הדפס עמוד זה
ראשון, 08 דצמבר 2013 14:59

בדואים – בעיה ללא פיתרון

התקשורת מימין ומשמאל מלאה עצות לממשלה איך לפתור את "בעיית הבדואים": לתכנן, לבנות, להעניק, לשפוט, לחנך, להעניש, להרוס. פאטה מורגאנה במדבר. פנטזיה. במסגרת "מדינת הרווחה" הישראלית אין פתרון לבעיה.

בכל מדינת ישראל יש כ-11 מיליון דונם לשימוש אזרחי. 7 מיליון אזרחי ישראל מחזיקים בערך ב-700 אלף דונם שרשומים על שמם בטאבו. 220 אלף בדואים דורשים לרשום על שמם בערך 600 אלף דונם והרבה יותר. למה "הרבה יותר"? כי כל המתבונן בצילום אויר של ה"פזורה" הבדואית, מבין שגם כל השטחים שבין "הכפרים" שיירשמו בטאבו – יהיו בשליטה בדואית מעשית. כף רגל יהודית, או כף רגל של חמולה אחרת, לא תדרוך על קרקע שבין שני כפרים בדואים, גם אם אינה רשומה בטאבו על שם אותו בדואי. 

1426
צילום אוויר של בנייה בדואית אופיינית, מקור: מצגת תמונות ומפות מטעם רגבים

הבעיה אינה רק קרקעות. כפי שכותב המזרחן מרדכי קידר בכתב העת "מראה". הבדואים סוחטים את מדינת הרווחה הישראלית עד לטיפה האחרונה האפשרית... אלפי בדואיות רשומות כאמהות "חד הוריות" וזוכות לכל מגוון הקצבאות האפשרי כולל קצבאות ילדים... ויש הרבה (רוב הבדואים בנגב הם מתחת לגיל 18 ומקבלים קצבאות ילדים). כל הנדרש הוא אישור מבית דין שרעי שהאישה "גרושה" ומטופלת בילדים. האישה נקנית לעיתים, בכסף מלא ו"שחור", בעזה או בהר חברון וחיה בנגב בסטאטוס של שוהה בלתי חוקית. הילדים כבר יזכו לתעודת זהות כחולה.

מדינת ישראל מפחדת מהבדואים. משטרת ישראל מפחדת להיכנס למדינת הבדואים, מאפשרת דיכוי נשים ורצח לנקמת דם ולשמירת "כבוד המשפחה". חבל על הזמן להתלונן במשטרה על גביית דמי חסות מעסקים בדרום הארץ ומאתרי בנייה. כולם משלמים לבדואים "פרוטקשן" – חברת חשמל, חברות הסלולר, מע"צ. דימונה, ירוחם, ערד ועוד ישובים יהודים נהנים מזרם חשמל ומים זורמים ללא הפרעה, רק בזכות דמי החסות שהמדינה משלמת לבדואים: מים וחשמל חינם ברוב המקרים. ממשלה שתנסה לגבות מהבדואים את המחיר שמשלמים בחולון וברמת גן – תסכן את אספקת המים לדימונה. עימות עם הבדואים – עלול לגרום ליידוי אבנים יום-יומי על כלי רכב בדרום הארץ, שפיכות דמים, גינויים בעולם והחלטת או"מ שמגנה את האפרטהייד והטיהור האתני שמבצעים היהודים במיעוט הבדואי.  

מתווה פראוור היא תכנית של "חנונים צפוניים". "התכנית" מדברת על "הריסת כפרים" – שום "כפר" לא ייהרס, ואם "כאילו" ייהרס, אז תוך שבוע יצמח מחדש... לפי "התוכנית" יפקיעו שטח של כ-700 אלף דונם – איך יפקיעו? יגדרו מאות אלפי דונמים? כבוד השופט יחתום על פרוטוקול? הבדואים יקפלו את הגדרות וימכרו את הברזל לסוחרים יהודים... הבדואים יקבלו "קרקעות חלופיות" – "יקבלו" כן, "חלופיות" לא. הם יחזיקו גם וגם. הבדואים יקבלו כ-2 מיליארד שקל כפיצוי מזומן עבור "תביעות קרקע שלא נענו"? זה הסעיף היחיד שיזכה ליישום מלא. אבל "הפיצוי" לעולם לא יסתיים – תביעות נוספות ימשיכו להתגלגל בבתי במשפט בשלושים השנים הבאות, כאשר מידי עשור יוכרז על "תוכנית לפיצוי סופי", כמובן – בעקבות התערבות בג"ץ.

