הדפס עמוד זה
חמישי, 15 דצמבר 2011 00:00

הלילה הוא יום – הבנקאים אשמים

מחאת "וול סטריט" פונה לכתובת שגויה - נגד הבנקאים, במקום נגד הממשלה שאשמה בהשתוללות הבנקאים. הסנט בחקיקה "חברתית" אילץ בנקים לאשר הלוואות לכול קבצן, אחרת יתבעו על אפליה גזעית.

כבר כתבנו מספר פעמים על המחאה החברתית בארה"ב, מחאת "כובשי וול סטריט" (occupy wall street) שהפכה לתנועה המונית. עיקר מחאתם פונה לכתובת הבלתי נכונה - נגד "וול סטריט" - כלומר נגד הבנקאים, במקום למחוא נגד הממשלה, שהיא האשמה בהשתוללות הבנקאים. המוחים, שהינם אנשי שמאל, מאמינים בממשלה, מאמינים שהממשלה היא גורם מבורך, הפועל רק לטובה, ובייחוד הממשלה הנוכחית (של אובמה), ממשלת שמאל.

עכשיו התגייסו מספר פרשנים, כלכלנים, ואפילו מספר בנקאים - כשכולם טוענים שהבנקאים אשמים במשבר, כי הם דחפו בכוח, או "פיתו" אנשים בורים ומסכנים (וכושים) לקחת הלוואות שלא יכלו להחזיר. זה מראה כיצד מיניסטריון האמת עובד שעות נוספות ועושה מהלילה יום ומהיום לילה.

הנה למשל עדות של בנקאי אותה מביא הכתב ניקולס קרסטוף (בדה מרקר, לקוח מניו יורק טיימס).

"טקסטון [בנקאי בדימוס] אומר שהלווים קיבלו החלטות פזיזות והגזימו ברכישת נכסים, אך בכך אשמים הבנקאים, שהופעל עליהם לחץ מלמעלה."

זהו שקר. שקר גדול.

את המדיניות של מתן הלוואות לאנשים שלא יכולים להחזיר (סאב פריים) יזם הסנאט של ארה"ב, בראשות ראש וועדת הבנקאות, ברני פראנק, הדמוקרט. ברני וחבריו רצו להיות מאד "חברתיים" ולתת בית לכל פועל וקבצן. הם איימו על בנקים שאם לא יתנו הלוואות לכל דכפין, הבנקים יואשמו באפלייה גזעית. (מפני ש... מה לעשות, העניים הם ברובם בני מיעוטים). כמובן שהבנקים לא מיהרו, כי הם פחדו מהפסדים - אז באו ברני והחברתיים ואמרו - אין לכם מה לפחד - פרדי ופאני (שני בנקים ממשלתיים) יקנו מכם את כל המשכנתאות, הסיכון שלכם אפס. אתם רק מחתימים את הלקוחות, לוקחים לעצמכם עמלה שמנה, ומעבירים את המשכנתא (עם הסיכון) לפאני ופרדי.

בתנאים כאלה - כמובן שהבנקים קפצו על המציאה ומכרו משכנתאות סאב-פריים בלי לשאול שאלות. הבנקאים לא נהגו כשורה, לדעתי. כאשר הם ראו שהממשלה (החברתית) גונבת את האזרחים - הם היו צריכים לסרב לשתף פעולה, למרות הרווחים שהם הרוויחו. אבל בעולם שלנו קשה לצפות לאידיאליזם כזה מהבנקאים (או מכל אחד אחר). קשה לעמוד נגד הלחצים של הממשלה, שכוחה רב, ונגד הפיתוי של הכסף. המפתה הראשי - של העניים ושל הבנקאים - הייתה הממשלה.

עכשיו באים "כובשי וול סטריט ושאר אנשי השמאל (קריסטוף אינו שמאל קיצוני, אבל הוא בהחלט שמאל) ומאשימים רק את הבנקאים ומתעלמים מכך שהממשלה היא האשמה העיקרית, ומעבר לממשלה - האידיולוגיה ה"חברתית" שמנסה ליצור יש מאין (בית לכל קבצן).

הם מנסים לתקן את ההיסטוריה, ולהשכיח את חלקה המכריע של הממשלה בדחיפת הלוואות הסאב-פריים, ויצירת המשבר.

(כדאי לקרוא גם את הקטע הזה של קריסטוף על כובשי וול סטריט).

