הדפס עמוד זה
רביעי, 07 פברואר 2018 05:08

עיריית תל אביב החליטה לשמר מאות בנייני בטון כבד ואפור – תמיכה בהתייקרות הדירות

שימור בניינים הפך לדת יקרה שתורמת ליוקר הדירות. עיריית ת"א מוסיפה לרשימה כ-300 מבני בטון בסגנון הברוטליסטי. גחמות אומנותיות ונוסטלגיות של פקידי עירייה ו"מומחים" מטעמה. 

בשנות ה-50 עד לשנות ה-70 היה נפוץ למדי סגנון אדריכלי לבניינים שזכה לכינוי "הסגנון הברוטליסטי" (מקור הכינוי מהמינוח הצרפתי לבטון גולמי ולא מהמילה ברוטלי – אלים, כוחני. למרות שזו התוצאה הסופית... תודה לאסף על התיקון). קל לזהות מבנים ברוטליסטים: הם נבנו מבטון גולמי חשוף ללא טיח וצבע. ה"גימור" החיצוני היחיד הם תווי סיבי העץ של הקרשים ששימשו כתבנית בתוכה יצקו את הבטון הנוזלי.

מבנים ברוטליסטים אכן משדרים עוצמה, משקל, בזבוז טונות של בטון שלא במטרה לייצר חוזק במבנה – ממש ההיפך מעידון ופונקציונליות. הכול אפור-בטון.

מורה הדרך של הסגנון הברוטליסטי במאה העשרים הוא האדריכל השוויצרי לה קורבוזיה שהכותרת בקישור בוואלה קושרת לו את התואר "האדריכל החשוב בהיסטוריה". מעניין לקרוא את התגובות לכתבה. השמאל הכלכלי בעולם הוא, כידוע, נושא דגל הקדמה והנאורות במאה השנים האחרונות. ולכן, השקפת עולמו הסוציאליסטית של קורבוזיה הקנתה לו מקום כבוד בקרב "כוחות הקדמה" ב"עולם הנאור". התרגום העברי העכשווי למונח "סוציאליזם" הוא "חברתיות" (חברתי, חברתית, חברתיים) – אין אצלנו פוליטיקאי שאינו "חברתי".

קרוב לוודאי שלהשקפותיו הפוליטיות של קורבוזיה היה חלק נכבד בשירי ההלל ובתארים שנקשרים לשמו. יש לשער שאילו הייתה השקפת עולמו שונה, היה סגנון הבנייה "המהפכני" שלו מוקע כפשיזם אדריכלי דורסני ושיא הכיעור בבנייה. מדהים כיצד עדר של אדריכלים ופקידי עיריות מהללים סגנון בניה סטליניסטי אחיד וכבד ורואים בו "ערך". גם היום עדיין מהללים את "בגדי המלך החדשים".

מעניין ולא מפתיע – הקליינטים של רוב המבנים הברוטליסטים היו "מוסדות ציבור". מבנים שנבנו ב"כסף של אחרים". מבנים שנבנו בכסף שנגבה בכוח מאזרחים משלמי מיסים. מעט אנשים פרטיים בחרו לקנות דירה, או להשקיע מכספם הפרטי, בבניין ברוטליסטי. יזמים שצריכים למכור דירות חששו בדרך כלל, ובצדק, לבנות בנייני מגורים בסגנון זה. סגנון מרתיע קונים שמתאים למבנה של בתי כלא מסיביים בעלי חזות מרתיעה, או כמטה למשטרה החשאית, הקג"ב המקומי. על פרויקט ממשלתי אמריקאי כושל בסגנון הבנייה הברוטליסטי לדיור למעוטי יכולת בארה"ב כתבנו כאן. אפילו עניים העדיפו לא להיכנס לדירות המסובסדות.

לא פלא שארגון אונסקו של האו"ם הכריז ב-2009 על עבודותיו של לה קורבוזיה כבעלות "ערך תרבותי יוצא-דופן" ו-17 מהמבנים של קורבוזיה הוכרזו כאתרי שימור של "מורשת עולמית". אותו אונסק"ו יזם את הקפאת בניית הדירות בחלק ניכר של תל אביב במסגרת ההכרזה על בנייני "העיר הלבנה" כאתר מורשת עולמית. כך תרם הארגון במישרין את חלקו המשמעותי להתייקרות הדירות בתל אביב. ה"אידיוטים השימושיים" אצלנו כבר דאגו לעגן זאת בחקיקה מונעת בנייה ופיתוח.

