הדפס עמוד זה
חמישי, 13 פברואר 2020 15:55

כתב ההגנה של נתניהו – תיק 1000 – גרסת "קו ישר"

כלפי מי הייתה "הפרת אמונים"? קבוצת "רק לא ביבי" – לא רחשו לו "אמונים", הם מעולם לא האמינו למילה מפיו. רק החלק בעם שתמך בנתניהו ורחש לו אמונים רשאי להתאכזב – אך הם ממשיכים להצביע "רק ביבי". אז אין "הפרת אמונים"!

2539

"תיק המתנות" לפיו נתניהו קיבל לאורך שנים מתנות מארנון מילצ'ן מזכיר לי את אימי ז"ל. אימא שלי תמיד הגיעה אל רופא המשפחה בקופת חולים עם מתנה... עוגה, בקבוק יין... מאפה. היא ידעה למה – כדי שהרופא יזכור אותה בבוא היום, לא עוד פציינטית אלמונית. זה עזר להכרות, לא בטוח שתרם לבריאות...

לארנון מילצ'ן, מעשירי ישראל, היו תמיד חברים – שמעון פרס ז"ל, אולמרט, יאיר לפיד ואחרים. קשה להניח שאיתם נהג אחרת מאשר עם נתניהו. למד מאימא שלי. המילצ'נים תמיד מפזרים מתנות, וגם תקווה למתנות, כדי שפוליטיקאים יזכרו. המילצ'נים רוצים את קרבתם של פוליטיקאים, אבל לא תמיד ולא רק כדי לקבל הטבה בתמורה. לא פחות חשובה להם הקרבה לפוליטיקאי, המיצוב החברתי כ"מקורב" למנהיג העליון, כבעל גישה ללחוש לאוזנו של הקודקוד. האפשרות לספר במסיבת חברים כי "דיברתי לפני שעה עם נתניהו..." שווה להם הרבה. זו תמורה משמעותית למילצ'נים. אני מכיר אישית לפחות שני אנשים נכבדים שאינם פוליטיקאים, אבל הם דואגים לטפח גישה ישירה אל פוליטיקאים מובילים. התנהלות שהיא חלק בלתי נפרד מאופיים ומהצדקת קיומם, סם האגו והחשיבות העצמית, ביסוס המעמד החברתי בעיני הסביבה.

בפרופורציות מתבקשות, לא בטוח אם נטל המתנה של אימא שלי לרופא המשפחה לא היה כבד מחפיסת סיגרים עבור ארנון מילצ'ן. גם כאן, כמו בכתב ההגנה שלנו בתיק 4000 מומלץ להפריד, לצורך הבנת המהלכים, בין המתנות לבין התמורה שקיבלו נותני המתנות.

"המתנות"

היקף המתנות האמיתי ייחשף כמובן בבית המשפט. הערכות מוקדמות, על פי כתב האישום, עומדות על כ- 10,000 ₪ לחודש בממוצע במשך כ-6 שנים. לא בטוח מה הסכום שיישאר ממספרים ראשוניים אלה לאחר חקירת-נגד וטיעוני הסנגורים.

נניח שהכול נכון, מתנות כאלה מידי חודש באמת גובלות בגיחוך על המקבל יותר מאשר ב"שחיתות". בכתב האישום הן מתוארות ...עד כדי כך שהפכו למעין "קו אספקה". מה היו המתנות? עיקרן, חבילות סיגרים ומארזי שמפניה. נתניהו הוא כנראה הפוליטיקאי היחיד בעולם שהסתפק ב"שוחד" מסוג זה... "שוחד" לפוליטיקאי שמפחד לקבל שוחד אמיתי כמקובל בעולם הנאור...

מסתבר שקופסת סיגרים של "גורקה" שמיוצרת ברפובליקה הדומיניקנית נמכרת בערך ב- 25,000 דולר (כ-90,000 ₪ בתקופה המדוברת) עם רשימת המתנה של שלוש שנים לדברי היצרן. גם ביל קלינטון לדבריו חובב "גורקה" (כמובן שלא מכיסו הפרטי). מחירם של בקבוקי שמפנייה ייחודיים יכול בקלות להגיע למחיר מחסיר-פעימת-לב של חצי מיליון שקל לבקבוק גדול. כך, מספר קטן של "מתנות קלאסה" ממשפחה זו מגיע לסכומים גבוהים מאד. בהחלט ייתכן שלא מדובר ב"שיירות [של מתנות] שעשו דרכן לירושלים" כגרסת ידיעות אחרונות.