יעקב

עודכן לאחרונה ב רביעי, 03 ינואר 2018 18:53

פריטים קשורים

הבנקאי
מי באמת מבל ספרים - מאת וורן באפטלהלן קישור לעוד דמגוגיה אנטי עסקית ואנטי טייקונית מאת וורן באפט , לעניין כמה טכניקות לבישול ספרים:http://www.nytimes.com/2002/07/24/opinion/who-really-cooks-the-books.html2.
0
יצחק קנאי
מעולה!
0
אלון
הבנקאים תמיד אשמיםכי הם מלווים כסף שאין להם ובכך יוצרים אינפלציה, שהיא הגורם למחזור העסקים שיצר, בין השאר, את המשבר הכלכלי של 2008. כל הרעיון מאחורי שיטת יחס הרזרבה הוא יצירת אינפלציה שנתמכת ומתאפשרת בזכות קיומו ופעולתו של הבנק המרכזי.
0
הבנקאי שלא אשם
הבנקים אשמים בהחלטבתי הכלא מלאים בעבריינים שמטילים על הממשלה/חברה את האחריות לעברינותם.נכון שמעורבות ממשלתית בכלכלה יוצרת את הקרקע לחלק מהעיוותים שגורמים למשברים. אבל היא בשום מקרה לא מצדיקה הונאות וגנבות שיהיו גם בהיעדר ממשלה.הבנקים אשמים כי :1. כשהבנק "מבשל את הספרים" בדיווחיו לבורסה הוא מרמה את ציבור בעלי המניות ואת הציבור הרחב, כשברוב המקרים זה כדי להגדיל משכורות ובונוסים לבכירי הבנק. 2. כשהבנקים מנפיקים cdo זבלי ואורזים אותו בדרוג AAA , תוך ידיעה שהדרוג שקרי הם גונבים. ( וזה לא שייך לטמטום של פני ופרדי ).3. כשסוכנויות הדרוג מדרגות זבל בדרוג גבוה תמורת 200,000 לחבילה , זה לקיחת שוחד.אין לערבב בין אשמת הממשלה לאשמת הבנקים. במקרים רבים בנקאי וולסטריט הונו את הציבור, ולכן צריכים ללכת לכלא. האבסורד הוא, שבקושי הוגשו כתבי אישום.הפיספוס הגדול של חלק ממצדדי השוק החופשי הוא בתיאור מעוות של המציאות. הממשלות לא המציאו את הגנבים, הם היו שם תמיד. אולי הממשלות, באמצעות רגולציה "להגנת הציבור" הקלו על מלאכת הגניבה בכך שיצרו "גנבים מורשים" אך אסור להתבלבל: כשהמפגינים בוולסטריט דורשים מהבנקאים להחזיר את הבונוסים והמשכורות המנופחות שקיבלו הם צודקים ברוב המקרים. כספים אלו התקבלו בתוך הונאת המשקיעים והציבור ועל חשבונם.אפשר ולפעמים צריך להתמודד עם האידיאולוגיה של "כובשי וולסטריט" , אבל לא באמצעות ייפוי המציאות.לגבי פיתוי אנשים לקחת הלוואות - כשבנקאי מאשר לאדם בעל הכנסה של 15,000 דולר לשנה הלוואה לבית ששווה 750 אלף דולר - הוא מועל באמונם של כל המעורבים: בעלי מניות הבנק, הציבור הרחב שייפגע, וכן, גם באמון הקונה האוויל - שקונה את התיאוריה שיחזיר את ההלוואה ב"קלי קלות"
0
יעקב
אתה טועה - הבנק המרכזי מדפיסהיה ויכוח ארוך בפוסט קודם על זה.שיטת הרזרבה החלקית אינה הדפסת כסף. הדפסת כסף זה מה שהבנק המרכזי עושה ורק הוא.אם טועים כאשר אתם כורכים בנקאים יחד עם הבנק המרכזי. בנק מסחרי זה עסק - בנק מרכזי זו סכונות של השלטון.
0
יעקב
יש פה דמגוגיה גורפת אנטי בנקאיתאני תמיד טענתי שיש לתת לבנקים ליפול ולא להציל אותם, מכספי הציבור. זה העונש הראוי לבנק.הבנקים חטאו לא מעט, לו התנהלו בצורה תקינה לא היו נקלעים למצב שהיו זקוקים לעזרת ברננקה כדי להינצל.אבל, לא צריך להגזים בדמגוגיה אנטי בנקאית ואנטי עסקית ואנטי טייקונית.במקרה הפרטי הזה - הממשלה דחקה את הבנקים בכוח לנתינת משכנתאות לקבצנים - ואיימה על הבנקים במשפטים על אפלייה גזעית (ההאשמה החמורה ביותר הקיימת בארה"ב) אם לא יתנו משכנתאות לכולם.ללכת עכשיו ולהאשים את הבנקים שהם "פיתו" את המסכנים לקחת משכנתאות זה שקר גס, זה להפוך יום ללילה. בקטע זה הממשלה למעשה הכריחה את הבנקים לתת את המשכנתאות סאב-פריים.הבנקים חטאו כמה וכמה חטאים, אבל לא בקטע זה.כמובן - אם הבנקים היו מסרבים לתת משכנתאות לעניים היו "כובשי וול סטריט" מפגינים נגד קשיות העורף של הבנקים על שהם נותנים כסף רק לטייקונים ומסרבים לעזור לאיש הקטן. אני זוכר מאמרים משנות ה 90 שטענו שרוב מקבלי המשכנתאות הם לבנים, ורוב המסורבים הם כושים, וצריך "לעשות משהו" נגד זה.האנשים מאמינים באידיולוגיה שלהם, ולא מתייחסים לעובדות.
0
יעקב
מי מבשל ספרים?בישול ספרים היא עבירה פלילית. יש לך מידע על כך?קל לזרוק סתם מילים חמורות לחלל, אבל זה לא יפה.
0
הבנקאי
לאלוןשיטת הרזרווה החלקית התקיימה לפני שקם הבנק המרכזי ותתקיים תמיד.בלי שום קשר לדעתי לגביה, היא לא מהווה בעיה מוסרית כי אף אחד לא מכריח אותך להשתמש בשירותי בנקאות. בשוק חופשי אמיתי יתכן ויתקיימו זה לצד זה מנגנוני בנקאות שונים ואתה תבחר.
0
הבנקאי
מבשלי הספריםהואיל ואף אחד לא מבשל ספרים, אז רק ברננקי אשם. ועכשיו ברצינות - תכתוב בgoogle את הביטוי accounting manipulation ותקבל רשימה עדכנית...ואז תכתוב off balance sheet accounting ותקבל עוד רשימה..אם אתה שואל ברצינות אז המידע הוא פשוט : כשההון העצמי של עסק נמחק תוך ימים מישהוא בישל את הספרים ( הטכניקה המקובלת בבנקים היא להשתעשע עם הפרשות לחובות מסופקים ).אני באמת ממליץ לך לקרוא על תרמיות בוולסטריט, בהנחה שאתה לא מיתמם - כנראה שתלמד הרבה דברים חדשים.
0
הבקנקאי
לתת לבנקים ליפול ולהעניש אותיב 32 נפלו המון בנקים, מי שנפגע אלו בעלי הפקדונות. הצלת הבנקים לא נעשתה עבור בעלי מניות הבנקים, אלא מתוך מחשבה שקריסת המערכת הפיננסית תגרום יותר נזק מהצלת הבנקים. מבחינתי, היו צריכים להציל את הבנקים , לפטר את הבנקאים הכושלים ולשלוח לכלא את הבנקאים הגנבים.לגבי "דמגוגיה אנטי עסקית", היא מסוכנת כמו "דמגוגיה אנטי ממשלתית" . בכל מקרה, אין לי שום דבר נגד העולם העסקי, פרט לכך שכמו בעולם הרגיל צריך להתקיים "סוף גנב לתליה". וסתם מקרה שנזכרתי הרגע,לא ייתכן שמנכ"ל סיטי בנק ( סנדי ווייל ) יתרום לבית ספר מיליון דולר כדי שיקבל לבין כתליו ילד של אנליסט בכיר , ויגרום לאנליסט לתת חוות דעת חיובית על חברה ( איי טי אנד טי ). ואחרי עוד כמה שערוריות כאלו, יגמור בעיסקת טיעון, ישלם קנס, וימשיך למנכ"ל. מעבר לכך, להנפיק במודע CDOזבלי בתחפושת של "נייר נטול סיכון" זו גניבה מארץ הגניבות.