חוק פרקינסון של מחלקת השימור בעיריית תל אביב

האדריכלית ניצה סמוק הקימה כבר בשנות ה-90 את המחלקה לשימור מבנים בתל אביב ועמדה בראשה. תל אביב היא עיר צעירה, מצומצמת בשטחה, וקטנה באוכלוסייה (יחסית לערים בעולם) – לכן, ברור כי מספר האתרים "ההיסטוריים" בעיר מוגבל וסופי. עיר שנולדה במאה ה-20 – זהו. לפני כן אין "היסטוריה" בתל אביב.

ניצה סמוק פוטרה בשנת 2002, כנראה על רקע מאבקי כוח פנימיים על הג'וב. ההספק שלה היה גבוה – מאות רבות של בניינים בעיר הוכרזו כמבנים לשימור, הקושי לבנות בתל אביב גדל, ותרומתה בהזמנת האונס הקבוצתי של הבנייה בעיר על ידי אונסק"ו (בשנת 2003) יירשם כנראה על שמה. הפגיעה בזכות הקניין לטובת "המורשת הציבורית" עוגנה בחוק התכנון והבניה ובתקנות הבנייה לדורות. חוקים מגבילים בדרך כלל לא מתבטלים, אלא תמיד מתרחבים.

כמה בניינים לשימור ניתן למצוא בעיר קטנה וחדשה? מסתבר שהסיפור אף פעם אינו נגמר – תמיד אפשר להעלות בקודש. בראשית הוכרזו כמעט כל הבניינים בעיר בסגנון האקלקטי (סגנון שנשען על מקורות השראה מגוונים) כבניינים לשימור. לאחר מכן הוכרזו בנייני הבאוהאוס כאתרים היסטוריים. כאשר אזלו בנייני הבאוהאוס "הראויים לשימור" – התקדם מדד הבניינים ההיסטוריים כבר אל סוף שנות ה-40. אז מה עושים עכשיו? נסגור את מחלקת השימור בעירייה על אדריכליה ופקידיה?

יורשיה של גב' ניצה סמוק במחלקה לשימור עמדו בפני דילמה: ניצה סמוק גזלה להם את הפרנסה בהכריזה על כל הבניינים הישנים "הראויים לשימור" – נגמרו הבניינים לשימור... אבל לסגור את המחלקה אי אפשר ולכן לא נותרה ברירה אלא לחפור ולצרף בניינים נוספים לרשימה. איך מחליטים? אין בעיה למצוא נימוקים ולהצדיקם במילים נפוחות.

ההיסטוריון הבריטי נורת'קוט פרקינסון ניסח את "חוקי פרקינסון" בשנות החמישים. פרקינסון גילה כי המשרד שהיה אחראי על מושבותיה של האימפריה הבריטית, משרד המושבות, הלך וצמח במספר העובדים ככל שהתמעט מספר המושבות בהן בריטניה שלטה. מסתבר שלארגונים בסקטור הציבורייש תוחלת חיים אינסופית – גם אם סיבת הקמתם כבר אינה קיימת.

מה עושים כשנגמרים הבניינים "ההיסטוריים לשימור"?

אין בעיה – ממציאים עוד בניינים "ראויים" – זה לא עולה כסף לעירייה, למעט המשכורות של פקידי מחלקת השימור, תיבדל לחיים ארוכים.

אבל זה עולה הרבה כסף לציבור. מבנה שמוכרז לשימור מפקיע חלק מזכויות הקניין של בעליו. בעלי הבניין לא יכולים לנהוג בו כקניין פרטי, ה"ציבור" (פקידי העירייה) הם שיחליטו. לרוב אסור להרוס את הבניין ולבנות בניין מודרני במקומו, עלויות שיפוץ מבנה לשימור גבוהות מאד, מסובכות וממושכות. לעיתים נדרשת ממש אקרובטיקה הנדסית מורכבת ויקרה כמו שימור הקיר החזיתי בלבד כאשר הורסים את יתר הבניין. חוקי השימור הם אחד מהגורמים להקטנת היצע הדירות באזורים המבוקשים ביותר – מרכזי הערים, וכך תורמים את חלקם המשמעותי בהתייקרות הדירות. כמובן שהעיריות מהללות תמיד את הישגי השימור הכפוי ומטשטשות בהצלחה רבה את הקשר בין "השימור" לבין יוקר הדירות.

