הדפס עמוד זה
שבת, 30 מאי 2020 16:02

כך "ניצחנו" את הקורונה: הפחדות, מידע שהוסתר ומחמאות עצמיות

קורה שמדען מביע דעה בנושא אקטואלי באופן שלא היה מעז לכתוב במחקר מדעי. בדרך לתקשורת, נעלמת השיטתיות המדעית. תופעה, לכאורה, של "פיצול המוח המדעי" – חלקו נשאר מדע וחלקו בולשיט. ראו כתבה של פרופ' לנצט ב- Ynet.

מדענים מקפידים בדרך כלל בתחום התמחותם להבדיל בין עיקר לטפל, בין הוכחה מדעית לבין ניחוש, בין נתונים לבין השערות. אבל כאשר הפרופסור יוצא מהמעבדה, קורה שהמדען מביע דעה בנושא אקטואלי באופן שלא היה מעז לכתוב במחקר מדעי. בדרך לתקשורת, פתאום נעלמת השיטתיות המדעית. נראה כאילו קיימת תופעה של "פיצול המוח המדעי" – חלקו נשאר מדע וחלקו האחר בולשיט. הנה מאמר שפרסם פרופ' דורון לנצט, ממכון ויצמן, חוקר גנום ואימונולוגיה (חקר מערכת החיסון). ב- Ynet. הערותינו משולבות בגוף הכתבה בצבע חום.

====================================================

בבואנו לבדוק אם מדינת ישראל באמת ניהלה את משבר הקורונה כראוי, [בולשיט. אין דבר כזה "ניהול משבר הקורונה כראוי" אנו לא יודעים מה זה "כראוי" – הכול ניחושים, המדענים לא יודעים].

ניתן לראות שהיא כלל לא השתמשה בעזרת מודלים אפידמיולוגיים שיכלו לנבא את התפתחות המגפה לכל שלביה, ולווסת בחוכמה את הצעדים הפוגעים בכלכלה. ["המודלים האפידמיולוגיים" הם לא יותר מסתם ניחושים, אין להם ערך. הם לא מנבאים כלום].

המידע שהועבר לציבור היה חסר ביסוס אנליטי, וכלל מחמאות עצמיות ואיומים שאין להם בסיס במציאות – [נכון, הכול פטפוטי סרק].

אפידמיולוגיה היא מדע מדויק, [בולשיט מוחלט]. ממש כמו כימיה או פיזיקה, ויש בה חוקים, משוואות וגרפים. מעניין שהמשוואות המתארות את התפשטותה של מחלה זהות לאלה שמתארות את התקדמותה של תגובה כימית.
[אין ממש במשוואות האלה– אין וולידציה (אימות מול מציאות)].

לא מפתיע שבימי הקורונה אנו רואים לעיתים קרובות כימאים, פיזיקאים ומתמטיקאים בתפקיד יועצים לרופאים ולפוליטיקאים בעניין ההתמודדות עם מגפת הקורונה. אך מאכזב לראות, שבדרך בין המשוואות לצעדי בידוד חל בישראל נתק חמור בין המדע המדויק למקבלי ההחלטות, וזאת בשל עיוותים בלתי ראויים בתיאור וניתוח העובדות לאשורן.
[בימי משבר הקורונה, כמו בכל משבר, יש אלפי "יועצים" חוכמולוגים מכל התחומים – הכול קשקושים].

נתחיל במושג האקספוננט. מדובר במצב שבו אם מתחילים לדוגמה בחולה אחד, וכל אדם חולה מדביק עוד אדם אחר ליום (גידול יומי של 100%), הרי שאם מקדם הדבקה זה נותר ללא שינוי, ביום העשירי נקבל 1,024 חולים, וביום ה-20 יהיו כמיליון חולים, כלומר תרחיש יום הדין.
[מושג האקספוננט הוא מושג מתמטי שאין לו שום קשר למגפה זו או אחרת – סתם קשקוש].

