מוטי היינריך.

מוטי היינריך.

מוטי (מרק) היינריך, בוגר הטכניון בחיפה (הנדסה) ואוניברסיטת תל אביב ( מנהל עסקים MBA ).

''חלוקה מחדש של ההכנסות'' היא למעשה תוכנית להפצת העוני.

דירת שיכון של חדר וחצי בראשון לציון. אבא, אמא, סבא, אני ואחותי התינוקת. מטבחון של מטר וחצי. המקרר בסלון. לא מקרר חשמלי, אלא מקרר בו מניחים כל יום חצי בלוק של קרח שקונים ממוביל הקרח...

הכוונה אינה ל''עוני'' יחסי כמו זה הקיים בישראל, אלא לעוני מוחלט - משפחה שבקושי מצליחה לספק לעצמה את כמות הקלוריות הדרושה לקיום, הכנסה של פחות מ- 60 דולר בחודש.

כמעט לכל שיח ציבורי על רצועת עזה מתלווה התואר ''מהאזורים הצפופים בעולם''. ממש בעיית יסוד המשליכה על יתר הבעיות. מיתוס ''הצפיפות האיומה ברצועת עזה''.

מענק של מיליארד דולר לאינטל משמעותו מס של מיליארד דולר על אזרחי ישראל. הון של מיליארד דולר שחסר בכיסיהם של יזמים ישראלים שיכלו ליצור באמצעותו לא פחות מקומות עבודה.

ראש עיריית נס ציונה פועל לקניית חוף פלמחים ''עבור תושבי נס ציונה''. החוק הקיים מאפשר לראש עיר ''להשקיע'' כראות עיניו הפוליטיות במוצרים שאינם מוצרים ציבוריים מובהקים על חשבון משלם הארנונה המקומי.

יוקר הדירות נובע מהרגולציה המסובכת של המדינה על שוק המקרקעין והדיור. ידע אזרח שאין בבעלותו דירה, שההפרש בין המחיר החלומי לבין המחיר הנוכחי הוא למעשה מס-רגולציה.

פרופ' רות גביזון [מועדת וינוגרד] אמרה לאחרונה כי ''...הדרג המדיני חלש, עסוק בהישרדות והאופק שלו קצר...'' בהמשך טענה כי ''מנגנון הבחירה שלנו אינו מניב פוליטיקאים שיודעים להכריע''...

''...כל עוד הייתה צים בשותפות עם ממשלת ישראל, העסקים שלנו היו רדומים, החלטות חשובות נסחבו חודשים ושנים. לא היה מי שייקח אחריות. הכול התנהל כמו במשפחה עייפה.

ברוב מדינות אירופה ''הנאורות'' קיימת רגולציה ממשלתית של שוק הדירות להשכרה. כתוצאה, הפך שוק הדיור להשכרה כמעט בכל אירופה לג'ונגל מושחת.