הדפס עמוד זה
חמישי, 07 פברואר 2019 04:33

מנפלאות כלכלת ישראל

העיתונות הכלכלית בעולם מציגה באור חיובי את כלכלת ישראל המשגשגת ב-15 השנים האחרונות. נתוני אמת, לא כלכלת בחירות. 

לרגל הבחירות הקרבות מפרסם "בלומברג" מאמר המשבח את הכלכלה הישראלית. הנה קטעים בתרגום חופשי שלי:

התוצר הלאומי הגולמי (תל"ג) עלה בשיעור שנתי ממוצע של 3.69% מאז שנת 2000, האינפלציה זניחה בשיעור 1.57%, והאבטלה ירדה ל- 3.7% - מחצית האבטלה הממוצעת בתקופה.

בישראל 8.4 מיליון תושבים (8.8 לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), קצת יותר מאשר בשוויץ, קצת פחות מאשר באוסטריה – אך ישראל צמחה יותר ממדינות מבוססות אלה. מאז זכתה ישראל למעמד של מדינה מפותחת ב- 2009, הצמיחה המצטברת הייתה 69%, פי 17 מאשר אוסטריה ופי 3 מאשר שוויץ.

[אוכלוסיית ישראל גדלה מ- 1998 עד 2017 בכ- 45%, הרבה יותר מאשר שוויץ או אוסטריה, וזה מסביר חלק מהגידול בתמ"ג. יעקב].

בין 36 הכלכלות המפותחות שבארגון OECD, הצמיחה בישראל צפויה להיות במקום השני בשנת 2020. השנה ישראל תחלוק את המקום ה- 4 יחד עם צ'ילה עם צמיחה של 3.6%.

2491

לעומת זאת שיעור העוני בישראל, 17.7% הוא השני הגבוה ב- OECD, זאת בגלל שחלק גדל מהאוכלוסייה – החרדים – מסרבים לעבוד. יש חוסר שביעות רצון מהתשתיות, מהצפיפות בבתי חולים, ומהכלכלה ה"דואלית" שבה שני שליש מהעובדים משתכרים פחות מהמשכורת הממוצעת.

המרוויחים הגדולים בעשור האחרון היו בעלי הבתים והדירות – מחירי הבתים עלו ב- 88%, מקום ראשון בעולם, בהרבה. (מקום שני ניו זילנד – 51%, מקום שלישי שוויץ – 39%). השקל הפך למטבע חזק, והתחזק ב- 8% לעומת הדולר ב- 10 השנים האחרונות – הפרנק השוויצרי עלה ב- 16%, אך האירו הפסיד 12% לעומת הדולר. יציבות השקל והכלכלה בכלל מתבטא גם באימון שרוכשים לישראל שוקי האשראי. לפני 2014 ישראל נאלצה לשלם ריבית על החוב החיצון בשיעור גבוה יותר ב- 1.9% מריבית אג"ח ממשלת ארה"ב, המגמה התהפכה מאז, והיום ישראל משלמת לנושיה ריבית נמוכה ב- 0.55% מאשר ממשלת ארה"ב.

במאמר אחר, גם ב"בלומברג" הנתונים דומים – צמיחה של 3.3% ממוצע מאז 2000, אינפלציה 1.2% ואבטלה 4.1%. נקודות חולשה הם התשתיות – הפקקים בכבישי ישראל הם הגרועים ב- OECD, ושוב – הצפיפות בתי החולים. במאמר זה הכתב גם מציין עובדה נכונה – אין למפלגות האחרות תכנית כלכלית אחרת, שונה, מאשר הדרך שהביאה להצלחה ב- 15-20 השנים האחרונות.

אלה הנתונים – לפי "בלומברג", שהוא מקור מהימן ומדויק. זאת לא תעמולת בחירות.

הצמיחה הכלכלית היפה לא צריכה לגרום לנו להחמיא יותר מדי לעצמנו או לממשלתנו ולחשוב שהמדיניות הממשלתית החכמה היא הסיבה היחידה לצמיחה. הנה כמה סיבות אובייקטיביות שגרמו לצמיחה (התעשרות) יותר גבוהה בישראל ביחס לשוויץ או אוסטריה.

1. התחלנו מבסיס יותר נמוך. המדיניות הבולשביקית-סוציאליסטית של ממשלות ישראל בעבר גרמו לכך שהתמ"ג ורמת החיים בישראל היו הרבה יותר נמוכים בעבר מאשר באירופה. הצמיחה היא דבר יחסי, מדינות אירופה היו עשירות כבר ב- 2000, אנו עדיין לא. מכאן הצמיחה הגבוהה יחסית שלנו. המדינות שצומחות הכי הרבה באירופה (וצומחות יותר מהר מאתנו) הן פולין, סלובניה וסלובקיה – כולן מדינות קומוניסטיות לשעבר שהחלו צמיחתן מבסיס נמוך.

הנה הנתונים: שוויץ: תמ"ג לנפש – בשנת 2000 היה 35 אלף דולר, ב- 2018 62 אלף דולר; באוסטריה עמד התמ"ג לנפש בשנת 2000 על 24 אלף דולר וב- 2018 על 48 אלף דולר. בישראל ב- 2000 18 אלף דולר ובשנת 2018 38 אלף דולר. עם כל הצמיחה המהירה עליה זכינו לטפיחה על השכם, אנו עדיין מפגרים במידה ניכרת אחרי שוויץ ואוסטריה. עדיין לא תוקנו קלקולי הכלכלה הבולשביקית.