כך התחילו לשמר בנייני רכבות (שיכונים) – זוועת הבנייה של שנות החמישים והשישים כי הם מהווים "ציון דרך היסטורי". זה מאפשר אפילו לעיריית בת ים, עיר צעירה בהרבה מתל אביב, להמציא היסטוריה. הנה קטע מפרוטוקול ועדת שימור אתרים של עיריית בת ים... מילים... מילים. ג'ורג' אורוול.

2433 1

לינק אל הפרוטוקול המלא

2433 7

בת ים במלוא הדרה ההיסטורי. חייבים לשמר את מורשת סטאלין.

"העיר הלבנה" נגמרה – עכשיו משמרים את "העיר האפורה"

לאחרונה החליטה עיריית תל אביב לשמר כ-300 מבני בטון בסגנון הברוטליסטי ברחבי העיר. כך נפתרה בעיית התעסוקה לפקידי מחלקת השימור ל-10 השנים הקרובות. יש עבודה. עכשיו ה"היסטוריה" כבר כמעט נושקת להווה. משמרים בניינים ברוטליסטים אפילו משנות השבעים. "נימוקים" מלומדים לא חסרים.

הטירוף אינו המצאה ישראלית, כך נהוג בכל "העולם הנאור". כאשר החוקים דומים – גם התוצאות זהות, ובעיקר – התייקרות חדה של דירות.

שימור בניינים הפך לדת יקרה שמייצגת בעיקר גחמות אומנותיות ונוסטלגיות של פקידי עירייה ו"מומחים" מטעמה. אין ספק שקיימים מעט בניינים פרטיים בערי ישראל, שכולן ערים חדשות, שכדאי לשמר. וודאי שיש בציבור הישראלי אנשים שמעריכים בניינים מסיבות נוסטלגיות, רומנטיות, ואומנותיות. יקימו אותם שוחרי הבניינים הישנים קרן פרטית לשימור בניינים. שיתרמו הון ראשוני מכיסם, העירייה יכולה לתרום את חלקה בהפניית נדבנים לתרום לקרן (יש לעיריית תל אביב קרן תרומות גדולה וכך גם בעיריות אחרות). קרן כזו תוכל לרכוש בניינים שעומדים למכירה וראויים לשימור לדעת מומחי הקרן. הקרן תשפץ את הבניינים ותשכיר את הדירות. ייתכן שערכם של חלק מהבניינים באמת יעלה... הקרן תוכל למכור את הבניין ברווח כאשר הקונה מתחייב להמשיך ולשמור על הבניין. הקרן גם תוכל לגייס כסף באמצעות אגרות חוב שמגובות בתקבולי שכר הדירה.

בדרך זו, מגבלת התקציב לשימור, תאלץ את עמותת השימור לבחור ולהעדיף את מעט הבניינים הראויים ביותר לשימור. זו הדרך המוסרית לשמר בניינים ללא כפיתם על הציבור וללא מעורבות פקידי עירייה וללא פגיעה בזכות הקניין.

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

 

 

תוספת של יעקב:  

אם חשבתם לרגע שכל המשוגעים מרוכזים בעיריית ת"א, עוד לא ראיתם כלום. הנה מקרה שהסתיים היום בבית משפט בניו יורק. "אומנים" ליכלכו קירות של מבנה שלא שייך להם – או בלשונם – "ציירו גרפיטי". בעל הבית, במקום לתבוע אותם על השחתת רכושו –  פשוט הלך וניקה את הקירות וצבע אותם מחדש.

בית המשפט פסק שהוא "השחית יצירת אומנות" ועליו לשלם 6.7 מיליון דולר פיצויים ל"אומני הגרפיטי".
 
עולם משוגע. הכתבה בניו יורק טיימס.

2433 8

 

 

הנה דוגמאות לבנייני הבטון הברוטליסטי ברשימת השימור החדשה בתל אביב:

