אתם כאן: עמוד הבית
בנק ישראל צובר הפסדים כבדים בגלל מדיניות רכישת הדולרים שממומנת באמצעות הלוואות שהבנק לוקח ומשלם עליהן ריבית. ספק אם קיימת דרך "לרדת מהעץ" בשלום, ללא משבר כלכלי וללא הטלת מיסים כבדים למימון ההפסדים.
מבלי ששמנו לב, נוסף לבנק ישראל תפקיד חדש. מעכשיו הבנק לא דואג רק למדיניות המוניטארית, אלא גם אימץ יעדים "חברתיים" כמו "מניעת פערים". קראו מה חושב הנגיד לשעבר קליין על הנגיד לשעבר פישר.
עצם קיומו של בנק ישראל גורם נזק כבד ומצטבר לאזרח הישראלי. תקציב ההוצאות שלו עומד על כ-1 מיליארד שקל בשנה, בפעילותו "הכלכלית" הפסיד כ-2 מיליארד שקל נוספים (2013), וזה לא הסוף.
בנק ישראל רואה עצמו ממונה על "יציבות" הבנקים – כלומר, הוא דואג לרווחים שהם גורפים כדי "להבטיח את יציבותם". הרגולטור אינו "ידידו של האדם" כפי שמטיפים לנו. במציאות, הרגולטור מבטיח את שוד הציבור.
אנחנו שמחים שה"פיינשל טיימס" "מצטרף" לעמדתנו שנגידי הבנקים המרכזיים לא כל כך חשובים.
טועה מי שחושב שלמדיניות "העשייה" המוניטארית של בנק ישראל יש תפקיד חשוב בהתפתחות הכלכלית של מדינת ישראל. "מדיניות נבונה" של בנק מרכזי אינה מסוגלת להביא לצמיחה כלכלית או "להבריא" כלכלה.
למה ליידרמן לא ישב וחשב ביסודיות, לפני קבלת התפקיד? איך לא הגיע למסקנה הנכונה שאינו מתאים לתפקיד הנגיד? כי הוא פרטצ'ניק. די בתכונה זו כדי להסירו מרשימת המועמדים – הוא לא מתאים להיות נגיד!
כלל לא קשור לפרופסורים הנכבדים פרנקל וליידרמן: המושג "גרעון בהון העצמי" בהקשר של בנק ישראל – מטעה. הגדרה שנלקחה מהעולם העסקי, אך אינה מתאימה לבנק מרכזי.
הצורך "להציל את גוש האירו" אינו יורד מסדר היום. רבים מאשימים במשבר את מטבע היורו האחיד באירופה. שטות נוחה שמסיחה את הדעת מהאשמים האמיתיים - מדיניות מוניטארית ריכוזית בהנהגת בנק מרכזי.
ה"פתרונות" ליוקר הדיור המצוטטים בתקשורת, יגרמו להתייקרות נוספת ולעיוותים חדשים בשוק הדיור. אם עד עכשיו שוק הדיור היה יקר, אך לפחות לא מושחת, נקבל מחר שוק דיור גם יקר וגם מושחת.