אתם כאן: עמוד הבית
בשנת 2014 חל מפנה היסטורי מדאיג בענף ההייטק: החלה "התאגדות" עובדים בחסות ההסתדרות והקמת וועדי עובדים. הפליאה היא כיצד הענף החזיק מעמד ללא ההסתדרות במשך למעלה מ-25 שנים.
נשארנו בלי הגז, ללא הכנסות המיסים שנועדו להקטנת "אי השוויון" ובלי אלפי מקומות העבודה החדשים שהובטחו. ההבטחות של החזירים רודפי הרווח לא יתממשו. "העם" לפחות יודע שיש לו גז אי שם, מתחת לים של המדינה.
כחלון הראה דרך חדשה להתקדם בפוליטיקה הישראלית: תכנן רפורמה, בצע, הראה תוצאות עוד במהלך כהונתך בתפקיד, קצור תהילה פוליטית. מה יהיו התוצאות המכוונות והבלתי מכוונות?
ההנחה שכדאי למדינה לקחת כסף מהעשירים ש"רק חוסכים את הכסף" ולפזר לעניים ש"צורכים" את כל כספם – וכך יגדלו הביקושים ותגבר הצמיחה – היא מיתוס סוציאליסטי.
רוב הציבור, בהנהגת התקשורת, מבקרים את "השחיתות" ומייחלים לממשלת מלאכים "אחרת". זו אוטופיה - מעולם לא הייתה ממשלה כזאת ולא תהיה. אם הממשלה והסקטור הציבורי יהיו קטנים אז גם השחיתות תהיה "קטנה".
משק הגז המעוות רוכב על מערכת כלכלית מעוותת. ישראל עולה על דרך מכשולים שתרחיק משקיעים בגלל חזירות פוליטית, ותפגע ברמת החיים. ניווכח איך מדינה סוציאליסטית יכולה להפסיד ממשאב טבע שופע.
נוחי דנקנר מואשם בימים אלה, במזימה של "הרצת" מניות איי.די.בי. בבורסה. האם "הרצת מניות", או "מניפולציות" במניות היא תרמית לא-מוסרית שהמדינה צריכה לאסור?
המנגנון המורכב, לפיו השוק קובע מחירים של מוצרים ושירותים, מנקז לתוכו את כל העיוותים של הכלכלה המקומית. עול מכביד של יוקר מחייה הוא מעין עונש שה"כלכלה" מטילה על כלל האזרחים בגלל הצטברות עיוותים.
סיפור הריכוזיות במשק הישראלי הוא אגדה שמקורה באידיאולוגיה ובססמאות מרקסיסטיות. זה פשוט לא נכון – זאת לא המציאות בישראל. יש "טייקונים" שצמחו ב"עשר אצבעות", יש שעשו הונם בחו"ל, ויש מתעשרי הייטק.
הריכוזיות במגזר העסקי נובעת מהתערבות המדינה בכלכלה. החוק יגביר ריכוזיות גרועה יותר - ריכוז כוח בידי הפוליטיקאים. הדרך לטפל בריכוזיות היא שוק חופשי יותר. לא הגברת הרגולציה ולא העצמת כוחם של פוליטיקאים.