2. עלייה באוכלוסייה. באוסטריה האוכלוסייה גדלה בכ- 9.6% מאז 2000, בשוויץ ב- 17.5% ואצלנו ב- 38.5%. העלייה הגדולה מברה"מ לשעבר חוללה פלאים אצלנו. אוכלוסייה גדולה יותר (בייחוד אוכלוסייה איכותית) יוצרת וצורכת יותר, היא לבדה גורמת לצמיחה בתל"ג. בונוס נוסף אצלנו היא העלייה של אילי הון כמו רומן אברמוביץ', לב לבייב, גאידמק ורבים, רבים אחרים. אנשים עשירים שעולים ארצה, או רק רוכשים דירות ועסקים בישראל, תורמים הרבה לצמיחה הכלכלית.

3. הגז. גילוי מרבצי הגז והנפט בים התיכון וניצולם גרם לכלכלת ישראל קפיצת מדרגה.
יהיו אשר יהיו הגורמים, טוב לדעת שגם בישראל שנת 2018 הייתה "השנה הטובה בהיסטוריה" .

יעקב

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה

עודכן לאחרונה ב חמישי, 07 פברואר 2019 05:10

פריטים קשורים

שחרורון
אז מה?
אז איזה מישהו החליט לחלק ציונים לפי חישובים שרירותיים. אז מה? לפחות נקבל מדבקה? אולי בראוני?
0
דוד
מאמר חשוב מאוד
אני אשתמש עם המאמר בבלומברג כשאני אנסה לקנות כאן דירה..
0
כלכלן
שטויות
צריך להציג צמיחה לנפש ובזה אנחנו לא באמת יותר טובים מהמדינות האחרות. זו לא חוכמה לצמוח הרבה כשיש לך ריבוי טבעי.מי שמטייל באירופה או יש לו חברים ובני משפחה שגרים שם רואה שרמת החיים במדינות המערביות עוקפת את ישראל בכמה רמות.יכול להיות שהתל"ג או התמ"ג עלו. בפועל אנשים צעירים עובדים הרבה יותר מבעבר (שני בני הזוג נאלצים לעבוד), הם נדרשים ליותר שנות עבודה כדי לקנות דירה, מחירי המזון הם פי 2 או פי 3 מבחו"ל ומשלמים יותר מיסים.
0
יעקב
לא צריך להגזים
במרבית ארצות אירופה המערבית המחירים גבוהים מאשר אצלנו או לפחות דומים. למשל: הדירות לא זולות גם בלונדון... גם שם המיסים גבוהים, והחיים אינם קלים למי שאינו בא ממשפחה מבוססת (ראה הפגנות החולצות הצהובות).הבעיה היא שבישראל נקלטה עלייה גדולה של אנשים חסרי כול (וגם קצת מיליונרים...).באירופה המצב יותר יציב מבחינת האוכלוסייה, בטח בשוויץ ואוסטריה - הם לא קלטו הרבה הגירה של פליטים. האוכלוסייה הוותיקה יותר הספיקה לצבור יותר רכוש...לכול ארץ תנאים מיוחדים שלה.
0
יוסי ברנע
אבל הקריסה עוד תגיע
זו תמונת מצב חלקית וגם לא משקפת את הכיוון העתידי. הפריון בישראל הנמוך במדינות הOECD. לעומת זאת גידול הדמוגרפי הוא הגבוה. הצלחת התלמידים במבחנים בין לאומים מעידה על כישלון כלל מערכתי שיש לו השלכה על איכות עובדי העתיד. גם שילוב כלל האוכלוסיות לוקה מאוד בחסר.הצפיפות והפקקים הופכים את ישראל לאלופת אירופה. נוסיף לכך את שליטת ישראל על טריטוריות פלסטיניות או על מעטפתן, ונגיע למציאות שהמדינה האחת וגם הלא שוויונית תהיה מדינה כושלת, מדינה קורסת. יופי של עתיד שחור צפוי לנו.
0
יעקב
בלי נבואות בבקשה
אני מזמן אומר שאני שונא נבואות, כי אנו לא נביאים, הנבואות לא משקפות מציאות אלא המחשבות האישיות המבוססות בדרך כלל על אמונה ומעט מאד תוכן של ממש. הקטע שלמעלה עסק, להבדיל, בעובדות, בדברים שקרו מאז שנת 2000 ועד היום והם ניתנים למדידה - אלה דברים ממשיים - ולכן ניתן להציגם ולדבר עליהם.אני לא מתעסק בנבואות (לגבי מה שיקרה בעתיד) ולא מייחס להן שום משקל או ערך בכלל.
0
לוי @
למה הפסקת ? יש עוד ...
נקודת המוצא שלנו מעמידה את האדם, הפרט, במרכז. הפוך מנקודת המוצא המקובלת, המעמידה במרכז את הקולקטיב. על כן, לדידנו, מדדים מקרו כלכליים שונים כתוצר לאומי, או אבטלה הם חסרי משמעות לפרט. יוסי הפסיק להיות מובטל, "התוצר" שלו גדל, ורמת חייו גדלה בהתאם. לעומתו, איציק הפסיק לעבוד, הוא "מובטל", והתוצר שלו התאפס. יוסי ואיציק הם החשובים. הממוצע הסטטיסטי שלהם חסר כל משמעות לחייהם. כך ביחס ל"השכלה", וכך ביחס ל"פריון". הפריון הנמוך בישראל משקלל את עובדי שרות התעסוקה למשל, עם עובדי צ'ק פוינט, למשל. מה הקשר ?כעת, הבה נניח בצד את תפיסת העולם המשונה שלנו, ונתייחס לכלכלת ישראל דרך המשקפיים המקובלים. כפי שהציג יעקב במאמר, הנתונים מעולים. ויש עוד נוספים אליהם המאמר לא התייחס ...- המאזן המסחרי: לאורך מרבית שנותיה של ישראל, זו היתה הבעיה הכלכלית מס' 1. משמעותה היתה מחסור במטבע חוץ. אחת מתולדותיה - הפיחותים.בעיה זו בטלה. בשנים האחרונות, המאזן המסחרי נמצא בעודף.