שישי, 07 ספטמבר 2012 07:26

פרדוקס החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות

יש ריכוזיות? אז מחוקקים חוק נגד ריכוזיות; יש שחיתות? אז נולד חוק נגד שחיתות. ואם יש בצורת – מחוקקים חוק נגד הבצורת. אפילו אם ממשלה מצליחה לזהות כשל, אז המענה הממשלתי בדרך כלל אינו מניב פיתרון.

לפני כחודש החליטה הממשלה לקדם הצעת חוק שתביא לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות.
כמו בהרבה תחומים, הכוונות טובות אבל התוצאה עלולה להיות מפתיעה אך לא לטובה. בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "המשק בישראל מתאפיין בריכוזיות על-ענפית יתירה בהשוואה לשווקים אחרים ברחבי העולם ...".
 
הדברים שנויים במחלוקת, אך עיקר הבעיה בפתרון. חשוב לציין שבמדינות שבהן הריכוזיות נמוכה – אין גם חוקים נגד ריכוזיות. לא רק כי אין בהם צורך, אלא כיון שהחוקים עצמם הם הסיבה לריכוזיות. בחלם היה כביש שהיו בו הרבה תאונות, אז החליטו לבנות בית חולים ליד הכביש – במקום לתקן את הכביש.
 
אז מה הבעיה עם החוק?
 
מאחורי החוק מסתתרת חשיבה לפיה הממשלה מסוגלת לאתר את הבעיות במשק ולפתור אותם באמצעות חקיקה ופיקוח מטעמה.
 
מגלים ריכוזיות?  אז מחוקקים חוק נגד ריכוזיות; מגלים שחיתות? אז מחוקקים חוק נגד שחיתות.
ואם יש בצורת – מחוקקים חוק נגד הבצורת. במציאות, הממשלה לא יכולה לזהות את כל בעיות המשק וגם אם זיהתה כשלים, אז המענה הממשלתי בדרך כלל אינו מניב פיתרון.
 
בעיית "הריכוזיות" הייתה נחלת המשק הישראלי מאז ומתמיד, ובעוצמה רבה פי כמה מאשר היום, אבל רק אחרי 64 שנים הממשלה נזכרה לחוקק את החוק – כלומר, "יכולת הזיהוי" הממשלתית של כשל תלויה בפוליטיקה ובאידיאולוגיה. ובפוליטיקה ישנם לא מעט גופים שמעוניינים בריכוזיות וממציאים חוקים שמונעים כניסת מתחרים.
 
מכיוון שאין לאינטרסנטים כוונה לפגוע במאזן הכוחות הפוליטי בכלכלה, אז החוק מטפל בסימפטום ולא בבעיה. לכן, אף אחד לא שואל למה יש ריכוזיות מלכתחילה?
 
ריכוזיות בבנקים
 
מספר הבנקים בארה"ב עומד על 8,107 לפי רישומי ה- FDCI, וישנם בארה"ב כ- 300 מיליון תושבים. בנק לכל 37,000 תושבים. בארץ, לשם השוואה, יש כעשרים בנקים על אוכלוסיה של כ- 8 מיליון תושבים. בנק לכל 400,000 תושבים (יותר מפי עשרה פחות מאשר בארה"ב).
 
התשובה לשאלה איך יש כל כך מעט בנקים בארץ, תקבל מימד מעניין אם נסתכל על רשימת המפקחים על הבנקים בשנים האחרונות:
 
גליה מאור:                    מנכ"ל בנק לאומי
ד"ר אמנון גולדשמידט:     סמנכ"ל בנק דיסקונט, דירקטור בבנק הבינלאומי
זאב אבלס:                    יו"ר בנק אגוד
ד"ר יצחק טל:                דירקטור בבנק טפחות
יואב להמן:                    יו"ר חברת "שכל"
רוני חזקיהו:                  יו"ר הבנק הבינלאומי
 
כמעט תמיד, המפקח על הבנקים לאחר סיום כהונתו, מקבל מינוי למנכ"ל של אחד הבנקים הגדולים. זה כאילו להגיד למפקח על הבנקים: "תדאג שלא יקומו לנו מתחרים ואז תוכל לקבל משרה ששווה מיליונים". בעצם, לא צריך לומר לו – כל אחד מבין.
 
הפיקוח על הבנקים, שגרם למיעוט הבנקים בישראל, הוא הסיבה האמיתית לריכוזיות ולחולי של ענף הבנקאות בארץ. מנגנון הרגולציה הממשלתית לא מאפשר כניסת מתחרים. החוק המוצע רק יגדיל את הפיקוח. חלמאות.
 
