אתם כאן: עמוד הבית
אסתר שחמורוב אינה "הסיפור". היא נסעה לטקס פתיחת קונסוליה ישראלית חדשה במינכן. עוד מקום עבודה נחשק לעשרות מקורבים. בעידן האינטרנט, המייל, הפקס, והטיסות הזולות – נראה שרוב השגרירויות מיותר.
הצעת החוק נגד חלוקה חינם של עיתון "ישראל היום" היא פגיעה בחופש הפרט של קוראי ובעלי העיתון - אפילו אילו היה עיתון מפלגתי מוסווה. אם המימון פרטי ואינו על חשבון משלם המיסים מותר למפלגה גם לחלק קפה חינם.
התקדמות טכנולוגיית התקשורת תביא בעתיד למהפך בשיטת המשטר גם במדינות במערב.
בכנסת דורשים חקיקה מגבילה לשכר בסקטור הפרטי. נשמע "חברתי". אבל בחצר האחורית של הממשלה נשפכות המשכורות... כאן אפשר להקטין שכר ללא חקיקה. נראה אותם גיבורים על חברת חשמל. או אפילו על שכר בכירי העמותות.
המשבר בארצות הברית מומחש בגרף אחד. צמיחת מספר עובדי הציבור פי 22 משנת 1950 כאשר האוכלוסיה רק הוכפלה. נחשו מה קרה למספר עובדי התעשייה באמריקה?
ירידת כושר התחרות לא גררה ירידה ברמת החיים בארה"ב כי לממשלת סין שצוברת דולרים יש השקעה "בטוחה" - הלוואות לממשל האמריקאי. יכולת הממשל להנפיק אג"ח מאפשרת את המשך מדינת הרווחה, גם את רווחת וולסטריט.
מנהיגי הדמוקראטיות משועבדים למערכת פיננסית שאינה מאפשרת קיום של "כלכלה חופשית" אמיתית. זאת בגלל המניפולציות שעושים בנקים מרכזיים וממשלות בריבית, שערי חליפין, מחירי אג"ח ותמיכה במוסדות כושלים.
כל ניסיון לרפורמה מבנית מתנפץ במבחן ההיתכנות הפוליטית. קבוצות לחץ ואינטרסים כיתתיים בולמים שינויים. לכן, הדרך הקשה ליישום רפורמות חייבת להתחיל בשינוי שיטת המשטר. אבל איזה שינוי ואיך יבוצע?
כל מדינות ארה"ב בצרות. איך הן התדרדרו למצב זה? בדיוק כמו ייוון. בזבזו לאורך שנים יותר כסף מכפי שעמד לרשותן וגלגלו הלוואות. השלב הבא, הבלתי נמנע, הוא צמצום מדינת הרווחה האמריקאית - הבטחה חסרת כיסוי.
במדינה חופשית כל חברה יכולה להפעיל כל עסק (שאינו כופה את רצונו על הצד השני לעסקה), וכל חברת תעופה יכולה לטוס לכל מקום. למה נדרש אישור של שר או של בג"צ? השמיים צריכים להיות פתוחים לתחרות חופשית.