רביעי, 13 יולי 2016 04:32

מיתוס "נטל המס הנמוך בישראל" – איך גובים מאתנו מס "בלי שנרגיש"

פעילים "חברתיים" מרבים לטעון שנטל המס בישראל נמוך וניתן להעלותו. אך כשמביאים בחשבון את שלל הדרכים העקיפות שבהן המדינה שולחת את ידה לכיסנו, התמונה משתנה לחלוטין.

לעיתים קרובות אנחנו נתקלים בטבלאות וגרפים כמו הטבלה שבהמשך. טבלאות מלומדות אלה מציגות שנטל המס בישראל נמוך יחסית "לעולם". גם ועדת טרכטנברג שקמה בעקבות "המחאה החברתית" של 2011 הגיעה למסקנה שנטל המס בישראל נמוך דיו ולכן צריך לחדול מקיצוצי מיסים. "נטל המס הנמוך בישראל" הוא הבסיס לדרישת "החברתיים" להגדלת "ההוצאה האזרחית" כמקובל "במדינות אירופה הנאורות".

 

1644

 

איך לוקחים מאתנו יותר כסף אבל גם מקטינים את נטל המס? 

לכאורה דבר והיפוכו – מסתבר שזה בהחלט אפשרי ולרשות הממשלה עומדים מספר כלים כדי לבלבל אותנו עם נפנוף בדגל המטעה של  "נטל המס הנמוך בישראל".  למעשה מדובר במצג שווא, המתעלם מהדרכים הרבות והסמויות שבהן הממשלה שולחת את ידה לכיסנו מבלי שנרגיש בכך. קיים מס הסמוי מן העין, שאיננו מופיע בתלוש המשכורת שלנו ואיננו חלק מהמע"מ שאנו משלמים בסופרמרקט או במוסך.

הנה דוגמה: הממשלה מחליטה להשתלב ב"מאבק" הבינלאומי להקטנת "התחממות כדור הארץ" ולהשקיע מיליארדים רבים במתקני הפקת חשמל מהשמש. למה הממשלה צריכה להשקיע? כי השטות הזאת לא כדאית כלכלית ושום יזם בעולם לא מוכן להשקיע ב"עסק" מכספו מבלי שהרווח יובטח על ידי המדינה. 

כדי לסבסד את "המשקיעים באנרגיה חלופית", המדינה הייתה צריכה להעלות את מס ההכנסה, לגבות יותר מיסים ולשלוח צ'ק בדואר "למשקיעים" – בדיוק כפי שנותנים מענקים לחברת אינטל להקמת מפעל בקריית גת מתוך תקציב המדינה.

אז מה אפשר לעשות כדי לסבסד את "המשקיעים באנרגיה חלופית" מבלי להטיל מיסים נוספים עלינו? מחייבים כל משפחה בישראל להעביר מידי שנה מאות שקלים ישירות ל"משקיעים" ולא דרך תקציב המדינה. איך? דרך חשבון החשמל. מאלצים את חברת חשמל לקנות את החשמל הסולארי מה"יזמים" במחיר גבוה במיוחד ולשם כך מיקרים מלאכותית את מחיר החשמל. נטל סבסוד האנרגיה הסולארית מוטל ישירות על צרכני החשמל. כך "נטל המס" נשאר נמוך אבל לנו זה עולה יותר!

דוגמה נוספת: החקלאים בישראל הם קבוצת אינטרס חזקה. הפוליטיקאים נאלצים לסבסד אותם במיליארדי שקלים מידי שנה. מה עושים? שום פוליטיקאי לא מעוניין שיזקפו לחובתו הטלת מיסים כדי לאפשר מענקים מתקציב המדינה לחקלאים. ובכן, יש פיתרון!    

עוטפים את מדינת ישראל בחומות מכס גבוהות על יבוא חקלאי, מגבילים את הייבוא באמצעות מכסות ואולי גם בעזרת תקנות "בריאות" מחמירות – ירקות ופירות מתייקרים. והתוצאה: מאות שקלים בשנה מוזרמים ישירות מכל משפחה בישראל אל החקלאים ואל שרשרת שיווק התוצרת החקלאית. ולא רק – כל פעם שאנחנו שוטפים את האסלה בשירותים בבית, אנחנו מסבסדים את מחיר המים לחקלאים. כך "נטל המס" נשאר נמוך אבל לנו זה עולה יותר! כך מוזרמת "התמיכה בחקלאות" אל החקלאים ללא צורך בהכבדת נטל המס.

