supporters heading
1. רשימת תפוצה
הרשם וקבל עדכון על כל כתבה חדשה באתר - מיד עם פרסומה.
2. פייסבוק
הצטרף לקבוצת ‘קו ישר’ בפייסבוק.
3. הטוקבקיסטים
אם אתם מגיבים לכתבה בתקשורת הארצית: נא שלבו בטוקבק 
את שם האתר "קו ישר", או צטטו מהאתר. 
ברוב המקרים זה מצליח.
4. הצטרף לרשימת תומכי האתר
הקישו כאן כדי לעיין ברשימת תומכי הרעיון. הצטרפות לרשימה מחזקת את הרעיון

 

תרום לנו

 

ארכיון כתבות קודמות

 

כאן המקום לתגובות כלליות ל"קו ישר" שאינן תגובה ישירה לכתבה מסוימת.

שלח תגובה לאתר >>

 

מדהים: לישראל יש יחידת צבא מקצועי קרקעית – אחת בלבד!
הכוח הלוחם המקצועי היבשתי היחיד שעומד לרשות ישראל הוא הימ"מ. יחידת מתנדבים קטנה בשכר מלא המונה כ-200 לוחמים בלבד. המסגרות הלוחמות האחרות, מבוססות בעיקר על חיילים "זמניים" בשרות חובה-כפוי.
=============================================

הוויכוח הלא-סוער בין תומכים ומתנגדים להסבתו של צה"ל לצבא מקצועי תופס מקום זניח בקשת המחלוקות והדעות בציבור. הדיון והמחשבה המושקעים ברעיון נמצאים ביחס הפוך לחשיבותו של צבא מקצועי לביטחון הלאומי.
צה"ל מקצועי הוא צבא שכולו "צבא קבע" ומבוסס על מתנדבים שמשרתים תקופה ארוכה (בערך 15 שנים) בכפוף להסכם אישי עם הצעיר המתנדב. הצעירים המתנדבים לא חייבים בהכרח להתגייס בגיל 18 (גם צעיר בן 26 יוכל להתגייס, או אף מבוגרים שיתגייסו למקצועות שאינם לחימה). המתנדבים לשרות צבאי מתחייבים גם לשירות מילואים בהמשך.
צה"ל מקצועי יתגמל את חייליו ביחס ישר לסיכון בשרות, אך גם ביחס ישר לצורכי הצבא (בתחרות על כוח אדם איכותי מול הסקטור האזרחי). משכורתו של חייל קרבי תהיה מהגבוהות במשק – גבוהה מזו של וותיקי חברת חשמל... משכורתו של מהנדס תוכנה צבאי תהיה די גבוהה כדי ששיעור המתגייסים יתאים לצורכי הצבא.
לא נדון כאן ביתרונותיו של צבא קבע כתחליף לשרות צבאי כפוי. דיון נרחב ניתן לקרוא בפרק "צה"ל – פער בין מציאות לתדמית" כאן באתר.
בצה"ל כמעט ואין לוחמים בשרות קבע. המעטים הם לוחמים שהתחייבו לשרות קבע קצרצר, בתום שירות החובה, במסגרת התנדבותם ליחידות קרביות מיוחדות או כהמשך לקורס קצינים או להטבה אחרת שהוענקה להם. מספרם של קציני-שטח לוחמים בשרות קבע (מפקדי גדודים וחטיבות), מטבע הדברים נמוך עוד יותר.
ניתן לומר בהכללה כי הלוחמים המקצועיים הכמעט יחידים בצה"ל, הם טייסי חיל האוויר שמשרתים שנים ארוכות בצבא קבע במקצועם, אחרים משרתים בחיל הים. ישנם לוחמים מקצועיים מעטים גם במסגרות אחרות.
המקצוענים הכמעט יחידים בשטח
מדהים, הכוח הלוחם המקצועי היבשתי היחיד שעומד לרשות מדינת ישראל הוא הימ"מ (וויקפדיה עברית). יחידה קטנה המונה כ- 200-250 לוחמים בלבד. כמובן שקיימות מסגרות לוחמות נוספות, אך למרות מסירותם של החיילים והקצינים הסדירים מדובר בכוחות שמבוססים על חיילים "זמניים" בשרות חובה. בזמן שירותם הקצר והמתקצר בקביעות, בלתי אפשרי שירכשו ניסיון צבאי של ממש עד לטיול לתאילנד או לדרום אמריקה. שירותם במילואים זניח מבחינה מקצועית – אין להניח שהניסיון המקצועי שלא רכשו בשירות החובה ישתפר במהלך שירות מילואים שנתי של מספר ימים.
עיקר הניסיון המעשי שרוכשים גדודי החובה הוא התנסות מול מיידי אבנים וזיקוקי דינור.


