אם המדינה מעורבת בנושאים שאינה צריכה לגעת בהם – אין להתפלא ששופט נדרש לסוגיות שאינן מעניינו - סוגיות של טעם, ריח ואידיאולוגיה. לכן חשוב כיום "הרקע האידיאולוגי" של השופט. הנה דרך אחרת לבחירת שופטים.
הסוב-יודיצה אוסר לדון בתקשורת ולחשוף פרטי דיון המשפטי. מדוע רע שהתקשורת תשפוט נאשם במקביל לבית המשפט? המערכת מייחסת כישורי ניתוח וחשיבה עדיפים לשופטים אז מדוע היא לא סומכת על אבחנתו בין עיקר לטפל?
מה יש לחקור בפרשת הרב דב ליאור? החשוד כתב, חתם ואינו מכחיש. אם יש בדבריו עבירה על פי החוק הקיים - צריך להגיש תביעה. נעשה שימוש מיותר במשטרה במקרה זה.
במקום להתמקד בהיבט המשפטי בלבד - שופטי בג"צ כופים אידיאולוגיה אישית שלהם. אידיאולוגיה שלא ניתן לבחון משפטית, ובייחוד אם מוסדות המדינה הנבחרים החליטו אחרת. העדפת אזרחים לגור בפרבר אינה נושא לבית משפט.
אייטולה חומייני (וממשיכו חאמיניי) מינה את עצמו ל"סמכות מוסרית עליונה" במדינה, וכל החלטה, מעשה או מינוי של ממשלת איראן כפוף לאישורו. מי הגוף השלטוני בישראל שלקח על עצמו סמכויות דומות מבלי שנבחר לכך?
החוק החדש האוסר עישון במקום ציבורי פתוח נובע מהגישה הכוחנית - "למדינה מותר הכול". עיקרון פאשיסטי בסיסי - למדינה יש זכות לכפות על הפרט התנהגות שהולמת לדעת מנהיגיה. הפעם, "המנהיג" היוזם הוא ח"כ ליצמן.
בארה"ב נרשמת ירידה ניכרת בפשיעה אלימה. קרימינולוגים מתקשים להסביר את התופעה. ההסבר המקובל הוא שעוני ומשבר כלכלי מעודדים פשע - אז למה אין עליה בפשיעה? ייתכן שההסבר הרבה יותר פשוט.
יצאנו מעבדות לחירות, אבל לא חירות מלאה ברמת הפרט. לפגיעה בחירות הפרט יש מחיר כבד גם ברמת החיים של כולנו. האיסור על סמים, זנות והימורים הוא רק קצה קרחון האיסורים הבלתי מוסריים. האיסור רע מהמעשה עצמו.
ביטחון פנים וביטחון חוץ הם מהשירותים המעטים שהמדינה צריכה לספק לדעתנו. משטרת ישראל אינה מעזה לטפל בבדואים שפולשים לקרקעות מושבים וקיבוצים, גונבים בקר וציוד חקלאי. צעירים יהודים "לקחו את החוק לידיים".
מדוע המשטרה אינה מסוגלת לטפל בגנבי אופניים, גנבי מכוניות, שודדי ציוד חקלאי ועוד... רשימה ארוכה? מדוע המשטרה אינה מסוגלת להגות ולבצע את מה שתוכנית טלוויזיה אחת, כלבוטק, מגישה מידי שבוע?