ואם כל זה לא מספיק, החקלאים נהנים גם מסבסוד ישיר מתקציב המדינה שכן נכלל ב"נטל המס", כמו למשל סבסוד "הקרן לנזקי טבע" מתקציב המדינה – זו שמפצה חקלאים כשיש יותר מידי גשם או פחות מידי גשם...

נטל "המס הסמוי", אותו המס שהאזרח מעביר ישירות לקבוצת הלחץ נעשה מוחשי כאשר "מס סמוי" מבוטל (נדיר מאד) ואז הוא הופך ל"מס גלוי" מתקציב המדינה. דוגמה לתהליך ההפוך היא "הרפורמה" בגידול ביצים ועופות למאכל שבמסגרתה זכו חקלאיים ל"משכורת לכל החיים" מתקציב המדינה במקום "הגנות" אחרות שבוטלו (מס סמוי).  

כל ניסיון לפגוע בסבסוד הסמוי מהצרכן לחקלאים גורר זעקות שבר קבועות. החקלאים כבר התרגלו למתנות, הן הפכו לחלק של "זכויות החקלאים" שאסור לגעת בהן. לכן, הפוליטיקאים ימשיכו לתמוך בחקלאי: עכשיו מחיר הביצים לצרכן ירד, השר כחלון יזכה למחיאות כפיים, אבל נטל המס יעלה בגלל סבסוד ישיר מקופת המדינה אל חשבון הבנק של החקלאי. כך קורה באמריקה ובאירופה: נטל המס הישיר באירופה גבוה מאשר אצלנו, בין היתר, בגלל הצורך לממן סובסידיות ישירות לחקלאות מתוך תקציב המדינה (כ-60 מיליארד יורו לשנה באירופה).   

אין מתנות חינם – גם לא "צמצום פערים חינם"  

"המדינה החברתית" מנסה ללא הרף "לצמצם פערים". משימה יקרה ולרוב גם חסרת תועלת: צריך לגבות המון מיסים ולהעביר את הכסף לקבוצות גדולות של "נזקקים" דרך מנגנונים של הבטחת הכנסה, מענקי לידה, קצבאות לבעלי מוגבלויות, מענקים לגמלאים ושלל הטבות אחרות. אבל הטלת מס שולי של 80% כדי לממן ים קצבאות "מגיע לי" היא התאבדות פוליטית – הרי צריך לשמור על הצגה של "נטל מס" נמוך. 

הפיתרון זהה, לא מטילים מיסים נוספים, אלא מחייבים את המעסיקים לשלם ישירות ל"נזקקים" (כולנו): חופשה בתשלום מלא ארוכה יותר (החל מינואר הקרוב נקבל עוד יומיים בשנה חופשה), הפרשה גבוהה לפנסיה של העובד (החל מינואר הקרוב שוב תעלה הפרשת המעסיקים לפנסיית חובה), חובה "להעסיק" בעלי מוגבלויות, יום א' חופשי ובתשלום מלא. כל אלה הם תחליפי מיסוי – מס סמוי. גם כאן, העלות מתגלגלת אל המוצרים והשירותים שאנו צורכים.

שיטה חביבה על "חברתיים" להיטיב עם ציבור הבוחרים היא אספקת שירותי "חינם". את עלות המתנה לא מממנים באמצעות הגדלת "מיסוי עכשיו", אלא דוחים את המס לעתיד – הרבה מעבר לקדנציה של הפוליטיקאי המיטיב. מגדילים את הגירעון בתקציב המדינה למימון ההוצאות החברתיות הגדלות מבלי להכביד את "נטל המס". 