- יתרות מטבע החוץ של המדינה: זו תמונת ראי של המאזן המסחרי. ברוב שנות המדינה, היתרות היו בסביבות הקו האדום. גם בעיה זו, כידוע, לא קיימת. לבנק ישראל יתרות מט"ח אסטרונומיות. - יחס החוב הלאומי לתוצר: בתוך כ-15 שנים היחס ירד מכ-100% לפחות מ-60% ! הן היחס הנוכחי - פחות מ-60%, והן מגמת הירידה המתמשכת, הם הישג גדול.- דרוג האשראי הבינ"ל של ישראל: הציון הוא AA מינוס. הדרגה הגבוהה ביותר אליה הגיעה ישראל. בהמשך לדברי יעקב, אלו נתונים אובייקטיביים, ולא תעמולת בחירות. נכון שתפיסת העולם שלנו לא מייחסת להם משמעות, אבל לא תפיסת העולם שלנו היא העומדת על הפרק בבחירות הקרבות. לצערינו, כל המפלגות (למעט 'זהות') לא מייחסות משמעות לתפיסת העולם שלנו.
0
לוי @
ליוסי: התוצאות הנמוכות במבחנים בינ"ל
בישראל רמת ההשכלה התורנית הגבוהה בעולם. האם מישהו "סופר" את ההשכלה המעמיקה של תלמידי הישיבות, או של המבוגרים שבשעות הפנאי חובשים את ספסלי בית הכנסת בשעורי תורה ? הלימודים התורניים נעשים מרצונם החופשי של הלומדים. אבל את המדדים המקרו כלכליים לא מעניין האדם. לפרט אין משמעות. אם הוא מעדיף ללמוד תורה ולא מחשבים - למה מי הוא שהעדפתו תילקח בחשבון ?!נא לשים לב היטב: הנאמר כאן מתייחס למדדים המקובלים, לא לכספים שהמדינה מעבירה לתלמידי ישיבות. זאת ועוד ...ה"כשלון הכלל מערכתי" הוא של מערכת החינוך של המדינה. זאת כאשר תקציב החינוך הוא בסדר גודל קרוב לתקציב הבטחון ! צריך עוד עובדות כדי להבין שיש להוציא את המדינה מכל עיסוק בחינוך ?
0
יעקב
נתונים מאקרו-כלכליים
זה לא נכון שלנתוני מאקרו אין משמעות תחת השקפה שמעמידה את הפרט במרכז.נתוני מאקרו טובים אומרים שיותר אנשים (כפרטים) מצבם יותר טוב. נתוני מאקרו הם סיכום (אגרגט) של כול הנתונים האישיים.ייתכן בהחלט שפרט זה או אחר - מצבו הורע. יכול להיות בגלל כשלון עיסקי אישי, או בעיות אישיות אחרות (מחלה, זיקנה). אבל, בגדול, רוב האנשים מצבם האישי השתפר.וגם - כשהמצב הכלכלי הכללי (במאקרו) יותר טוב - יש לאדם כפרט יותר אפשרויות והזדמנויות להצליח.
0
יוסי ברנע
הערות לסיום
תחזיות אינן נבואות, כמובן שקשה להגיע לוודאות בשל משתנים בלתי ידועים. לימוד וגם לימוד תורההוא חשוב אבל למוד תורה לא מבטיח הצלחה בלימודים האקדמים. המכינות לחרדים מבטאות כישלון. חוץ מזה חשבו על צפיפות האוכלוסין והפקקים ועל התוצר לנפש והפריון הנמוך של העובד הישראלי. ולסיום להזכיר את זהות זו ממש בדיחה. שילוב של ליברטניות עם משיחיות יהודית.
0
יעקב
צפיפות ותורה
"חוץ מזה חשבו על צפיפות האוכלוסין "...נכון, אנו מדינה צפופה. זה משפיע (גם לטובה וגם לרעה). אבל זה לא נתון בשליטה שלנו... זה משמיים. הקב"ה לא נתן לנו ארץ יותר גדולה... כדאי לקטר על דברים שכן בשליטה שלנו, שניתן לשנות, לא על הצפיפות או על השכנים שהגרלנו, שלא מרצוננו.באשר ללימוד תורה לעומת לימודים אקדמיים: רוב הלימודים האקדמיים במקצועות הומניים כמו סוציאולוגיה, מדעי המדינה ואפילו ספרות ושירה - אין להם שום עדיפות מעשית על לימודי תורה... ההנחה שלימודים אקדמיים זה טוב - היא מפוקפקת. השאלה טוב למה? לסיפוק העניין האישי של הלומד? בסדר, אבל גם לימודי תורה טובים למטרה זו... אני ארשה לעצמי לאמור, בנימה קצת פופוליסטית, שאולי 80% מהלימודים האקדמיים הם קישקוש חסר ערך, כולל ה"מחקרים" למיניהם. זה לא אומר שאקדמיה זה רע, אבל זה אומר שמגזימים בייחוס ערך לאקדמיה - כולל הקצאת משאבים... החברה שלנו צריכה יותר אינסטלטורים, חשמלאים וטכנאים עובדי תעשיה ופחות סוציאולוגים ועורכי דין מלומדים. מי שנפשו חפצה בלימודים אקדמיים - יבורך... אבל פחות על חשבון הציבור ויותר על חשבונו...
0
לוי @
רלבנטיות נתוני המקרו לחיי הפרט
יעקב אמר/ה :
זה לא נכון שלנתוני מאקרו אין משמעות תחת השקפה שמעמידה את הפרט במרכז.נתוני מאקרו טובים אומרים שיותר אנשים (כפרטים) מצבם יותר טוב. נתוני מאקרו הם סיכום (אגרגט) של כול הנתונים האישיים.
אמא צעירה מסתובבת עם התינוק שלה בעגלה. שכנה מציצה לעגלה ואומרת: יוווווו, איזה תינוק חמוד !!!עונה האמא: חכי, עוד לא ראית את התמונות. וחוץ מזה, אנו יכולים לקבל נתוני מקרו מדהימים גם אם נצבור 99 קבצנים ועוד ... גיל שוויד אחד.

