הדפס עמוד זה
ראשון, 22 ספטמבר 2019 12:12

תגובת הפסיכיאטרית: על ריטלין ותרופות לילדים

פסיכיאטרית לילדים, דר' אלידה מגור, משיבה לכתבה הקודמת על "היד הקלה" שבמתן תרופות לילדים – ריטלין ביניהן. 

באחת התגובות לכתבה הקודמת נאמר: "במשך כל ההיסטוריה ילדים... ולא שמו לב שהם מופרעים או "לא בסדר "...

קשה להצביע על גורם בלעדי מסוים להפרעות קשב וריכוז. אך קיימת רשימה ארוכה של סיבות אפשריות לשכיחות-יתר של הפרעת קשב וריכוז ADHD
(ATTENTION DEFICIT HYPERACTIVITY DISORDER) בעשורים האחרונים ובחברה המודרנית לעומת "מה שהיה פעם". תשובה, אולי חלקית, לכתבה ולתגובות.

אז נכון, במשך כל ההיסטוריה ילדים נולדו, חונכו וגדלו, חלו או נפטרו – ולא תמיד ידעו ממה, אבל לא תמיד היה "בסדר"! בעבר לא תמיד דיברו או סיפרו על בעיות וצרות לשכנים, או לחברים ואפילו לא לקרובי משפחה. היום הכול יותר פתוח, משוחרר ומדובר.

לכן, קשה לדעת עד כמה התופעה הייתה קיימת ונפוצה גם בעבר הלא כל כך רחוק. תוך תקופה קצרה יחסית (מספר קטן של דורות) חל שינוי קיצוני בסביבה בה מתפתחים עובָּרים וגדלים וילדים – שונה מאד מאשר "פעם".

פעם ילדים לא הושפעו מטכנולוגיה ורפואה... היה באמת אחרת.

פעם לא נחשפנו לכל כך הרבה קרינה כמו היום (מרמת הזרע והביצית). אפילו טלוויזיה לא הייתה לנו שלא לדבר על מחשבים ומכשירים סלולריים.

פעם עובר התפתח מראשיתו בבטן אמו ולא התחיל את התפתחותו במבחנה במעבדה. פעם לא היו הפריות מבחנה מכל הסוגים והשיטות, כולל אמצעים טכנולוגים ורפואיים מתקדמים. ועדיין לא יודעים את חסרונותיהם מספיק טוב – עוד נגלה בעתיד השלכות על בריאות והתפתחות העובר.

פעם אימהות הרות לא לקחו כל כך הרבה תרופות (חלקן ללא צורך), חלקן צורכות סמים, אלכוהול או מעשנות סיגריות כבדות בהריון. גם גיל הפריון עלה בעזרת תרופות – ישנן הרבה התערבויות טכנולוגיות-רפואיות. את ההשלכות על מוחו והתפתחותו של העובר נדע רק בעתיד.

פעם הילוד לא נחשף מרגע היוולדו לחיסונים כה רבים שרוב הילודים מקבלים היום. ויתכן שזו אחת הסיבות להיווצרות חלק מההפרעות כמו: הפרעת קשב וריכוז, הפרעות התנהגות, אוטיזם וכו'. למרות שידוע שהחיסונים שניתנים לתינוקות ולילדים חשובים ומונעים מחלות – הנזק לא ברור דיו.

פעם לא היו כל כך הרבה ריסוסים אגרסיביים בחקלאות, והיקף כה גדול של פירות וירקות מהונדסים גנטית, חיות שאנו אוכלים לא "הושבחו" ע"י הורמונים ותרופות למיניהן – ייתכן שגם זו אחת מהסיבות להתפתחות מחלות שונות בעוברים, וגם ADHD ביניהן.

פעם לא אבחנו או לא ידעו על קיומן של מחלות עצב-שריר, מחלות לב, מחלות מטבוליות ואוטו-אימוניות, מחלות לב וסכרת ואפילפסיה, מחלות פסיכיאטריות, מחלות זיהומיות שונות שגרמו לאנצפלופטיות (מחלות מוח שונות) – לא אבחנו ולא טיפלו, או לא ידעו איך לטפל. חולים הסתבכו או נפטרו, כולל תינוקות וילדים.

פעם נחשפנו לזיהומים שנעלמו מן העולם, אבל חדשים צצו במקומם, אלימים ומסוכנים יותר, גם למוחו של העובר בשלב התהוותו.

פעם ניתחו ללא חומרי הרדמה/"סמים". מורפיום הוא סם מרדים לפני ניתוח לתועלת הרפואה להקלה על כאב וסבל והבראת הגוף. כך גם קאנביס רפואי.

