הדפס עמוד זה
שני, 18 אוגוסט 2014 06:41

חופש הדיבור של ח"כ חנין זועבי

אם חנין זועבי אשמה ב"הסתה" לדבר עברה, אם דעותיה המושמעות מסכנות את מדינת ישראל – צריך להיות עקביים – לכלוא ולהעניש, או לפחות "לחקור", עוד רבבות ישראלים.

אני מאמין שעמדותיה של חנין זועבי הן כנות ואמיתיות. אני מוכן אפילו להניח שאין מאחוריהן כוונות זדון נסתרות. (ראו כאן, כאן, כאן וכאן). היא תומכת במדינה פלסטינית עצמאית ביהודה-שומרון-עזה. היא לא קוראת להשמדתה של מדינת ישראל, אלא תומכת ב"אוטונומיה תרבותית" ערבית בתחומי מדינת ישראל – מה שזה לא יהיה. היא גוזרת גזירה שווה בין פעולות טרור של פלסטינים בישראל לבין תגובותיה של מדינת ישראל בהן נפגעת אוכלוסייה פלסטינית אזרחית – ומבחינתה, אלו פעולות של טרור מדינתי. עמדותיה אינן שונות מאלה של אלפי ישראלים יהודים וערבים, כולל השכן ממול בצפון תל אביב.

האם "הפתרונות" שהיא מציעה ל"סיום הסכסוך" מסכנים את קיומה של מדינת ישראל? כנראה. אבל לדעת רבים בישראל – גם ה"פתרונות" שהציעו ומציעים אהוד ברק, אולמרט ואפילו נתניהו – יביאו לתוצאה דומה. 

 

1485


זועבי "עולה על העצבים" לפעמים, ודווקא בעיתוי רגיש, כמו מיד לאחר חטיפת שלושת הנערים (לפני שנודע הרצח). היא לא תמכה בחטיפה, אלא טענה שגם מדינת ישראל חוטפת וכולאת נערים ערבים (דוגמה שלי: ילדים ערבים תמימים שזורקים אבנים על מכוניות של יהודים...).

אני לא בקי בחקיקה הקיימת בנוגע לחופש הדיבור. אבל אם הסתה לעבירה על החוק היא פשע, אז גם האתר הזה צריך לעמוד לדין. "הדרכנו" באחד המקומות איך לעבור על חוק התכנון והבנייה ו"לגנוב" שטח בנוי מעבר ל"אחוזי הבניה" המותרים על פי חוק. ואולי גם חטאנו בתחום המיסוי ב"הבנה" שגילינו, במספר כתבות, כלפי מעלימי הכנסות, ועוד. כל המפרסמים מוצרים לגילוי מלכודות משטרה, מצלמות מהירות ואפילו השרות הטוב של WAZE בהקשר זה – כולם הסתה לעברה על חוק.

אם חנין זועבי אשמה ב"הסתה" לדבר עברה, אם דעותיה המושמעות מסכנות את מדינת ישראל – צריך להיות עקביים – לכלוא ולהעניש, או לפחות "לחקור", עוד רבבות ישראלים.  

חופש הדיבור במדינה חופשית

בכל משטר טוטליטארי ישנם סעיפי חוק שאפשר להדביק לכל אזרח בשעת הצורך ("הצורך" של השלטון), כמו האשמה ב"קונטרה-רבולוציונריות" ("מתנגד המהפכה") בגוש הקומוניסטי. חופש הדיבור במדינה חופשית צריך להיות רחב מאד ולהכיל גם את דבריה של חנין זועבי. גבול חופש הביטוי, נמצא אי שם בקצה הרחוק. כדי לחצות את אותו גבול רחוק, צריכה להיות קריאה ברורה לאלימות, סכנה מוחשית שאלימות עלולה להיות המשך ישיר לאותו "דיבור". איך מפרשים וקובעים בדיוק את הגבול? אני לא יודע.

אחד מהגולשים הותיקים באתר זה, המוכר לי אישית, שרת במילואים מיד לאחר רצח רבין ב-1995. תוך כדי שיחת חולין באוהל על "המצב", הוא אמר לחבריו: "אני יכול להבין מה עבר בראשו של יגאל עמיר לפני הרצח". ההתבטאות הגיעה למג"ד, הבחור נשפט ונכלא ל-30 יום. אחד מסעיפי האישום היה "התנהגות שאינה הולמת חייל". זה סעיף שרס"רים לדורותיהם מוסיפים כמעט לכל עברה צבאית, שיהיה. כך גם הסעיף שהוסיפו להאשמות נגד חנין זועבי: "העלבת עובד ציבור".

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שבת, 28 מאי 2016 07:22

פריטים קשורים