כדרכנו, ה-1 במאי מצוין כיום זיכרון לקורבנות הסוציאליזם בעולם. למעלה מ-100 מיליון אזרחים נרצחו בדרך ל"הגשמתו".
ההיתר בסין ללדת ילד שני אינו מהפך רעיוני. הקומוניזם הסיני כופר בזכויות הפרט. האדם חסר זכויות, לא קיים. קולקטיב המדינה מעל לכל ומיוצג ע"י הנהגה "נאורה". גם "החופש הכלכלי" שם אינו זכות, אלא מתנת המנהיג.
אנחנו מביטים בפליאה על המשטרים האפלים של המאה ה-20. ברור לנו שמשהו השתבש "שם". אנחנו מתעלמים מהתמיכה העממית הרחבה שגרפו התנועות הסוציאליסטיות. הרי אנחנו ישראלים עם "ראש פתוח" – אנחנו אחרים. אצלנו לא.
חברת הרכבות הממשלתית בצרפת הזמינה 2,000 רכבות חדשות בעלות של כ-3 מיליארד יורו. למרבה הצער, הרכבות שהוזמנו לשדרוג רשת הרכבות האזוריות, "רחבות מידי" ולא מתאימות לרוחב הרציפים בתחנות הרכבת.
רבים טוענים שסטלין "עיוות וסילף" את הרעיון הקומוניסטי. אבל, אין דרך אחרת ל"הגשמת" המרכסיזם על גווניו, אלא באמצעות הפעלת כוח ופגיעה בחופש הפרט. וכדי שאנשים לא יברחו - צריך לסגור את הגבולות.
הצעות הממשלה ל"דיור זול" הן תמהיל של פגיעה בזכויות הפרט, בזכות הקניין והחרמה נוספת של כספי האדם העובד לטובת אלה ש"מגיע להם". הן משתלבות בסחף העקבי, אל מודל של "כלכלה מתוכננת", "מוסדרת" ו"מפוקחת".
רצח העם של הקומוניסטים הסינים בראשות מאו-טסה-דונג לא כל כך ידוע במערב. רצח ההמונים שביצעו קומוניסטים, בדרך כלל מעניין פחות את העילית במערב, שהרי הרוצחים הם אידיאליסטים ששאפו לחברה טובה יותר לכאורה.
השבוע, לפני 45 שנה חוסל בירי המהפכן הקומוניסטי צ'ה גווארה. דמות "הצעיר הנצחי" שמופיעה גם כיום על חולצות T, הייתה מסמלי "השמאל המתקדם" בעולם. הברנש היה רוצח סדיסט שמימש טרופו בחיסול "אויבי המהפכה".
הלהט המהפכני שלכם חוצב להבות. ההד חוזר אליכם מהתקשורת התומכת, מהאקדמיה ומהממסד הפוליטי. עצרו לרגע! האם ייתכן שעדר הבאפלו שועט אל עבר התהום? הביטו אל תוצאות מהפכות אחרות, עם אותן הסיסמאות, שהצליחו.
אומדן זהיר של קורבנות המשטרים הקומוניסטים בעולם עומד על כ- 110 מיליון אזרחים. גבוה מכל הרוגי המלחמות במאה ה-20 גם יחד. ה-1 במאי צריך להיות יום זיכרון. הסוציאליזם הוא הכישלון החברתי הגדול של המאה ה-20.
