הדפס עמוד זה
שבת, 08 נובמבר 2014 15:44

החשוד מוכר למשטרה

הדרבי התל אביבי הסתיים בפריצת אוהד מטורלל למגרש ובתקיפת שחקן מכבי - "החשוד מוכר למשטרה". יש בישראל אלפי "חשודים שמוכרים למשטרה" שמסתובבים בינינו - למה?

הדרבי התל אביבי הסתיים בטרם עת בפריצת אוהד מטורלל למגרש ובתקיפת שחקן מכבי, ערן זהבי. זהבי התגונן, אך כדרכם של שופטים "נאורים" – קורבן התקיפה נענש מיד והורחק מהמגרש. לדעת השופט "הנאור", תגובתו של זהבי לתקיפת האוהד הייתה "לא מידתית". לא התעניינתי בסוגיה לעומקה: אבל השופט אולי גם טוען, כמנהג השופטים "הנאורים", כי לא הוכח "היסוד הנפשי" באקט התקיפה וכי התוקף הידוע בכינוי "פואד" סבל מילדות קשה – אימא שלו השקתה אותו באקונומיקה במקום בחלב.  

כותרות התקשורת זעקו על הכדורגל הישראלי ש"הגיע לשפל חדש". "השפל" היה מאז ומתמיד ואת זה אני יודע מהתנסות אישית (סיפור אמיתי). הייתי אוהד כדורגל של הפועל ראשון לציון עד לכיתה ד'. באחת השבתות לקח אותי אביו של חברי, ישראל א. למשחק כדורגל בין הפועל ראשון לבין הפועל מרמורק מרחובות שהתקיים במגרש הפועל ראשון בשיפולי החולות. המשחק מעולם לא הסתיים... וכל מה שאני זוכר זה שברחתי בין רגליהם של עשרות צופים מבוגרים אחרים, כאשר מעלינו מתעופפות אבנים. היו שוטרים על המגרש ולא הבנתי למה השוטרים לא עוצרים את "הרעים". כילד תמים ידעתי שזו תפקידה של המשטרה. מאז אותו אירוע לא נכחתי יותר במשחק כדורגל.
אלרואי ידעי, המכונה "פואד", הוא אוהד הפועל תל אביב שפרץ למגרש ותקף את השחקן. במדורי הספורט נכתב כי "החשוד מוכר למשטרה". לדבריו של ראש חטיבת האבטחה במשטרת ישראל, ידעי נעצר בעבר 11 פעמים במשחקי כדורגל והורחק שבע פעמים מהמגרשים.


1504
יש בישראל אלפי "חשודים שמוכרים למשטרה": צעיר שהתנכל לילדה חרדית באוטובוס בירושלים – "מוכר למשטרה"; חשוד בן 25 ביצע שוד בנתניה כשהוא חמוש באלה וסכין קומנדו – מוכר למשטרה מעבירות קודמות בתחום הרכוש; עבריין מין סדרתי שנעצר בגן ציבורי בגבעתיים, נלכד לאחר שהזמין ילדים לשחק איתו, ונגע בהם – מוכר למשטרה מתחום עבירות המין והפדופיליה ואף ריצה בעבר עונש מאסר; תושב רמת גן, המוכר למשטרה בתחום הפריצות, נעצר בחשד לגניבת רכב בכפר שמריהו – החשוד מוכר למשטרה מתחום הפריצות; החשוד בשוד חנות התכשיטים ברחוב החלוץ בחיפה ובתקיפת מבוגר כבן 70 תועד במצלמות האבטחה מיד לאחר שנמלט מהמקום בשכונת הדר בחיפה –  נודע כי החשוד מוכר למשטרה, שזיהתה אותו מיד לאחר שקיבלה לידיה את התמונות.

מי שעוקב אחרי הכרוניקה העבריינית יכול בהחלט להתרשם שרק מיעוט מ"החשודים" אינו מוכר למשטרה ואילו ברוב המקרים "החשוד מוכר". השאלה הבלתי נמנעת היא למה "המוכָּרים" מסתובבים בינינו?

הבטחת הביטחון האישי הוא תפקידה המובהק של המדינה. ההצדקה לקיומה של מסגרת מדינתית היא הגנה על זכויות הפרט לגופו, לקניינו, ולחופש לפעול כהבנתו למיצוי אושרו. המדינה המודרנית לקחה על עצמה תפקידים רבים נוספים שמוטב שלא הייתה מעורבת בהם, להשקפותינו.

אנחנו למודי ניסיון על כישלונה של המדינה לנהל מערכות גדולות כמו בריאות וחינוך; מערכות כלכליות כגון מים, חשמל ונמלים; מפעלי תעשייה ממשלתיים (רובם הופרטו) כמו תע"ש . אין סיבה להניח שפקידי ממשלה יצליחו לנהל ביעילות דווקא שירותי ביטחון כמו משטרה ומערכת משפט.

גם במודל המשטר האופטימאלי, המוצג ב"קו ישר", נועדו למדינה משימות הביטחון הלאומי והאישי ומערכת המשפט. לא בגלל ש"הם יודעים" לעשות את זה טוב, אלא מהעדר חלופה סבירה. אז אנחנו תקועים עם משטרה ממשלתית ומערכת משפט מדינתית מחוסר ברירה. "המוכָּרים", המסתובבים חופשיים בינינו, הם הביטוי לכישרונם של המוסדות המדינתיים.

אפשר לייעל את המשטרה, אפשר לייעל את בתי המשפט – העלינו רעיונות בפרק "משטרה ומשפט" באתר זה – שילוב של תמריצים מונחי ביצועים. משטר של חופש כלכלי גם יסיר, ללא ספק, עומס רב מבתי המשפט והמשטרה כי מספר ה"עבריינים" בעבירות ללא קורבן יצטמצם מאד. המשטרה ובית המשפט לא יתעסקו במשך שלוש שנים עם מנכ"ל השופרסל אפי רוזנהויז, שישב בכלא בגלל שהורה להסיר מהמדפים, בעסק פרטי שלו, מוצרי ספקים מסוימים.

אבל אפילו משטרה יעילה תחדל מלתפקד, אם בתי המשפט "הנאורים" ישחררו ל"מעצר בית" מצחיק ול"עבודות שירות למען הקהילה" – כל עבריין סדרתי חובש כיפה וציציות שמבטיח להתנהג יפה.

אנחנו ממליצים לאמץ את שיטת הענישה האמריקאית לעבריינים סדרתיים ופשוט להרחיקם לתקופה ארוכה מאד ממחוזותינו. במערכת ענישה כזאת, אוהד הפועל המכונה "פואד", לא היה זוכה להיעצר 11 פעמים – אחרי הפעם השלישית הוא היה יושב בכלא 10 שנים לפחות. חוק three-strikes law  הנהוג ב-26 ממדינות ארצות הברית חיוני בישראל כנגד יהודים וערבים כאחד. חוק "שלוש הפסילות" או "שלוש העבירות החוזרות" מחייב את בית המשפט להטיל על עבריין המורשע בפעם הראשונה עונש אזהרה קל יחסית, הרשעה חוזרת בעבירה דומה כבר תזכה את העבריין בעונש משמעותי יותר – כליאה למספר שנים, אבל בהרשעה השלישית – כבוד השופט ירחיק את העבריין מהציבור ל-20 שנה ואפילו למאסר עולם.    

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שלישי, 26 אפריל 2016 16:16

פריטים קשורים