הדפס עמוד זה
שני, 16 מרס 2015 05:01

בחירות - למי מצביעים?

קריטריון לפתק: לתפיסתנו, ההצדקה לקיומה של מדינה היא ההגנה על הזכויות הטבעיות: לחיים, חרות וקניין. הזכות לחיים היא היותר חשובה, בלעדיה אין זכויות. הבחירות ישפיעו על הביטחון, אז תחליטו מי יכול לחזקו.

בצעירותי (די מזמן) נחלקו החבר'ה ל-2 קבוצות: אוהדי קליף (ריצ'רד) ואוהדי אלביס (פרסלי). בעוינותם, כל קבוצה החרימה את שירי השנייה. לימים, משבגרתי, תהיתי מדוע כל קבוצה מנעה מעצמה את ההנאה מהשירים הנפלאים של הזמר האחר.  כיצד זה שאוהדי קליף ויתרו על הבריטון-טנור האדיר של אלביס, ואוהדי אלביס – על הקול החם והמלטף של קליף.
נראה כי זו הסיבה: לא את הנאתם מהמוסיקה ביקשו האוהדים. הענקת הערצתם לאלביס וקליף – זו הייתה מטרתם.
 

1533 1

בבואנו לבחור לכנסת, למען מה אנו מצביעים 

האם אנו מבקשים נבחר נערץ? ממנו נצפה שינהיג את "אימא מדינה" לגונן עלינו, אפרוחיה, ולהרעיף עלינו את חכמתה וחמלתה?
או שאנו מבקשים למנות מנהל מוכשר? זה אשר ינווט בהצלחה את ספינת המדינה, מטעמינו, בדרך בה בחרנו שילך.
 
האם הנבחר – הוא המטרה של הבחירות, ואילו הבוחר – הוא האמצעי להשגתה? 
או שהבוחר, השקפותיו, העדפותיו – הוא המטרה של הבחירות, ואילו הנבחר – הוא המכשיר להשגתה. 
 
האם פתק הבוחר שלנו הוא שי, אותו נעניק באהבה והערצה לנבחר – האיש ומפלגתו? (וכנ"ל אם מתוך כעס ושנאה למנהיג הקיים, נעניק כשי ליריבו?).
או שפתק הבוחר הוא נכס השייך לנו, שטר המניה שלנו כבעלי המניות במדינה, באמצעותו אנו ממנים את מנכ"ל המדינה.
 
הנה דוגמא עדכנית לאפשרות הראשונה – כרזת הבחירות של ש"ס …
 

1533 2

מה אומרת ש"ס לבוחריה? קדימה זאטוטים, בואו נרצה את אבא שעלה למעלה – למענו הטילו את הפתק הנכון!
האם דוגמא קיצונית זו שונה עקרונית מסיסמת הבחירות הישנה של מפא”י: "אמרו כן לזקן" (בן גוריון)? או מקריאות אוהדי חרות והליכוד "בגין, בגין"?
 
אז מה עושים ביום הבחירות, כאשר אין מנהיג או מפלגה המייצגים היטב את השקפותינו?  
אם כל אחת ואחת מהמפלגות לא עונה על אף אחת מן ההשקפות – התשובה היא כנראה פתק לבן.
אבל יותר סביר שחלק מההשקפות מיוצג ע"י מפלגה X, וחלק אחר ע"י מפלגה Y.  אבל ! בכל מפלגה כזו נקבל גם "גול עצמי", היות והיא מייצגת, בו–זמנית, גם את ההיפך הגמור לחלק אחר של ההשקפות.   

אז מה, מחרימים את הבחירות? 

יצאנו לערוך קניות מצוידים ברשימה. רק שבכל סופרמרקט בו ביקרנו מצאנו רק חלק ממנה. האם נעשה "ברוגז" ולא נקנה באף סופרמרקט? במי אנו פוגעים, אם לא בעצמינו?
נראה שהתשובה הנכונה היא: לשקול היטב במאזניים מי מספק, נטו, את המיטב – ולהצביע בהתאם.
 
היכן המפלגה המתאימה לנו?
 
