הדפס עמוד זה
שני, 23 מרס 2015 05:08

סקרים, מדע, תעמולה

המשרדים שערכו את המדגמים עשו ככל יכולתם בכנות וברצינות, כדי להביא תוצאה מדויקת ולשפר את המוניטין והרייטינג שלהם. אז איך הם נכשלו בגדול? את התשובה יש לחפש בתחום אחר.

 1534



הנשיאים ריבלין ואובמה גינו את ביבי על קריאתו להצבעה כי "הערבים נוהרים לקלפיות בהמוניהם". לא ייתכן ש"השמאל הנאור" גזעני ומפחיד אותנו עם הפלסטינים הרעים. הם הרי נשמות טהורות (בעיני עצמם). ראו את שלטי החוצות של מפלגת העבודה.

הסקרים שהתפרסמו לקראת הבחירות, וגם המדגמים שהתפרסמו לאחר הבחירות נכשלו בגדול, כרגיל.

לפני הבחירות ניבאו הסקרים "מהפך" – 26 להרצוג, 19 לליכוד. מיותר לציין שזו הייתה שגיאה מהותית, נבואה שהפוכה לגמרי למה שהתרחש במציאות. קל להבין את ה"טעות" הזו. הסקרים שהתפרסמו לפני הבחירות (סקרים "מדעיים ואובייקטיביים" – מבטיחים לנו) לא היו אלא תעמולת בחירות. התקשרות ניסתה להשפיע על תוצאות הבחירות באמצעות הסקרים (בין יתר האמצעים). הם לא בחלו בשום אמצעי כדי להשפיע על הבחירות בהתאם להשקפה האידיאולוגית של העיתונאים. העיתונאים רואים לעצמם חובה קדושה להציל את המדינה מידי ביבי, וחובה מוסרית לעשות כל שביכולתם כדי להפילו. זו זכותם, אבל אל נא ינסו למכור לוקשים על תקשורת אובייקטיבית. זאת תקשורת מגויסת.
 
יותר תמוה הכישלון החמור של המדגמים, שפורסמו לאחר סגירת הקלפיות. הם הראו 27-27 או 27-28 (לעומת תוצאה סופים 30-24). זו טעות מהותית – איך הם טעו כל כך? ברור שההסבר הראשון (תעמולת בחירות) לא תופס לגבי מדגמים שהתפרסמו אחרי סגירת הקלפיות. אני בטוח לגמרי ששלושת המשרדים שערכו את המדגמים (ושלושת ערוצי הטלוויזיה) עשו כל מה שביכולתם בכנות וברצינות, כדי להביא תוצאה מדויקת ככל האפשר, ולשפר את המוניטין שלהם ואת הרייטינג. בכל זאת הם נכשלו בגדול – איך מסבירים את זה? הסברים (ותירוצים) יש לרוב. "אנשים שיקרו במדגם", "המדגם נסגר שעה וחצי לפני סגירת הקלפיות, והליכודניקים המשוגעים באו כולם להצביע ברגע האחרון, אחרי המדגם"..."התוצאות סבירות במסגרת מרווח השגיאה המקובל"... סיפורים לא חסר... ואם "בתוך מרווח השגיאה" – אז למה תמיד טועים לטובת השמאל, ואף פעם לא טעו לטובת הימין? יש בבירור בסיס ואופי אידיאולוגי לטעות.
 
האמת, לדעתי, יש לחפש בתחום אחר, בתחום הטבע האנושי, בתחום הפסיכולוגיה אולי. מקובל לחשוב שהאנשים יצורים רציונאליים, המסוגלים להבחין בצורה אובייקטיבית ונכונה בעובדות. זו אידיאליזציה, זה לא נכון. האנשים נשלטים על ידי אמונות, דעות, רגשות ואידיאולוגיה, ולא מסוגלים להבחין בצורה נכונה ובלתי משוחדת בעובדות המציאות. במקרה של סקרים, מדגמים ותחזיות המציאות לא ברורה וחד משמעית, הסימנים חלשים וניתנים לפירוש, הנתונים רבים ומסובכים וקשה להבינם. האדם מפעיל הערכות "שיקול דעת", ניחוש מלומד (או בלתי מלומד). האדם תמיד פועל, וחייב לפעול, בתנאי חוסר וודאות, או אפילו חוסר ידע. בכל המצבים האלה, אמונות הבטן, התחושות, הרגשות, האינסטינקטים פועלים ומשפיעים, אפילו מבלי שנהיה מודעים לחלוטין על מידת השפעתם. וגם פועל אפקט העדר – בן אדם נוטה להיות מושפע מאחרים, וליחס חשיבות למה ש"כולם אומרים" – לדעה המקובלת הרווחת, האופנתית, גם אם הדעה הזו בעצמה אינה אובייקטיבית או מבוססת.
 
בקיצור: הסקרים והמדגמים מבוססים במקצת על נתונים, עובדות, ידע, ובמקצת על הערכות ותחושות בטן של הסוקר, ו"דעת הרחוב". זה לא מדע, זה לא אובייקטיבי, זה ניחוש. לפעמים זה מצליח ולרוב לא כל כך.
 
תופעה דומה מתרחשת גם בתחומים רבים אחרים, כמו למשל תחום המלצות התזונהאו תחום האקלים (האמונה בהתחממות הגלובאלית). גם בתחומים אלה – הרבה טענות שמוצגות כ"אמת מדעית בלתי מעורערת" אינם אלא (במידה רבה) ביטוי של אמונות ודעות קדומות (אפילו בלתי מודעות) ושל האופנה (אפקט העדר). ראו, הוזהרתם!
 
יעקב

עודכן לאחרונה ב רביעי, 27 אפריל 2016 17:55

פריטים קשורים