העיתון "גלובס" הציג "תוכנית" מטעמו לפתרון "בעיית המחירים". רעיון פופוליסטי שמנוגד לכל לוגיקה כלכלית וניסיון היסטורי מצטבר. תמוה מאד שאין בעיתון שום כתבה שמבקרת את האג'נדה המזיקה.
בעבר הלא-רחוק, יוקר החיים בישראל היה גרוע באופן קיצוני ולא רק במוצרי מזון. הסיבות ליוקר של אז - זהות לסיבות ליוקר כיום. השיטה הכלכלית והאידיאולוגיה שברקע הם שאשמים. מה צריך לעשות?
רוצים חשמל סולארי? בבקשה, שלמו 20% יותר בחשבון החשמל שלכם, וגם יותר עבור כל המצרכים שאתם קונים בסופרמרקט, בקופת חולים ועבור המוצרים בקניון. ייקור מחיר החשמל ב- 20 אחוז ישפיע על מחיר כל המוצרים.
למעלה מ-1,100 שקל לשנה משלמת כל משפחה בישראל כקנס שנתי על צריכת מוצרי חלב. עסקנים פוליטיים וגופים אינטרסנטים, מנהלים את משק החלב "מטעם המדינה" לטובתם הפרטית – מעטיני הפרה ועד למדף בסופרמרקט.
"חוק הסופרים" , דוגמה קלאסית לתהליך הרסני נפוץ של העמקת מעורבות המדינה בכלכלה ובחיי הפרט. אברהם בורג, ח"כ לשעבר כתב ספרים ומתנגד חריף של החוק. "מי רוצה לחזור למדינה שמפקחת לי על מחירי הלקרדה והספרים?"
דפלציה היא ירידת מחיר מוצרים שמאפשרת לנו לרכוש יותר מוצרים באמצעות כספינו. מדוע עליה בערכו של הכסף בארנק שלנו זו תופעה רעה שצריך "להילחם בה". ואילו אינפלציה "מתונה" ששוחקת את ערך כספנו "טובה"?
התעשיין יכול להמשיך לייצר בארץ דגלי כחול-לבן, תחתונים וגופיות, אלא שהם יהיו יקרים מאד. כדי לאפשר לתעשיין להישאר בישראל ולשמור על מקומות העבודה.