היחידה הלוחמת המקצועית היחידה, הימ"מ, מועסקת בפעילות מבצעית כמעט על בסיס יומי. ראשי מערכת הביטחון מצביעים מעשית בעד צבא לוחם מקצועי, אך בהזדמנויות שונות הביעו עמדות הפוכות תוך היצמדות לא-מובנת לדגם של צבא כפיה-חובבני בו גדלו וממנו צמחו.
אבל במציאות חובקת-אש, הם מעדיפים להטיל כמעט כל משימה בעלת סיכון גבוה והיתכנות ללחימה מורכבת של ממש על הימ"מ.
אחת הראיות הטריות להעדר חלופה מוצלחת ללוחמים מקצועיים היא הפשיטה בקסבה של שכם על דירת מסתור של חבורת המחבלים המכנה עצמה "גוב האריות". הפשיטה התבצעה ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת (2022). הרמטכ"ל כוכבי, שר הביטחון גנץ וראש הממשלה לפיד ידעו בוודאות כי כישלון מבצעי בשכם עלול בסבירות גבוהה גם לגרור מפלה מוחצת בבחירות.
בנסיבות אלה, לא ייתכן שיטילו את משימת הלחימה על יחידה צה"לית מובחרת ככל שתהיה – הביצוע הוטל על לוחמים מקצועיים! משימת האבטחה ההיקפית, במעגל המרוחק מאזור הקרב, בו הסיכון מופחת יחסית, הוטלה על גדודי "גבעתי" – חיילי חובה לא-מקצועיים.
צה"ל חייב להפוך לצבא לוחם מקצועי של ממש. אפשר להתחיל כבר מחר ביחידות המובחרות של צה"ל כפיילוט – השרות בסיירת מטכ"ל-שלדג-שייטת ועוד – לא נכפה על הלוחמים – שירותם התנדבותי גם היום. מייד עם תום מסלול ההכשרה הארוך ביחידות אלה יתחיל שרות קבע ארוך ובשכר גבוה מאד.
מוטי היינריך

1670Mentoring

ויקיפדיה)

שתי "תחנות הכוח" התרמו-סולאריות באשלים מוכנות כעת להפעלה (בשעה רעה), לאחר 12 שנים
של תלאות וצרות. כעת הן קיבלו אישור סופי להתחבר לרשת ולספק חשמל. כלומר – אישור סופי
לשלוח יד לכיסנו ולקבל סובסידיות שאנו משלמים, בעל כורחנו, באמצעות חשבון החשמל. על פי
הערכות, תעריפי החשמל כבר עלו ב- 2% לצורך סבסוד החשמל הסולארי. ועוד היד נטויה – העלאת
תעריפי החשמל, לסבסוד מתקנים חסרי תועלת, תימשך.
חשבון פשוט מראה לנו: שני המתקנים מספקים גם יחד כ- 240 MW חשמל (כאשר השמש זורחת).
נכפיל את ההספק ב- 1750 שעות הפעלה בשנה (כ- 20% מתוך 8760 השעות שיש בשנה) ונקבל
אנרגיה של 420 אלף MW-שעה, שהם 420 מיליון KW-h או קוט"ש (קילווט-שעה).
ל"יזמים" הובטח מחיר של 88 אג' על כל קוט"ש (צמוד למדד, ל- 20 שנה), בעוד מחיר ייצור חשמל
בגז הוא כ- 20 אג' לקוט"ש – כלומר מובטח סבסוד של 68 אג' לקוט"ש. נכפיל ב- 420 מיליון קילווט-
שעה שהמתקנים יפיקו בשנה ונקבל 285 מיליון ₪ – כלומר, עלות של כ- 300 מיליון ₪ לשנה, לאורך
20 שנה, רק לשני מתקנים אלה. אבל ישנם עוד אלפי מתקנים פוטו-וולטאיים (לוחות שמש)
המפוזרים בארץ. הסבסוד הכולל לחשמל סולארי מגיע, או יגיע, בקלות למיליארד שקל לשנה. כל
שנה, במשך 20-25 שנה...
איפה הכסף? הכסף שלנו נשרף על אידיאולוגיה היסטרית
החשמל הסולארי סיפק עד כה כ- 2-3% מצריכת החשמל. עם המתקנים באשלים, שהחלו לפעול
לאחרונה, נגיע אולי ל- 5% מצריכת החשמל... אולי... מדובר בכמות אפסית ובמחיר אסטרונומי. כמה
כסף עוד אפשר לשרוף כדי להשיג "יעדים" בלתי משמעותיים ושרירותיים כאלה או אחרים? הממשלה
החליטה על "יעד" של 10% חשמל ירוק עד 2020, יעד שכמובן לא יושג, למרות הוצאת הכספים
האדירה. ונניח ש"היעד" היה מושג – מה זה היה נותן? זה היה מציל את העולם (או אותנו)?

