אתם כאן: עמוד הבית
בכלכלה חופשית, קאפיטליסטית, מי שנכשל משלם את המחיר והולך הביתה. בארה"ב אין כלכלה קאפיטליסטית, אלא כלכלה מנוהלת מלמעלה על ידי הממשל. כלכלה מנוהלת אינה כלכלה חופשית, ואינה קאפיטליזם.
הבנק האירופאי ביצע ביולי "מבחני לחץ" ל-91 הבנקים הגדולים ביבשת. הדוברים הודיעו בסיפוק – "סקטור הבנקים יציב ועמיד ומסוגל לעמוד בזעזועים". אם מצבם היה כה טוב רק לפני 4 חודשים אז על מה המהומה עכשיו?
מה שעלול להתגלות לציבור בגוש היורו הוא שלמעשה השלטון אינו יכול להבטיח את כספם שניתן למתווכים פיננסיים, בייחוד לבנקים. אם הממשלה אינה יכולה לפרוע חובות שלה, מדוע שתוכל לערוב לחובות של בנקים לציבור?!
אחרי כל הקשקשת אנו חוזרים למה שכל אחד מבין בשכל פשוט והוא, שממשלות גרמניה וצרפת תצטרכנה ליטול על עצמן את החובות של ממשלת יוון ואין זה משנה באיזו תחפושת הם ינסו להסתיר זאת.
לא אצלנו, ביוון. ולא רק פיטורים, גם קיצוץ שכר, קיצוץ פנסיות ועוד. זה רק המבוא לסרט - המשך יבוא. הכלכלה לבסוף ''סוגרת חשבון'' עם בלופים. לשם נגיע אם ניישם את דרישות "מחאת האוהלים".
הסרט אותו אנו חיים בישראל, הוא תסריט שהתרחש במערב לאורך תקופה ארוכה. תהליך של צבירת חוב ציבורי שמתקרב לקיצו ומכונה "משבר החובות הריבוניים". הלחץ הציבורי המוצלח של מנהיגי המחאה יאיץ את התהליך.
התמוטטות הכלכלה באירופה ואמריקה, והר הדולרים שהסינים מלווים לממשלת ארה"ב נובעים מ"משבר החובות הריבוני". החוב והמשבר לא נוצרו בגלל "גלובליזציה", אלא בגלל באג חוקתי שמאפשר לפוליטיקאים ללוות כסף.
הפרופסורים של "מחאת האוהלים" מציעים להגדיל את ההטבות להמונים באמצעות "גירעון קבוע בתקציב המדינה". ומי ילווה למדינה את הכסף? לשיטתם, קרנות הפנסיה ילוו לממשלה... מדובר בהלאמה חוזרת של הפנסיה שלנו.
הבנקים המרכזיים מנסים למנוע התמוטטות פיננסית בלתי נמנעת. אבל בכוחם רק "להרוויח זמן". שלטון שמשרת אינטרסנטים אינו עושה רפורמה אמיתית, אלא רק אחרי משבר גדול מאד. את זה ילמדו גם "המוחים" בישראל.
תוכנית הג'ובים של אובמה תצליח כמו קודמתה. מה עושים אם התכנית הראשונה למלחמה באבטלה נכשלה? לוקחים שוב אותה תרופה. הגיון פוליטי בלבד.