איך עושים את הקסם הזה? לוקחים הלוואה כדי לממן את הגרעון בתקציב המדינה. בעוד 15 שנים, תהיה בעזרת השם ממשלה אחרת – היא תהיה "רעה" ותעלה את המס כדי לפרוע את ההלוואה. בשפה המכובסת של המחוקקים ועיתוני הכלכלה קוראים לתרגיל המלוכלך הזה "הגדלת יעד הגרעון". לרוב, גם לפוליטיקאים שמבינים את התרגיל קשה להתנגד לו, מחשש לסטיגמה "אנטי חברתית".

הנה דוגמה טרייה מהשבוע האחרון להגדלת נטל המס הסמוי: "חדשות טובות" לכאורה – אושר תיקון בחוק הגנת הצרכן, ביוזמתו של "החברתי הדגול" ח"כ איציק שמולי, לפיו עולים חדשים, קשישים (מעל גיל 65) ובעלי מוגבלויות יוכלו לבטל עסקה עד 4 חודשים מביצועה. החוק מניח באופן גורף שכל יחיד שמשתייך לאוכלוסיות אלה – בערך רבע מהאוכלוסייה – גם מוגבל בהבנתו. אם החוק "יצליח" תוכל בערך מחצית מהאוכלוסייה בישראל (כולל "טרמפיסטים" ש"קנו" מוצר עבור הקשיש...) לבטל עסקאות קניה שנעשו באמצעות "שיווק אגרסיבי". המוכרים יצטרכו להביא בחשבון סיכון זה ולהעלות את מחירי המוצרים באופן גורף ולכולם. זהו מס סמוי חדש שיועבר מכלל האזרחים אל חברות השיווק כפרמיית ביטוח שלהן כנגד "החזרות מוצדקות של מוצרים" במסגרת החוק החדש.    

נחזור לטבלה המרשימה שבתחילת הכתבה. צריך להתייחס בספקנות לנתונים של חשבונאות לאומית השוואתית בין מדינות. נטל המיסוי צריך לכלול גם את כל מגוון המיסים הסמויים שמוטלים על האזרח באמצעות חוקים שכופים עליו להעביר חלק משמעותי מפירות עבודתו ישירות אל קבוצות אחרות באוכלוסיה. שיטת המיסוי הסמוי מאפשרת לפוליטיקאים "החברתיים" לרמות את הציבור ולהציג את מתנות החינם שהם מעניקים ללא העלות שבצידן. מציגים לציבור תמונה חלקית בלבד, רבע הכוס המלאה של "החוק הטוב". 

רפורמת מס נדרשת – מס אחד, קצבה אחת

שיטת המיסוי צריכה להתבסס על אמירת אמת שקופה של השלטון לאזרח, ללא מיסים נסתרים בגניבה. כולם צריכים לשלם מיסים – גם עניים מרודים. צריך להיות מס אחד ויחיד בלבד ולכל הצעת חוק "חברתית" יצורף חישוב בכמה יגדל אותו המס לכל אזרח כתוצאה מ"נדיבות" הממשלה.

כל קצבאות התמיכה "בחלשים" צריכות להתבטל. שלל התמיכות יוחלף בקצבה אחת בלבד: "קצבת קיום" לפי קריטריון מחמיר אחד: סעד למי שחסר יכולת להתקיים בכוחות עצמו. לא כל הקשישים – אלא רק אלה חסרי רכוש, נעדרי תמיכה משפחתית. לא קצבה "לכל ילד" – אלא קצבה למשפחה חסרת רכוש שעל סף הקיום בלבד. לא קצבת נכות "לכל הנכים" – אלא רק לנכה חסר רכוש ויכולת להתקיים. המדינה לא צריכה להתעניין אם אנחנו נכים, קשישים או אם חד-הורית – צריך להיות רק קריטריון אחד לקצבה – יכולתנו להתקיים.      

מס אחד וקצבה אחת הם שקופים. כל הצעה "חברתית" להעלאת "קצבת הקיום" תוצג מול העלאת המס המיידית הנדרשת. מס שכולם משלמים חייב להיות מס עקיף שמשולם כאשר אנחנו קונים מוצר (כמו מע"מ או מס מחזור) – כך כולם משלמים. העלאת מס כזאת היא נושא ראוי למשאל עם – לא בטוח שהרוב יסכימו (בשוויץ דחה משאל עם הצעה להנהגת שכר מינימום).  