פעם גיל ההתבגרות התחיל מאוחר יותר אצל בנים ובנות. ובנות קיבלו מחזור וסת בגיל 15-16 וכבר ילדו ילדים ותוחלת החיים הייתה קצרה יותר. והיום, גיל ההתבגרות מגיע בגיל 10-11, ונשים יולדות בגיל 30-40 וגם לכך השלכות על התפתחות מוחו של העובר.

פעם פשוט לא ידעו...

פעם ידעו רק על נשים עקרות ולא על גברים עקרים, הכיצד? לא היו, או לא ידעו? או מה גרם לכך? ומה פוגע באיכות הזרע וההשלכות על העובר שנוצר והתפתחות מוחו?

פעם ידעו שאולקוס (כיב קיבה ) נגרם מסטרס, והיום ידוע שנגרם מחיידק (PYLORI.H) ואז זו כבר מחלה שיודעים כיצד לטפל בה.

פעם לא ידעו על קיומן של מחלות איידס וסרטן, לא היו אונקולוגים ולא שיטות אבחון, טיפולים ותרופות – כפי שקיימים היום. אנשים נפטרו ממחלות שהיום מטופלות בתרופות מצילות חיים או לפחות משפרות את תפקוד החיים. גם טכנולוגיות האבחון עברו מהפכה. עד לפני זמן לא-רב לא אבחנו מחלות שונות ואף לא הייתה מודעות להיבדק ולאבחן – אך זו אינה הוכחה שהמחלות לא היו.

פעם כשהציקו לילד בביה"ס מכל סיבה שהיא (גם "חרם חברתי"), הילד התמודד לרוב לבדו כאשר מורים והורים לא נתנו את הדעת על כך – אבל, הילד לא התאבד. והיום, ילדים רבים מפרסמים ומדברים על מחשבות אובדניות במדיה הענפה והחושפנית. ילדים מגיעים למצב של הפרעה דיכאונית/חרדתית ברמות שמונעות הליכה לביה"ס ועד לידי אקט קיצוני כמו התאבדות. הרקע האפשרי – פגיעות, רגישות מוחית מולדת או תורשתית – הפרעות נלוות שקיימות אצל הילד.

פעם לא הייתה תקשורת ודרכי חשיפה למידע כמו היום (בעבר הקרוב היו רק רדיו ועיתון). והיום... מה לא!? יש אינטרנט, סלולר, ווטסאפ, אינסטגרם, סנאפצט, טינדר ועוד, והמידע מד"ר גוגל זורם. ילדים גולשים ונחשפים, כמו המבוגרים. בהיעדר אמצעי תקשורת מפותחים, ילדים פחות נחשפו לקיומן של תופעות קיצוניות כגון אונס, או לתופעת הסמים. טכנולוגיית התקשורת הוסיפה גורמי סיכון שלא היו קיימים בעבר הלא-רחוק.

פעם, ההורים דיברו אידיש או בשפות מוצא אחרות כדי שהילדים לא יבינו לא ישמעו ולא ידעו כלום. היו עוד איסורים רבים.

פעם חיכתה בבית אימא עם אוכל חם, זמינה ונגישה עם יד מכוונת ומלטפת וגם עם גבולות "המקל והגזר". כיום, שני ההורים עובדים ולא נמצאים בבית.

הפרעת קשב: מחלה נוירולוגית שמקורה במוח

אמרנו "הפרעת קשב וריכוז" – אמרנו מוח. בכך מדובר ולא בילד "סתם שובב" או "ילד מופרע ". הפרעת ADHD זו הפרעה נוירולוגית – אורגנית, מולדת ולא סביבתית או נרכשת! ואין ספק שהסביבה והעולם בו אנו חיים השפיעו על התפתחותה כמו על מרבית מחלות האנושות משחר ההיסטוריה.

הפרעת ADHD קיימת עם הוכחות מדעיות לשינויים שנצפים באמצעי אבחון כגון MRI או CT. שינויים ברמה הפיזיולוגית, האנטומית, כמו: נפח המוח, ביוכימיה, זרימת הדם במוח, ברמות הנוירו-טרנסמיטורים במוח (מוליכים עצביים) כמו דופאמין ועוד ...אז כן, זו מחלה ולא גחמה, או המצאה של מישהו הזוי!

אז כיום ADHD מאובחנת כמחלה, ויש רופאים מומחים שמאבחנים ויודעים לטפל בהפרעה זו.