2433 22433 32433 42433 52433 6
מקור: ברוטליזם/ אדרכ' טולה עמיר

עודכן לאחרונה ב שני, 02 יולי 2018 04:11

פריטים קשורים

אסףר
חוסר ידיעה בסיסית של העובדות
שמו של הסגנון הברוטליסטי אינו מגיע מ"ברוטלי - כוחני" כמו שאמרתם. אפילו טיפה תחקיר לא עושים לפני שפולטים רשומה?
0
דוב הקוטב
מענייו להשוות לסין...
אפילו בסין לא משמרים את הבלוקים המכוערים,מה שהם כן הבינו (ברגע האחרון) שההוטונים (חוטונים) - בנייה שקדמה לקומוניזים - שווה לשמר בשל הערך התיירותי שלהם.יש מבנים ברוטוליסטים - בעיקר מבנה ציבור - שהסגנון אכן מייחד אותם - בית הכנסת למעלה, בניין וןלפסון, בה״ד-1 ... (בניו העיריה של בוסטון) - ויש כאלה שהם... - איך אומרים eyesore בעברית?שצריך להורידם - ברוטוליסטים או לא - ויפה שעה אחת קודם.
0
שחרורון
נדיבות ברכושם של אחרים
קל להיות נדיב ונאור עם כסף ורכוש של מישהו אחראפשר להתוכח האם שווה לשמר או לא. לצקצק בלשון ובסוף להשתמש בכח ה״שימור״ ככלי פוליטי לביזת רכוש האחרהפתרון פשוט: רוצה לשמר מבנה (לא משנה אם זה בניןן בן 5000 שנה או גבעת הזבל הדרומית בחרייה)? רכוש אותו
0
לרקר
מה ציפיתם - שהפקידים יועילו?
פקיד ממשלה, מעצם תפקידו, נכנס כדי להזיק. כאדם אשר עוסק בגניבה ממוסדת ומקצועית, הוא לעולם לא יוכל להעלות את הערך של דבר, רק להוריד אותו.את האמת הזאת אפשר להבין מרעיון פשוט אחד - פקיד אינו יכול להיות טוב יותר מאדם בנוגע לבזבוז כספו. האדם לפחות נתון לשיקולים משום שכספו מוגבל. אם לפקיד ממשלה נגמר הכסף, מעלים מיסים. לכן, הפקידים לעולם לא יוכלו להשתמש בכסף של אנשים יותר טוב מהם.לכן, מתי שפקיד נכנס למשרדו, במקרה הטוב ביותר, אפשר לצפות ממנו לעשות כלום ולכן להזיק כמה שפחות. אבל, כמו רוב בני האדם, פקידים משתעממים ולכן חייבים להוציא את השיעמום שלהם על משהו.במקרה הזה, שימור אתרים. אני בספק אם יש בכל מחלקת שימור האתרים של תל אביב 10 אנשים שחושבים ששימור בנייני הכיעור האלו היא עבודת קודש, אבל מה לעשות, אי אפשר לשבת במשרד כל היום בלי להרגיש רצון לעשות משהו, ובמקרה הזה זה ייקור מחירי הדיור בתל אביב בשביל שימור האזורים המוזנחים ביותר שלה.מי שלא עוזרים הם "נבחרי הציבור", אותם אנשים שבערך 35% מהציבור תמך בהם בשיטה הנפלאה שלנו. הם, כמיטב המסורת הגזלנית שרוב העם השתכנע להאמין בה, חושבים שהממשלה היא מעל האלוהים ושכל מה שממשלה עושה "מצעיד קדימה" את כולם. לכן, חייבים להשמיד כמה שיותר, ואחר כך לדבר על איך שהם "משמרים את המורשת הישראלית" של 50 השנים האחרונות אולי. לכן, כל עסקנם הוא להאיץ כמה שיותר בפקידים הממשלתיים להשמיד ולהחריב כמה שיותר אפשרויות פיתוח בארץ, בכדי להפוך את הארץ למושא תשוקתם - ברית המועצות של שנות ה40'.כשהאנשים עם הלגיטימציה לירות והאנשים עם הרובים מסכימים, אל תתפלאו מתי שכל האזור מלא בכדורים.
0
יעקב
משוגעים יש בכול העולם
אם חשבתם שעירית ת"א משוגעים, עוד לא ראיתם כלום. הנה מקרה שהסתיים היום בבית משפט בניו יורק. "אומנים" ליכלכו קירות של מבנה שלא שייך להם - או בלשונם - "ציירו גרפיטי". בעל הבית, במקום לתבוע אותם על השחתת רכושו פשוט הלך וניקה את הקירות וצבע אותם מחדש.בית המשפט פסק שהוא "השחית יצירת אומנות" ועליו לשלם 6.7 מיליון דולר פיצויים ל"אומני הגרפיטי".עולם משוגע.https://www.nytimes.com/2018/02/12/nyregion/5pointz-graffiti-judgment.html?module=WatchingPortal&region=c-column-middle-span-region&pgType=Homepage&action=click&mediaId=thumb_square&state=standard&contentPlac ement=6&version=internal&contentColl ection=www.nytimes.com&contentId=https%3A%2F%2Fwww.nytimes.com%2F2018%2F02%2F12%2Fnyregion%2F5pointz-graffiti-judgment.html&eventName=Watching-article-click
0

3000 תוים נשארו