בישראל משכנעים אותנו שגורל נורא זה לא התממש בשל צעדי הבידוד המהירים שכפה משרד הבריאות. ובכן, הדבר אינו מדויק, וזאת בלשון המעטה. בניתוח נתוני גידול הקורונה מזהים מגמה משותפת לכל מדינות העולם, המייצגות מנעד רחב של גודל האוכלוסייה ואמצעי ריחוק חברתי. כך, במדינה כגון טורקיה שבה הגידול היומי ההתחלתי היה 87% ירד הגידול ל-2% לאחר 44 ימים, ישראל ירדה מ-30% גידול יומי ל-1% ב-40 יום, שוודיה ירדה מ-40% ל-3% ב-54 ימים ובלארוס מ-25% ל-4% ב-43 ימים, כפי שניתן לראות בגרף להלן. שתי האחרונות מפורסמות, אגב, בכך שצעדי הבידוד בהן היו מזעריים.
[קשקוש מוחלט. אנו לא יודעים את מספר הנדבקים.
א. לא כול הנדבקים נבדקו וזוהו.
ב. לא היו מספיק בדיקות. לכן אנו לא יודעים את ההתפתחות במספר הנדבקים. הטבלה שלמטה אינה מבוססת על נתונים של ממש].

2554 1

כמה לא מפתיע שהמודל המרכזי של האפידמיולוגיה, המכונה SIR, חוזה את ההתנהגות המתמטית הזאת. בחישובים אופייניים לפי המודל הבסיסי, שכשמתחילים מגידול של 100% ביום הראשון, [מתי זה "היום הראשון"? לא ידוע]. יורד חוזק הגידול (שיפוע עקומת גידול החולים) ביום ה-15 ל-25% וביום ה-20 ל-1%. הגידול המצטבר של מספר החולים ביום ה-20 הוא פי 1,000 ממספר החולים ההתחלתי במקום פי מיליון, וזאת אך ורק בשל הדינמיקה הפנימית של המגפה וללא צעדי בידוד. [הכמות הגדולה של "נדבקים" בימים הראשונים היא בגלל ביצוע גדול יותר של בדיקות עם הגעת ערכות בדיקה להישג יד]. הבידוד יכול במקרה הטוב להוסיף במידת מה לקצב הירידה הטבעית אך ברור שהוא איננו הגורם היחיד.
[כל הכתוב בפסקה למעלה בולשיט מוחלט].

יודגש, שמעולם לא הציגו לפנינו ראיות מדעיות כמותיות להשפעת הבידוד על קצב הירידה. [נכון – לא הציגו ראיות מדעיות כמותיות כי אין כאלה ולא יכולות להיות]. חקירת הנתונים העובדתיים מרחבי העולם, בשילוב עם תחזית המודל, מציגים כאחיזת עיניים את קביעת הממשלה שצעדי הבידוד המוצלחים של ישראל הם שהצילו אותה ממגפה איומה. יתר על כן, בעזרת נוסחאות והשוואה לארצות בהן פרצה המגפה מוקדם יותר, אפשר היה לחזות את המספר הסופי של חולים כבר לפני חודש ויותר, וזאת על ידי שיטות של התאמת פרמטרים לנתוני האמת ההולכים ומצטברים.
[הנכון הוא שאין אנו יודעים אם אמצעי הבידוד עזרו או לא (ייתכן ועזרו) ובטח שלא יכולים לכמת את ההשפעה שלהם].

כל שינוי זעיר מייצר כותרת מפחידה בשל אי הבנת הנקרא

יש האומרים שאל להם למתמטיקאים להתערב בניהול המשבר, והטוענים שאין להאמין למודלים מתמטיים של האפידמיולוגיה. [נכון!!!] טענה כזו הושמעה מפיו של פרופ' גבי ברבש בעקבות הופעתו בערוץ 12 של פרופ' יצחק בן ישראל מאוניברסיטת תל אביב, מן התומכים הראשיים בנקודת הראות המתוארת לעיל. התנגדות לשימוש במודלים היא לצערנו גם נר לרגלי הדו"ח שפורסם בימים אלה מטעם הוועדה המייעצת של המטה לביטחון לאומי. זאת בתירוץ חסר השחר, כי "אין להסתמך על מודלים עיוניים, שכן אין בנמצא מודלים מתוקפים ברמת הסמך הנדרשת". האוניברסליות של תצפיות תופעת הקיטון, וההתאמה העקרונית בין המודל למציאות, סותרת בעליל את הדעות הללו. [המודלים לא שווים כלום!!! לא שהם לא נכונים, ייתכן שכן נכונים, אבל אי אפשר לדעת זאת. המודלים הם ניחוש אחד מני רבים, טובים (או גרועים) כמו כל ניחוש אחר].

