ה"פיתרון ההולנדי" למגורים בשכירות הוא דוגמא מובהקת של ניסיון סרק ממשלתי לנהל ענף כלכלי. הכשל אינו רק טכני – מחסור וביורוקרטיה, אלא גם בהשלכות החברתיות ובשחיתות העממית הנלווית.
חודורוב יצא לאמסטרדם וליקט "עדויות" באמצעותן הציג את אמסטרדם כמודל אידיאלי של דיור להשכרה. למען האג'נדה הסוציאליסטית מותר לעוות את המציאות.
מדהים! בשנת 1961 גרו בתל אביב כ- 380,000. עד לשנת 2013 הצטמצמה האוכלוסייה היהודית בתל אביב בערך ל- 362,000. מה קרה מאז ליהודי תל אביב?
ראשי הערים טוענים שאם לא יאפשרו להם לגבות את המס הידוע בשם "היטל השבחה" לא יהיה להם כסף למימון תוספת התשתיות שנובעת מתוספת הדירות.
הגיוני? רק לכאורה. איפה הבלוף בטיעון?
התברכנו בענף יצוא משגשג, בתמורה כספית של כ-6 מיליארד ₪ בשנה. הענף מכניס למדינה כ-2 מיליארד שקל בשנה כמיסים. אז למה הממשלה מנסה לחסל את הענף?
צילמתי את הנערה בליל יום חמישי ברחוב גורדון, בצפון הישן של תל אביב. הנערה אינה מודעת שזמנה המבוזבז על כיסא, בלילה ברחוב, מסמל עוד ניצחון קטן של עריצות השלטון על חופש הפרט.
עוד טרם יבשה הדיו בכתבה הקודמת על רשות החדשנות הלאומית, התבשרנו על הקמת רשות נוספת: הרשות להתחדשות עירונית.
עומדים להרוס את מבנה הסינרמה בת"א, כמובן שיש מתנגדים הדורשים את שימורו בשם היופי שבכיעור.
בוריס שכר דירת חדר זעירה בצפון ת"א והפך כנראה למשת"פ של "עבריין בנייה". למה אסור לבנות דירות זעירות?
"חוק התוצאות הבלתי צפויות" אינו הגורם היחיד לנזק שבבחישת פוליטיקאים בכלכלה, אלא הסבר נוסף לתופעה מדוע ניהול ממשלתי-ריכוזי של הכלכלה (בניגוד לחופש כלכלי) מסתיים לרוב בנזק.
