אם התחבורה הציבורית (וגם חברת אל-על) מושבתת בשבת – הגיוני שגם כל רכב ממשלתי אחר יושבת. למה רק שרים?

המשרדים שערכו את המדגמים עשו ככל יכולתם בכנות וברצינות, כדי להביא תוצאה מדויקת ולשפר את המוניטין והרייטינג שלהם. אז איך הם נכשלו בגדול? את התשובה יש לחפש בתחום אחר.

המלצות ממשלתיות לתזונה בריאה: לעתים, אנחנו מקבלים הנחיות המבוססות על קונצנזוס של מדענים, אך ללא ביסוס מדעי של ממש. אלה משמשות בסיס לפעולה ממשלתית נרחבת שמתבררת לבסוף כמזיקה.

רוב הציבור, בהנהגת התקשורת, מבקרים את "השחיתות" ומייחלים לממשלת מלאכים "אחרת". זו אוטופיה - מעולם לא הייתה ממשלה כזאת ולא תהיה. אם הממשלה והסקטור הציבורי יהיו קטנים אז גם השחיתות תהיה "קטנה".

מותר לאנשים לרכוש שירותי בריאות לפי רצונם ויכולתם, ואסור (בלתי מוסרי) שהממשלה תמנע מהם שירותי בריאות כאלה או אחרים בטענה "זה לא שוויוני".

מסקנות הוועדה הם על טהרת האידיאולוגיה, כל חבר וועדה הביא את האידיאולוגיה מהבית, מראש, לפני שבא לוועדה. מערכת הבריאות מצוינת כל עוד אתם לא ממש חולים.

כל העסק בנוי על סובסידיות. קם ונופל לפי גובה הסובסידיה מכספי משלם המסים. במדינות המערב חודרת ההכרה שהבלוף גם לא עוזר להקטנת הפליטות של דו תחמוצת הפחמן.

אל תאמינו לסיפורי בדים ירוקים. חשמל מהרוח הוא ברכה לבטלה וגם יקר. זה לא עובד. מאות המיליארדים שבזבזו בעולם על תחנות הרוח הם אינדיקציה לחוסר השפיות של העולם, לא ליעילות תחנות הרוח.

אל להורים לסמוך על מערכת החינוך. החינוך הממשלתי לא מוצלח יותר משרותי הכבאות הממשלתיים. סיפורו של אבחון "ליקוי למידה".

ההמנעות מהקמת תחנת כוח פחמית ממניעים ירוקים הזויים, והסתמכות היתר שלנו על הגז המצרי היו מעשים חסרי אחריות לחלוטין.