הדפס עמוד זה
שלישי, 14 אפריל 2009 15:43

צעדים ''מעודדי צמיחה''

שר האוצר, יובל שטייניץ, החליט לנקוט בצעדים ''מעודדי צמיחה''. השר צריך להראות שהוא עושה ''משהו'' בעניין, כך דלפו לתקשורת ארבעה רעיונות ''מפתיעים''.

שר האוצר, יובל שטייניץ, החליט לנקוט בצעדים ''מעודדי צמיחה''. השר צריך להראות שהוא עושה ''משהו'' בעניין, כך דלפו לתקשורת ארבעה רעיונות ''מפתיעים'' [דה מרקר, נחמיה שטרסלר 12.04.09]: 

הממשלה תקים כוחות משטרה עירוניים שיהיו כפופים לראש העיר במטרה להיאבק בגביית דמי חסות ובבריונות. הכוונה לגייס אלפי שוטרים חדשים שיעשו בדיוק מה שעושים עמיתיהם במשטרת ישראל – לא הרבה. ראשי הערים ועסקני המפלגות יקפצו בוודאי על ה''מציאה'': הזדמנות חדשה לחלוקת מאות ג'ובים למקורבים. מי יקבל את תיק המשטרה המקומית במועצת העיר? מי יהיה הקבלן שיפעיל את הקנטינה לשוטרים או יעניק שירותי ניקיון לתחנה החדשה? כלל ידוע הוא שעל כל שוטר בשטח צריך שלושה שוטרים עובדי משרד, אז מי יהיו השוטרים-פקידים החדשים? זו ההזדמנות לפצות את הבן של כהן שלא קיבל את הג'וב במחלקת ההנדסה – קביעות, פנסיה, ורכב צמוד עם סירנה כדי שיוכל לחנות גם על המדרכה. השר הגיע למסקנה שהגורם שמעכב את הצמיחה בישראל הוא הפרוטקשן של הבדווים בבאר שבע ואולי גם מספר צעירים בנהרייה. האם לא פשוט יותר להקשיח את הענישה ולהעביר קורס מזורז לשופטים על כוונתו החדשה של המחוקק? אם מישהו יורה באקדח מרכב חולף, ''סתם כך'', שיתכבד במספר שנים בכלא במקום נזיפה משקמת מכבוד השופט. אם שני נהגים בעלי עבר פלילי נתפסים ברכב שדורס נערה בתל אביב וכל אחד מכחיש שהוא הנהג – שיכנסו שניהם לכלא ל-10 שנים – לא חשוב מי הנהג. 

הרעיון הגדול השני הוא הפרטת קרקעות מינהל מקרקעי ישראל בערים. מי שחוכר דירה שבבעלות המינהל – יהיה לבעל הדירה. סוף לחכירה. הרעיון הקשיש טוב באמת, אבל אין לו קשר מיידי עם צמיחה. גם כיום יכול ''בעל'' הדירה למכור את הדירה החכורה במחיר שקרוב למחיר דירה בטאבו פרטי באותו אזור. ואם במקרה יש למינהל מקרקעי ישראל מגרש ריק באמצע תל אביב, הרי אין ספק ש''הירוקים'' ימנעו הקמת בית מלון בגלל חניון הרכב הגדול; השכנים יתנגדו לגובה הבניין בגלל הסתרת אור השמש; ואלה שתמיד מתנגדים יטענו שבניין הזכוכית החדיש – אינו משתלב ב''מרקם האורבני'' של הטיח העירוני האפור והמתקלף. 

ושוב חוזר הרעיון המקורי של מלחמה באבטלה באמצעות ''מאבק חסר פשרות בעובדים הזרים''. הכוונה כמובן ב''לא חוקיים'' כי את ה''חוקיים'' מייבאים לארץ, על פי השמועה, מספר לא קטן של חברות כוח אדם שבבעלות חברי מרכז המפלגה. כל עוד מדינת ישראל תגדיר את עצמה כ''מדינת רווחה'', דהיינו מדינה בה הממשלה מחלקת כסף לאזרחים שלא תמורת עבודה – נאלץ לבחור בין עובדים זרים לבין ירידה משמעותית ברמת החיים של כולנו עקב גרושם מהארץ. אף ישראלי לא יעבוד בעבודה שחורה, לא בחקלאות ולא בסיעוד, כל עוד הממשלה מחלקת כסף תמורת בטלה. ואם יעלו את השכר באופן מלאכותי בעבודות אלה – נאלץ לשלם מחיר כפול עבור ירקות וגם עבור המטפלת הישראלית לסבתא. לא יישאר לנו די כסף לקנות נעלי נייק חדשות, לא לסוף שבוע בטורקיה וגם נאלץ לשלם יותר מיסים לסבסוד משכורת העובד הישראלי שהואיל להחליף את הזר שגורש. 

הרעיון הענק האחרון שהועלה ב''דיונים הפנימיים'' באוצר הוא הקמת וועדה ל''חיתוך הביורוקרטיה''. כלומר, וועדה שתילחם בוועדות האחרות. די. 

צעדים מעודדי צמיחה אמיתיים בלתי אפשריים בשיטת המשטר הקיימת – לראש הממשלה פשוט אין כוח פוליטי להוציאם לפועל. צריך משטר נשיאותי חזק ויציב כמו בארצות הברית, נשיא שמכהן שבע שנים כמו בצרפת, מנגנון של משאלי עם כמו בשוויץ וכנסת של 70 ח''כים כמו בסנהדרין. נשיא יפוטר רק באמצעות רוב מיוחס מאד של הכנסת או באמצעות משאל עם. כל העברת כספים לסקטור כלשהו תחויב באישור מיוחס במשאל עם. הממשלה תורכב מ-5 משרדים וכל היתר יהיו למחלקות במשרד הפנים. מנהל מחלקה במקום שר עם לשכה וגדוד מאבטחים. מהפך. 

אם נתניהו רוצה להירשם בספר הזהב של ההיסטוריה הישראלית עליו לחדול מקשקושי הסרק חסרי התכלית ולהתגייס למטרה אחת – שינוי שיטת המשטר והכרזה על בחירות במתכונת החדשה. הבעיה – ייתכן שהוא לא יהיה הנשיא הנבחר הבא ומשולם נהרי לא יהיה שר בלי תיק.

מוטי היינריך

לינקים קשורים : 
קרא על התוכנית לשינוי שיטת המשטר בפרק הדמוקרטיה בקו-ישר

עודכן לאחרונה ב ראשון, 03 דצמבר 2017 06:21

פריטים קשורים