במדינה שתתנהל על פי מתווה זה לא יהיו סובסידיות, יהיה אפס מכס, לא יהיו חוקים להגנה על "הפרנסה" של הלולנים, נהגי המוניות, או עורכי הדין. הכול פתוח לתחרות, תקציב המדינה יהיה מצומצם ולכן המיסוי יהיה נמוך. כך נהיה למדינה העשירה בעולם שבה גם עניים יוכלו לחיות בכבוד בזכות יוקר מחיה הנמוך בעולם.

 

מוטי היינריך 

 

פורסם גם באתר "מידה"

 

הערה

ההצעה ל"קצבת קיום" מינימאלית (במקום שלל הקצבאות הנוכחי) אינה מתאימה לכאורה ל"רוח האתר", אלא ל"רוח העם". אנחנו בטוחים גם שאין בה צורך. במדינה שתנוהל על פי עקרונות "קו ישר" מדינת ישראל תהיה העשירה בעולם. בתנאים אלה, מספר "הנזקקים האמיתיים" תחת קריטריונים מחמירים – יהיה זעום (גם כיום אין אחיזה במציאות למספרים שמופיעים ב"דוחות העוני"). באותה קבוצה קטנה של מוכי גורל אמיתיים יטיבו לטפל ארגוני צדקה התנדבותיים, טוב מטיפולה של הפקידות הממשלתית. כתוצאה מביטול מנגנון הסעד הממשלתי, תהיה ירידת מדרגה נוספת במיסים וגם ירידת מחירים נוספת. אוכלוסיית המצוקה האמיתית תקטן עוד יותר.

 