0
focus
יעקב רואה רק את M0 או MBומתעלם מ-M1, M2 ו-M3, שאף הם אמות מידה מקובלות להיצע הכסף במשק.http://en.wikipedia.org/wiki/Money_supply
0
אפרים
שנאת גנבים אינה מרקסיזםהשנאה לבנקים בשנים האחרונות, נובעת בעיקרה מהדוחות הכספיים השקריים שפורסמו ע"י הנהלות הבנקים. בדוחו"ת האלה הוצגו רווחים מנופחים במטרה להגדיל בונוסים ומשכורות לבנקאים. זה כל הסיפור.והסיפור הזה נכון לפרדי ופני, ללימן ומריל לינץ', לגולדמן סאכס, סיטי וג'יי פי מורגן, והסליחה עם אלו שלא נקבתי בשמם...
0
יעקב
שנאת בנקים מקורה במרקסיזםלפי תיאוריית מרקס, הבנקים, וכול המתווכים, הם פרזיטים.רק ה"פועלים" - כלומר - רק עובדי הכפיים (בישראל: "ההתיישבות העובדת") יוצרים דברים.הבנקאים, וכול הסוחרים למיניהם הם פרזיטים שאינם מייצרים שום דבר מועיל, ומתקיימים מניצול העובדים, כלומר - הם ("הבורגנים") עושים את רווחיהם על חשבון העובדים.
0
יעקב
מדוע לא מודדים את D1, D2, D3 ?D כמו Debt ?אפשר להתווכח על התועלת שבמדידת M0, M1 וכו'.מדוע אין מודדים מדד נוסף - רמת החובות הכללית במשק? לדעתי החובות משפיעים מאד.לא נכון, מבחינה לוגית וכלכלית, להתייחס רק ל M ים השונים במנותק מה חובות, הם והחובות זה אותו דבר.The hypothesis predicts that an overly large debt to GDP ratio can cause deflation and depression. http://en.wikipedia.org/wiki/Steve_Keen
0
יעקב
שונאי הבנקים אוהבים הדפסת כסףתופעה מעניינת היא שאלה שמפיצים את שנאת הבנקים - גורמי השמאל ("המחאה החברתית") - דווקא אוהבים הדפסת כסף. הם כול הזמן דורשים עוד ועוד "פריצת מסגרת התקציב" כלומר עוד ועוד הדפסת כסף.פירושו ששנאת הבנקים אינה יכולה לנבוע מהעובדה שהם מאשימים את הבנקים בהדפסת כסף - לא זה מה שהשמאל שונא. כול האמור לעיל מניח שיש עקביות לוגית בעמדות השמאל, או שהם יודעים מה שהם מדברים. אלו הנחות מפוקפקות.
0
יעקב
אתה יכול למדוד מה שאתה רוצהM0, M1, M2, M3 וכו'.כולם מודדים אספקטים שונים של כסף במערכת הכלכלה והבנקאות. כול אחד רשאי להשתמש במדידה שלדעתו עוזרת הכי הרבה לתכנן את צעדיו הבאים בכלכלה או השקעות.השאלה הבסיסית שלנו היא: האם הדפסת כסף "יש מאין" היא פעולה תקינה מבחינה מוסרית, ומבחינת כלכלית או הונאה שמביאה בהכרח לחורבן.אחרי שענינו (בצדק, ובניגוד לדעה הרווחת אצל כלכלנים) שהתשובה הנכונה היא ב' (כלומר - הונאה וחורבן) נותר לנו להגדיר מה בדיוק מהווה הדפסת כסף - או איזו מהפעולות המתרחשות דרך קבע במערכת הבנקאות נופלת תחת ההגדרה שלנו של הדפסת כסף יש מאין.אני חושב שמוסכם עלינו שהדפסת כסף נעשית, בדרך שיגרה, על ידי הבנקים המרכזיים. (בוז!!!).המחלוקת ביננו (ובין כלכלנים רבים, אנו לא המצאנו את המחלוקת) - האם שיטת הבנקאות של רזרבה חלקית היא בגדר הדפסת כסף.לדעתי - הבנקים המסחריים (להבדיל אלף הבדלות מבנקים מרכזיים) אינם יוצרים כסף יש מאין. הם רק מעבירים כסף מלקוח ללקוח - הם מתווכים. אין בפעולת התיווך שום פסול מוסרי או מעשי, אין בזה הונאה או גנבה.זה נכון שהעברה זריזה של כסף בין הגורמים השונים מגבירה את הפעילות הכלכלית ויוצרת הרגשה של שפע, של הרבה כסף. אבל זה לא פסול - לא יצירת יש מאין.זה כמו פעולת תווך בשוק הדירות. פעולת הזריזה של המתווכים גורמת שהנכסים נמכרים או מושכרים מהר, ואינם עומדים זמן רב ללא שימוש. המתווך מגביר את הניצול של נכס קיים, אבל אינו יוצר נכס חדש.
0
focus
אד הומינם, איש קש ועודזהו, נגמרו הטיעונים הענייניים ונשאר רק להאשים את בן השיח (במרומז) שמקור דעותיו הוא מרקסיסטי?אני חושב שמסחר זה סבבה, תיווך זה סבבה, רווח זה סבבה, ובאופן ספציפי - מסחר, תיווך ורווח בתחום הפיננסים זה סבבה.לשנינו יש ביקורת על המערכת הפיננסית הנוכחית, וזה לא הופך אף אחד מאיתנו למרקסיסט.אתה חושב שהכשל ממוקד בנקודה אחת בלבד: הדפסת כסף ע"י הבנק המרכזי.אני חושב שהכשל רחב יותר וכולל גם את הרשות של הבנקים המסחריים לייצר אשראי, שלדעתי ולדעת רבים זו צורה נוספת של הדפסת כסף.
0
focus
שקל אחד בשני ארנקים בו"זכאמור , אין לי התנגדות לכך שהבנקים המסחריים יגייסו כסף בצורת אקוויטי או חוב ויעבירו אותו הלאה תמורת ריבית.יש לי התנגדות לכך שאותו שקל נמצא בשני ארנקים בו זמנית. הדוגמה הכי ברורה לכך היא כאשר בנק מסחרי מעניק אשראי כנגד יתרות עו"ש של לקוחות.הדוגמה הפחות ברורה היא כאשר הבנק המרכזי מעניק אשראי כנגד פקדונות.הבעיה עם פקדונות היא שהם יצירי כלאיים לא ברורים בין יתרת עו"ש ובין אג"ח. ובנוסף, יש להם ערבות ממשלתית משתמעת.אם מדובר בחוב (הלוואה שהלקוח נתן לבנק), יש להציג זאת ללקוח כחוב, ויש לאפשר לערכו של החוב לעלות ולרדת - כמו אג"ח, כדי שהלקוח ירגיש את הסיכון.העובדה שמאפשרים ללקוח "לשבור" פקדונות בכל עת וכך לפדות אותם בפארי (תוך תשלום קנס קטן) מסתירה מהלקוח את הסיכון ומעודדת אותו להתייחס לפיקדון כמו אל יתרת עו"ש בטוחה.תוסיף לזה את הערבות הממשלתית המשתמעת ("גם אם הבנק ייפול, יצילו את הפקדונות של הלקוחות") ותקבל מתכון לחוסר אחריות.אם יהפכו את הפקדונות לאג"ח של ממש, לא תהיה לי איתם שום בעיה, ואני לא אראה בזה הדפסת כסף, כי האג"ח הוא לא כסף - כדי לממשו צריך למכור אותו והמחיר תלוי בהיצע וביקוש.
0
אפרים
המנהלים של פני ופרדי בדרך לכלאhttp://finance.yahoo.com/news/e-c-sues-6-former-184203714.html
0
יעקב
קישור לבלוג קו ישר נענע -הבלוג הישןhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217
0
יעקב
שקל אחד בשני ארנקים?כשבאחד מהם יש גם שטר חוב? למה לא?כתבתי קטע על זה בבלוג "קו ישר - נענע"אתה חושב שיש בילבול בין פקדונות קצובים לפקדונות עו"ש? יכול להיות. צריך לתקן את הבילבול, לא להרוג את שיטת הרזרבה החלקית .ראה הקטע השני.
0
יעקב
