הדפס עמוד זה
רביעי, 24 מאי 2017 04:43

השפעת האדם על האקלים – השקפה מקובלת אך לא מדעית

עדות מדענית אקלים בכירה בפני בית הנבחרים האמריקאי: נבואות הזעם על אסונות אקלימיים חסרות ביסוס מדעי מוצק.

וועדת המדע של בית הנבחרים האמריקאי קיימה דיון בנושא "מדע האקלים, הנחות, משמעויות והשיטה המדעית". בדיון מסרו עדות מספר מומחים שהוזמנו להעיד, ביניהם ד"ר ג'ודית' קורי, לשעבר ראש מחלקת חקר האקלים והאטמוספרה במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה. עדותה המלאה, בכתב, נמסרה לוועדה, ובנוסף העידה בעל פה. הנה עדותה בגרסה המקוצרת: (צילום וידאו של הדיון – כאן). 

 

 

"עד שנת 2010 הרגשתי שהעמדה האחראית היא לתמוך בקונצנזוס של ה- IPCC [הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]: שינויי אקלים הם תוצאה של מעשי אדם. הדבר השתנה, לדידי, בשנת 2009, בעקבות חשיפת האי-מיילים של שערוריית 'קליימטגייט' כאשר נחשף התהליך המלוכלך והכוחני שבעזרתו נבנה אותו קונצנזוס.

גברה בליבי ההכרה שנפלתי במלכודת של חשיבה קבוצתית. כאשר תמכתי ב- IPCC. ניגשתי לעשות הערכה אישית, עצמאית, של מדע האקלים הרלוונטי. הגעתי למסקנה שייחוס רמה גבוהה של וודאות למסקנות ה- – IPCC  אינה מוצדקת. קיימים תחומים של חוסר ידע ואי וודאות בהבנתנו את מערכת האקלים. הגעתי למסקנה שהקונצנזוס הבלתי מוצדק בדבר שינויי אקלים מעשה ידי אדם פוגע בקידום המדע בגלל השאלות שלא שואלים והנושאים שאותם לא חוקרים [כי הם בניגוד לקונצנזוס]. לכן חסר לנו מידע שיאפשר לנו הבנה טובה יותר בשינויי האקלים ובפגיעותה של החברה.

כתוצאה מהניתוחים המדעיים שלי, שמטילים ספק במסקנות ה-IPCC , כינו אותי 'מפיצה סדרתית של דיסאינפורמציה [שקרים], אנטי-מדעית, ו'מכחישה' [מכחישת מדע] – כך, לדבריו של מדען אקלים ידוע [הכוונה לד"ר מייקל מאן]; כוניתי 'מכחישה' באופן גלוי על ידי סנטור; הוטלו ספק במניעים שלי [טוהר מידות] על ידי חבר בית הנבחרים, במכתב לנשיא הטכניון של ג'ורג'יה.

קיים רעש רב בתקשורת ובבלוגים ובין קבוצות אקטיביסטים [הרבה השמצות], אך אני מודאגת בעיקר מהתנהגות מדענים אחרים. תפקידו של מדען לבחון בהתמדה את האובייקטיביות של עמדותיו, שמא הוא סוטה ונוטה ונופל קורבן לדעות קדומות של עצמו. מדען צריך לשאול עצמו תמיד 'היכן אפשרי שאני שוגה'? מדענים שעוסקים בהשמצת יריביהם [בעלי דעה שונה] מתנהגים בדרך שמנוגדת לשיטה המדעית. אלו הטקטיקות של קידום תיאוריה בלתי בשלה למטרות פוליטיות.

יש לחץ עצום על מדענים לישר קו עם הקונצנזוס (כביכול). הלחץ בא מסוכנויות מימון פדרליות [המחלקות מענקי מחקר], מהאוניברסיטאות, מאירגוני מדעיים מקצועיים וממדענים עצמם. קונצנזוס זה מחוזק על ידי אינטרסנטים כספיים, וגורמים בעלי מוניטין וסמכות. בגלל לחצים אלה, ובגלל טקטיקה של ביבים בוויכוח האקדמי על שינויי האקלים, נאלצתי להתפטר לאחרונה מעמדת הפרופסור [מינוי לכל החיים] בג'ורג'יה טק.

הפתולוגיה של השיח הציבורי והמדעי בנושא שינוי האקלים גרם לי לחקור את הפילוסופיה והסוציולוגיה של המדע, את הפרספקטיבה החוקית (תחיקתית) ואת תהליך אימוץ המדיניות בתנאים של חוסר וודאות עמוקה. את עמדותיי בנושא ביטאתי בבלוג שלי ובעדותי הכתובה (הארוכה).

המסובכות של בעיית האקלים משאירה מקום נרחב למחלוקת בין אנשים סבירים ומלומדים. למה יש מחלוקת על הסיבות לשינוי האקלים? בגלל שהנתונים ההיסטוריים מעטים ובלתי מספיקים. יש מחלוקת על הערך של סוגי נתונים שונים – בייחוד על ערכם של מודלים אקלימיים [ממוחשבים] ושחזורים פלאו-אקלימיים [האקלים של העבר הרחוק]. יש מחלוקת על המסגרת הלוגית המתאימה של הבנה והערכת הנתונים הקיימים. יש מחלוקת על הערכת התחומים של אי וודאות וחוסר ידע.

קובעי המדיניות [מנהיגים פוליטיים] נושאים באחריות לניסוח התפקיד שהם מטילים על ועדות ייעוץ מדעיות שהם מקימים. בנושא שינויי האקלים – ועדת האו"מ לשינוי האקליםIPCC) ) ניסחה את הבעיה בצורה צרה מדי [לחקור את השפעת האנושות על האקלים]. הניסוח הזה קבע בעצם מראש את המסקנות של תהליך ה- IPCC. 

קיימות דרכים טובות יותר להערכה מדעית עבור קובעי מדיניות, מאשר תהליך יצירת הקונצנזוס מלאכותי שנועד לדכא דו שיח ודיון ענייני. פנלים של מומחים בעלי השקפות שונות ומגוונות צריכים לעסוק במחלוקות ולהעריך נכונה מה ידוע לנו, מהם תחומי חוסר הידע והיכן המחלוקות ואי-הוודאות. הבה נחזיר את הדו-שיח על מדעי האקלים לגדולתו [רמז לסיסמה של הנשיא טראמפ]."

עד כאן עדותה של ד"ר ג'ודית' קורי בוועדת בית הנבחרים. (תרגום חופשי ופארפרזה שלי, כולל שגיאות).

בקיצור נמרץ (ובעברית פשוטה) ג'ודי אומרת שה-IPCC  מנסה לדחוף בכוח ובשיטות בלתי מדעיות מסקנות שאינן בהכרח נכונות, תוך התעלמות משטחי חוסר ידע ואי-וודאות. בניסוח עוד יותר פשוט: נבואות הזעם על אסונות אקלימיים חסרות ביסוס מדעי מוצק.

יעקב

עודכן לאחרונה ב רביעי, 24 מאי 2017 04:53