עלותו הכוללת של החוק על פי מתווה פראוור שאושר, מוערכת ב-7 מיליארד שקל. אין פרויקט ממשלתי שעלותו אינה מוכפלת ומשולשת יחסית ל"הערכות המוקדמות". אז על כמה מדובר? 14 מיליארד? או 20 מיליארד? השקעה בתשתיות, מרפאות, בתי ספר, דירות, פיצויים. גולת הכותרת של התוכנית נחבאת אל הכלים: הוקמה רשות ממשלתית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב – ג'ובים לכל החיים. כיום מונה הרשות 75 עובדים (שלושה מתוכם בדואים) – אל דאגה, תוך שנים מעטות המספר יטפס למאות או אלפי עובדים, רבים מהם יהיו בדואים שיעבדו "בשטח"... כלומר לא יעבדו. נסו לפטר בעתיד בדואים עובדי מדינה... מלחמת עולם וגינוי חריף באו"ם.  

העיתונות והתקשורת מימין ומשמאל מציעים עצות לממשלה איך לפתור את "בעיית הבדואים": לתכנן, לבנות, להעניק, לשפוט, לחנך, להעניש, להרוס. פאטה מורגאנה במדבר. פנטזיה מרחפת.

במסגרת "מדינת הרווחה" הישראלית אין פיתרון ל"בעיה הבדואית". ככל שנשלם יותר – יצמחו התביעות. הבדואים יצמחו ויגדלו לאוכלוסייה התלותית ביותר בישראל. למה לעבוד? ידיד שלי שעסק בחקלאות מדברית – לא הצליח אף פעם להעסיק בדואים – רק תאילנדים. בדואים לא משוגעים באמת לעבוד – יש, בעזרת אללה, ביטוח לאומי. שום בית משפט לא יאשר הפסקת אספקת מים או חשמל לבדואים עקב אי-תשלום – זה ייחשב כפגיעה בזכויות האזרח הבסיסיות או משהו דומה. ככל שנבנה יותר "מבני ציבור" יגברו הסכסוכים בין החמולות מי תנהל את "המבנה" – יתר החמולות יניפו את דגלי פלסטין והחמאס לאות מחאה עד שיקבלו "מבנה ציבור" משלהם.

הפיתרון נמצא מחוץ למסגרת המקובלת בקונצנזוס הישראלי הרחב ביותר – ולכן אינו ישים כיום. "מדינת הרווחה" משחיתה יהודים ובדואים כאחד. לא צריך לחלק קצבאות – לא לאמהות חד-הוריות, לא לילדים ולא לקשישים. זה תפקידם של ארגוני צדקה וולונטאריים. צריך להפסיק את השקר בהדרגה.

צריך לרשום בטאבו קרקעות על שם הבדואים, אבל גם על שם יהודים וערבים בכל הארץ. הקרקעות צריכות להיות בבעלות פרטית של יהודים, ערבים, בדואים ואחרים ולא בבעלות הגוף הערטילאי הקרוי "מדינה". מי שרוצה להקים כפר או יישוב – שיקים על חשבונו. גם יהודים יוכלו להקים כפרים וישובים על חשבונם ולא על חשבון משלם המיסים. לקרקע פרטית נדיר שפולשים ומשתלטים. חברת חשמל פרטית תמכור חשמל למוכתר הכפר הבדואי והוא כבר ימכור את החשמל לתושבים – למוכתר הבדואים ישלמו. ואם יסרבו, הוא יטפל בסרבנים "בלי בגץ ובלי בצלם"...

אם הקרקעות יהיו פרטיות והקניין יירשם בטאבו – הבדואים יתחילו בהדרגה לפתח את הנגב בעצמם. ואולי מהר יותר מיהודים – כי עליהם לא יחולו רוב חוקי התכנון והבניה ושום ארגון סביבה ירוק לא יפגין נגד בדואים...

בכל רע יש גם משהו חיובי... השתלטות הבדואים על חלק ניכר מקרקעות המדינה מעמידה באור מגוחך את הטענה הנצחית ש"קרקעות הלאום" צריכות להיות בבעלות המדינה (בעלות "ציבורית") ולא בידי בעלים פרטיים, וזאת כדי למנוע השתלטות גורמים עוינים על הקרקע...     

מוטי היינריך

כתבה קודמת בנושא: "אדמות הלאום" (הבדואי)

עודכן לאחרונה ב ראשון, 24 יולי 2016 04:46

פריטים קשורים