אתם כאן: עמוד הבית
הכותב (אמיר לופוביץ) הוא ישראלי, תושב סין, מתגורר בננג'ינג מזה מספר שנים, מתמחה בטכנולוגיות תקשורת ועובד עם הממשל הסיני. אמיר נשוי לאישה סינית (בקרוב...).
האם ה"בום" הכלכלי בסין יסתיים במפץ גדול? מהו סוד הצמיחה הכלכלית המואצת בסין? עם פקיעת הבועה, יסתבר שהממשלה תזדקק לכל יתרות מטבע החוץ האדירות שצברה כדי "לחלץ" את הבנקים שהסתבכו.
גלגול החוב הלאומי הוא משחק פירמידה ממשלתי. החוב ביפן הוא הגדול בעולם - כפול משווי הייצור השנתי של המשק היפני הענק. כגודל החוב - גודל הפאניקה. הממשלה היפנית מתקשה לגלגל את החוב ומנסה את השכנוע הסקסי.
סין אינה מדינה חופשית בסגנון המערבי והשלטון מסתיר את הקלפים. חלק ניכר מהכלכלה הסינית מתוכנן על ידי השלטון ובייחוד הסקטור הפיננסי. אם יוון הצליחה "להנדס" נתונים מאקרו-כלכליים דמיינו את היכולת הסינית.
ראוי להפנות את הזרקורים דווקא אל הכלכלה השנייה בגודלה בעולם – יפן. שם מונחת הפצצה הגדולה. היפנים מפעילים את "שיטת אובמה" (ריבית 0 וגרעונות בתקציב) כבר 20 שנה וטרם "נחלצו" מהמשבר, אלא שוקעים עמוק יותר.
האם מעמדו של האירו יושפע מ"התמוטטות יוון"? האם גורלם של היוונים באמת מעניין את הפוליטיקאים בגרמניה ובצרפת? ארה"ב הייתה בתום מלחמת העולם בחובות גדולים יותר ביחס לתוצר ונחלצה מהם - מדוע זה לא יקרה הפעם?
כמעט כל מדינות המערב במשבר. הוצאות הממשלתות גבוהות מהכנסותיהן מזה זמן רב. המערבולת סוחפת את כולן. האם משחק הפירמידה מתקרב אל סופו?
תופעת הצעירים המובטלים במערב בשיעור של 25% עד 30% מדהימה. דווקא לצעירים יש כושר עבודה ותפוקה גדולים שלא לדבר על מרץ. הסיבה: חוקים "חברתיים" בעלי "כוונות טובות".
כמות הכסף הבסיסית בארצות הברית צמחה פי שניים וחצי. מי שייצר את הכסף, יש מאין, הוא הבנק הפדראלי המרכזי. באורח פלא אף אחד לא מודאג, גם לא הבורסה. האם כולם "יופתעו"?
שוב מתרבות בעיתונות הכלכלית (בעיקר הזרה) "ידיעות" ותיאוריות קונספירציה על פגישות תיאום חשאיות בין מנהלי קרנות השקעה בינלאומיות לתיאום מתקפה ספקולטיבית... והפעם על האירו...