"הפרת אמונים" כלפי מי? "רק לא ביבי" מול "רק ביבי"

טענות קבוצת "רק לא ביבי" רוויות צביעות. הפוליטיקאים שביניהם מביטים במראה ומגחכים בינם לבין עצמם על "שוחד" השמפניה והסיגרים... הם יודעים בינם לבין עצמם שחיתות אמיתית מהי: מעטפות, פרויקטים של נדל"ן, "ייצוג" יצרני נשק, מינוי קציני צה"ל פורשים כ"יועצים" וכ"מנהלים" בחברות כלכליות רק כדי "לפתוח דלתות" ומחסומים (בחלק מהמקרים הם היו שותפים ליצירת המחסום בעת שרותם הצבאי).

גם לקבוצת "רק ביבי" יכולות להיות טענות כבדות משקל כנגד המנהיג. ראש הממשלה המשכיל בתולדות המדינה, העתיר הישגים בינלאומיים, מאופק במלחמות, מבין בתקשורת ואשף פוליטי (עד כה), מוביל המדינה לשגשוג כלכלי. כיצד האיש המוכשר הזה, כך רשאים לתהות חסידיו, שיחק לידי יריביו ונתן בידיהם כלי אידיוטי כזה... שמפניה וסיגרים. הרי הוא ידע כי בוחנים אותו ברזולוציה מיקרוסקופית... כיצד לא נזהר בשטויות? כיצד בישל את הדייסה הדלוחה לעצמו? כאמור, תמיהת האוהדים.

ייתכן שנתניהו לא זיהה בסוג זה של מתנות הטבה כלכלית. ואכן, קשה לראות את נתניהו מוכר סיגרים ובקבוקי שמפניה כדי לעשות "אקזיט" מהמתנות. שהרי, אין דין קופסת סיגרים לשימוש עצמי כדין "מעטפה" או קניית בית מטייקון בהנחה מפליגה. ייתכן שביבי לא העלה בדעתו את פוטנציאל הנפץ הטמון בערבוב של סיגרים ושמפניות יחד עם המותג נתניהו. טעות רשלנית בהערכה. נתניהו ידע שסיגרים+שמפניה אינם בעיה בפוליטיקה הישראלית, אך כנראה לא הביא בחשבון שאם מוסיפים לתערובת קמצוץ "ביבי" – נוצרת תגובת שרשרת בלתי צפויה.

לדעתי, אין לראות כעברה פלילית מתנה שנועדה לשימוש אישי ללא סבירות להפקת רווח כלכלי ממנה. אז נתניהו נהנה מעישון סיגר בחצר הבית ולגם שמפניה עם החבר'ה. ביג דיל. אם היו 40 מתנות כאלה אולי זה "לא יפה", התנהגות שאינה הולמת – אולי.

"הפרת אמונים"

קבלת סוג זה של מתנות, קשה שתיחשב ל"הפרת אמונים". העם נתן "אמון" בנתניהו בעצם הבחירה בו; גוש גדול מאד של מצביעים אומר: אנחנו סומכים עליו למרות שקיבל מתנות של סיגרים ושמפניה. "אמון", כמו אהבה, הם תכונות אנושיות. תאגיד, מוסד כמו הביטוח הלאומי, או מדינה – לא יכולים לאהוב, לשנוא או להאמין. אז מי נתן "אמון" בנתניהו? אותו "אמון" שהוא חשוד בהפרתו?

ברור שאין "הפרת אמונים" כלפי קבוצת "רק לא ביבי" – הם מעולם לא רכשו לו "אמונים". הפוך – הוא לא יכול היה להפתיע ולאכזב אותם, הם הרי לעולם לא האמינו למילה שיוצאת מפיו. אפילו לא להתרעות שלו על הסכנה מאירן.