ריכוזיות בחברות הביטוח
 
גם בענף הביטוח יש פיקוח, אולם ישנו אלמנט נוסף: חקיקה ענפית גורמת לכך שחלק מהמשכורת שלנו מועבר לקרנות הפנסיה ושם אנחנו מאבדים שליטה על החסכונות שלנו.
 
מדובר במאות מיליארדי שקלים שהגישה אליהם היא באמצעות קבוצה קטנה של חברות ביטוח. אם חברת ביטוח טועה ומבצעת השקעה כושלת היא לא נפגעת מזה. את המחיר משלמים החוסכים, שאין להם ברירה, אלא להמשיך להשקיע את חסכונותיהם באותן החברות ללא כל חלופה.
 
ביטול הריכוזיות בענף הביטוח אפשרי אם הממשלה תאפשר כניסת מתחרים. שמירה טובה יותר על כספי הפנסיה שלנו תתאפשר כשתהיה לנו שליטה גבוהה יותר על חסכונותינו ויפסיקו "לדאוג" לנו ולתעל את חסכונותינו אל קבוצה סגורה ומאושרת של חברות ביטוח.
 
ריכוזיות בענפים ריאלים
 
ישנם תחומים בהם קיימת תחרותיות גבוהה. כל מי שרוצה לפתוח עסק בענף השרברבות יכול לעשות זאת (בינתיים...). בתחומים אלו אין בירוקרטיה מיוחדת, קל למצוא עבודה, התחרות מביאה לירידת מחירים לצרכן ואף עסק לא יכול להרשות לעצמו לעשות טעויות עסקיות ולהמשיך לשרוד.
 
לעומת זאת, יש לא מעט תחומים בהם הממשלה מונעת תחרות. ראינו מה קרה לחברות הסלולר כשנכנסה קצת יותר תחרות (למרות שזו "תחרות מתוכננת" על ידי הממשלה). הוספת שני זכיינים לענף הסלולר הביאה להורדת מחירים של מעל 50%.
 
אם כן, האם ביטול הפיקוח הממשלתי יכול לשפר את המצב?
 
ביטול פיקוח ממשלתי יוצר תחרות שמביאה לפיקוח של הצרכנים. אם בעל מכולת מחליט לקחת מהמכולת שלו מוצרים הביתה ללא חשבון, הוא יגלה מהר מאוד שהעסק קורס ויסתכן בהפסד השקעתו. ביטול הפיקוח על הבנקים יביא לכך שאם בנק ייתן הלוואות מסובסדות ושכר עתק  לבעלי שליטה, הוא מהר מאוד יגלה שהמניה קורסת והוא יגיע לפשיטת רגל.
 
ומה יקרה אם קרנות הפנסיה יגנבו לנו את הכסף?
 
ממשלה אינה יכולה לחסן את המשק נגד גנבים. דווקא במצב הקיים – הגנבים זוכים לחסות ממשלתית והענשתם אינה ישימה פוליטית. עשרות מיליארדי שקלים נגנבו בקרנות הפנסיה ההסתדרותיות בטרם הולאמו על ידי המדינה (קראו לזה "השקעות כושלות" ו"ניהול כושל"). נגד גנבים קיימים חוקים, אבל גם אם אנחנו לא סומכים על המשטרה שתתפוס את הגנבים, השוק החופשי מספק לא מעט פתרונות כגון ביטוח משנה שמבטח את החסכונות של המשקיעים, חברות דירוג, מוניטין של חברות הביטוח ומנגנון פשיטת הרגל.
 
במסחר ביהלומים הנוהג הוא שכשסוגרים עסקה לוחצים ידיים ואומרים "מזל וברכה" (בעברית). אין חוזים ואין ניירת, אבל סוחר לא ירצה לפגוע במוניטין שלו על מנת להרוויח עוד כמה שקלים. התחרות החופשית מביאה לכך שחברות לא יכולות להרשות לעצמן לגנוב ולהפר הסכמים לאורך זמן. חברה חפצת רווח, ורוצה להמשיך להתקיים – צריכה לגרום לכך שהלקוח יהיה מרוצה. חברות שאינן מצייתות לפיקוח של השוק – יימחקו.
 
השוק החופשי הוא המקום בו מתבצעת הצבעת אמון, או אי אמון, בלתי פוסקת בכל מוצר או חברה. המחליט הוא הלקוח הבוחר כיצד להשקיע את כספו ובאיזה מוצר. אחרי שישה עשורים של בניית ריכוזיות וניסיון כושל לנהל את חיינו, הגיע הזמן להכיר באזרחי ישראל כבעלי זכות החלטה ולפרק את הריכוזיות באמת.
 
גלעד חניה,
חבר הפורום הליברלי בליכוד

עודכן לאחרונה ב שבת, 06 אוגוסט 2016 19:53

3000 תוים נשארו