הדפס עמוד זה
חמישי, 20 ספטמבר 2018 15:23

יש לנו בית משפט לענייני משפחה, בית דין לעבודה, ועכשיו – בית משפט לענייני מבחנים קשים

מתמחים במשפטים עתרו לבית המשפט לפסול 27 שאלות "קשות מידי" במבחני לשכת עורכי הדין. איך מחליט בית המשפט העליון אם שאלה "קשה" או "קלה"?

חלק ניכר מהמתמחים במשפטים נכשלו בבחינה האחרונה לקבלת רישיון לעריכת דין. המבחנים נערכים על ידי לשכת עורכי הדין. לשכת עורכי הדין היא גוף מונופוליסטי, שהוסמך בלעדית על ידי המדינה לאשר רישיונות עבודה במקצוע. העותרים ביקשו מבית המשפט לפסול 27 שאלות "קשות מידי" (מתוך 85 במבחן), כמו כן התבקש בית המשפט לאשר "פקטור משמעותי" בציוני המבחן. "פקטור" משמעותו העלאה אוטומטית של כל הציונים בבחינה (נניח ב-20%).

בית המשפט המחוזי הסכים לפסול רק 3 שאלות וחייב את העותרים בהוצאות משפט. "התיק" המשיך דרכו אל בית המשפט העליון שדן בכובד ראש עד כמה השאלות בבחינה "קשות". שופטי העליון החליטו לפסול 2 שאלות נוספות. מעניין... לשופטים במחוזי נראה היה ששתי השאלות הנוספות שנפסלו בעליון קלות יחסית...

איך מחליט שופט בסוגיה הכבדה אם שאלה מסוימת "קשה", "קלה" או "די הוגנת"? למה "מבחן קשה" הוא נושא שבית המשפט העליון צריך בכלל לעסוק בו? אם "זכויות אזרחיות" נפגעו על ידי המבחן ה"קשה", אז למה לא להרחיב את הדיון לעצם המונופול שניתן ללשכת עורכי הדין לאסור עיסוק במקצוע?

עורכי דין טוענים שקיים פתח לניגוד עניינים בהליכים משפטיים בהם מעורבת לשכת עורכי הדין: לשופט מחוזי לא נוח לפסוק נגד לשכת עורכי הדין. קידומו של שופט לכהונה בבית המשפט העליון תלוי גם בלשכת עורכי הדין – ללשכה יש נציגות בוועדה שמחליטה מי ראוי לכהן כשופט (ולא רק) בבית המשפט העליון...

יש עורכי דין (וותיקים כמובן) שרואים בריבוי עורכי הדין "בעיה לאומית", ודורשים שהממשלה תגביל את מספר הרישיונות לעורכי דין חדשים ל- 100 רישיונות חדשים בשנה, סגירת מכללות ללימודי משפטים והארכת תקופת ההתמחות.

החטא הקדמון

ידוע לכולנו שבתי המשפט עמוסים והתדיינות משפטית נמשכת שנים. אנחנו גם יודעים שמספר עורכי הדין בישראל (יחסית לגודל האוכלוסייה) הוא הגבוה בעולם. מאפיינים אלה לא התפתחו בחלל ריק.

הכול מתחיל ב"חטא הקדמון" – האידיאולוגיה שגורסת שהמדינה צריכה להיות בכל פינה ועשייה, להתערב בכל פעולה של האזרח, להתיר ברישיונות ולאסור ברגולציה. כל צעד בחיי היום יום צריך "להסדיר". למעלה מ-4500 הצעות חוק חדשות מוגשות למזכירות הכנסת בשנה. חוקים יוצרים תקנות ותקנות מולידות רגולציה, רגולציה תמיד מתרחבת. הכוח שניתן לממסד הפוליטי במסגרת החוקים והרגולציה שואף לשמיים. אנחנו נטחנים בידי הממסד כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר (תפילת יום כיפור) – "מרחיב" חוקים ו"מקצר" את חופש הפרט.

הנזק מצוי ומורגש בכל תחום, אבל אנחנו לא מייחסים אותו לחטא הקדמון. במדד "קלות עשיית עסקים" של הבנק העולמי אנחנו במקום ה-31 מתוך 35 מדינות ה-OECD. ביוקר המחייה ובמספר עורכי הדין אנחנו דווקא אלופים.