עודכן לאחרונה ב שבת, 28 אוקטובר 2017 06:34
מסי
שאלת תם...
מדוע שלא במקום מס מחזור או סוג אחר של מס הדורש גביה אקטיבית ואפשרויות התחמקות, שיהיה "מס אינפלציה" בלבד?כלומר: אין גביית מסים. כל תקציב המדינה ימומן מהדפסת כסף ללא חוב.מה ההבדל עם במקום גביה של נגיד מס מחזור 5% בשנה, ערך הכסף יישחק כל שנה ביחס דומה?כך "הגביה" תהיה מול כולם ללא יוצא מן הכלל וללא מעלימים.
0
יוסי ברנע
צודק אבל בכל זאת
מסכים כמעט לכל הטענות. נכון וצודק שיהיה מס עקיף כמו מע"מ שבניגוד לטענות ה"חברתיים", לא כולם ישלמו אותו דבר, כי הלחם של העניים שונה מזה של המעמד הבינוני שלא לדבר על האלפיון עליון. ניתן לציין שכבר בתקופת תנועת "עצמאות" הוכחה הטענה שיש לבטל את מס ההכנסה שאף גורם יותר נזק מתועלת. אני פחות מסכים בגישה לבעלי מוגבלויות. ראשית צריך לעמוד על המוגבלויות כמו גם הצרכים, שלעיתים מדובר ברכבים או כיסאות מסוג מסוים, שלא בהכרח זולים. מתוך זה שמדינה אינה שם אחר לחברה, אלא מדובר במערכת מחויבויות והביטוי הקיצוני הנכונות להילחם ולהיהרג, אני גוזר שיש מחויבות של המדינה כלפי אותם אלו מעבר לקיום "המינימלי" כפי שהוצג. לא נכון שאם ישראל תהיה מדינה עשירה מאוד לא יהיו כאלו שלא יצטרכו סיוע, כי העוני אולי יצטמצם אבל לא יעלם. יש הגיון שהמדינה תהיה מחויבת באחוז מסוים להעסיק בעלי מוגבלויות מעצם העובדה שקשה להם להשיג מקומות עבודה. ומה לגבי עסקים פרטיים? כמובן שאין לחייב אבל יש גם הגיון להציע להם "סבסוד" מסוים. אולי לא יהיה צורך בכך, אבל זהו כיוון חשיבה לגיטימי ואני לא שולל אותו מראש.
0
חשבון פשוט
נטל המס הוא 99%
לפי הפירוט הבא:מס הכנסה+ביטוח לאומי+מס בריאות 50%מס פנסיה עובד+מעביד (שאת רובה לא נראה) 10%40% מהמשכורת הולכת על דירה ומכונית שמיסים מהווים 50% ממחירם - עוד 20% הלכונוסיף עוד שירות צבאי 3 שנים מתוך, אפקטייבת, 30 שנות עבודה עוד 10%נוסיף ארנונה עוד 6% הלכומכל מוצר מיובא יורדים הוצאות מיסי נמל ומכס ואנו משלמים על חוסר היעילות בנמלים במחירים יותר גבוהים.מכון התקנים, כשרות, בנק ישראל, רשות ההגבלים העסקיים, חוקי עבודה מיותריםבסופו של יום המדינה זורקת לפח לפחות 99% מפרי עמלנו.
0
דקדקן
המחבר משתמש יותר מדי במרכאות
אני אוהב את הכתיבה של מוטי, אבל לא צריך ״להכניס״ מרכאות לכל ״משפט״ שני.
0
שי
חוזר: מיתוס "נטל המס הנמוך בישראל" – איך גובים מאתנו מס "בלי שנרגיש"
האחוזים שציינת לא מתייחסים לאותו שלם ולכן זו טעות לחבר אותם.מהו השלם בחישוב שלך, שממנו מופחתים המסים? שכר ברוטו? שכר ברוטו בתוספת הפרשת המעסיק לפנסיה? שכר ברוטו בניכוי הפרשת העובד לפנסיה? שכר נטו?כל שיעור מס בחישוב שלך מתייחס לשלם אחר...
0
שי
חוזר: מיתוס "נטל המס הנמוך בישראל" – איך גובים מאתנו מס "בלי שנרגיש"
תגובתי מתייחסת לזו של "חשבון פשוט" (#4).
0
נחמיה תנא
סיבסוד המים לחקלאים ?