לפוקוס - לא "אד הומינם".ההערה על הגישה הידועה של המרקסיזם לנושא המתווכים - הנקראים "בורגנים" ו"טפילים" - לא היתה מכוונת אליך, אלא לנושא הכללי של הקטע הזה (בניגוד לקודם) - שהוא השנאה לבנקאים מצד "המוחאים החברתיים" - והנסיון להאשימם בכול החטאים, ולהתעלם מתפקידה המכריע של הממשלה, על זרועותיה, ביצירת המשבר הנוכחי.אני בטוח שמרבית ה"מוחאים החברתיים" הם אנשי שמאל שינקו את המרקסיזם יחד עם חלב אמם ועם הא"ב שלמדו בבית הספר, אפילו אם לא קראו מימיהם את מרקס ובקושי יודעים מי היה ומא האמר.
0
יעקב
כולם גנבים חוץ מכמה...זונות.זכותו של כול אדם להאמין במה שהוא רוצה. (זאת תשובה לאפרים).
0
יעקב
אל תהיה בטוח...הדרך לכלא עוד ארוכה. צריך משפט, צריך הוכחות, לא פשוט. מרבית הסיכוים שיהיה הסדר טיעון מקל.אילו הניחו לבנקים לפשוט את הרגל, היה מתמנה כונס נכסים, ואז ניתן היה לחקור חשדות לפלילים.
0
אפרים
תמיד יש תקווה...
0
יעקב
תקוה שגם הפוליטיקאים יואשמוברני פרנק, ראש ועדת הבנקאות בבית הנבחרים בארה"ב במשך עשרים וכמה השנים האחרונות, פורש השנה לגימלאות.מן הראוי היה להעמידו לדין גם כן.אבל, לא נהוג להכניס אנשים לכלא לפי כמות ההרס שהם זורעים, רק לפי כמות הכסף שהם מרוויחים.כמו שנהג להגיד חבר שלי פעם: "אין צדק".
0
אחד
יעקב, נדמה שלי שנהוג להכניס לכלאאנשים שעוברים על החוק, לא אנשים שמשנים את החוק כך שיהפוך לפחות מוצלח/הוגן.איך אפשר להכניס מחוקק לכלא על כך שחוקק חוק טיפשי? איך תתנהל מערכת כזו?
0
יעקב
אתה צודק.אי אפשר להכניסם לכלא. אז מכניסים (או מנסים להכניס) את "החשודים הרגילים" (משפט מהסרט "קזבלנקה").
0
הבנקאי
לפי כמות הכסף שהם מרוויחים?מה קרה, נהיית סוציאליסט ? נראה כאילו אתה מזדהה עם תנועות המחאה למיניהן...הרבה יותר קשה להכניס עשירים לכלא מאשר את העניים ומעמד הביניים.
0
יעקב
עשירים קשה, פוליטיקאים עוד יותר...
0
אפרים
בישול ספרים בחסות החוקחלק מהמחאה בוול סטריט הינה בעקבות פרשיות של סוציאליזם לעשירים כמו זו המתוארת היום ב דהמרקר:http://www.themarker.com/markets/1.1594354
0
יעקב
סתירה במונחים: "בישול לפי חוק""בישול ספרים" הוא האשמה חמורה שפירושה עבירה על החוק."בישול ספרים" במסגרת החוק - זה אוקסימורון - סתירה במונחים.כול חברה, ללא יוצא מן הכלל, עורכת את הספרים בצורה שיוצרת תמונה חיובית ככול האפשר על החברה, ומניבה תשלום מס מינימלי, והכול בהתאם לחוק ולתקנות או לפירושים סבירים שלהם. גם אתה, אפריים, אם אתה ממלא דו"ח מס הכנסה, מבשל את הספרים כמיטב יכולתך.לאמור: "בישול ספרים לפי חוק" הוא שווה ערך לאמירה: "אני שונא את כול העשירים".הוא מבטא היטב את תחושות הבטן שלך ושל רבים, אבל לא יותר מזה.
0
אפרים
בישול לפי חוקאמנם כן, במקרים מסוימים בישול לפי חוק. חוק שנחקק במסגרת " סוציאליזם לעשירים". אין לי בעיה עם עשירים. יש לי בעיה עם חוקים שמאפשרים לחלק מהציבור לעשוק את רוב הציבור. לדוגמא : אין לי בעיה עם "תספורת" לאג"ח , יש לי בעיה עם תספורת לאג"ח שנעשיית לאחר חלוקת דיווידנדים מ "רווחים" מדומים .תחושת הבטן שלך לגבי ביקורת על "עשירים" מוטעית מיסודה. הביקורת היא על אלו שמנצלים את החוק, ולפעמים גם עוברים עליו, תוך עושק כלל הציבור. המנהלים של פני ופרדי אינם "פקידי ממשלה " . הם מנהלים של חברה ציבורית שנאשמים בסילוף נתונים בדוחו"ת הכספיים שלהם.כשהתייחסתי בתגובותי לבישול ספרים, לא התכוונתי ל "מקרים הקלים" של בישול בחסות החוק. התכוונתי למקרים של בנקאים שרימו, כדוגמת מנהלי פני ופרדי ( כולם יוצאי וולסטריט ).לטעמי, הפעילות בניגוד לחוק לכשעצמה מהווה בעיה פחותה מרמאות נטו בחסות , או ללא חסות החוק. אין לי בעיה עם מי שעושה שימוש במידע פנים, או אפילו עם מי שמריץ מניות. יש לי בעיה עם דוחו"ת כספיים שקריים.
0
אפרים
ועל רמאות נטוכשהמדרגים בשלושת ה"מדרגים המורשים" נתנו דירוג AAA ל CDO של הלוואות הסאבפריים הם רימו ביודעין תמורת תשלום. או כפי שאחד מעובדי אחת הסוכנויות כתב לחבריו :" עלינו רק לקוות שכשהעסק יתפוצץ, נהיה כולנו עשירים בפנסיה "תקרא את העדויות שלהם בפני וועדת החקירה הפדרלית, בלי קשר למסקנות ולהמלצות של הוועדה.אני יודע שזה ארוך ולעיתים מייגע, אך שווה לקרוא.http://www.gpoaccess.gov/fcic/fcic.pdf
0
יעקב
יש לך תחושת תרעומת לא מוגדרת" יש לי בעיה עם דוחו"ת כספיים שקריים"מה ההגדרה של "שקריים" בהקשר זה? קשה להגדיר. אם שיקרי הוא מזויף - אז זה לא חוקי. אם נגדיר "שקרי = לא חוקי" אז זה בסדר. זו הגדרה ברורה. דו"ח לא חוקי הוא עילה לתביעה פלילית.אבל לך יש הגדרה אחרת, נדמה לי. "שקרי" זה משהו שלא מוצא חן בעיניך. זו הגדרה סובייקטיבית.אתה יכול לטעון כמה טענות: 1. הם עברו על החוק - דינם לכלא. נכון. 2. החוק לא תקין (צריך לשלוח את המחוקקים לכלא). 3. החוק תקין, הדו"ח אינו עובר על החוק, הוא רק "מבושל" או "שקרי". איך נדע ? לפי איזו הגדרה ? 4. הדו"ח שקרי ועובר על החוק, אך השלטונות נמנעים מלחקור ולהגיש כתב אישום. - אז נכניס את השלטון לכלא.קח למשל את חברות הדירוג. האם הן חייבות לך משהו? הן מדרגות איך שבא להן. אם לא מוצא חן בעיניך - אל תשתמש בדירוג שלהן. מה לא תקין פה? הן אשמות שאתה מאמין לשטויות שלהם ואח"כ אתה מאוכזב? רק אתה אשם.יש לך תחושת בטן שיש פה סדרה גדולה של מעשי הונאה, אבל אתה לא מסוגל להצביע במדויק על משהו מוגדר.
0
יעקב
חברות הדירוגייתכן שחברות הדירוג יותר חכמות ממך.הן נדרשות להעריך מה הסיכוי שתפסיד את כספך אם אתה קונה אג"חים של חברה מסוימת. אם החברה היא, למשל, ג'נרל מוטורס, או בנק גדול, חברות הדירוג העריכו שתהיה "הצלה" ממשלתית ולא תפסיד את הכסף. הדירוג לא היה מבוסס על הנכסים של החברה הנידונה , אלא על הערכה כוללת של המצב הפיננסי-פוליטי יחד. אולי הם צדקו.
0
אפרים