היעדים חסרי שחר, כל ההיסטריה של ההתחממות הגלובאלית חסרת שחר, ה"הישגים" הם כלום.
הדבר הממשי היחיד זו ההוצאה המיותרת של מיליארד שקל, כל שנה, במשך 20-25 שנה...
הפרויקט כולו נולד בחטא. הסיפור ההזוי התחיל בשנת 2007 כאשר רשות החשמל החליטה לצאת
במכרז להקמת שני מתקנים תרמו-סולאריים באשלים – אחד בשיטת מראות פאראבוליות והשני
בשיטת דוד על מגדל שמראות מסביב ממקדות בו את קרינת השמש. שתי השיטות היו חדשניות ולא
נבחנו בהיקף גדול (לא היו מתקנים גדולים בעולם שעבדו בשיטות אלה). פקידי הממשלה שלנו
החליטו לקפוץ בראש ולעשות ניסויים בשיטות לא ידועות, על גב הכסף שלנו. כי – דחוף! דחוף! –
צריך להציל את העולם ויעלה כמה שיעלה! (בכסף של אחרים!).
בינתיים נבנו מספר מתקנים בעולם ונלמדו לקחים. המתקנים יקרים מאד ובעייתיים בתפעול – כלומר
מפיקים פחות חשמל מהחשמל המועט שציפו מהם... העולם זנח וגנז את הטכנולוגיה התרמו-
סולארית. לא נבנים מתקנים חדשים בטכנולוגיות אלו. התברר מעבר לכל ספק שהטכנולוגיה האחרת,
הפוטו-וולטאית, מפיקה חשמל סולארי במחיר נמוך בהרבה. גם ההשקעה ההתחלתית נמוכה, ועלות
תחזוקה ותפעול יותר קטנים. למרות זאת וכאשר עובדות אלו כבר היו ידועות, דהרו אצלנו במלוא
הקיטור קדימה. בשנת 2015 הייתה הזדמנות לרדת מהעץ, כאשר אחד הזוכים במכרז ההקמה פשט
את הרגל (החברה הספרדית אבנגואה). בכל זאת אישרו אצלנו את המשך הפרויקט, בטכנולוגיה
שכבר הוכחה ככושלת.
הטיפשות ההיסטרית הזאת – הדהירה להצלת העולם, הרצון של הממשלה ופקידיה לקפוץ בראש...
מדהימים. שר האנרגיה, הפילוסוף שלנו, לא הכין שיעורי בית והלך שבי אחר אידאולוגיות ואופנות
עולמיות... וביצע ניסוי על גב הכסף הציבורי... וכי אי אפשר היה להמתין מספר שנים וללמוד מניסיון
הגויים והמתקנים הכושלים שהם הקימו (בספרד וקליפורניה)? (הם נסוגו מהקמת מתקנים תרמו-
סולאריים). האם אי אפשר היה להמתין מספר שנים ולאמץ טכנולוגיות מנוסות ומוכחות?
ולבסוף – נניח שאכן 5% או 6% או אפילו (בעתיד, אולי) 10% מהחשמל שאנו צורכים יופק ממתקני
שמש למיניהם (תרמו-סולאריים ופוטו-וולטאים) – מה זה מועיל? האם פירושו שנשרוף 10% פחות
דלק (פחם וגז) להפקת החשמל? לא! כי אנו צריכים חשמל גם בערב, כאשר השמש שוקעת, ואת
תחנות הכוח אי אפשר לכבות בבוקר ולהדליק מחדש בערב. אז תחנות הכוח הרגילות (פחם או גז)
ימשיכו לשרוף דלק גם ביום – כאשר יש חשמל סולארי – כדי להיות מוכנות לשקיעת השמש... הן
תמשכנה לשרוף דלק כאילו שאין כלל מתקנים סולאריים... (אולי קצת פחות...).
לפי הערכות גסות – אספקה של 10% מצריכת החשמל על ידי מתקנים סולאריים יאפשר חיסכון של
אולי 5% בדלק הנצרך... השפעת החשמל הסולארי על חסכון בדלק (ולכן על חסכון בזיהום אוויר
ופליטות פד"ח) היא אפסית. הדבר הממשי היחיד שתחנות כוח סולאריות משיגות הוא בזבוז כסף.
מיליארד השקל המיותר שנגזר עלינו לשלם דרך חשבונות החשמל הוא מאד ממשי, הוא ה"הישג"
הממשי היחיד! המטרות המוצהרות – מניעת התחממות גלובאלית וירידה בזיהום האוויר – הישגים
אלה כה זניחים שכלל לא יורגשו.
יעקב