0
לוי @
הערך של לימודים
מהו הערך של לימודים - יהיו אשר יהיו: תורה, משפטים, מחשבים, לימודי מגדר ?יש רק 2 תשובות אפשריות:1) מה הערך שלהם לקולקטיב. 2) מה הערך שלהם לאדם. לפרט.מהתשובה הראשונה נגזר, למשל "המכינות לחרדים מבטאות כישלון." או "החברה שלנו צריכה יותר אינסטלטורים, חשמלאים וטכנאים עובדי תעשיה ופחות סוציאולוגים ועורכי דין מלומדים."מהתשובה השניה נגזר שר' אברום הוא, והוא בלבד, שיקבע האם המכינות לחרדים היו עבורו, ועבורו בלבד, כישלון. וציפי תחליט האם טוב לה, ולה בלבד, ללמוד חשמלאות או משפטים. כמובן שגם ר' אברום וגם ציפי יכולים לשגות בדרך בה בחרו. אבל, הם בחרו בדרך זו מרצונם החופשי, ולמען קידום חייהם שלהם. (וכמובן שהמימון לבחירתם לא יהיה מידי המדינה. אבל את זה יודע כבר כל זאטוט ב'קו ישר'.)
0
יעקב
חוזר: מנפלאות כלכלת ישראל
"וחוץ מזה, אנו יכולים לקבל נתוני מקרו מדהימים גם אם נצבור 99 קבצנים ועוד ... גיל שוויד אחד."אתה מתחיל להעלות את המוטיב של "חוסר שיוויוניות"??במציאות - גיל שוויד אחד מקיים סביבו מאות או אלפים של "מעמד הביניים". ואלה מקיימים עוד אחרים - בתגובת שרשרת. התמונה "גיל שוויד אחד ועוד 99 קבצנים" היא לא נכונה ולא אפשרית.
0
יעקב
גיל שוויד אחד
ועוד... יותר טוב גיל שוויד אחד מאשר אף גיל שוויד אחד...
0
לוי @
גיל שוויד - הרבה פחות מתוחכם ...
יעקב אמר/ה :
"אתה מתחיל להעלות את המוטיב של "חוסר שיוויוניות"?
לא חוסר שיוויוניות ולא נעליים. אריתמתיקה פשוטה של כיתה ג'. סיכום תוצרי כל האזרחים לתל"ג יתן אחלה תל"ג שבעולם אם נסכום 99 קבצנים + גיל שוויד אחד. היש משמעות כלשהי לתל"ג ? ועוד יותר לתל"ג לנפש ?