אין לי תחושות - יש עובדות1. חברות הדירוג הונו ביודעין את הציבור כשדירגו זבל ( CDO של הלוואות חדלות פירעון מלכתחילה ) בדרוג AAA - דרוג אשראי לו זכו באותו זמן רק 7 חברות בארה"ב. 2. נגד חלק ממנהלי חברות הדרוג מתנהלת חקירה ובמהרה בימינו יעמדו לדין.3. הם לא צדקו כי רבים ממשקיעי האג"ח הנדונים נמחקו.4. לגבי דוחו"ת שקריים, במקרה חברות הדרוג ובנקים מסוימים מדובר על שקרים בניגוד לחוק. בעניין מבשלי הספרים על פי חוק, תרשה לי להיתלות בבאפט שמרשה לעצמו לכנות "בישול ספרים" גם לפעילות חוקית.( כמובן שבתור בעל המניות הגדול ביותר של MOODYS , הוא העיד לטובתם בוועדת החקירה הפדרלית... אבל שם כדאי להתייחס לעדויות המדרגים עצמם )3. אם אני מאמין לחברות הדרוג אני אשם, ובלבד שלא ביצעו דרוג בידיעה ברורה שאינו נכון, מה שעשו בוודאות עבור ה CDO של הלוואות הסאבפריים.
0
אפרים
חכמתם של חברות הדרוגלפני ארבעה חדשים אג"ח ממשלת ארה"ב ל 10 שנים נסחר בתשואה של כ 3.5% , חברות הדרוג הורידו את דרוג האג"ח וראה זה פלא: המשקיעים באג"ח כזה הרוויחו מאז הורדת הדרוג מעל 15% , אכן חכמים.כמובן שאין לי שמץ של מושג כמה באמת שווה האג"ח הזה, אבל מותר להניח שהורדת הדרוג היה מבחינת "המדרגים המורשים" נשק יום הדין נגד אלו שמבקשים להעמיד את בכיריהם לדין, אבל כנראה שהבלוף שלהם כבר לא עובד.
0
יעקב
אז, הכול בסדר...מי שפשע, הונה ושיקר יועמד לדין. אז מה הבעיה ? המערכת עובדת כמתוכנן...תמיד יהיו רמאים. צריך רק שהמערכת תהיה לה מנגנוני התגוננות, וגילוי וענישה לרמאים.אני מתרעם נגד התלהמות נוסח: "כול הבנקאים פשוט גנבים". ראה הכותרת של המאמר של ד"ר אושי שהם-קראוס בוואינט.
0
focus
הלוואה = כסף תמורת הבטחהלפני ההלוואה לראובן יש שקל בארנק ולשמעון יש ארנק ריק.אחרי ההלוואה לראובן יש ארנק ריק ולשמעון יש שקל בארנק.- לא נוצר כסף חדש בתהליך.נכון שההבטחה של שמעון להחזיר שקל לראובן היא נכס עבור ראובן (והתחייבות עבור שמעון), אבל לא כל נכס הוא כסף. האם ההבטחה של שמעון היא כסף?בנסיבות מסויימות ההבטחה יכולה לשמש ככסף - בדיוק כפי שצדפים או מלח יכולים לשמש ככסף, בנסיבות מסויימות.- רוב ההלוואות *לא* משמשות ככסף.אבל גם אם צדף או מלח או הבטחה של שמעון משמשים בתור כסף, בנוסף לשקלים, זה עדיין לא אומר שהצדף או המלח או ההבטחה של שמעון מהווים חלק מהיצע השקלים.- שטרות של מאה דולר, למשל, הם כסף, אבל אינם מהווים חלק מהיצע השקלים. הם מהווים חלק מהיצע של מטבע אחר.מתי יהיה נכון לומר שהצדף או המלח או ההבטחה של שמעון מהווים חלק מהיצע השקלים?- כאשר הרשויות בישראל יחוקקו חוק שמחייב כל אדם לקבל את הצדף המלח או ההבטחה כפי ערכם הנקוב בשקלים, כך שהם יהפכו ל"הילך חוקי".האם זה המצב לגבי יתרות עו"ש? - התשובה חיובית.האם זה המצב לגבי פקדונות? - אם קיימת ערבות ממשלתית מפורשת או משתמעת להמיר פקדונות ליתרות עו"ש, באמצעות הדפסת כל סכום שיידרש (ואני חושב שקיימת), אז התשובה חיובית.
0
focus
יעקב, לגבי הקטע בבלוגבבלוג מופיע הקטע הבא:"גם בשיטת הרזרבה החלקית אפשר לנהל בנק בצורה תקינה וללא רמיה. הנה איך:ראשית: הבנק מיידע את הלקוחות שיש שני סוגים של פקדונות. פקדון א' הוא פקדון למשמרת, הבנק שומר את הכסף בקופה והלקוח יכול להשתמש בכסף בכול עת והוא משלם עבור השרות עמלה. סוג שני - מוצע ללקוח להרוויח ריבית על כספו, בתנאי שיסכים שהכסף יינתן כהלואה לאחרים. במקרה זה על הקלוח לקבוע את משך הזמן של ההפקדה, ויקבל תעודת הפקדה אותה ניתן לפדות רק ביום הפרעון המצוין. אם הלקוח זקוק לכסף קודם, הוא יכול למכור את תעודת הפקדון לאחר בשוק (או אפילו לבנק עצמו, אם יש לבנק כסף ועניין). החובה של הבנק במקרה זה היא: 1. להחזיק בקופה מזומן כנגד כול פקדונות העו"ש (שהופקדו למשמרת). 2. לנהל את ההלואות והפקדונות כך שבכול תאריך נתון יהיה מספיק כסף מפרעון הלואות כדי לשלם את תעודות ההפקדה לאותו תאריך. 3. להחזיק רזרבה של מזומן, לשם זהירות, שמא לא תפרע הלואה כולשהי במועד."- אין לי שום התנגדות למודל הזה, ולמעשה זהו המודל עליו המלצתי בתגובותי.רק יש לשים לב שהשם המקובל ל"פיקדון" מהסוג השני הוא אג"ח.יש בבורסה המון חברות שמנפיקות אג"ח וזה לא הופך אותן לבנקים ובפרט זה לא הופך אותן לבנקים שפועלים בשיטת הרזרבה החלקית.כמובן שהחברות האלה חייבות להתנהל בזהירות ולהתאים מועדי פירעון לתזרימים עתידיים ולשמור יתרת מזומן למקרי חירום וכו' -כל זה נכון אבל זה לא הופך את החברות האלה לבנקים שפועלים בשיטת הרזרבה החלקית.
0
יעקב
התיאור נכוןאני חושב שאנו יכולים להסכים כמעט על הכול. התיאור שלך על ההבדל בין הבטחה (שטר חוב) לבין כסף הוא מדויק.באשר למצב החוקי - למיטב ידיעתי (ואני בטוח בעצמי, מנסיון):תמורת יתרה בעו"ש הבנק חייב לתת לך כסף - זה לא רק החוק, זו ההגדרה, והחוזה, של חשבון עו"ש.לגבי פקדונות ותכניות חסכון: המצב הוא בפירוש הפוך: הבנק אינו חייב לתת לך כסף אלא במועד המוסכם. לא לפני זה. זו ההתחייבות החוקית והחוזית של הבנק. אני נתקלתי במצב שבנק הפועלים סירב לתת לי את הכסף של פקדון לפני הזמן והציע לי במקום זאת לתת לי הלואה עד למועד פרעון הפקדון.זה נכון שבנק ישראל מעמיד מזומנים כמעט בלי הגבלה לרשות הבנקים. אבל הוא לא רק שלא מחייב לפרוע פקדונות לפני הזמן - אלא אפילו אוסר זאת (כך אמרו לי בבנק הפועלים).אתה יכול למכור את תעודת הפקדון בשוק המשני, וייתכן שאפילו הבנק עצמו, אם יש לו עודפים של מזומן, יהיה מעוניים לרכוש את התעודה. אבל לא חייב.
0
יעקב
ההבדל בין פקדון לאג"חאינני יודע בדיוק מה ההבדל. לדעתי ההבדל הוא של קדימויות במקרה של פשיטת רגל. כלומר: במקרה של פשיטת רגל משלמים קודם את הפקדונות בבנק, ורק אח"כ, אם נשאר כסף, את האג"חים. הפקדונות גם "מובטחים" (על ידי ביטוח פיקדונות או הצלה ממשלתית), האג"חים לא.לכן - ההבדל בין פקדון לאג"ח הוא ברמת הסיכון. אם אתה רוצה להשקיע בבנק יש אופציה נוספת - אתה יכול גם לרכוש מניות שלו. זה גם הגדלה של ההון של הבנק. בעלי המניות הם האחרונים בתור בפשיטת רגל, אבל הראשונים בחלוקת דיבידנד.