ולבסוף – נניח שאכן 5% או 6% או אפילו (בעתיד, אולי) 10% מהחשמל שאנו צורכים
יופק ממתקני שמש למיניהם (תרמו-סולאריים ופוטו-וולטאים) – מה זה מועיל? האם
פירושו שנשרוף 10% פחות דלק (פחם וגז) להפקת החשמל? לא! כי אנו צריכים חשמל גם
בערב, כאשר השמש שוקעת, ואת תחנות הכוח אי אפשר לכבות בבוקר ולהדליק מחדש
בערב. אז תחנות הכוח הרגילות (פחם או גז) ימשיכו לשרוף דלק גם ביום – כאשר יש
חשמל סולארי – כדי להיות מוכנות לשקיעת השמש... הן תמשכנה לשרוף דלק כאילו
שאין כלל מתקנים סולאריים... (אולי קצת פחות...).

ולבסוף – נניח שאכן 5% או 6% או אפילו (בעתיד, אולי) 10% מהחשמל שאנו צורכים
יופק ממתקני שמש למיניהם (תרמו-סולאריים ופוטו-וולטאים) – מה זה מועיל? האם
פירושו שנשרוף 10% פחות דלק (פחם וגז) להפקת החשמל? לא! כי אנו צריכים חשמל גם
בערב, כאשר השמש שוקעת, ואת תחנות הכוח אי אפשר לכבות בבוקר ולהדליק מחדש
בערב. אז תחנות הכוח הרגילות (פחם או גז) ימשיכו לשרוף דלק גם ביום – כאשר יש
חשמל סולארי – כדי להיות מוכנות לשקיעת השמש... הן תמשכנה לשרוף דלק כאילו
שאין כלל מתקנים סולאריים... (אולי קצת פחות...).

דגשכעשגד (כדע).

Multithumb found errors on this page:

There was a problem loading image 'images/blog/111.jpg'

טבלה זו  מסתובבת  ברשת . איני יודע מי הכין את זה ואיני בטוח שהנתונים נכונים, אבל אני מניח שכן.


111.jpg

הדמאגוגים בכנסת מתעסקים בשכר הבכירים במשק. הם רוצים להעביר חוק בכנסת אשר יגביל או יקטין את שכר המנהלים הבכירים בחברות מסחריות.

נבחרינו חסרים לחלוטין תודעה של כיבוד זכויות הפרט. החברות המסחריות אינן בבעלות הממשלה, והממשלה אינה צריכה להתערב בניהולן. התערבות כזו, כמו שמוצעת בחקיקה, היא פגיעה בזכויות האדם.

מאידך, יש הרבה גופים ממשלתיים וחברות ממשלתיות שבהן השכר בהחלט מוגזם ביותר. בראשן חברת החשמל, רשות הנמלים, מקורות, רשות שדות התעופה. אם שכר הבכירים מפריע לח"כים הנכבדים שיועילו לדאוג להורדה של השכר בגופים שתחת בעלות ושליטה של הממשלה. שיתחילו בחברת החשמל - נראה אותם גיבורים!

ישנן גם העמותות, ראה הטבלה משמאל. כל העמותות מקבלות את מרבית התקציב מהממשלה. אפשר להתווכח על הנחיצות של עמותה זו או אחרת (למשל המכון לדמוקרטיה - לא ברור לי לשם מה נחוץ). אין לי שום דבר נגד עמותות וולונטריות, אבל הממשלה לא צריכה לממן שום עמותה, שיתקיימו מתרומות.

אבל, מאחר והעמותות קיימות, וממומנות (ברוב תקציבן) על ידי הממשלה - שתעשה הממשלה סדר בשכר הבכירים בעמותות. מי שלא יורידו שכר לגובה סביר לא יקבל תקציב ממשלתי. זה דברים שהממשלה יכולה לעשות.

הממשלה כמובן מעדיפה את הדמאגוגיה של חוק שכר הבכירים במשק במקום לטפל במה שנתון לשליטתה ללא צורך בחוק.
העמותות הוא מקום חנייה לפוליטיקאים בדימוס, ושאר אנשי שלומנו. פרנסה קלה וטובה, ללא מאמץ גדול, בשביל החברים של הפוליטיקאים.