תמיד היו ויהיו מחלות שונות ומגוונות שלא היכרנו עד כה, מחלות שהתגלו או התפתחו במהלך שנים – למדנו לאבחן ולטפל... וכל השאר היסטוריה.

כאמור, הפרעת ADHD היא מחלה נוירולוגית שמקורה במוח, עם השלכות התנהגותיות רגשיות. וזו אינה מחלת נפש! במרבית המקרים של הפרעות קשב וריכוז, הנוירולוגים לילדים מטפלים בתרופות (ביניהן בריטלין). במקרים קשים ומורכבים, עם הפרעות נלוות (COMORBIDITY), מגיעים לפסיכיאטרים לילדים ולנוער למטרת אבחון וטיפול מתאים שאינו כולל רק תרופות (כגודל מורכבות הבעיה, כן מורכבות הטיפול וצורות הטיפול מגוונות).

הזמנים השתנו, ועמם גם סוגי המחלות. משברי החיים שונים וגם אופן ההתבטאות שלהם – אך אין להסיק שלא היו משברי חיים גם בעבר. בחברה המודרנית ובמדינות השפע עלתה המודעות בקרב הציבור, וכך גם נגישות לאבחון ולטיפול ע"י רופאים ופסיכיאטרים.

רוב החולים (בכל המחלות) חיים כיום בקהילה, בסביבתם הטבעית – פחות בבתי חולים לעומת העבר (אין כיום "איי מצורעים" או סנטוריומים למחלות). אבחון מוקדם מאפשר טיפול תוך המשך החיים בקהילה. כך גם יתר הציבור נחשף לקיום המחלות ומודע לדרכי הטיפול וההתמודדות איתן ועם הצרכים המיוחדים של החולים, כולל ADHD.

אז צריך לטפל בלקויות למידה, וגם בבעיות המשפחתיות, החברתיות והרגשיות שנוצרות בגלל הפרעת ADHD של הילד והקהילה צריכה להיות ערוכה לכך.

כיום, גם חלק מהמורים וההורים עצמם מאובחנים כ- ADHD; ואז, היכרותם ומודעותם לאבחנה עלתה. מצד שני, להורה ולמורה החולה בעצמו קשה להתנהל עם ילד או תלמיד שסובלים מאותה הפרעה. מורה שסובל בעצמו מההפרעה אינו מרוכז או אף היפראקטיבי וכל זאת בכיתה של 40 ילדים.

הורים רוצים היום שהילד ישב וילמד בכיתה ולא ישחק בחצר או "יבלה" עם שרת ביה"ס בזמן הלימודים (תופעה מהעבר). הורים יחפשו כל אפשרות טיפולית לבעיה ומתן עזרה לילד.

גם בעבר היו ילדים שובבים, מופרעים או היפראקטיביים. אחרים ברחו מביה"ס, ולא אהבו ללמוד, או אף הסתכנו מחוץ למסגרת בית הספר בייחוד בגיל ההתבגרות.

בהחלט קיימת הפרעה שנקראת ADHD וקרוב לוודאי שהייתה גם בעבר. אך שכיחותה עלתה מהגורמים שמניתי וכך גם המודעות. ADHD יכולה להיות גם מחלה קשה שפוגעת בכל תחומי החיים של הילד ומשפחתו; עם קשיי התנהגות ורגש, לקויות לימודיות וחברתיות, עם הפרעות נלוות שמחמירות את הבעיה, ומשליכות על החברה כולה.

חשוב לשקול כל מקרה לגופו של עניין ולהימנע מהכללות בנושא אבחנות רפואיות. ישנם קריטריונים ברורים לאבחון, וקיים טיפול יעיל ובדוק שנחקר שנים רבות באופן מדעי.

אבחון של ADHD זו אבחנה רפואית לכל דבר. ורק רופא מוסמך, נוירולוג או פסיכיאטר לילדים, יכול להחליט על קיומה של אבחנת ADHD וימליץ על טיפול מתאים לקטין, שיינתן בהסכמת ההורים.

רופאים לא נותנים סמים, אלא תרופות להקלה על סבל וכאב ולצורך ריפוי. ריטלין זו תרופה לטיפול ב-ADHD, תרופה שאינה ריפוי אך מקלה בוודאות על סבל וכאב רב – סיבוכים עתידיים נמנעים אצל הילד. ריטלין בוודאי אינו סם מסמם.

אכן "סמים באופן כללי, אינם נושא למשחקים ולניסויים בבני אדם", אך לא בסמים או ניסויים עסקינן, אלא ברפואה לשמה.

ד"ר אלידה מגור
רופאה מומחית בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב ראשון, 22 ספטמבר 2019 12:58

פריטים קשורים