0
מאיר מריוס
אז מה הלאה??
וכל זאת למרות השילטון הסוציאליסטי שמאלני במידה זו או אחרת! והשאלה היא עד מתי נצליח להתגבר על המקלות בגלגלים שהוא תוקע ? רק ל"זהות" בראשות משה פייגלין שהיא מחליפתה של מפלגת "עצמאות" בראשות עזרה זוהר ז"ל שהיקדימה את זמנה יש סיכוי ממשי להיבחר סוף סוף לכנסת ולהוביל את השיח והשיחרור של כלכלתנו מהתערבות עודפת בהגזמה ובכך להזניקנו לתוצאות כפולות ומכופלות. קוראי אתר זה מוזמנים לתת כתף !!הפעם זה בהחלט הזמן הנכון כי נקעה נפשנו והיגיעו מים עד נפש !
0
יעקב
משמעות התל"ג
"היש משמעות כלשהי לתל"ג ?"יש.הקטע שלמעלה המשווה תל"ג (ותל"ג לנפש) בין השנים 2000 ו 2018 אומר שב 2018 הישראלים בס"ה היו יותר עשירים מאשר ב 2000. כלומר: חיו יותר טוב מבחינה כלכלית.זה אינו אומר הרבה על החלוקה הפנימית - כמה היו למיליארדרים, כמה "מעמד בינוני" גבוה, וכמה ירדו ברמת חייהם. אבל - בס"ה היו יותר עשירים מאשר קודם.ובכלל - יותר טוב כאשר התל"ג עולה מאשר כאשר יורד...
0
יעקב
תוחלת החיים
תוחלת החיים עלתה גם היא... מ 79 שנים ב 2000 ל 82.5 ב 2017. מה זה אומר לגבי כול אחד, אישית? שיש סיכוי שתחיה חיים יותר ארוכים. זה לא אומר שאדם לא יכול למות בגיל צעיר יחסית מסיבה זו או אחרת, אבל זה אומר שיותר אנשים חיים חיים יותר ארוכים.בדיוק כמו התל"ג.יש לסטטיסטיקות כלליות משמעות...
0
לוי @
חיי הפרט, וסטטיסטיקת הקולקטיב
יעקב אמר/ה :
הישראלים בס"ה היו יותר עשירים
יעקב אמר/ה :
זה אומר שיותר אנשים חיים חיים יותר ארוכים.
ועל כך אומרים באידיש: א גרויסע שימחה אויף מיר.הכל טוב ויפה. סטטיסטיקה זה אחלה. נתונים מצטברים (אגרגטיבים) זה סבבה. בישראל יש יותר עשירים. אחלה. האם זו תכלית החיים שלך ? יותר אנשים חיים חיים יותר ארוכים. סבבה. האם זה משפיע על תוחלת החיים שלך ? נכון, זה עשוי לתת לך הרגשה טובה לשמוח בשמחתם - של העשירים, ושל מאריכי הימים, שמספרם אפילו מתרבה. במיוחד אם מדובר בבני משפחתך ובאנשים הקרובים לליבך. אכן, אם יש יותר עשירים, זה עשוי להשפיע לטובה על המצב הכלכלי שלך. למשל, העסק שלך ימכור יותר. אבל כאשר נקודת המוצא היא האדם, הפרט, ולא "המדינה", ה"חברה", הקולקטיב - איזו משמעות יש לסטטיסטיקה, לנתונים המצטברים, ולממוצעים של הקולקטיב על חייך שלך ?

0
יעקב
דוגמה קטנה
הדירה שאתה גר בה שווה, היום, 20 שנה אחרי שקנית אותה (בעמל רב) - פי שניים. הרווחת יפה וביססת את פרישתך לפנסיה.לעובדה שהתל"ג עלה יש השפעה על עליית המחיר של דירתך הצנועה...אם תבחן את כיוון ההגירה בעולם תראה שזה ממדינות עניות (תל"ג נמוך) למדינות עשירות (תלג גבוה). האם זה מקרה? האם זה מוזר?
0
אפרים ב.
דודמא לא טובה
יעקב אמר/ה :
הדירה שאתה גר בה שווה, היום, 20 שנה אחרי שקנית אותה (בעמל רב) - פי שניים. הרווחת יפה וביססת את פרישתך לפנסיה.לעובדה שהתל"ג עלה יש השפעה על עליית המחיר של דירתך הצנועה...
לא הבנתי איך עליית המחיר של דירתך ביססה את הפנסיה שלך . אלא אם בתקופת הפנסיה בכוונתך לגור ברחוב.

0
אפרים ב.
זאת לא תעמולת בחירות ?
כתבת במאמר - "אלה הנתונים – לפי "בלומברג", שהוא מקור מהימן ומדויק. זאת לא תעמולת בחירות."מהיכן שאב "המקור המהימן והמדויק" את הנתונים ? ממקור - שלטענתך לאורך שנים - אותה אתה מביע באתר - מפרסם נתונים מטעם - הלמ"ס ... בקיצור - תעמולת בחירות נטו...
0
יעקב
הלמ"ס תעמולת בחירות??
עבור מי? עבור כילון? עבור ביבי? עבור בנט?אני חושב שבדרך כלל נתוני הלמ"ס בסדר. האם ברצונך לטעון שלא הייתה עליה בתל"ג בין 2000 ל 2018 או שהייתה הרבה יותר קטנה מאשר פורסם?מה אתה מנסה לטעון בעצם? מצבם הכלכלי של חלק גדול מתושבי ישראל לא השתפר? זה מה שאתה מנסה לטעון?בלומברג הוא בדרך כלל מקור אמין. אני מניח שהם בודקים את הנתונים, ולא מפרסמים נתונים שלא נראים סבירים.
0
יעקב
עלייה בתל"ג נומינלי
הבעיה שאני רואה שיכולה להיות היא האינפלציה בדולר. הדולר איבד מערכו מאז 2000 (למרות שלא הרבה ביחס לשקל). ייתכן שהעלייה הריאלית ברמת החיים קצת פחות מאשר העלייה בנתוני התל"ג.
0
שחרורון
חוזר: מנפלאות כלכלת ישראל
יעקב אמר/ה :
הבעיה שאני רואה שיכולה להיות היא האינפלציה בדולר. הדולר איבד מערכו מאז 2000 (למרות שלא הרבה ביחס לשקל). ייתכן שהעלייה הריאלית ברמת החיים קצת פחות מאשר העלייה בנתוני התל"ג.
הפאד הכפיל פי 4 את כמות הדולרים מאז 2008. בנק ישראל גם הדפיס שקלים ורכש דולרים.כמות המטבע שנוצרה בעשור האחרון היא אדירה, וזה אסון שמחכה לקרות