במקרה הגרוע ביבי הפר את אמון תומכיו. לכן, "הפרת אמון" צריכה לעמוד לשיפוטם של אלה שאת אמונם הפר לכאורה – הכרעת הבוחר, לא שופטים שאינם חוקרי כליות ולב. הם לא יכולים להחליף או לייצג את תחושות החלק בעם שתמך בנתניהו, שרכש לו אמונים.

איך עזר נתניהו לארנון מילצ'ן?

הנה "הרשימה" (מתוך תמצית כתב האישום):

1. ב- 2014 הסכים נתניהו לשאת דברים ב"חוג בית" בביתו של מילצ'ן בארצות הברית בפני חבריו מעולם הקולנוע.
על כך נאמר: "או ואבוי".

2. ב-2015 הסכים נתניהו לצרף את מילצ'ן לפמליה שלו לארה"ב לקראת נאומו בקונגרס.
פשוט נורא, כך חסך מילצ'ן הוצאות דלק במטוסו הפרטי.

3. בשנת 2009 הבטיח נתניהו בשיחה עם מילצ'ן שינסה להגביל בחוק את גובה העמלות שגובות חברות הפרסום מאמצעי התקשורת (מילצ'ן היה מבעלי ערוץ 10).
כאן מתעוררות לפחות שלוש בעיות: זה קרה שנים לפני שנתניהו קיבל אפילו סיגר בודד ממילשטיין; שנית, זה אינו אירוע חריג – כך מבלה כל פוליטיקאי בכל מדינה את עיקר זמנו: מאזין לבקשות ומבטיח. שלישית, חוק כזה לא הוגש – זה מה שקורה לרוב ההבטחות מסוג זה של פוליטיקאים.

4. בשנת 2010 ניסה נתניהו לקדם (לבקשת מילצ'ן) מיזם עם איש עסקים ההודי טאטא להקמת אזור סחר חופשי משותף עם ירדן והרשות הפלסטינית בו אמור היה לקום מפעל ענק להרכבת רכב.
אשמה באמת "חמורה", עוד ניסיון ל"מזרח תיכון חדש" נוסח שמעון פרס. האשמה מוזרה – זה קרה הרבה לפני שנתניהו קיבל "מתנות". חבל לכולנו שהמיזם לא יצא לפועל, מי אם לא ראש ממשלה צריך להתערב במיזמים כאלה?

5. בשנת 2013 עזר נתניהו למילצ'ן להאריך את הוויזה שלו לארצות הברית.
גם אני הייתי עוזר לוּ יכולתי. ישראלים רבים מקבלים וויזה לארה"ב ל-10 שנים. ארנון מילצ'ן כנראה נמצא בארה"ב ב"רשימת מוגבלים" בגלל היותו במשך שנים רבות סוכן של הלשכה לקשרי מדע (לק"ם – שם רשמי לגוף מודיעין חשוב) והשתתף ברכש ובמימון, לעיתים עקלקל, של רכיבים לתוכנית הגרעין הישראלית. מילצ'ן גויס ללק"ם על ידי שמעון פרס. על הארכת הוויזה צריך לברך את נתניהו. מילצ'ן קיבל לבסוף וויזה לעשר שנים כפי שאני קיבלתי לאחרונה...

6. בשנת 2013 שוחח נתניהו עם שר האוצר לפיד על הארכת הפטור ממס הכנסה לתושבים חוזרים (כמו מילצ'ן). מילצ'ן נפגש בעניין עם לפיד ועם נתניהו. הארכת הפטור היא בסמכות שר האוצר ולא ראש הממשלה. ראש הממשלה יכול רק לבקש משר האוצר שרשאי לסרב. החוק התקבל בשנת 2008 בתקופת אהוד אולמרט כראש ממשלה.

מאז קום המדינה נעשו מאמצים גדולים להקל על יהודים עשירים להשתקע ולהשקיע בישראל. כך השקיעו בישראל שאול אייזנברג, תד אריסון (בנק הפועלים ועוד), דוד עזריאלי (קניונים), דייויד לואיס (בתי מלון ישרוטל) ואחרים – וחבל שלא הרבה יותר. צריך לזכור שהשקעה בישראל נחשבה, בעבר הלא-רחוק, לטרוף עסקי בגלל הכלכלה הסוציאליסטית הריכוזית. כל משקיעי החוץ הגדולים בישראל מאז קום המדינה קיבלו "הטבות" שלעיתים נתפרו אישית עבורם. פתרון עקום אבל הכרחי במשק מעוות לחלוטין.

