אתם כאן: עמוד הבית
על פי ידיעות אחרונות הכול שחור: מספר הרוגי התאונות בישראל מזנק בניגוד לאירופה. אין בנתון שגוי זה קשר למציאות ולא לדו"ח האירופאי עליו "מסתמך" העיתון.
האם תאונות הדרכים הן "מכת מדינה"? האם הנהג הישראלי זקוק ל"חינוך מחדש"? מי אשם בתאונות הדרכים? התשובה מפתיעה.
אם התחבורה הציבורית (וגם חברת אל-על) מושבתת בשבת – הגיוני שגם כל רכב ממשלתי אחר יושבת. למה רק שרים?
המאבק שניטש נגד סלילת כביש 6 למעלה מעשור – אינו מאבק על כביש, אלא בין תפיסות עולם, על עתיד המדינה ואזרחיה.
חברת הרכבות הממשלתית בצרפת הזמינה 2,000 רכבות חדשות בעלות של כ-3 מיליארד יורו. למרבה הצער, הרכבות שהוזמנו לשדרוג רשת הרכבות האזוריות, "רחבות מידי" ולא מתאימות לרוחב הרציפים בתחנות הרכבת.
זו הזדמנות פז לעשות קצת סדר ביחסי העבודה ולהפסיק את ההפקרות הזאת, בה קבוצות לחץ של עובדים (כביכול) מפרים את החוק אבל נהנים מחסינות "פועלית".
"העירייה אישרה הקלות בחניה לתושבי תל אביב". נסו לנחש למה ידיעה כה משעממת בעיתון "שווה" כתבה באתר "קו ישר".
עופר עיני וההסתדרות פיטרו את וועד עובדי הרכבת ואת ראש הוועד גילה אדרעי. סוף, סוף אפשר לאמור שההסתדרות עשתה משהו למען מדינה.
במדינת מישיגן בארצות הברית בוטל חוק בן 40 שנה המחייב רוכבי אופנועים לחבוש קסדה. האם המדינה רשאית להכריח אותנו להגן על עצמנו (בהנחה שהקסדה אכן מועילה ברוב המקרים)? הרי רוכב קטנוע עלול להזיק רק לעצמו.
לבריטניה יש ניסיון לא טוב עם הפרטת הרכבת בתחילת שנות ה-90. לא בטוח ש"הפרטת הרכבת נכשלה", אבל בטוח שהיא לא הצליחה. יש בכך לקח לימודי גם לישראל – אם יגיע יום בו ינסו להפריט את הנמלים, הרכבת או הדואר.