חלק אחר ממסע ההפחדה הוא תיאור "התפרצות" בנתוני הקורונה של מדינות מסוימות. מקור העניין אינו פייק ניוז, אלא אינטרפרטציה שגויה של נתוני אמת. לדוגמה, מאמר בעיתון "הארץ" בשניים במאי מדווח על כך ש"ברוסיה מספר החולים החדשים מזנק", ושנרשם "שיא של 9,633 חולים, עלייה של 20% לעומת המספר שנרשם אתמול". דבר חשוב אחד נעלם מעיני הכותבים (במקור בסוכנות AP): באחוזים מכלל 124,000 החולים ברוסיה באותו יום, מדובר בקפיצונת - שינוי העלייה היומית מ-8% ל- 10% במקום למשל לרדת ל-7%.

מי שהיה טורח לבחון את התנהגות העקומה הכללית, היה רואה שבימים הבאים מנוטרלת קפיצה כזאת תוך שיבה למגמת הירידה האופיינית לשלב המגפה המסוים. כל סוכן בורסה מתחיל יודע "להחליק רעש" ולחלץ מגמות גלובליות משינויים מקומיים, אך במדיה העולמיים, המשתקפים מיד בהודעות משרד הבריאות, כל שינוי זעיר מייצר כותרת מפחידה בשל אי הבנת הנקרא. יש גם אלמנט של פחד בשל המספרים הגדולים במדינת ענק כמו רוסיה, שבה כל אחוז מהווה מעל אלף חולים. אסור לאפשר לזאת לעוור את עינינו למגמה החיובית של ירידה מתמדת בכל הארצות.
[כאמור – הסטטיסטיקות לא רלוונטיות. אנו יודעים (פחות או יותר) כמה חולים מתו. אנו יודעים (אולי) כמה אושפזו בבתי חולים. אנו לא יודעים כמה נדבקו ומתי נדבקו, וכמה חלו בצורה קלה שלא הצריכה אשפוז ואפילו ללא בדיקה לנוכחות הנגיף. הטענה על ידע היא טענת שווא מטומטמת. הטמטום לא פסח על פרופסורים במכון וויצמן].

איום "הגל השני"

באותו אופן ביקורתי יש לנתח את האיום של "הגל השני". מחלות מדבקות כגון השפעת יוצרות גלים שנתיים חוזרים כאלה בשל הופעת זן חדש של נגיף, ובמקרים כאלה ההדבקה יכולה אכן להתחיל מחדש ולהיות חמורה. יש להבחין בין תופעה זו לבין גל נוסף לאותו נגיף, במצב שבו כבר דעך כמעט לגמרי. עד כה לא נצפה גל שני בנגיף הנוכחי בשום ארץ, כולל בארצות כגון סין וקוריאה בהן המגפה הסתיימה כבר לפני מספר שבועות. זאת למעט שינוי מגמה חולף שאובחן לאחרונה בסינגפור עקב הדבקה על ידי עובדים זרים ממלזיה, ושאינו מהווה גל שני של ממש.

דוגמה לאזעקת שווא בהקשר זה היא כדלהלן. בסין הגיעה כבר תוספת החולים החדשים באמצע מרץ לערך הנמוך של 44, ואז נחזתה באמצע אפריל עלייה ל-350. [הנתונים הרשמיים המתפרסמים בסין הם חסרי ערך. הם לא מפרסמים נתוני אמת]. בעיתונות העולמית הופיעו אז מאמרי אזהרה בדבר גל שני, שצוטטו על ידי משרד הבריאות שלנו. אך כשמתבוננים דרך משקפי האחוזים ביחס לכלל 83,000 החולים, רואים שמדובר בשינוי פעוט בתוספת, מ-0.04% ל-0.43%. זהו גם אירוע זניח כשמשווים לשינוי היומי של 54% בתחילת המגפה בסין. על כן, "הגל השני" הזה מותיר את סין במצב מעולה מבחינת סיום מגפת הקורונה, תוך סיפוק ראיה לכך שהסיכוי לגל תחלואה שני בנגיף הנוכחי נמוך מאוד גם בארץ.