0
יעקב
"מחכה לקרות"
עוד נבואה.כאמור - הקטע דן במה שהיה לא במה שיהיה.
0
שחרורון
חוזר: מנפלאות כלכלת ישראל
יעקב אמר/ה :
עוד נבואה.כאמור - הקטע דן במה שהיה לא במה שיהיה.
הקטע לא דן במה שהיה. הקטע דן באוסף מספרים שספק שהם רלוונטים למישהו - אחרי הכל: יש שקרים, יש שקרים ארורים ויש סטטיסטיקה

0
מוטי היינריך
תמ"ג ורלבנטיות
חישובי התמ"ג נוצרו במלחמת העולם השנייה כדי לנחש את כושרו של המשק האמריקאי להתמודד עם מימון ההתחמשות. גם לכך הוא לא הועיל כי האמריקאים השקיעו "כמה שצריך".כיום יש שיטתיות מוסכמת ברמה הבינלאומית כיצד "לחשב" את התמ"ג. והוא משמש ככלי להצדקת מעורבותן של הממשלות בכלכלה ובחברה. החל מ"מדיניות מוניטרית" וכלה בזעקה כי המדינה משקיעה מעט מידי בבריאות או ברווחה יחסית לאירופה. ישנן השגות על שיטת החישוב, אבל השיטה אחידה, פחות או יותר, ולכן גם הטעויות והסטיות אחידות פחות או יותר בין המדינות.לכן התמ"ג הוא הכלי הטוב ביותר שקיים כדי להשוות "ביצועים" כלכליים בין מדינות. יש התאמה בין התמ"ג לנפש לבין רמת החיים של הפרט במדינות וגם ברמת החופש הכלכלי. אם התמ"ג בסינגפור גבוה מזה של מצרים יש להניח שהעניים של סינגפור חיים הרבה יותר טוב מהעניים במצרים... יש להניח שכלכלת סינגפור חופשית מזו של מצרים.את הפרט זה יכול אולי לעניין בממשק הדמוקרטי. הוא יכול להצביע בבחירות עבור מפלגה שהמצע שלה תומך בהגדלת החופש הכלכלי (או להפך) כדי לשפר את מצבו הכלכלי האישי. נתוני התמ"ג יכולים לעזור אולי לשכנע בוחר לתמוך במדיניות שעשויה לשפר את מצבו.אבל איך אמר וינסטון צ'רצ'יל: אם אתה רוצה להבין את מגרעות הדמוקרטיה, די אם תשוחח 5 דקות עם אחד הבוחרים... ייתכן כי במודל מדינת החופש בה אנחנו תומכים לא יהיה צורך בחישובי תמ"ג (ובוודאי שלא על חשבון תקציב המדינה) כי לא תהיה "מדיניות מוניטרית" ולא "תקציב חינוך"...
0
לוי @
חוזר: מנפלאות כלכלת ישראל
יעקב אמר/ה :
אם תבחן את כיוון ההגירה בעולם תראה שזה ממדינות עניות (תל"ג נמוך) למדינות עשירות (תלג גבוה). האם זה מקרה? האם זה מוזר?
זה לא מקרה, וזה כלל לא מוזר. המהגרים מחפשים חיים יותר טובים. כך מהגרי העבודה לישראל ולאירופה, וכך ההגירה הענקית לארה"ב. לפעמים המהגרים מבקשים משהו הרבה יותר בסיסי - פשוט לחיות ולא למות. כך המהגרים מסוריה, או הגירת היהודים מהפוגרומים במזרח אירופה.לפעמים ההגירה נועדה להגשים חזון, אפילו שכרוכה בכך ירידה ברמת החיים - כך יהודי ארה"ב שעולים לישראל ומגשימים את חזון שיבת ציון.אבל לעניינינו, השאלה המעניינת היא זו:בימינו שלנו, האם מיליוני הסורים, העיראקים, האריתראים וכו' בחנו את הדוחות של קרן המטבע הבינ"ל, בדקו היטב את נתוני התל"ג, ואז החליטו להגר ?האם מיליוני אירים, ומיליוני היהודים ממזרח אירופה - שהיגרו לארה"ב עוד לפני ה-120, הכירו את התל"ג האמריקאי ? הרי באותם ימים עדיין לא הומצא התל"ג, לא כך ?אנסה מכיוון אחר:דוח רווח והפסד של חברה קצת דומה לתל"ג. הוא מציג תמונה אגרגטיבית של הפעילות העסקית של חברה. האם ההכנסות וההוצאות של החברה נובעות מהדוח הכספי ? כמובן שלא. נהפוך הוא. הדוח הכספי נובע מהם. לדוח הרווח והפסד אין כל השפעה שהיא על ההכנסות וההוצאות שהיו לחברה.רמת החיים לא נובעת מהתל"ג. נהפוך הוא. התל"ג הוא תמונה המייצגת, בצורה כלשהי, את רמת החיים במדינה. האם אתה מתבונן בנתוני התל"ג של ישראל ולפיהם מחליט כמה לעבוד, להתאמץ, להשקיע, ליזום, וכו' ?האם שיפור התל"ג היא תכלית חיי האדם, הפרט ?עבור הכלכלנים, שלא "סופרים" את הפרט אלא רק את הקולקטיב, היא בהחלט כן. כמוהם שאר מרכיבי המשקפיים הקולקטיביים. לכן, למשל, הם מתלוננים על התוצר הנמוך של החרדים. לכן הם רוצים שהחרדים ילכו ללמוד מקצועות מועילים. מועילים למי ? לתל"ג ?

