אתם כאן: עמוד הבית
מעטים חוששים באמת לחדלות פרעון קרובה של ארה"ב, גם הבורסות לא מתרגשות. לראשי 2 המפלגות אין שום כוונה לקיצוץ אמיתי בתקציב הנדיב של הממשל. שוקי ההון מניחים שתימצא גם הפעם הדרך להמשך מימון גירעונות הממשל.
ככל שתימשך אבטלת הצעירים בארה"ב, יהיה קשה יותר לשקם את הזמן האבוד. נקבל שכבת גיל שהיא "מעמד" נחות כישורים, עם השלכות קשות לכלכלת אמריקה.
יוון סגרה את השידור הציבורי. כל ערוצי הרדיו והטלוויזיה הממלכתיים - נדמו. כ-2,500 עובדים פוטרו ויתחילו לחפש עבודה אמיתית. היוונים מתחילים לחסוך מידי שנה לפחות מיליארד שקל.
הצורך "להציל את גוש האירו" אינו יורד מסדר היום. רבים מאשימים במשבר את מטבע היורו האחיד באירופה. שטות נוחה שמסיחה את הדעת מהאשמים האמיתיים - מדיניות מוניטארית ריכוזית בהנהגת בנק מרכזי.
איך קורה שבמדינה עם רזרבות הנפט הגדולות בעולם חסר נייר טואלט? המשטר הסוציאליסטי בוונצואלה הטיל פיקוח חמור על מחירים כדי לעזור לעניים. עכשיו חסרים מוצרי יסוד ומחירם בשוק השחור גבוה מאשר לפני "העזרה".
קיימת אמונה תמימה ש"אין לדאוג לפיקדונות בבנק" כי המדינה מגינה עליהם, המדינה הכול יכולה. הקפריסאים נדהמים כאשר "המדינה" חסרת אונים. למרות שהבנקים שם עמדו בכל תקנות הרגולציה הנדרשות על ידי הבנק המרכזי.
למה לא ייתכן שכל חנויות הנעליים יקרסו, אבל כל הבנקים גם יחד כן יכולים לקרוס? המבנה "המקובל" של מערכת הבנקאות, בה משלם המסים הוא מחלצם האולטימטיבי של הבנקים – נכפה על האזרחים, זה אינו חוק טבע.
הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) מציג רווחים גבוהים מאז "המשבר". ב- 2012 צמח הרווח ל-89 מיליארד דולר! הרווח מועבר לממשלה. איך מצליחים פקידי הבנק להרוויח יותר מחברת הנפט אקסון וענקית הטכנולוגיה אפל גם יחד?
"אנחנו כולם יודעים מה צריך לעשות – אבל אנחנו לא יודעים איך להיבחר שנית אחרי שנבצע את הנדרש" (ראש ממשלת לוקסמבורג). גם ישראל קרובה ל"צוק". האם בכלל יש אצלנו ח"כים שמבינים מה צריך לעשות?
ה"מודל היפני" יוכיח שממשלה יכולה להרוס כלכלה ולאמלל את אזרחיה למרות תעשיה מפוארת, הון אנושי וטכנולוגיה מתקדמת. מאוחר מידי לעצור את הרכבת היפנית המתדרדרת לתהום.