מכיוון שהמדינה ידה בכול, חיי היום יום מסובכים, ולכן נדרשים בישראל 10 טון עורכי דין; אם יד המדינה בכול, אז גם בתי המשפט של המדינה – ידם בכול. לא פלא שבתי המשפט עמוסים בנושאים משפטיים וגם כאלה שכלל אינם משפטיים, חלקם אידיאולוגים וחלקם נובע מהתערבות מיותרת. פסיקת חלוקת הטיפים למלצרים, מניעת פעילות חברת המוניות אובר בישראל, איסור הפעלת בית כלא פרטי (שכבר נבנה), התערבות בשכר העבודה שמשולם לנשים, או בשאלה כמה טיסות בשבוע לאילת מותר לחברת אל על לבצע.

זכרו את החטא הקדמון: אם המדינה היא האלוהים אז היא רשאית להחליט מי רשאי לעסוק בכל מקצוע – מי רשאי להיות מתווך דירות ומי רשאי לעבוד בשיפוצים. עריכת דין היא מקצוע ולכן נדרשת "הסדרה" – רישיון עיסוק ממשלתי. סמכות הסדרת מקצוע היא בדרך כלל מונופול ממשלתי, שלפעמים מבוצע באמצעות גורם מתווך.

לשכת עורכי הדין

לשכת עורכי הדין הוסמכה כמונופול לחלוקת רישיונות לעיסוק בעריכת דין. אם הלשכה מחליטה מי זכאי לעסוק בעריכת דין, אז הלשכה גם מחליטה על מבחני קבלה לשורותיה. אם הגוף המונופוליסטי שמונה על ידי המדינה מחבר את השאלות במבחן הקבלה, אז בתי המשפט של המדינה רשאים לפסוק אם שאלה 5 במבחן, ובייחוד סעיף ב', קשים מידי.

אם המדינה מחליטה מי רשאי להיות עורך דין, אין פלא שבית משפט דן בסוגיה אם שאלה 5 "קשה מידי". לא נתפלא אם הורים יעתרו לבית משפט לפסילת שאלה במבחן הבגרות במתמטיקה כי היא קשה מידי, אחרים יעתרו כי המבחן הפסיכומטרי השנה מפלה ערבים שלא הבינו את נוסח השאלה בעברית. יהיו גם עורכי דין שיתמחו ב"דיני מבחנים קשים", חלקם יכתבו ספרים בנושא. מי קבע ש"לא צריך כל כך הרבה עורכי דין"?

ישב בית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים חכמים ודן בסוגיה שכלל אינה משפטית – האם שאלה במבחן קשה או קלה. ובינתיים המתינו 9,900 תיקים אחרים לתורם בבית המשפט.

חופש עיסוק אמיתי

במדינת חופש המדינה לא צריכה להתערב בתעסוקה של אזרחים. לשכת עורכי הדין צריכה להיות גוף וולונטרי. יצטרפו אליה עורכי דין מרצונם ולא כתנאי לעיסוק במקצוע, אם יהיה יתרון לחברות בלשכה. ייתכנו גם לשכות עורכי דין מתחרות, כמו לשכת עורכי הדין המומחים למקרקעין. או לשכת עורכי הדין בעלי תואר בחשבונאות. כל לשכה תוכל לערוך מבחני כניסה לחברים כרצונה. אולי תהיה גם לשכה שתקפיד לקבל רק עורכי דין שסיימו אוניברסיטה בציון סופי מעל 80. אפשר לנחש שתפקידן העיקרי של הלשכות יהיה בקידום ובשיווק של חברי הלשכה, אחרת – למה להצטרף ללשכה? "נתקלתם בבעיה בדירה שרכשתם? חפשו עורך דין שחבר בלשכת משפטני המקרקעין – אל תסתכנו".

במדינת חופש אפשר לנחש שעורך דין מתחיל שסיים זה עתה מכללה, או אפילו מתווך דירות שנתקל כבר במאות חוזי מכר והשכרה של דירות – יפרסמו כי הם נותנים שירותים משפטיים לקונים ולשוכרים של דירות במחיר זול מאד. המדינה לא צריכה להתערב – האזרח יחליט. מי שחושש, ולפעמים בצדק – שישלם שכר טרחה גבוה לעורך דין חבר באחת הלשכות.

לחוק יסוד חופש העיסוק צריך להוסיף סעיף: חופש מכפיית רישוי ממשלתי.

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב חמישי, 04 אוקטובר 2018 04:22

פריטים קשורים