אני מזדהה עם מרבית הקביעות שבמאמר, אך מתקומם כנגד הקביעה שאנו הצרכנים הביתיים משלמים מס "בכל פעם שאנו מורידים את המים באסלה". זוהי פשוט דמגוגיה חסרת שחר, שלא לומר עלילת דם כנגד החקלאים. האמת היא שגם המים לחקלאות וגם המים הביתיים, נמכרים במחיר מופרז, ומי שמרוויח הם ספקי המים (מקורות, הרשויות המקומיות ותאגידי המים שלהן - וכמובן רשות המים.) מחיר המים הנקוב לחקלאי רחוק מעלותם האמיתית הכוללת גם "זכויות מים" וקנסות חריגה אליהם נקלע החקלאי בגלל הקצאות מקוצצות שלא ניתן לעמוד בהן. יוצא כי אין כל סבסוד למים החקלאיים ובוודאי לא על חשבון המים הביתיים. יצוין כי אין כיום מחסור במים, לא לחקלאות ולא לצרכנים ביתיים, בעקבות הקמת מפעלי ההתפלה, מה עוד שחלק נכבד מן המים בהם משתמשים החקלאים הם מי קולחין (מי ביוב מטוהרים) הנמכרים אף הם במחיר מופקע. במחירי מים חקלאיים יש אפליה גלויה בין צרכני "ההתיישבות העובדת" (קיבוצים ומושבים) הקונים ישירות מ"מקורות" או מאגודות המים שלהם, לבין חקלאי המושבות/ערים הנאלצים לקנות מתאגידי המים השייכים לרשות המקומית, במחירים כפולים לפחות. אגב, מים ביתיים ומים חקלאיים הם שני מוצרים שונים לחלוטין מבחינת עלות הפקתם ודרך הובלתם לצרכן, כך שהפרש המחירים מוצדק.
0
יעקב
נחמיה טנא - אתה מטעה
"מים ביתיים ומים חקלאיים הם שני מוצרים שונים לחלוטין מבחינת עלות הפקתם ודרך הובלתם לצרכן, כך שהפרש המחירים מוצדק"לחלוטין לא נכון.מים הם מים. המחיר הוא אותו מחיר. נכון שהצרכן הביתי צריך לממן את הפריסה והתחזוקה של רשת המים העירונית. העובדה היא שצרכן ביתי משלם בין 4 ל 8 ש"ח למ"ק מים, בעוד החקלאי משלם רק כ שקל או 1.25 שקל (לא יודע בדיוק). ההפרש הזה מהווה סיבסוד שמועבר מהצרכנים העירוניים לחקלאים. רק חלקו הקטן נובע מהפרש עלות רשת המים.המדינה משלמת למתפילי המים כ 2.5 שקל למ"ק, החקלאי משלם רק במחצית הסכום הזה עבור המים שהוא מקבל (אחרי שהמדינה הביאה את המים למשק שלו על חשבונה). גם המוביל הארצי ושאר מפעלי המים שנועדו להביא את המים לחקלאים מומנו על ידי המדינה ולא על ידי החקלאים.צריך גם לזכור שהחקלאים משתמשים בכחצי מהמים השפירים של המדינה - העירוניים והתעשייה בחצי השני. באשר למים המוחזרים (מטוהרים) - אותם החקלאי מקבל בחינם, לא רק את המים אלא גם את הצנרת שמביאה לו את המים ממכון הטיהור. הצרכן העירוני משלם גם על טיהור המים (שדרוש בכול מקרה, בלי קשר לחקלאי).אפשר להתווכח אם סיבסוד המים לחקלאות מוצדק או לא. אי אפשר להתווכח על קיום הסיבסוד שהוא עובדה. אי אפשר להכחיש עובדות ברורות. אי אפשר לאמור שהמים לחקלאות אינם מסובסדים (כמו שאתה מנסה להגיד) - זה לא יהיה אמת.
0
דניאל
שאלת תם
"כולם צריכים לשלם מיסים – גם עניים מרודים. צריך להיות מס אחד ויחיד בלבד"... וגם לי יש שאלת תם. יש את העני המרוד ויש מי שמרוויח 5000 עד 6000 שח שזה חלק גדול באוכלוסיה ויש מי שמרוויח הרבה יותר. מס אחד ואחיד לכולם... יהיה... 500? 200 שח? מי שמרוויח 40,000 ישלם 200 או 500 שח? מה על תקציב במדינה? מישהו עשה חישוב אם מדינה יכולה להחזיק צבא מודרני ומערכת משפט אפקטיבית ושאר דברים הכרחיים במדינה המתנהלת ע"י ממשלה קטנה? ואם המס יהיה יותר גבוה, יהיה מוסרי לקחת 800 שח או 1000 שח ממי שמרוויח 5000 עד 6000 שח? אם זה הרעיון אני רואה פה או מרד או קריסה כלכלית של המדינה. :oops:
0
בנטלי
מדובר על מס הוצאות
מס מחזור או מע"מ הם ביחס ישר להוצאות של האזרח. עני קונה פחות וישלם פחות. גם היום עניים משלמים את כל המיסים שגלומים בשרותים ובמוצרים שהם רוכשים, אלא שאינם שמים לב לכך.יש באתר פרק על מיסים ("הכשל ופתרונו") שמסביר את העניין. כמובן שלא מדובר על תקציב מדינה מפלצתי מיותר בהיקפו הנוכחי.
