הדפס עמוד זה
שני, 10 יוני 2019 18:48

פיל לבן סולארי מתחיל לשרוף את הכסף שלנו

"תחנת כוח" תרמו-סולארית להפקת חשמל הופעלה בנגב. פרויקט הזוי בטכנולוגיה שנסוגו ממנה בעולם. מתקן זה ואחרים, קיים רק בזכות סובסידיה ממשלתית של כמיליארד שקלים לשנה עם התחייבות ל-20 שנות סבסוד. פייק חשמל.   

2508                                                            תחנת הכוח באשלים, בנגב (ויקיפדיה)

שתי "תחנות הכוח" התרמו-סולאריות באשלים מוכנות כעת להפעלה [בשעה רעה], לאחר 12 שנים של תלאות וצרות. כעת הן קיבלו אישור סופי להתחבר לרשת ולספק חשמל. כלומר – אישור סופי לשלוח יד לכיסנו ולקבל סובסידיות שאנו משלמים, בעל כורחנו, באמצעות חשבון החשמל. על פי הערכות, תעריפי החשמל כבר עלו ב- 2% לצורך סבסוד החשמל הסולארי. ועוד היד נטויה – העלאת תעריפי החשמל, לסבסוד מתקנים חסרי תועלת, תימשך.

חשבון פשוט מראה לנו: שני המתקנים מספקים גם יחד כ- 240 MW חשמל [כאשר השמש זורחת]. נכפיל את ההספק ב- 1750 שעות הפעלה בשנה [כ- 20% מתוך 8760 השעות שיש בשנה] ונקבל אנרגיה של 420 אלף MW-שעה, שהם 420 מיליון KW-h או קוט"ש [קילווט-שעה].

ל"יזמים" הובטח מחיר של 88 אג' על כל קוט"ש [צמוד למדד, ל- 20 שנה], בעוד מחיר ייצור חשמל בגז הוא כ- 20 אג' לקוט"ש – כלומר מובטח סבסוד של 68 אג' לקוט"ש. נכפיל ב- 420 מיליון קילווט-שעה שהמתקנים יפיקו בשנה ונקבל סבסוד של 285 מיליון ₪ – כלומר, עלות של כ- 300 מיליון ₪ לשנה סובסידיה ממשלתית, לאורך 20 שנה, ורק לשני מתקנים אלה. אבל ישנם עוד אלפי מתקנים פוטו-וולטאיים (לוחות שמש) המפוזרים בארץ. הסבסוד הכולל לחשמל סולארי מגיע, או יגיע, בקלות למיליארד שקל לשנה. כל שנה, במשך 20-25 שנה...

איפה הכסף? הכסף שלנו נשרף על אידיאולוגיה היסטרית

החשמל הסולארי סיפק עד כה כ- 2-3% מצריכת החשמל. עם המתקנים באשלים, שהחלו לפעול לאחרונה, נגיע אולי ל- 5% מצריכת החשמל... אולי... מדובר בכמות אפסית ובמחיר אסטרונומי. כמה כסף עוד אפשר לשרוף כדי להשיג "יעדים" בלתי משמעותיים ושרירותיים כאלה או אחרים? הממשלה החליטה על "יעד" של 10% חשמל ירוק עד 2020, יעד שכמובן לא יושג, למרות הוצאת הכספים האדירה. ונניח ש"היעד" היה מושג – מה זה היה נותן? זה היה מציל את העולם [או אותנו]? היעדים חסרי שחר, כל ההיסטריה של ההתחממות הגלובאלית חסרת שחר, ה"הישגים" הם כלום. הדבר הממשי היחיד זו ההוצאה המיותרת של מיליארד שקל, כל שנה, במשך 20-25 שנה...