מדאיג ביותר, שלפי הקריטריונים שהוצגו לפני מספר ימים עשוי שינוי חסר משמעות וזמני מעין זה (למשל עליית תוספת חולים מעל 100 איש) להתקרא "גל שני" שיעצור את צעדי הפתיחה.

מעניינת במיוחד היא התעלמות היועצים והתקשורת מהעובדה שבכל הארצות, ללא יוצא מן הכלל, המגפה מגיעה לשלבי סיום כששיעור הנדבקים באוכלוסייה הכללית אינו עובר את מחצית האחוז. לדוגמה, בישראל זוהו כחולים 0.18% מכלל התושבים, בשוודיה 0.22% ובספרד 0.47%. איש אינו שואל אצלנו כיצד ייתכן ש-99.5% מכל תושבי העולם לא חלו. [שאלה נכונה!].

כמה תשובות אפשריות [כמה ניחושים] מערבות בתוכן היבטים של מערכת החיסון. ראשית, בכל העולם, כולל בישראל, יש אינדיקציות לכך שמספר נשאי הנגיף ללא סממנים גדול פי 10 לפחות ממספר החולים המדווחים. סביר ש-1%-5% אלה, שהם נשאים חסרי סממנים, מחוסנים באופן כלשהו וכבר לא יחלו. כמו כן, מודל SIR מראה שבתום המגפה (בתלות בפרמטרים) 10-30% מהאוכלוסייה היכולה להידבק אינה נדבקת, וזהו חיסון העדר המפורסם, הנוצר בשל מיהול המדביקים. [המודל לא מראה כלום, הניחוש הוא ש... והוא סביר].

2554 2

אך זה מותיר בעינה את השאלה מדוע שאר האנשים, שהם לכאורה מסוגלי הדבקה, אינם מקבלים את המחלה. קשה להתעלם מהאפשרות שאנשים אלה היו מחוסנים מראש, למשל בשל חשיפה קודמת לנגיפים דומים, כפי שמציעים פרופ' אהוד קימרון ושותפיו מאוניברסיטת תל אביב. ראוי היה שהמומחים המייעצים לממשלה ידונו בסוגיה זו ובתשובות לה, שכן אלה חיוניות לאסטרטגיות יציאה ולתכנוני עתיד. [נכון! זו אפשרות. ראוי לדון בה! ראוי לדון עד בוא המשיח. אבל אנחנו לא יודעים את התשובה. ההנחה שיש "אסטרטגיה של יציאה" ו"תכנוני עתיד" היא בולשיט. אין שום דבר כזה. בכלל – המילה "אסטרטגיה" מציינת דבר שלא קיים. וגם "תכנון" על דבר שאינו ידוע בלתי אפשרי. כל שקורה הם צעדי "אד-הוק" ... ניחושים והחלטות אינסטינקטיביות מרגע לרגע. כמו פתיחת המסעדות].

ולבסוף, יש לדון בנושא המוות. בדיוני ממשלה משחק המוות תפקיד מרכזי בסגנון "האם אנו יכולים להרשות אלפי מתים כמו בארצות אחרות". יש להדגיש שמספר המתים למיליון תושבים מורכב ממכפלת שני מספרים שונים: מספר החולים למיליון תושבים מחד גיסא ואחוז המתים מכלל החולים מאידך גיסא.
["מספר החולים למיליון תושבים" – זה מספר לא ידוע... אנו יודעים רק את מספר האנשים שאושפזו, וגם מספר האנשים שנבדקו, יצאו חיוביים (נדבקים) אך ללא צורך באשפוז. מספר החולים האמיתי שונה לגמרי מהמספר הידוע].