יעקב

תנאי שימוש באתר קו ישר (להלן "האתר") 

למען הסדר הטוב ... 

מדיניות תוכן  

הדעות המפורסמות הן של בעלי האתר. ציטוטים ממקורות אחרים נועדו לחזק את ההשקפה המוצגת אך אינם מעידים בהכרח על תמיכת הגורם המצוטט בהשקפותינו. לא כל הדעות המפורסמות משקפות בהכרח את דעתנו וייתכן שהועלו לאתר הואיל והן עשויות להכיל מידע בעל ערך לגולשים. 
האתר תומך בהשקפת עולם מסוימת ואינו מחויב לפרסם "דעות מאזנות" או מתנגדות. האתר אינו פלורליסטי וההחלטה מה לפרסם נתונה בלעדית לבעלי האתר. לפיכך, האתר אינו מתחייב לפרסם חומר שיתקבל ואינו מחויב לנמק את סירובו. קיבל האתר חומר לפרסום, רשאים מפעיליו להחליט בלעדית היכן, מתי ואם לפרסמו ובאיזה הקשר. כל השולח חומר לאתר מסכים מראש לתנאי זה. 

קישורים 

תוכן האתר נועד לשימוש אישי בלבד ואין לעשות בו שימוש מסחרי ללא אישור בכתב ומראש. למטרות שאינן מסחריות, מותר לשדר, להדפיס, לשכפל או להפיץ תוכן בכל מדיה שהיא, ללא אישור, כל עוד מצוין מקור התוכן באופן בולט וברור. למטרות שימוש, שאינו מסחרי, באינטרנט, מותר לצטט באופן חופשי ובתנאי שבראש כל מסך יופיע לוגו האתר "קו ישר" וכן קישור (ב"לינק") אל המקור באתר זה. 

שימוש הוגן  

אם אתם כותבים סקירה או ביקורת על האתר הנכם רשאים לצטט, ללא אישור מראש, כל עוד תציינו בכתבה את כתובת האתר המלאה (www.kav.org.il) וזאת כדי לאפשר לקוראים גישה מהירה אל טקסט המקור. 

תדפיסים מהאתר 

אם הנכם מעוניינים להדפיס (הדפסה על נייר) את האתר כולו או מקצתו, ניתנת בזה הרשאה כדלקמן:

  • לשימוש אישי: ההדפסה מותרת כל עוד תצוין על כל דף מודפס כתובת האתר.
  • לשימוש מוסדות חינוך: כולל מוסדות ללא כוונת רווח וארגונים פוליטיים: מותרת הדפסה של קטע שלם מתוך כל פרק ובלבד שתצוין כתובת האתר המלאה על כל עמוד.
  • שימוש ו/או הדפסה מסחריים: יש לקבל אישור בכתב ומראש.

אחריות 

בעלי האתר אינם אחראים לכל תוצאה שתגרם מהסתמכות על תוכן האתר בשימוש כלשהו. בעלי האתר אינם אחראים לתכנים ולקישורים המתפרסמים באתר על ידי צדדים שלישיים. 
באתר נעשה מאמץ לרכז מידע ממקורות שונים בדיוק מרבי, תוך הימנעות מפגיעה בזולת והוצאת לשון הרע. למרות זאת, ייתכן ונפלה טעות בשוגג ועלולה להשתמע פגיעה על פי חוק מניעת לשון הרע. גולש שחש עצמו נפגע בשל כך, נדרש להעיר את תשומת ליבנו באמצעות מייל או דואר רשום כדי שנוכל לתקן את העוול שנגרם, אם נגרם. הדין במדינת ישראל יחול על תקנון זה והנובע ממנו ומקום השיפוט המוסמך לכל מחלוקת משפטית הוא בבית המשפט בתל אביב בלבד.

כתובת הדואר של האתר: קו ישר ת.ד. 23086 תל אביב 6123002

שם פרטי
שם משפחה
דואר אלקטרוני

theScroll

בדיקה

תקציר קו ישר

ARI Docs Viewer: 'https://www.kav.org.il/images/pdf-and-docs/KavYasharOverview.pdf' file doesn't exist. Check that the correct path to the file is specified. The path is a case sensitive.

תקציר קו ישר

ARI Docs Viewer: 'https://www.kav.org.il/images/pdf-and-docs/KavYasharOverview.pdf' file doesn't exist. Check that the correct path to the file is specified. The path is a case sensitive.

תקציר קו ישר

ARI Docs Viewer: 'https://www.kav.org.il/images/pdf-and-docs/KavYasharOverview.pdf' file doesn't exist. Check that the correct path to the file is specified. The path is a case sensitive.