0
יעקב
תמ"ג ודוחות כפסיים
"לדוח הרווח והפסד אין כל השפעה שהיא על ההכנסות וההוצאות שהיו לחברה."נכון.אבל דו"ח רווח והפסד מייצר תמונה המציגה את מצב החברה כלפי חוץ, כלפי מי שאינם בתוך החברה, וכלפי משקיעים חיצונים. הוא גם הקובע כיצד וכמה רווחים יחולקו בין בעלי מניות וכמה מיסים ישולמו. הוא גם קובע את מחיר המניה בבורסה (חלקית). לא ניתן בשום אופן לאמור שלדוח רווח והפסד אין שום משמעות... יש לו את המשמעויות שלו ואת השימושים שלו והוא חשוב."רמת החיים לא נובעת מהתל"ג. נהפוך הוא. התל"ג הוא תמונה המייצגת, בצורה כלשהי, את רמת החיים במדינה. "נכון!אז - כאשר אתה דן ברמת החיים, למשל בהשוואה לרמת החיים במקומות אחרים או לרמת החיים לפני עשור - התל"ג הוא כלי טוב.המהגרים לא בודקים את התל"ג של הארץ אליה הם מהגרים... אבל ראה זה פלא - למרות זאת, אם אתה בודק בדיעבד, מסתבר שהם היגרו ממדינות תל"ג נמוך למדינות תל"ג גבוה... משונות הן דרכי הבריאה...ומוטי מצא שימוש טוב נוסף לנתוני התל"ג: הם מצביעים (במקרה!!?) על רמת החופש במדינות השונות - תל"ג גבוה = רמת חופש גבוהה! (חוץ מסעודיה).
0
לוי @
חסר תקווה.
הסתכלת במראה, ומה ראית ? ראית בחור חתיך. וואלה יופי. רק שהבחור החתיך הוא אתה עצמך, ולא מה שהמראה מציגה. אתה חתיך גם אם אין מראה, וגם אם זו מראה מעוותת (כמו בביתן הצחוק).התל"ג, הוא מראה. הוא לא המציאות. המציאות היא אתה, ואני, וכל שאר החבר'ה, וכל שאר קוראות וקוראי 'קו ישר', וגם כל החולקים על תפיסתינו. המציאות היא בני אדם. ובני אדם שונים זה מזה. לכל אחד יכולות, ורצונות, ומטרות משלו. לתפיסתינו, כל אחד חי את חייו, מחפש את האושר שלו. לא את הסה"כ המצטבר של כלל תושבי המדינה. של התל"ג.לכן, מנקודת המוצא של האדם, התל"ג חסר משמעות. לא הוא שמקדם את חייך. לא הוא מטרתך בחיים.למרות זאת, כלכלנים, ופוליטיקאים, ורבים אחרים דווקא כן רואים בו את התכלית. הם מבקשים להגיע לתל"ג יותר גבוה, הם רוצים שהחרדים, אפילו בכפיה, ילכו לעבוד, כדי שהתל"ג של ישראל יהיה יותר גבוה. הם לא רואים את ר' אברום, ואת הסמינריסטית אסתר'קה לפני עיניהם. הם רואים רק קולקטיב - החרדים. האדם, הפרט, בכלל לא מעניין אותם.כנראה שאני מתקשה להסביר מה שלי נראה יותר פשוט מפשוט.
0
לוי @
דוח רווח והפסד
יעקב אמר/ה :
"אבל דו"ח רווח והפסד מייצר תמונה המציגה את מצב החברה כלפי חוץ, כלפי מי שאינם בתוך החברה, וכלפי משקיעים חיצונים. הוא גם הקובע כיצד וכמה רווחים יחולקו בין בעלי מניות וכמה מיסים ישולמו. הוא גם קובע את מחיר המניה בבורסה (חלקית). לא ניתן בשום אופן לאמור שלדוח רווח והפסד אין שום משמעות... יש לו את המשמעויות שלו ואת השימושים שלו והוא חשוב.
לא דוח רווח והפסד קובע כמה רווחים יחולקו. רווחי החברה הם שקובעים זאת. ההבדל ? רווחי החברה הם המציאות. הדוח הוא תמונת ראי שלה. לפני שהמציאו את הדיווח הכספי החשבונאי לא חילקו רווחים ? 2 שותפים בחנות מכולת, שאין להם בכלל דוחות כספיים- לא מחלקים ביניהם את הרווח ?לדוחות הכספיים של עסקים בוודאי ובוודאי שיש חשיבות. (מזה אני מתפרנס, וזו כבר חשיבות עצומה). למשל, שווי מניה בבורסה אכן נקבע, בין השאר, ע"י הנתונים שבדוחות הכספיים. האם קיימת "בורסה של מדינות" ?