פשרה, ויתור. למה? למה חייבים להתפשר ולוותר על חלק מן ההשקפות? האם לא יכולה לקום מפלגה שתייצג את כולן
 
כנראה לא. איזו מפלגה תייצג בוחר שהוא נץ מדיני וחסיד כלכלה קומוניסטית?  או ספרדי–חרדי המבקש קפיטליזם?  או יונה מדינית קיצוני החפץ במדינה דתית? וכך הלאה ... 
 
הפגם הוא בשיטה. בשיטה הפוליטית הקיימת הבוחר נדרש לתת מראש שיק בלאנקו, למשך 4 שנים, למפלגה אחת. על הטוב והרע שיש בהשקפותיה. הבה ניישם זאת לרגע במגרש הקניות הביתיות. נדמיין שעלינו לבחור סופרמרקט אחד, רק אחד, אשר ממנו, ורק ממנו, אנו חייבים לקנות, במשך 4השנים הבאות, את כל המוצרים. מגוחך, לא?!  אז למה זה תקין ב"סופרמרקט" המפלגות?
 
אכן זה לא תקין. וצריך מנוע אחר. מנוע של משאלי עם. הבחירה היא פר נושא. ההיפך משיק בלאנקו. טענת הנגד המקובלת: מי שיחליט על משאלי העם, מי שינסח את השאלה העומדת למשאל – בידיו יהיה הכוח לעשות כל מניפולציה שירצה. נשמע חזק, נכון?  לא. יש לזה תשובה מאד פשוטה. במלה אחת – שוויץ. שם המנוע עובד. היטב.
 
רגע, רגע..., מנגנון פוליטי של משאלי עם?!  מה יועילו חכמים בתקנתם, אם משאל עם יחליט על פתרונות סוציאליסטיים? 
 
נכון. לכן נדרשת, בבסיס, חוקה שתעגן היטב את הזכויות הטבעיות לחיים, חרות וקניין.
ובכל זאת, גם בהעדרה, עדיף משאל עם על פני שיק בלאנקו והצבעה של חברי הכנסת.
 
משאלי עם? חוקה?  רבאק, זה חזון לאחרית הימים, איזה פתק לשים מחר?
 
המלצה אין כאן, כמובן. כל אחד צריך להחליט כהבנתו. ובכל זאת, מחשבה לגבי הקריטריון לבחירה… מערכת הבחירות הנוכחית מציעה לבחירה שתי סוגיות כבדות משקל – הביטחון הלאומי, וכלכלה וחברה.
 
על איזו סוגיה "ללכת" – על הביטחון הלאומי, או על הכלכלה-חברה?
 
לפי תפיסתנו, ההצדקה לקיומה של כל מדינה היא ההגנה על הזכויות הטבעיות: לחיים, חרות וקניין.  משלושתן, הזכות לחיים היא היותר חשובה, שכן בלא חיים, אין כל רלבנטיות לחרות ולקניין. 
 
מדינת ישראל שונה, כנראה, מכל מדינה אחרת בגלובוס. היא אולי היחידה שאויביה רוצים בהשמדתה. חלקם – חמאס, חיזבאללה, איראן – מצהירים על כך בראש חוצות, ומגבים את הצהרתם במעשים – התחמשות, פיגועים, מלחמות.
 
בכל מדינה נורמאלית, הזכות לחיים זקוקה להגנה בעיקר מפני פושעים. "כסף קטן" בהשוואה לאיומים שהחיים במדינת ישראל ניצבים בפניהם.
 
כנראה, תוצאת הבחירות תקבע האם מדיניות הביטחון הלאומי תלך "ימינה" או "שמאלה". כלומר, תוצאת הבחירות תשפיע, כנראה מהותית, על הביטחון הלאומי, ועל ההגנה – על הזכות לחיים.

האם הביטחון הלאומי הוא ב"ימין" או ב"שמאל"?  זאת יחליט כל אחד.
 
וההשקפות שלנו, מי ייצג אותן בכנסת? 
 
מעולם לא היה בכנסת ולו ח"כ אחד המייצג את החופש, את הזכויות הטבעיות.
למרבה הצער, כנראה גם בכנסת הבאה לא יהיה.
 
לוי

עודכן לאחרונה ב רביעי, 27 אפריל 2016 17:55

פריטים קשורים