0
דוב הקוטב
לשאלת תם (דניאל)
הרעיון של "מס אחד" (שטוח בד"כ) הוא הוא רעיון שקיים כבר זמן רב והיתרון העיקרו שלו הוא פשטות וביטול עיוותים "היסטורים" שהצטברו.כשמגיעים למימוש של "מס אחד" כאן כבר ניתן למצא הבדלים מהותיים מאד בין הצעות שונות. למשל בשלב קצת רחוק בהסטוריה כשלא ממש היה מעמד ביניים שאפשר לקחת ממנו -- היתה הצעה למס אחד שטוח היה "מס אדמה" כל בעלי האדמות היו משלמים מס יחסי לכמות האדמה שברשותם. אז העניים לא היו משלמים מס כי לא היו להם אדמות (בהנחה שהיה להם מה לאכול בכלל).מס שטוח אחר מודרני יותר - הוא מס *הכנסה* אחיד, בניכוי השקעה. שזה בעצם סוג של מס צריכה (פחות כסף שלא הושקע).מס שטוח אחר הוא הצעת fair tax act בארה"ב שזהו מס עקיף על צריכה. + "החזר גולגולת" קבוע --*כל* משפחה ללא קשר להכנסה שלה - מקבלת צ'ק החזר מהממשלה בסכום קבוע. הסכום בנוי כך שמי שלא היה צריך לשלם מס קודם בגלל הכנסה נמוכה מאד לא יצטרך לשלם מס עכשיו. ההחזר הזה הוא מה שהופך את המס לפרוגרסיבי.שם לב שבהצעה הזו - מקורות ההכנסה: עבודה, רווח הון, ודוידנדים - לא ממוסים כלל - אבל המימוש שלהם לצריכה ממוסה באופן מלא ואחיד -- ההשקעות עצמן הן תמיד לפני מס.ההצעה באתר היא דומה אבל קיצונית יותר. רק נזקקים מקבלים החזר (זה החזר כי הם משלמים מס על הדברים שהם צורכים) + תמיכה לצרכי קיום וקיום בלבד. בהחלט יש בה מצב בו העשירונים התחתונים משתמשים ברוב או כל הכנסתם לצריכה - ולכן באופן *יחסי להכנסה* הם ישלמו יותר מיסים גם אם באופן אבסולוטי הם ישלמו פחות מיסים -- זהו מס בהחלט רגרסיבי, (ובשל כך לדעתי ללא שום סיכוי למימוש בחברה אנושית של היום וזאת מסיבות ש-*אינן כלכליות* הקשורות לחקר הרציונלית ומשחקים חוזרים (במובן של תורת המשחקים)). למעט המשפט האחרון אין בתגובה זו הבעת עמדה לכאן או לכאן.
0
יעקב
לא חשוב איך גובים מס
גם במדינה אידיאלית, בה לממשלה תפקיד מינימלי, צריך ממשלה וצריך מיסים. האידיאל היה שהממשלה תתקיים מתרומות מרצון של אזרחיה, ולא מיסי כפייה, אבל, בואו נודה, זה לא נראה מעשי.השאלה איך יגבו מיסים - מס אחיד "שטוח", מס פרוגרסיבי, מס על צריכה, מכס, מס רכוש - איננה שאלה מהותית, ואיננה חלק מעקרונות הבסיס שעליהם בנויה השקפת עולמי. אז יש להבדיל בין עיקר ותפל. העיקר הוא מדינה מינימלית, ששומרת על זכויות האדם ואינה רומסת אותן באופן שגרתי. מס "שטוח" אינו העיקר.מאידך - עיקרון השקיפות הוא עיקרון חשוב מאד. לכן - כול המיסים צריכים להיות ברורים וידועים, וכול פעילות הממשלה צריכה להיות ממומנת ממיסים גלויים. השיטה של הטלת מיסים בסתר (למשל דרך חשבון החשמל או המים) היא פסולה לחלוטין. כנ"ל השיטה של הטלת מיסים באמצעות חוקים המטילים הוצאות "על המעביד" (הפרשות שונות, חופשות כפויות שכר מינימום), ושיטות המעניקות הטבות לעסקים על חשבון הציבור (איסור ייבוא, מכסי מגן, מונופולים בעזרת רגולציה - כמו החשמל והנמלים).
0
יעקב
הנחות סלקטיביות במס
עוד דבר פסול לחלוטין הן ההנחות הסלקטיביות במיסים. המס צריך להיות אחיד לכולם, ללא שום הנחות.למשל: אם הממשלה רוצה להיטיב עם משפחות מרובות ילדים - צריך להעביר להן כסף מהתקציב (קיבצאות) ולא "נקודות זיכוי" שנותנות הנחה במס. כנ"ל לתושבי הפריפריה, או לחברות (לפי חוק עידוד השקעות).
0

3000 תוים נשארו