0
יעקב
הבנקאים אינם גנביםהכותרת הפופוליסטית-סנסציונית במאמר של ד"ר אושי שהם-קראוס כנראה הודבקה על ידי עיתונאי. לא רוצה להביע את דעתי על זה כדי לא לגלוש לקללות - מן הראוי היה שד"ר אושי יסרב שיפרסמו מאמר שלו תחת כותרת שקרית מתלהמת. (אני יודע שהעורך בעיתון מדביק כותרות בלי לשאול אף אחד).אני חושב (אם יש למישהו עדיין ספקות...) שהבנקאות בכלל אינה רמאות, ושיטת הרזרבה החלקית אינה שיטת רמיה. (זאת, מבלי להכחיש שפה ושם ייתכנו מעשי רמיה במוסדות בנקאיים כמו בכול חברה כלכלית או אפילו מוסד ממשלתי).
0
אזרח
עו"ש פחות מסוכן מפיקדון? למה?מה גורם להבדלה בין רמות הסיכון שלהם?נניח לצורך העניין שמדובר בפיקדון מסוג "פק"מ יומי".
0
focus
שם מטעה הוא סוג של רמאותהמלה "פיקדון" מרמזת על כך שהבנק שומר את הכסף אצלו.עדיף לקרוא לזה אג"ח או מילווה או שם אחר שלא משתמע ממנו שהכסף מאוחסן עבור הלקוח.
0
focus
ל-45: עו"ש *צריך* להיות פחות מסוכןאני לא יודע מה המצב בפועל בבנקים, ואם יש הבדל ברמת הסיכון.אבל לדעתי *צריכה* להיות הפרדה בין כסף שהבנק שומר עבורך ובין כסף שהבנק רשאי להעביר הלאה.אני חושב שעו"ש מעצם הגדרתו *צריך* להיות כסף שבאמת נמצא שם במלואו כל הזמן, ונחשב כשייך ללקוח (=מובטח מפני נושים).לעומת זאת, כסף שהבנק מלווה הלאה צריך להיקרא אחרת ועדיף שהשם יהיה ברור (מילווה או אג"ח או שטר חוב).המלה "פיקדון" מטעה לדעתי.והאמת ש"פק"מ יומי" נשמע לי כמו טריק שנועד להגדיל את היקף הכסף שהבנק רשאי לתת כהלוואות, בעוד שהלקוח ממשיך להתייחס לזה כעו"ש.כלומר, ייתכן שיש פה שילוב של עקיפת הרגולציה + הונאה עצמית של הלקוח.
0
יעקב
יש טישטוש גבולותבין עו"ש ופקדון. זה נכון. למרות ההבדל החוקי הקיים, האנשים לא בדיוק מבדילים, ואני לא בטוח שהבנקים מקפידים להחזיק רזרבה מלאה עבור העו"ש.לדעתי, כול אדם שהולך לבנק יודע שיש סיכון מסוים, גם לעו"ש, ושהבנק משתמש בכסף שלך. מי שלא רוצה את זה לא מפקיד בבנק.לדעתי הנושא של העו"ש לא כול כך חשוב, כי לא מדובר בסכומים גדולים. אנשים יודעים שלא מקבלים ריבית על עו"ש (למרות שהחלו לשלם משהו לאחרונה), ולכן לא מחזיקים כספים בעו"ש, כאשר יש קצת כסף מעבירים אותו לפקדון או משהו אחר.בארץ, בעו"ש יש בעיקר אוברדרפט.האוברדרפט הוא בהחלט הונאה של פתאים - אבל זה נושא אחר (לא קשור לרזרבה חלקית).
0
אזרח
אני מחזיק הרבה כסף בעו"שטוב, "הרבה" זה מונח יחסי. זה "הרבה" יחסית לסך כל הנכסים שלי, זה לא "הרבה" בשום מובן אחר.למה? כי מה זה כבר משנה כשהריבית כל-כך אפסית? לא שווה לי לוותר על הגמישות בשביל 1% בשנה. אין לי פיקדונות.לא נראה לי אפשרי שהבנקים יישמרו פיסית כסף לכיסוי כל חשבונות העו"ש, נראה לי שיש במצטבר יותר כסף בעו"ש (שימו לב שכשסוכמים את זה צריך לסכום רק את חשבונות העו"ש שביתרת זכות, ולא לקזז אותם עם אלו שביתרת מינוס...אחרת זה סותר את כל הפואנטה) מאשר כל שטרות השקלים שקיימים פיסית.
0
אפרים
כמות הכסף בעו"שסך הצבירה בחשבונות עו"ש במדינת ישראל כפולה משווי שטרי הכסף והמטבעות בשוק. לבנקים אין כיסוי בשטרות כסף אפילו לזה , שלא לדבר על פק"ם יומי ושבועי.
0
יעקב
גם עו"ש משמש להעברות בין בנקים.האנשים לא משתמשים אצלנו הרבה במזומן. אין סכנה שיבואו לבנק ויבקשו את המזומן שלהם ( אלא רק בסכומים קטנים).קניות עושים בכרטיסי אשראי, תשלומי חשבונות - בהוראות קבע.הכסף בעו"ש משמש ברובו לביצוע העברות מחשבון לחשבון ומבנק לבנק, ולא למשיכת מזומנים. לכן אין צורך להחזיק מזומנים בקופת הבנק בסכומים גדולים.
0
יעקב
מערכת בנקאות מולאמתאכן מערכת הבנקאות שלנו היא למעשה מולאמת ומנוהלת כולה על ידי מר סטנלי פישר.קיום הבנקים המסחריים בארץ הוא למראית עין, הוא אשליה אופטית, הוא תרמית. הם "כאילו" בנקים פרטיים מסחריים (חוץ מבנק לאומי שבבעלות ממשלתית מלאה).הנגיד קובע את הכול, כמו הכסף, למי מותר לתת הלוואות בסכומים גדולים, במה מותר להשקיע (בארץ ובעולם, בסכומים גדולים) ואת מי מותר או אסור למנות למנהל או דירקטור בבנק.מעל לכול מונע בנק ישראל כניסת גורמים חדשים לתחום הפעילות הבנקאית.ולוויכוח שלנו על "רזרבה חלקית" - **רק** בנק ישראל מדפיס כסף.
0
focus
ל-48: טשטוש הגבולותמאוד חשוב לענייננו.כזכור, ההבחנה בין כסף ובין הבטחה חשובה כדי לוודא שהשקל המופקד בבנק לא משתכפל אלא רק עובר מארנק לארנק תמורת הבטחה להחזיר.אם יש טשטוש בין כסף ובין הבטחה (כלומר, בין עו"ש ובין פיקדון), אזי לא רק העו"ש הוא כסף אלא גם הפיקדון הוא כסף.אם גם העו"ש הוא כסף וגם הפיקדון הוא כסף, אז הכסף המופקד בבנק לא סתם עובר מארנק לארנק אלא משתכפל.
0
focus
ל-49 ו-50כל עוד מדובר בכסף פיאט שמודפס ע"י בנק מרכזי, התחייבות להדפיס שקולה להדפסה.פחות חשוב לדעתי כמה כסף הודפס בפועל (שטרות פיזיים), ויותר חשוב כמה כסף בנק ישראל התחייב להדפיס (הכסף הנ"ל יודפס לפי דרישה).כדי שיתרות העו"ש של הלקוחות יהיו "מכוסות", מספיק שתהיה לבנק המסחרי יתרה בבנק ישראל בגובה הדרוש.(אם וכאשר יתבצע מעבר למטבע קשה, עם או בלי בנק מרכזי, הדבר יצטרך כמובן להשתנות).
0
focus
בהמשך ל-51אני טוען ש:1. קיימת ערבות משתמעת של בנק ישראל לפקדונות הבנקים.2. כתוצאה מהערבות המשתמעת הזאת, הפקדונות הם לא רק הבטחה של הבנק המסחרי, אלא גם הבטחה (משתמעת) של בנק ישראל.3. בנק ישראל הוא רשות ממשלתית שאוחזת במכונות הדפוס, ולכן ההבטחה (המשתמעת) שלו שהפקדונות ישולמו הופכת את הפקדונות לחלק מהיצע השקלים, וזאת בשונה מסתם חוב שנקוב בשקלים.4. ההתנהגות של לקוחות הבנקים, אשר מתייחסים לכל הבנקים כבטוחים באותה מידה, מהווה אישוש נוסף לטענה זו - הפקדונות נתפסים ככסף "נעול" ולא כחוב. (כמאמר פקידי הבנק: "אתה רוצה אולי לסגור את הכסף?").
