הדפס עמוד זה
שבת, 05 יולי 2014 06:11

מדע בעייתי (1): כלכלה

העולם הכלכלי מסובך מידי להצגה בנוסחה ולחיזוי העתיד באמצעותה. הוא מסובך, בלתי צפוי ויקר מידי לניסיונות ניהול מרכזי על ידי פקידי מדינה ופוליטיקאים. הנזק הוודאי גדול בהרבה מתועלת מקרית.

אשליית המודלים הכלכליים

עדיין לא ברור מהי "כלכלה" ומהם "מדעי הכלכלה". המדעים המדויקים מאפשרים לנו לנתח תופעות שנצפות באמצעות חושינו האנושיים לעיתים באופן ישיר ולעיתים באמצעות מכשירים שמתרגמים את התצפיות באופן שנוכל להבינן באמצעות חושינו האנושיים.

באוניברסיטאות מלמדים כלכלה באמצעות גרפים שנועדו להמחיש תרחישים מציאותיים. עם השנים זכו התרחישים בשלל נוסחאות מתמטיות, חלקן סבוכות, לקוחות מתחום הפיזיקה, כאלה שתיארו לפני כן רק תופעות טבע. מדע מדויק בהחלט. נוסחאות שהפכו ל"מודלים משוכללים" מתיימרות לתאר תהליכים כלכליים. כל שצריך כדי לחזות מצב כלכלי עתידי הוא לחשב נגזרת שנייה של הנוסחה, להציב ערכים – יש!

 

1478

נוסחא מתמטית יכולה לתאר בדיוק גבוה למדי את מסלול מעופו של קליע. הנוסחה יכולה לתת לנו תוצאה טובה לגבי מיקומו המדויק של הקליע גם בעתיד. כלומר, אם ירינו אותו הרגע – נוכל לדעת היכן יימצא הקליע בעוד 3 שניות. המדעים המדויקים מאפשרים לנו ליצר מכוניות, מחשבים ולוויינים. בעזרתם ניתן לחזות במדויק איך תגיב "המכונה" בעתיד אם נקיש צרוף מסוים במקלדת, או נלחץ על דוושה. כל פיזיקאי או מהנדס שישתמשו בנוסחה – יגיעו בתנאים זהים לאותה תוצאה שחוזה את "העתיד" ההנדסי.

"המכונה" היא אוסף של חומרים, כימיקלים, חלקיקים וזרמים אלקטרונים חסרי בינה עצמאית, ללא רגשות, ללא רצונות ושאיפות. לעומת זאת, "כלכלה" עוסקת בבני אדם הנבדלים אחד מהשני בתכונות וביכולת, בהעדפות ואמונות, באהבה ובשנאה. ה"חלקיקים" בכלכלה הם בני אנוש, לא אלקטרונים. הניסיון לחזות את העתיד באמצעות מודלים מתמטיים כלכליים הוא במידה רבה ניחוש.

האמונה כי נגיד בנק מרכזי יכול לחזות את שיעור האינפלציה, לכוון אותה, ולשלוט בה בכוונון עדין – עוד יותר הזויה. נגיד הבנק המרכזי של יפן החליט להדפיס כסף "ככל שיידרש" כדי להגיע לאינפלציה של 2% בשנה. מירב הסיכויים שצפויה לו "הפתעה", וכנראה – קטסטרופאלית. נגיד הפדרל רזרב האמריקאי רוצה לכוון את שיעור האבטלה במשק ל- 6.5%, ונגידי בנק ישראל מאמינים שהם שולטים בשער הדולר. לכל "מהנדסי הכלכלה" יש גם נוסחה ל"אקזיט" (או "אסטרטגיית יציאה") – כלומר, איך יוצאים מהמעגל הנצחי של קניית דולרים מתמדת בישראל, או איך מפסיקים את ה"הקלה הכמותית" בארצות הברית (הדפסת כסף על ידי הפד לקניית אג"ח, בעיקר ממשלתיות, בשוק הפתוח). נחיה ונראה איך נוסחת האקזיט תפעל – גם כאן יש סיכוי גבוה ל"הפתעה".

נדמה להם שבידם הגה או ג'ויסטיק שתוכנן על ידי מהנדס – כלי שפועל במדויק על פי נוסחה. נסובב שמאלה ונחזיר שני סיבובים ימינה וכך נתיישר. אילו כלכלה הייתה מדע מדויק אז כבר מזמן היה מוכרע הויכוח בין כלכלנים למה נכנסים למיתון כלכלי ואיך יוצאים ממנו – האם יוצרים גירעון ממשלתי ומדפיסים טונות של כסף, או להיפך – מקצצים בהוצאות המדינה. ראו את הסרט הבא שמהלל את האינפלציה שממשל רוזוולט ב-1933 תכנן כדי להילחם בשפל הכלכלי.

העולם הכלכלי מסובך מידי להצגה בנוסחה ולחיזוי העתיד באמצעותה. הוא מסובך, בלתי צפוי ויקר מידי לניסיונות ניהול מרכזי על ידי פקידי מדינה ופוליטיקאים. אין להם שום ידע מדעי לניהול מדיניות מוניטארית (באמצעות הבנק המרכזי) או ידע מדעי לניהול תקציב המדינה והכלכלה (על ידי הממשלה) שמאפשר להם להשיג תוצאות אופטימאליות לרווחת האזרח. הם מציגים עצמם כ"קברניטי הכלכלה", אבל יכולת הכוונון והשליטה שלהם באירועים היא במקרה הטוב אשליה, במקרה הרע – זדון פוליטי, ובכל מקרה – "פעילותם" גורמת לנזק מצטבר לכלל האזרחים.
 
מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שבת, 28 מאי 2016 07:24

פריטים קשורים