0
דוד
ובעניין אחר
קראו את המאמר המחריד הזה, מלא הבורות אשר פורסם היום בynet בנושא הילודה בארץhttps://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5463510,00.htmlעם הפאנצ'ליין הבא: "כמו שאסור לנסוע יותר מחמישה אנשים ברכב פרטי, צריך לדאוג לכך שבמדינת ישראל לא יהיו משפחות שיש להן יותר משלושה ילדים."
0
יעקב
יותר מדי אנשים
מי שחושב שיש יותר מדי אנשים במדינת ישראל (או בכול מקום אחר), יכול לתרום לתיקון הבעיה ולהראות דוגמה אישית, ולסלק את עצמו ממצבת הנוכחים כאן. אבל - אנשים מעדיפים להטיף לאחרים...יחד עם זאת - קיצבאות הילדים מוגזמות, ולא חשוב אם יש צפיפות יתר או לא....
0
משה כלכלאנוב
מספיק עם הקשקושים על הכלכלה הבולשביקית
אם לוקחים כדוגמה את הכלכלה בין מלמחת ששת הימים ומלחמת יום כיפור, כשברקע מלחמת ההתשה המתמשכת - ה"בולשביק" ה"סוציאליסטי" פנחס ספיר הוביל את הכלכלה לזינוק מדהים - ממצב של מיתון עדלכמעט שיוויון במאזן המסחרי, לשיעור בלתי מועסקים ("מובטלים") הכי נמוך בהיסטוריה הישראלית, לפער הכנסות הכי נמוך שהיה אי-פעם ולשיעורי גידול בתוצר הלאומי שהלוואי עלינו היום!
0
מוטי היינריך
בשנים 1973-1967 נבנו יסודות הקריסה הכלכלית של 1983
מלחמת ששת הימים הציפה את המדינה באופוריה אופטימית. גם מעמדה של ישראל בעולם התחזק פלאים. ה"שטחים" שנוספו תרמו כוח עבודה זול של מאות אלפי עובדים ערבים, הנפט שהופק מבארות אבו רודס סיפק את רוב צורכי המדינה. ב-1969/70 החל גל עליה גדול ראשון של עולים מברית המועצות שהביא לישראל הון אנושי ברמה הגבוהה ביותר. זה הבסיס הריאלי לצמיחה של אחרי המלחמה.ערב מלחמת ששת הימים שרר מיתון כבד יחד עם אינפלציה של כ-4% בשנה, הכלכלה התכווצה. לאחר המלחמה, הכלכלה החלה לצמוח. צמיחה שלאחר שקיעה גדולה. צמיחה טבעית משפל עמוק. זה הבסיס "הטכני" לצמיחה.לאחר המלחמה פנחס ספיר הגדיל דרסטית, הכפיל, את חלקה של הממשלה בתוצר על ידי תקציב מדינה גרעוני מטורף של למעלה מ-10%. הגרעון מומן באמצעות הלוואות שהמדינה נטלה והיתר היה הדפסת כסף פשוטה. התוצאה: אינפלציה שנתית של 13%, ריצה אל הדולר השחור ושיבוש המסחר. השקעות ממשלתיות אדירות בהוצאות ביטחון והקמת "קו ברלב". זו התרומה הממשלתית לפייק-צמיחה.ספיר המציא גם את מנגנון "ההצמדה למדד", סבסד מוצרי יסוד ב"שיעור האינפלציה" ועיוות לחלוטין את מנגנון המחירים בכלכלה. ספיר גם התחיל את "מדינת הרווחה" הישראלית שהזרימה קצבאות לציבור שרכושו והכנסותיו נשחקו באינפלציה. היקף "תשלומי ההעברה" לפני ששת הימים היה זניח. הוצאות המדינה גדלו עוד יותר.ההון העצמי של מערכת הבנקאות נשחק בהדרגה בגלל האינפלציה. הבנקים לא יכלו לגייס הון באמצעות אגרות חוב כי הבולשביק אסר עליהם להתחרות בממשלה במכירת אג"ח. לכן הבנקים נאלצו להנפיק מניות לגיוס הון בכמויות מטורפות ונכנסו לספירלה של וויסות ערך המניות כדי להבטיח רווח הון לציבור הקונים. כך נוצר משחק הפירמידה שגרם לאחר מספר שנים לקריסה הגדולה של כל הבנקים.אין בעיה ליצור "צמיחה" על ידי נטילת הלוואות, בסוף גם צריך לשלם. אתה מוזמן להצמיח את רמת החיים של משפחתך – גש לבנק וקח הלוואה, ואחר כך עוד הלוואה לפירעון ההלוואה הקודמת. מובטחת למשפחתך רמת חיים גבוהה... עד שיום אחד המציאות תכריח אותך לחדול ממעשה פנחס ספיר.
1
וואללה וואינט
טיעונך מובאים בניתוח הסטורי נכון אך...
האינפלציה לקראת סוף שנות ה80 ליחכה את ה55 אחוז ואף יותר.
משכורתי כפועל בשנת 79/80 הייתה מיליון וחצי שקל (ישן)

0

3000 תוים נשארו