תובנה שכמעט כולם מתעלמים ממנה היא כי המספר הראשון קשור לשיעור ההדבקה ולכן עשוי להתייחס, לעוצמת המגבלות שמשיתה הממשלה. בניגוד לכך, המספר השני אינו תלוי במגבלות אלה כלל וכלל. זאת בשל העובדה שכשאדם כבר נדבק, סיכוייו למות אינם תלויים בהפרדה חברתית בשטח, אלא בטיב מערכת הבריאות ובנחישות רופאיה לעשות הכול להצלת החולים ממוות. ניתן לראות בגרף שלהלן כי אכן שני המספרים במכפלה אינם מראים שום תלות הדדית.
[גם "אחוז המתים מכלל החולים" אינו ידוע. מקסימום ידוע אחוז המתים מתוך המאושפזים. יכול להיות שאחוז המתים מתוך החולים אצלנו נמוך כי האנשים התאשפזו בשלבים יותר מוקדמים של המחלה, ולכן יש אצלנו יותר מאושפזים ביחס לארצות אחרות, שבהן אולי אין לחולים גישה קלה לאשפוז].

2554 3

פרס ראשון לצוותי בתי החולים ופרס ניחומים למשרד הבריאות

בארבעה במאי, בנאום הניצחון על הקורונה, הראה ראש הממשלה את מיקומה המצוין של ישראל בין המדינות במספר הקטן של מקרי המוות לנפש, והדגיש שבכמה מארצות אירופה המספר גדול עד פי 30 מאשר בארצנו. הוא טען שהישג זה נגזר מפעילויות הסגר המעולות של הממשלה, ללא בסיס עובדתי. [נכון שמספר המתים אצלנו נמוך, לא ברור למה].

מסתבר שבעוד שבמכפיל השני (% הנפטרים מכלל החולים, שאינו תלוי הפרדה) אכן מיקום ישראל מצוין אך במכפיל הראשון (חולים לנפש, שהוא התלוי בהפרדה), אנחנו במקום רע (64 מתוך 79), גרוע כמעט כמו זה של שתי המדינות, שוודיה ובלארוס, שנקטו צעדי בידוד אפסיים. כמו כן, הניתוח מעלה שבחמש הארצות מוכות-המוות ביותר (בלגיה, ספרד, איטליה, בריטניה וצרפת) שיעור המוות לתושבים גדול בממוצע פי 20 מישראל, אך הסיבה השלטת היא טיב הרפואה – תרומה מחושבת של פי 10 - ואילו הבידוד תורם רק פי 2. כלומר, פרס ראשון לצוותי בתי החולים ופרס ניחומים למשרד הבריאות. ייעוץ נכון היה חוסך את עיוות המציאות מראש הממשלה ומן הצופים.

אין מנוס מלומר, שבניתוח מצב הקורונה בישראל והשוואתו למתרחש בשאר הארצות נכשל מערך הייעוץ המדעי לממשלה כישלון חרוץ. [מערך הייעוץ המקצועי לא שווה כלום, כי הוא לא יודע כלום, הוא לא נכשל... כל העצות מקריות]. לא תואר מעולם בפני הציבור שימוש מושכל במודלים אפידמיולוגיים מקובלים כדי לנסות לחזות את ההתפתחויות ולווסת בחוכמה את הצעדים הפוגעים בכלכלה. [המודלים לא שווים כלום, לא ניתן לחזות כלום ובתנאי חוסר ידע ולא ניתן לתכנן כלום, הצעדים שנעשו היו מקריים ואין יודעים את השפעתם. וזו לא ביקורת – לא קיימת שיטה יותר טובה!!]. המידע שנמסר לציבור לאורך כל הדרך היה חסר ביסוס אנליטי ראוי, וכלל מחמאות עצמיות ואיומים שאין להם בסיס במציאות. עדיין לא מאוחר לבצע תפנית שתקל על ישראל את ייסורי החזרת הכלכלה לקדמותה בהקדם האפשרי.

הטענות של הפרופסור שקיימת שיטה מדעית בדוקה שיודעת לחזות ומאפשרת לתכנן – זו הטענה המרכזית שלו – היא בולשיט מוחלט.

העובדה היחידה שידועה ולא מוטלת בספק היא מספר המתים הקטן בארץ (מתים ביחס לאוכלוסייה) לעומת ארצות אחרות. אנו לא יודעים את הסיבה למספר הקטן של המתים. ויש עוד אולי 80 ארצות בעולם שמספר המתים שלהם עוד יותר קטן מאשר אצלנו, אנו לא יודעים למה. וייתכן שבהמשך המאזן ישתנה ומספר המתים יעלה... לא יודעים!

יעקב

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב ראשון, 31 מאי 2020 10:19

פריטים קשורים