0
focus
אמירה מעניינת של סטנלי פישראפרופו ערבות משתמעת של בנק ישראל לפקדונות הבנקים, הנה ציטוט מדבריו של סטנלי פישר היום בגלובס:"אם לא מנהלים את הבנק נכון בסוף המדינה תצטרך לעשות משהו. ראינו מה קרה ב-1983 אז זה יפה להגיד שהמדינה לא שמה שקל, זה נשמע טוב - אבל כן יש אינטרס גדול בניהול הבנק כי אם לא יהיה כסף להחזיר לפיקדונות, המדינה תצטרך לעשות משהו".http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000708658("שלמה אליהו לסטנלי פישר: אתם מלאימים את הבנקים").
0
focus
אני מסכים עם 56
0
focus
אני מסכים עם רוב 56ניתן לומר (בהגזמה מסויימת) שבנק ישראל הוא שאחראי לאספקת השרותים הבנקאיים אך עושה מיקור חוץ לחלק מהפעולות - מעביר אותן לבנקים המסחריים.אם מסתכלים על זה כך אז המערכת מצטיירת כמנגנון אחד וזה לא כ"כ חשוב איפה מתבצעת ההחלטה על הדפסה.אבל השאלה האם פיקדון הוא כסף או הבטחה בלבד נשארת בעינה.כאמור, אני סבור שאם בנק ישראל האוחז במדפסת מבטיח (במשתמע) שהפקדונות ישולמו, זה אומר שהפקדונות הם כסף.בנוסף, אם המערכת מולאמת בפועל, זה אומר שההתחייבויות של הבנקים המסחריים הן התחייבויות של בנק ישראל - האוחז במדפסת, ולכן הן שוות את ערכן הנקוב (יש להוון לפי תאריך הפירעון וכו'...).הערה: אני פתאום מבין שלפי ההיגיון הזה יש להחשיב גם את המק"מים - שמונפקים ע"י בנק ישראל - ככסף. (צריך לחשוב על זה).
0
רוטברד
צדקת מאוד - צביקה לא בנקאיהתהליך שתיארת הוא תהליך מבורך, שבו אנשים מרצונם החופשי מחליטים להשתמש באגרת חוב כמטבע עובר לסוחר, בידיעה ברורה שהאיגרת עלולה לא להיפרע. אין שום קשר בין תהליך כזה לבין בנקאות של הלוואות ופקדונות , מבוססת רזרווה ו/או יחס הלימות הון.
0
יעקב
צביקה לא בנקאי ובכול זאת "יצר כסף"ואפילו לא השתמש בכסף בכלל....
0
יעקב
אין טעם לחזור על המנטרהשהבנקים מדפיסים.אם יש לך הסברים לנושא, טוב.
0
רוטברד
אכן, צביקה הנפיק איגרת חוב.יתרת זכות בעו"ש ופקדון בבנק אינם איגרת חוב. התהליך שתיארת הוא תהליך מבורך, " צביקה הבנקאי" מנפיק אגרת חוב למוישה, לעומת הבנקים שמדפיסים
0
יעקב
לשאלה מהיא "יצירת כסף"מוישה מכר עז לצביקה. צביקה אמר שישלם למוישה 10 שקי חיטה, בעוד כמה חודשים, כאשר הוא יקצור את היבול החדש. מוישה הסכים וקיבל שטר חוב מצביקה. הלך עם שטר החוב וקנה נעליים לכול המשפחה, הסנדלר קיבל את שטר החוב וקנה בו עורות, הסוחר שקיבל את שטר החוב עבור העורות קנה בו בדים.הנה כי יש לנו פתאום גם עז, גם נעליים, גם עורות וגם בדים, והכול על סמך החיטה שכלל אינה קיימת עדיין.ממש מפליא איך השוק "מדפיס" מוצרים (נעליים, עורות, בדים, ויוצר יש מאין!!!והכול בלי מעורבות של בנקאי אחד לרפואה ! ובנוסף אין בתהליך שתיארתי שום רמאות ושום הוקוס פוקוס, הכול תקין וטבעי.מדוע אנשים מתבלבלים כאשר אותו דבר קורה עם כסף וטוענים "רמאות"?(מדוע, אדון רוטברד ?)
0
יעקב
ד"ר אושי קצת דמאגוגלפי הניתוח שלנו בנק ישראל הוא המדפיס כסף.אבל ה"מוחאים החברתיים" למיניהם מוחים נגד וול סטריט, נגד הטייקונים, נגד הבנקאים ולא נגד סטנלי פישר או בן ברננקי.המאמר של ד"ר אושי שוהם-קראוס הנמסה להסתמך על רוטברד ולטעון שהבנקאות כולה רמאות - הוא דמאגוגיה.
0
יעקב
המלך תמיד רצה להיות בנקאיהבעיה היא אכן המלך (הבנק המרכזי של המלך והחוקים שלו) ולא מערכת הבנקאות והצורה הטבעית בה היא מתנהלת, כמתווך.אני מניח שקראת את דעתי בפוסט השני שלי על הבנקים המרכזיים, בבלוג השני.אני מתרעם ומתנגד לאימרה הגורפת של רוטברד (ואחרים) שבנקאות בשיטת הרזרבה החלקית היא הונאה ושבנקים מדפיסים כסף.שום דבר אינו הונאה אם נעשה בצורה גלויה ושקופה ולא אלימה (בכפיה).(האם מפעל הפיס הוא הונאה ? מדוע המלך לקח לעצמו מונופול על מפעל הפיס והימורים בכלל ?).
0
focus
האם המלך קבעשהרוכלים בשוק חייבים לקבל את אגרת החוב של צביקה כפי ערכה הנקוב בחיטה, ולא - יושלכו לבית האסורים?והאם המלך קבע שהנושים חייבים לקבל את אגרת החוב של צביקה כפי ערכה הנקוב בחיטה, ולא - יאבדו את זכותם לגבות את החוב?- כל עוד קיימת הזכות לסרב לאג"ח וכל עוד קיים שער חליפין נייד בין חיטה ובין אג"ח חיטה - הכל בסדר.הבעיה מתחילה כאשר המלך קובע שאג"ח של "צורף מורשה" שווה את ערכו הנקוב בזהב, ומי שחושב אחרת, יש לו בעיה עם המלך.
0
focus
הילד הרע - לאה גולדברג"איך אסביר להם שזה לא אני?זה הילד הרע, שניכנס לי בפנים -תמיד הוא ניכנס בי בלי שום אזהרה,הילד הרע".http://www.shiron.net/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=572&wrkid=10367כל עוד הבנק המרכזי (האלים) נמצא בליבם של הבנקים המסחריים, זה מפתה להטיל עליו אחריות לכל מה שפגום ולטעון שהמודל של הבנקים המסחריים טבעי ונקי מרבב.האם ניתן לעקור את ליבו הרע של הילד מבלי שהילד ימות?
0
focus
המודל שעליו אתה מגןהמודל שעליו אתה מגן, שיש בו סוג אחד של פיקדון ברזרבה מלאה, וסוג אחר של פיקדון שהוא בעצם אג"ח, עם הפרדה חדה ביניהם, ובשקיפות מלאה - אינו מתקיים כיום בבנקים המסחריים, מהסיבות הבאות:1. אין רזרבה מלאה לעו"ש.2. אין הפרדה חדה בין עו"ש ובין פקדונות.3. בניגוד לאג"ח, אין ציטוט מחיר עבור הפיקדון, שיאפשר לחוש את הסיכון.4. בניגוד לאג"ח שנוצר בשוק החופשי, יש לפיקדון ערבות משתמעת של בנק ישראל.5. אפרופו הונאה והטעיה, עובדי הבנק לא מדברים על הפיקדון כעל הלוואה שאתה נותן לבנק אלא כעל כסף שאתה "סוגר" לתקופה מוגדרת, ואם אתה זקוק לכסף לפני תום התקופה אתה לא מוכר את הפיקדון אלא "שובר" אותו, כאילו מדובר בקופת חיסכון מחרסינה (בצורת חזרזיר).
0
focus