כמעט כל חוק כלכלי משמעותי בישראל מתקבל בעקבות יוזמה ולחץ לוביסטי "של מישהו". תיקון לחוק, או חוק, לא נולדים בחלל ריק – חפשו תמיד מי "דוחף" את החוק ומה מניעיו. נתניהו לא עשה דבר שלא עשו לפניו ושכל ראשי הממשלה בעתיד יעשו.

7. מיזוג חברות התקשורת "קשת" ו"רשת". לא נלאה את הקורא בפרטים – סיפור ארוך ושגרתי של יוזמה כלכלית בישראל. כדי להוציאה לפועל צריך אישורים וחתימות של פקידי מדינה ופוליטיקאים. בכל עסקה מסוג זה פונים אנשי העסקים המעורבים אל רשת קורי העכביש הממשלתית שתפקידה להכשיל ולעכב עסקאות בין אנשים פרטיים בשם "טובת העם".

כאשר רוצים לממש עסקה כזאת, אנשי העסקים המעורבים מנסים לגייס את כל מי שמסוגל להתיר את סבך קורי העכביש הנודע בשם החיבה "רגולציה". מגייסים לוביסטים, מאכערים (רובם בעלי תואר בעריכת דין), מכרים וידידי ידידים – בכוחות משותפים יוצרים קשר עם כל פוליטיקאי שנוגע לעניין – "משכנעים", מפתים, מאיימים. במדינת חופש אידיאלית אין הצדקה להתערבות ממשלתית בעסקאות פרטיות כאלה. אנחנו לא שם.

אם נתניהו אשם בתיק זה, צריך להעמיד לדין את רוב המדינה ובמיוחד את כל הפוליטיקאים. אנחנו רשאים לקבוע בביטחון מלא – כמעט כל "עובד ציבור" מדרג בינוני ומעלה במדינת ישראל, סייע או "סידר" משהו למישהו ביום מהימים. כמעט כל אחד מאתנו ינסה בעת מצוקה (גם קלה) לברר בין מכריו "עם מי אפשר לדבר".

האם זו "שחיתות"? לא, זה אורח חיים בלתי נמנע במדינה סוציאליסטית או ביורוקרטית לעייפה, עשירה בחוקים, תקנות ורגולציה. ככל ששלטון ריכוזי ו"חזק", ככל שירבו הצעות החוק כן תרבה ה"שחיתות" (כ-6000 בכנסת היוצאת, כולל הצעות החוק הממשלתיות).

פרופ' רון שפירא שהיה דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, משפטן יוצא דופן, אבחן את המציאות: "...אני לא ממליץ על מתן שוחד או קבלתו, אבל אני רוצה לומר שאם יש דבר שהוא גרוע יותר ממדינה ביורוקרטית ומושחתת, זו מדינה ביורוקרטית וישרה, מכיוון שהשחיתות היא במידה רבה תוצר של חוסר היעילות הביורוקרטית. השוחד, למשל, תורם לריכוך התוצרים של חוסר היעילות הנובע מחקיקה ביורוקרטית... כלומר, השיתוק הביורוקרטי גרוע יותר מהשוחד ...מתן שוחד והעלמת מס הם התרופות היעילות ביותר נגד חוקים אבסורדיים."

לסיכום תיק 1000: גם אם יסתבר שאכן ניתנו מתנות "מוגזמות" צריך להעמיד את מידת הנאותות לשיקולו של הבוחר, ובאשר לתמורה שנתניהו החזיר למילצ'ן... צריך לצרף לנתבעים את כל הפוליטיקאים בעבר, בהווה וגם בעתיד – כי לא נראה באופק סיכוי לשינוי מבני באופי המשטר בישראל – שינוי ליתר חופש ולהפרדה בין כלכלה למדינה. להיפך.

מוטי היינריך

את גרסת "קו ישר" לכתב ההגנה בתיק 4000 "הנורא" ניתן לקרוא כאן.

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב חמישי, 13 פברואר 2020 18:07

פריטים קשורים