הדפס עמוד זה
חמישי, 11 מאי 2017 04:21

מלחמתו של השר כחלון ב"משקיעי הדירות"

.כחלון משרת את רצונה של קבוצה שטוענת "מגיעה לנו דירה" באמצעות פגיעה בזכות הקניין של אחרים

רובנו "משקיעים". אנחנו משקיעים באופן פסיבי את כספי הפנסיה שלנו. אנחנו קונים דירה למגורים ורואים בה גם השקעה. לחלק מאתנו יש חסכונות להם אנחנו מחפשים "השקעה". למיעוט יש חסכונות משמעותיים, חלקם קונה דירה כהשקעה. בעלי החסכונות הגדולים הם המשקיעים ה"כבדים" שמקדמים השקעות בסיכון גבוה כגון הייטק.

למרות שרובנו "משקיעים" אנחנו נוטים להמעיט בחשיבותם; ולפעמים, בעידוד פוליטיקאים ציניים, אנחנו אפילו מפתחים טינה למשקיעים. תרם לכך רבות השר כחלון שפנה אל המשקיעים "הרעים" ודרש מהם לחדול מלקנות דירות ולהשאיר לאחרים... "אני אומר למשקיעים, מי אמר שאתם צריכים לזלול את הדירות לזוגות הצעירים"? אמר ועשה: העלה את מס הרכישה, הטיל את "מס הדירה השלישית" וידו נטויה.

משקיע, כמו כל אחד מאתנו, פועל כדי להטיב עם עצמו, עם משפחתו. אחת ממעלות הקפיטליזם והמסחר החופשי היא שהמשקיע והיזם חייבים לעזור לזולת ולרָצות אחרים, זרים לגמרי, שכלל אינם מכירים – כדי להרוויח.

משקיע "קטן" צריך לתרום ולהניב תועלת למספר קטן של אנשים אחרים. משקיע "גדול" חייב לתרום לשיפור מצבם של מיליוני אנשים אותם הוא לא מכיר אישית. כדי שאפליקציה סלולרית, או אתר מכירות כמו אמזון, יניבו הכנסות עתק ליזם ולמשקיעים – חייבים מיליוני אנשים להשתמש ביישום או לרכוש אותו. הם לא עושים זאת כי מישהו מחייב אותם, הם לא מכירים את ג'ף בזוס, הוא כלל לא מעניין את מיליוני הקונים. אנחנו משתמשים באפליקציה המנצחת כי היא משפרת את חיינו ומניבה לנו תועלת אישית, אנוכית לגמרי.

משקיע "קטן" שרכש דירה ראה את הפוטנציאל הגלום בשיפוצה. הוא משקיע מחסכונותיו משפץ את הדירה מסתכן ומוכר אותה לאחר שמעדיף לרכוש דירה משופצת. הקונים מרוויחים דירה שמניבה להם תועלת והנאה ומספקת את צרכיהם. הם חוסכים את הסיכון וכאב הראש הכרוך בשדרוג הדירה. המשקיע היטיב איתם ולכן הם מוכנים לשלם לו מרצונם החופשי. מצבם אחרי העסקה השתפר יחסית למצבם הקודם. כדי שעסקה מרצון תיסגר, חייבים שני הצדדים, למרות שהעדפותיהם שונות, להרוויח.

משקיעים בדירות אינם שונים עקרונית מהמשקיעים הראשונים בווייז, בגוגל או במיקרוסופט שתרומתם לקידום האנושות אינה מוטלת בספק. מי שמשקיע בדירה לטווח ארוך מזהה צורך בציבור לשכור דירה. הוא מבקש ליהנות מסיפוק אותו צורך. הוא רוצה להפיק תועלת אישית מעזרתו לאחרים. זו המשמעות של "ביקוש" וסיפוקו.

קוראים לזה "קפיטליזם"

המנגנון הקפיטליסטי הוא "אפליקציה" גאונית של בני האנוש שמתפתחת באופן טבעי בתנאי חופש. אנחנו לא נכנסים ל"משחק" כדי לעשות טובה לאחרים, אלא לעצמנו; אבל "המערכת" מחייבת אותנו לעזור לאחרים כדי להפיק תועלת לעצמנו. הקפיטליזם המושמץ הוא מערכת מוסרית לעזרה לזולת שלא מתוך כוונה "לעזור". אלפי יזמים ומשקיעים שוברים את הראש כיצד ליצור תועלת למיליארדי אנשים אחרים אותם הם לא מכירים – כך הומצאו מאות אלפי  מוצרים, כך הפכו מוצרים שהיו מותרות בעבר למוצרים שווים לכל נפש.

זכות הקניין

אחת מזכויות היסוד של האדם החופשי היא זכות הקניין וזכותו של אדם לעשות בקניינו ככל שיחפוץ ובתנאי שאינו פוגע בזכות זהה של הזולת. גם למדינה אין זכות מוסרית (יש חוקים שאינם מוסריים) לפגוע בקניינו של אדם, אלא בנסיבות חריגות ולצורך מימון מערכות שלטון מינימליות.

התועלת שמשקיע מניב לזולת חשובה, אך לא זו הסיבה שאסור למדינה לפגוע בקניינו. במדינת חופש אין לאזרח זכות להפר את זכויותיו של האחר, גם לא באמצעות הפעלת נציגיו בכנסת.

בדמוקרטיה הקיימת, קבוצת אזרחים מפעילה את השר כחלון כדי שיפר את זכות הקניין של קבוצה אחרת. כחלון פועל מטעם קבוצה שטוענת "מגיעה לנו דירה". קבוצת האזרחים שמפעילה את כחלון דורשת להחרים באמצעות מיסוי חלק מקניינו של מיעוט שבבעלותו מספר דירות ובדרך זו לכפות עליהם "למכור" את קניינם. כדי לזכות באהדה, צריך כבוד השר גם להסית את דעת הקהל נגד קבוצת "זוללי הדירות".

כלל לא חשוב אם בפועל קיימת קבוצת לחץ מאורגנת כזו. די בכך שכחלון מעריך, משיקוליו הפוליטיים, שהוא משרת את רצונה של קבוצה כזאת.

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב חמישי, 11 מאי 2017 04:29

פריטים קשורים