הדפס עמוד זה
ראשון, 30 דצמבר 2012 09:17

סוף תעשיית אנרגיית הרוח בארה"ב?

 

"תעשייה" שהיא כולה "רוח" - אין בה ממש והיא מתקיימת רק בזכות סבסוד ממשלתי כבד אצלנו ובארה"ב. מיליארדי שקלים אצלנו יעופו ברוח. הנזק אינו רק כספי אלא גם סביבתי.

 זה מה שתעשיית תחנות הרוח מצהירה בימים אלה. הסיבה להצהרה זו היא שב-1 בינואר פג תוקפה של הסובסידיה הפדראלית לאנרגיית רוח. כבר 20 שנה הסובסידיה הזו, בשיעור 2.2 סנט לקוט"ש, היוותה כ-30% מהכנסות של יצרני חשמל רוחני. הסובסידיה הזו, והמנדטים שהמחייבים חברות חשמל לרכוש כמויות מסוימות של חשמל "מתחדש" – הם שהביא להקמתה והתפתחותה של תעשיית הרוח, המספקת, כיום, כ-3.5% מצריכת אנרגיית החשמל.

אל תטעו בקשר לנתון זה (3.5% מהצריכה) – זה לא אמיתי. חברות החשמל קונות את הכמות הזאת של חשמל רוחני כי החוק מחייבן אותן. באותו זמן יש תחנות כוח פחמיות, גזיות או גרעיניות שמייצרות חשמל, ולא ניתנות לכיבוי, וחברות החשמל נאלצות לזרוק את החשמל המיוצר לפח, כי החוק מחייב אותן לקחת את החשמל הרוחני.

לפי חישובי מנהל האנרגיה בארה"ב, מחיר החשמל הרוחני הוא 8.2 סנט לקוט"ש, (לעומת 11 סנט עבור "פחם מתקדם" או גרעיני, 6.3 סנט עבור גז "מתקדם") אבל החישוב שלהם אינו לוקח בחשבון את כל העלויות, והינו מוטה.
 

1335

מחקר חדש מראה את השגיאות בחישוב מנהל הדלק האמריקאי, ומראה שהמחיר האמיתי של חשמל רוחני הוא יותר מאשר כפול המחיר שמנהל האנרגיה טוען, כלומר הוא בסביבות 15 סנט לקוט"ש.
 
הסיבות לשגיאות בחישוב מנהל הדלק הן:

1.    תחנות הרוח ממוקמות, בדרך כלל, במקומות מרוחקים מישוב (היכן שנושבת הרוח) ויש צורך להניח תשתית ארוכה ויקרה של כבלי תמסורת.

2.    חברות החשמל צריכות להחזיק תחנות גז-פחמיות בכוננות למקרה שאין חשמל מתחנות רוח (יכול לקרות בכל רגע) – לזה יש עלות. בנוסף – תחנות הגיבוי נאלצות לכבות את האש ולהדליק אותה לעיתים קרובות בגלל גחמות הרוח, ולכן צורכות יותר דלק (ופולטות יותר פליטות).
 
השורה התחתונה – צרכני ארה"ב נאלצים להוציא, כל שנה, 8.5 מיליארד דולר יותר עבור חשמל, בגלל השימוש (המחויב על פי חוק) בחשמל רוחני.
 
לאלה שטוענים שחשמל מהרוח הוא זול – התשובה פשוטה. אנו לא צריכים מחקרים מלומדים כיד לחשב את מחיר החשמל הרוחני. השוק עושה זאת בצורה טבעית, והכי נכונה שאפשר. בטלו את כל הסובסידיות והמנדאטים, ומה שיהיה כדאי יהיה.
 
ולא דיברנו בפוסט זה על הנזקים הסביבתיים הניכרים של תחנות הרוח, המשחיתות שטחי טבע וקוטלות ציפורים.
אצלנו.... הולכים עם הראש בקיר, מסרבים ללמוד לקחים מחו"ל, ומאשרים מפלצות רוח חדשות בארץ, גם יקרות וגם מזיקות. 

מפלצות הרוח מגיעות גם לישראל

 בשורות קשות לחובבי טבע ונוף. הולכים לזהם את נופי הארץ במפלצות רוח. רשות החשמל אישרה חווה ראשונה של טורבינות רוח, בשולי רמת סירין, מעל לנחל התבור, בבקעת הירדן. 

הרשות אישרה 11 טורבינות בגובה 44 מטר כל אחת עם מוטת כנפיים של 58 מטר.
 
הטורבינות הן בכושר ייצור נומינאלי של כ- 10 MW, אולם טורבינות רוח מייצרות לא יותר מ- 25% מכושר הייצור (במקרה הטוב), כי שאר הזמן הרוח אינה נושבת.
בנוסף – הטורבינות מייצרות את מרבית החשמל דווקא בחורף, או בלילה, כלומר בשעות שפל של צריכה, כאשר תחנות הכוח לעומס בסיס במילא עובדות ולא ניתנות לכיבוי. כלומר: החשמל של הטורבינות (כאשר הוא מואיל להופיע) מיותר לחלוטין, ולא מביא שום תועלת.

חוץ מכיעור ארצנו וקטילת ציפורים, העסק גם עולה ביוקר. המחיר המובטח, בשיטת תעריף קבוע ל- 20 שנה, הוא כ- 125 אג' לקוט"ש.

באותו זמן עומדים בשנת 2013 להתחיל בייצור מספר יצרני חשמל פרטיים, המפעילים טורבינות גז. מפעילים אלה יעמידו לרשות חברת החשמל את כל החשמל שהיא צריכה במחיר שנע בין 10 ל- 20 אג' לקוט"ש (תלוי בסוג המתקן). המחיר המובטח ליצרני רוח, ל- 20 שנה, הוא פי 6 מזה!

אני קורא לרשות החשמל לחדול לחלוטין ממכרזים או חוזים לאנרגיה מתחדשת (חשמל או רוח) בשיטת התעריף הקבוע, הגבוה, בהתחייבות ל- 20 שנה. יצרני החשמל המתחדש טוענים שמחירו תחרותי. יתחרו, אם כן, בשוק, כמו כל יצרני החשמל, ללא תעריפים מובטחים. זו שערורייה לחייב את הציבור הישראלי לשאת בהוצאות של מיליארדי שקלים על דברים לא נחוצים, ובנוסף לכער את הנוף ולקטול ציפורים. 

אני קורא לחברה להגנת הטבע ולחובבי הטבע לארגן הפגנות נגד המפלצות, ולהגיש בג"צים נגד הפגיעה הסביבתית-כלכלית.
 
יעקב

עודכן לאחרונה ב רביעי, 24 ינואר 2018 19:42

פריטים קשורים