אתם כאן: עמוד הבית
מפליא כיצד מנהיגים פוליטיים מתעלמים מכל נתון הנדסי-כלכלי, מכל שיקול מעשי, והולכים שולל אחרי רעיונות רומנטיים תלושים מהמציאות כמו "קולט פוטו-וולטאי על כל גג" ושאר הפנטזיות של האנרגיה המתחדשת...
הטיעון הירוק נגד "ניצול לא מבוקר של משאבי טבע" חסר משמעות. הניצול מבוקר ע"י קושי ההפקה ועלותה. אם עתודות משאב טבעי יתמעטו – יעלה מחירו וצריכתו תתמתן עד שמחיר התחליף יהיה כדאי. השוק יוצר "בקרה".
ספרד וגרמניה הן מעצמות של אנרגיה "ירוקה" ומתחדשת. למרות השקעות העתק ב"אנרגיה ירוקה" לא הגיעה תפוקת החשמל בפועל מהשמש אפילו ל- 1% מצריכת החשמל של ספרד ב- 2008. למה אי אפשר לסמוך על השמש?
העובדה שאנרגיה סולארית אינה כדאית כלכלית – מוצנעת לרוב. בעלי הפאנלים הסולריים לא משתמשים בחשמל שהם "מייצרים" אלא מוכרים אותו לחברת החשמל. אבל גם חברת חשמל אינה יכולה לעשות בו שימוש. הסבר בהמשך.
האידיאולוגיה הירוקה טומנת ראשה בחול ומתעניינת רק בחוליה האחרונה שבשרשרת הייצור: קרני השמש. נכון, הן יותר רומנטיות מפחם או גז, אך התהליך המלא הנדרש להפיכתן לחשמל כלל אינו "ירוק" ואפילו יקר מאד.
לא קיימת "אנרגיה ירוקה" כי זו אינה מסוגלת לספק את צרכינו בהיקף וברמת המחיר והאמינות של אנרגיה שנוצרת מהמקורות המקובלים -נפט ופחם. ולכן גם לא קיימת "כלכלה ירוקה" אלא במחיר של הגדלת העוני בעולם.
הפקת חשמל מאנרגיה סולארית בטכנולוגיות הקיימות אינה משתלמת, אפילו במחירו הנוכחי של הנפט. כל תחנות הכוח הסולאריות ה''גדולות'' בעולם [בעיקר בקליפורניה] מסובסדות בכפיה על ידי משלמי המיסים.
זה הפך לאופנתי. פשוט לא מאפשרים להקים תחנות כוח חדשות. הירוקים לוחצים, התקשורת לוחצת, וכולם הולכים לפי האופנה. לא מאפשרים הקמת תחנות כוח.
האתנול מופק בארהב מגרעיני תירס, ובארצות אחרות מגידולים אחרים כמו קנה סוכר, קאסאווה או דקל שומני הגדל בארצות טרופיות.