הצורך "להציל את גוש האירו" אינו יורד מסדר היום. רבים מאשימים במשבר את מטבע היורו האחיד באירופה. שטות נוחה שמסיחה את הדעת מהאשמים האמיתיים - מדיניות מוניטארית ריכוזית בהנהגת בנק מרכזי.
בתחילת המאה ה-19 הוקמו באירופה פי חמישה חברות גדולות מאשר בארצות הברית. בשלושת העשורים האחרונים הוקמו בארצות הברית פי עשרה חברות גדולות מאשר באירופה. שקיעת אירופה.
הבעיה אינה באריה שרואים ושקל להבחין בו. הבעיה באריה שרובץ מוסתר בעשבייה שבסוואנה – הוא עלול להיות הפתעה לא נעימה. היכן מסתתר האריה במשבר באירופה?
המשבר הכלכלי במערב משקף את השינוי המבני בעולם בכושר יצירת העושר. אין שום חשיבות ל"ניירות העבודה" שיימרחו בכנס זה או אחר - כל עוד לא יהיה שינוי בתפישת העולם שגורסת ניהול ממשלתי של הכלכלה והחברה.
שוק ההון הפרטי מסרב לממן את הפעילות של בנקים ושל ממשלת ספרד. הפוליטיקאים שוב בחרו להרוויח זמן בדרך ש"אינה עולה כסף" למשלם המיסים: הלוואה של 100 ביליון יורו בכסף מודפס מאוויר...
האם תושבי גרמניה יסכימו לממן תשלומי העברה לתושבי יתר מדינות אירופה לתקופה אינסופית? שוקי המניות מבטאים את המיתון שהולך וגדל ומתפשט במדינות גוש היורו. יוון לא לבד.
הבנק האירופאי הדפיס יותר מטריליון אירו. למרות זאת, "הצפיות האינפלציוניות" נמוכות. כלכלה אינה מדע מדויק - מדובר באנשים עם פסיכולוגיה ותחושות. מי שמאמין בניסים שימשיך להאמין שההפלגה בטוחה.
סורוס כמובן צודק וכולם מקשיבים לו בגלל הצלחותיו כספקולנט. אך כאשר הוא מערב אידיאולוגיה בראיה מפוקחת של המציאות - הוא טועה. הוא טועה בזיהוי הרשעים, הוא טועה כאשר הוא קורא למצב הקיים "כלכלה חופשית".
חובות ממשלות האיחוד האירופאי (ושאר המערב) גדולים פי 5 מהחוב הרשמי. הממשלות לקחו את כספי הפנסיונרים והביטוח הלאומי ובזבזו אותם על "רווחה עכשיו". אין להן שום דרך לעמוד בהתחייבויות לאזרחים.
אירופה משולה לטובע שרוצה להציל עצמו באמצעות משיכה בשערות ראשו... הבנק האירופאי המרכזי הדפיס השבוע חצי טריליון יורו שחולקו כהלוואות לבנקים "בקשיים" כדי שיקנו אגרות חוב של מדינות "בקשיים"... טריק כושל.