הפרויקט כולו נולד בחטא. הסיפור ההזוי התחיל בשנת 2007 כאשר רשות החשמל החליטה לצאת במכרז להקמת שני מתקנים תרמו-סולאריים באשלים – אחד בשיטת מראות פאראבוליות והשני בשיטת דוד על מגדל ומראות מסביב שממקדות בו את קרינת השמש. שתי השיטות היו חדשניות ולא נבחנו בהיקף גדול [לא היו מתקנים גדולים בעולם שעבדו בשיטות אלה]. פקידי הממשלה שלנו החליטו לקפוץ בראש ולעשות ניסויים בשיטות לא ידועות, על גב הכסף שלנו. כי – דחוף! דחוף! – צריך להציל את העולם ויעלה כמה שיעלה! (בכסף של אחרים)!.

בינתיים נבנו מספר מתקנים בעולם ונלמדו לקחים. המתקנים יקרים מאד ובעייתיים בתפעול – כלומר מפיקים פחות חשמל מהחשמל המועט שציפו מהם... העולם זנח וגנז את הטכנולוגיה התרמו-סולארית. לא נבנים מתקנים חדשים בטכנולוגיות אלו. התברר מעבר לכל ספק שהטכנולוגיה האחרת, הפוטו-וולטאית, מפיקה חשמל סולארי במחיר נמוך בהרבה. גם ההשקעה ההתחלתית נמוכה, ועלות תחזוקה ותפעול יותר קטנים. למרות זאת, וכאשר עובדות אלו כבר היו ידועות, דהרו אצלנו במלוא הקיטור קדימה. בשנת 2015 הייתה הזדמנות לרדת מהעץ, כאשר אחד הזוכים במכרז ההקמה פשט את הרגל (החברה הספרדית אבנגואה). בכל זאת אישרו אצלנו את המשך הפרויקט, בטכנולוגיה שכבר הוכחה ככושלת.

הטיפשות ההיסטרית הזאת – הדהירה להצלת העולם, הרצון של הממשלה ופקידיה לקפוץ בראש... מדהימים. שר האנרגיה, הפילוסוף שלנו, לא הכין שיעורי בית והלך שבי אחר אידאולוגיות ואופנות עולמיות... וביצע ניסוי על גב הכסף הציבורי... וכי אי אפשר היה להמתין מספר שנים וללמוד מניסיון הגויים והמתקנים הכושלים שהם הקימו (בספרד וקליפורניה)? הם נסוגו מהקמת מתקנים תרמו-סולאריים. האם אי אפשר היה להמתין מספר שנים ולאמץ טכנולוגיות מנוסות ומוכחות?

ולבסוף – נניח שאכן 5% או 6% או אפילו (בעתיד, אולי) 10% מהחשמל שאנו צורכים יופק ממתקני שמש למיניהם (תרמו-סולאריים ופוטו-וולטאים) – מה זה מועיל? האם פירושו שנשרוף 10% פחות דלק (פחם וגז) להפקת החשמל? לא! כי אנו צריכים חשמל גם בערב, כאשר השמש שוקעת, ואת תחנות הכוח אי אפשר לכבות בבוקר ולהדליק מחדש בערב. אז תחנות הכוח הרגילות (פחם או גז) ימשיכו לשרוף דלק גם ביום – כאשר יש חשמל סולארי – כדי להיות מוכנות לשקיעת השמש... הן תמשכנה לשרוף דלק כאילו שאין כלל מתקנים סולאריים... (אולי קצת פחות...).

לפי הערכות גסות – אספקה של 10% מצריכת החשמל על ידי מתקנים סולאריים תאפשר חיסכון של אולי 5% בדלק הנצרך... השפעת החשמל הסולארי על חסכון בדלק (ולכן על חסכון בזיהום אוויר ופליטות פד"ח) היא אפסית. הדבר הממשי היחיד שתחנות כוח סולאריות משיגות הוא בזבוז כסף. מיליארד השקל המיותר שנגזר עלינו לשלם דרך חשבונות החשמל הוא מאד ממשי, הוא ה"הישג" הממשי היחיד! המטרות המוצהרות – מניעת התחממות גלובאלית וירידה בזיהום האוויר – הישגים אלה כה זניחים שכלל לא יורגשו.

יעקב 

 הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב שלישי, 11 יוני 2019 07:35

פריטים קשורים