וחד הוריות. שרותי הרווחה (של המדינה) ראו לעצמם זכות וחובה ל"טפל" בילדים אלה בלי להתחשב כלל ברצונם של הילדים או הוריהם. לילדים ולהורים אין זכויות במקום שהמדינה היא האלוהים – למדינה יש זכות לעשות כראות עיניה.
המשפחות האומנות, בכפרים, ניצלו את הילדים ככוח עבודה זול, בעידן שהחקלאות התנהלה בעבודת כפיים, ולא היה עדיין מיכון, ובעידן ששוויץ הייתה מדינה ענייה עדיין (היום היא העשירה ביותר בתבל). את כל הפרטים המדהימים על ההתעללות בילדים בחסות המדינה מומלץ לקרוא בכתבה. מעריכים שהיו מאות אלפים של ילדים כאלה.
היום שוויץ, כמדינה הביעה חרטה, ויש חבר פרלמנט שמנסה להשיג פיצויים עבור כ 10 אלפים ילדים כאלה שעדיין בחיים. יש גם מוזיאון שמתעד את התופעה, וארכיון, בו השוויצרים המסודרים (היקים) מחזיקים תיק לכול ילד, ועכשיו היו מוכנים אפילו לחשוף אותם.
סמכויות יתר בידי המדינה זה דבר מאד מסוכן. הזוועות הגדולות ביותר מתרחשות כאשר המדינה רומסת את זכויות הפרט.
יעקב
את הפגיעה צריך לראות על רקע התקופה
לפני 100 או 150 שנה בוצעו פשעים דומים כמעט בכל העולם. גם חטיפת ילדים לשירות צבאי הייתה במדינות מסוימות. החוק בוטל בשווייץ לפני כ-50. גם זכות בחירה לנשים לא הייתה עד אותן שנים. השוויצרים לפחות הפכו את זה היום ל"נושא", אבל ללא הקשר אידיאולוגי. חבל שהם רואים את העוול ככשל נקודתי ולא כאחת מתוצאות הקולקטיביזם ועליונות המדינה על פני חופש הפרט.זהו המצב בישראל 0/14 קיבוצים פנימיות
מנתוני השדולה למען הילד ישראל מובילה בהוצאת ילדים מידי הוריהם כדי למלא , את הפנימיות ובתי האימוץ ,ייתכן ויש הגזמה בכתבה
שרותי הרווחה מוציאים ילדים מידי הוריהם ומוסרים אותם למשפחות אומנות או מוסדות (בתי יתומים), בכול מקום, גם עכשיו, וזה נחוץ. לרוב מדובר בהורים שאינם מסוגלים לגדל את ילדיהם, או אינם רוצים - יש גם כאלה.כאשר הדבר נעשה בלי הסכמת ההורים - זה מצב מסוכן, שיש לטפל בו בזהירות רבה.אני מניח שגם ילדים טבעיים, בכפר, באותה תקופה עבדו במשק... זה לא היה חריג... וכנראה היו גם משפחות אומנה שהתיחסו טוב או לפחות תקין לילדים.בארה"ב, באותה תקופה, הייתה תכנית לעיקור, בכוח, של נשים "רפות שכל" - במטרה שלא יולידו ילדים, וכך להשביח את הגזע. כלומר - זוועות התרחשו גם במקומות אחרים.ובכול זאת: הביעה היא - המדינה בעלת סמכויות יתר נוטה לרמוס את האזרח - שמטבע הדברים הוא חלש מול המדינה (מול העדר).לשירותי הרווחה אם איני טועה יש גם
סמכות למסור ילדים לאימוץ. לעיתים קרובות זה נעשה תמורת שוחד - האשמה חמורה נכון? - ולעיתים קרובות מדובר בהתנהלות אכזרית קורעת לב מול החלשים ביותר. נדמה לי שאשה בשם עו"ד הרצוג לחמה בתופעה. מכל מקום מדובר בתופעה אופיינית למדינת רווחה תואר מקביל בערך למדינה שוויונית. בקיבוצים מתפתחת תופעה של רוע בין אדם לשני , מספרת עליו נעמי פרנקל, אם נערב פסיכולוגיה בכלכלה ובפילוסופיה נאמר, נטלת מהאדם את זכות הקניין שלו, נטלת ממנו את נדיבותו הטבעית ואנושיותו והפכת אותו ללא אדםעוד כתבה על הילדים-עבדים
התפרסמה בניו יורק טיימס. היאמספרת שהמשפחה האומנת הייתה מקבלת תשלום מהמדינה (או הקהילה) עבר האחזקה של הילדים, בנוסף לעבודת הכפייה של הילדים עצמם. וגם _ שהיו מכרזים, והילדים נמסרו למשפחה אומנת שדרשה "דמי אחזקה" הכי נמוכים.http://www.nytimes.com/2014/11/11/opinion/slaverys-shadow-on-switzerland.html?hpw&rref=opinion&action=click&pgtype=Homepage&module=well-region®ion=bottom-well&WT.nav=bottom-wellגם בארה"ב הייתה תופעה דומה
ילדים עזובים, חסרי בית ויתומים, נשלחו מהערים הגדולות בחוף המזרחי לאימוץ על ידי משפחות חקלאיות במערב התיכון. מעריכים שבין 1853 ל 1929 (כאשר הנוהג הופסק) נשלחו כ 250 אלף ילדים מערבה.http://en.wikipedia.org/wiki/Orphan_Train