הזכות לפדיוןבנקאות רזרבה חלקית היא מצב בו מבטיחים ללקוחות שיוכלו לפדות את כספם בעוד שלמעשה אין בשום רגע נתון מספיק כסף עבור כולם אם יבואו ביחד.בנקאות מבוססת אג"ח אינה בנקאות רזרבה חלקית, משום שאין ללקוחות זכות למכור את האג"ח לבנק בטרם עת, אלא רק אחד לשני - כך שגם אם כולם יבואו ביחד הם לא יגרמו לנפילת הבנק אלא רק ימכרו אג"ח בזול אחד לשני.כמו כל חברה שמגלגלת חוב, גם בנק מבוסס אג"ח עלול להיקלע לקשיים, אך כל עוד הוא דואג להתאים את הכסף המגוייס להלוואות שהוא נותן, אין לו סיכון מצד קוני האג"ח אלא רק מצד מקבלי ההלוואות.לעומת זאת, בנק ברזרבה חלקית חשוף לסיכון הן מצד המפקידים והן מצד מקבלי ההלוואות.
0
יעקב
אג"ח - פקדון--- אתה מסתבךמשום מה אתה מסתבך בין אג"ח לפקדון. יש אג"ח ויש פקדון, וההבדל ביניהם דק ולא מהותי.פקדון הוא כסף שאתה מפקיד בבנק לתקופה קצובה. אתה מעדיף לקרוא לזה אג"ח ואיני מבין למה. זה פקדון ולא אג"ח. זה כמו שאתה נותן לחבר שלך הלואה של 100 ש"ח עד סוף החודש - האם זה אג"ח ?יש בנקים שמוכרים לכול דכפין שטר פקדון עליו כתוב "בתאריך X אתה תקבל 100 מהבנק" אתה משלם 98 עבור הנייר הזה. אצלנו נהוג שרושמים את הפקדון בחשבון שלך ולא נותנים לך נייר ביד. גם כאשר אתה קונה מניות או אג"חים הם נשארים שמורים בבנק, ואתה לא מקבל נייר - אינני יודע אם יש בכלל נייר.ההבדלים לא מהותיים (יש הבדלים).באשר לערבות מרומזת של בנק ישראל - יש ערבות גם על אג"חים וגם על מניות, שמעת על פרשת מניות הבנקים? או על בנק א"י בריטניה? אתה עושה הבחנות כאילו שיש להן חשיבות, אבל החשיבות לא מהותית.באופן מהותי - הפעילות של הבנקים היא תקינה ולגיטימית, בתור מתווכי כסף.בנק ישראל (המדפיס הממשלתי) מכניס לתחום שורה של עיוותים, והבנקים אינם יכולים להתקיים כבנקים חופשיים מהעיוותים, כי לא נותנים להם. הבנקים חייבים להתנהל לפי חוקי בנק ישראל או שסוגרים אותם.אז, אם יש עיוותים במערכת הבנקאות הם אינם נובעים ממהות העיסוק - מהטענה שכול הבנקאים בהכרח רמאים, מהטענה שעצם העיסוק בבנקאות - כמתווך - אינו עיסוק יצרני ולכן הוא טפיל ורמאי.הבנקאות (כולל שיטת הרזרבה החלקית) הוא בעיקרון עיסוק לגיטימי ומועיל. ובנוסף לכול - מי שחושב שבנקאות זה רמאות שלא יפתח חשבון בבנק, איש אינו מכריח אותו.
0
יעקב
שיר הילד הרעאני לא חזק בשירה, אבל מה משמעות השיר? שיצר לב האדם רע מנעוריו?זה הדבר שטוענים נגד מערכת הבנקאות? שבני אדם לא מושלמים ? שבלב כול בנקאי מסתתר רמאי קטן ? האם גם בלב כול פילוסוף ומשורר (הם גם בני אדם) ?שאלות טיפשיות, אבל כבר אמרתי שאיני מבין בשירה.
0
focus
הבנק הטוב והבנק הרעלא צריך לנתח את השיר לעומק.מספיק שנסכים שאין שני ילדים אלא אחד, ואנו רואים בו אחראי למעשיו.(מבלי להיכנס למידת הנימוס והאיפוק שצריך או לא צריך לדרוש מילד...).ולענייננו: אני טוען שהבנק המרכזי והבנקים המסחריים מהווים איברים של אותה מערכת, וזה בכלל לא טריוויאלי לנתק אותם זה מזה ולגנות את האחד תוך התעלמות מחיבורם של האחרים אליו.בהחלט ייתכן שבשוק חופשי יהיו בנקים מסחריים ללא בנק מרכזי, אבל הם יהיו שונים מאלה הקיימים היום.
0
focus
בהטעיה והונאה - המלים חשובותאם הבנק שומר עבורך את הכסף (יתרת עו"ש) אז המונחים הפקדה ומשיכה הם בהחלט מתאימים.אבל אם הבנק מוכר שטרי חוב אז שידבר במונחים של קניה ומכירה או מתן הלוואה והחזר הלוואה.אבל כאשר הבנק מדבר במונחים של "לסגור את הכסף" במקום "לתת הלוואה לבנק" הוא יוצר מצג שוא לגבי מה שהוא עושה בכספך.אולי יעקב התעמק בתחום והוא יודע במה מדובר והוא לא יתבלבל. אבל לא כולם יעקב.
0
focus
הסחירות מהותית בעיני, וגם המינוחאני מודע להבדל בין פיקדון ובין אג"ח. ואני יודע שהבנקים עובדים עם פקדונות ולא עם אג"ח.אבל אני חושב שזה לא טוב!אני חושב שהמעבר מפקדונות לאג"ח נחוץ משתי בחינות:1. שקיפות והגינות2. יציבות הבנק (מפני בהלת לקוחות)הפיקדון אינו סחיר, לפחות לא בקלות. היות שאינו סחיר, והיות שאנשים לעתים זקוקים לכסף לפני הזמן, מתפתחת פרקטיקה שהבנק מאפשר לאנשים לפדות את הפיקדון לפני הזמן.בכך הבנק מחזק את האשליה שהכסף נמצא שם (=מצג שוא, הטעיה).הבעיה היא שהבנק לא באמת מסוגל לפדות את כל הפקדונות בו"ז. ולכן יש פוטנציאל לבהלת לקוחות ולנבואות שמגשימות את עצמן.הסכנה לבהלת לקוחות תהפוך חריפה יותר אם וכאשר יבוטל הבנק המרכזי. כרגע הערבות המשתמעת של הבנק המרכזי והיכולת להדפיס כל סכום לצורך פדיון הפקדונות מהווה "גלולת הרגעה".כאשר האג"ח סחיר:1. בהלת לקוחות לא פוגעת בנזילות הבנק, משום שהלקוחות פשוט מוכרים זה לזה בזול. לקוח שמודע לכך ולא לחוץ על כסף יתעלם מירידת המחיר ויחכה עד תאריך הפדיון.2. תנודתיות המחיר ממחישה ללקוחות שהכסף לא שם ושיש סיכון.הערה: אני לא מתנגד לכך שהבנק יגביר נזילות ע"י עושה שוק, או יבצע רכישה עצמית של אג"ח בזול, אם זה משפר את מצבו - כפי שנהוג בחברות בורסאיות.
0
אזרח
פוקוס, מה למה שהפקדון לא יישאר לאסחיר, אבל גם לא ניתן לפדיון מוקדם?מה רע בהלוואות לא סחירות?
0
יעקב
פקדון שם לא מתאים ?"ואני יודע שהבנקים עובדים עם פקדונות ולא עם אג"ח."הם עובדים גם עם פקדונות, וגם עם אג"ח, וגם עם מניות (הון עצמי).בס"ה יש לך טענה סמנטית - השם פקדון לא בדיוק מתאים. נפנה לאקדמיה ללשון עברית ונבקש מושג מתאים יותר... (קשה להלחם נגד מושגים שהשתרשו בעם).מאידך - עם הבטחת הפקדון בדרך הדפסה של בנק ישראל - אולי הוא בכול זאת "פקדון" ?
0
יעקב
פקדון לא ניתן לפרעון מוקדםזה המצב החוקי, וכך נקבע בתקנות בנק ישראל.כאשר אתה "שובר פקדון" הבנקים בעצם נותנים לך הלוואה כנגד הפקדון. הם לא חייבים לתת לך הלוואה.
0
יעקב
קטע חדש בבלוג השניכתבתי קטע חדש בבלוג השני, בו אני מסביר שיצירת שטרות כסף יש מאין, אינה למעשה יש מאין - כי תמיד יש גיבוי בנכסים ממשיים, גם אם לא במטבעות זהב.קישור:http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=12956676
0
focus
אזרח, זה יפה תיאורטית אך לא פרקטיאין רע בהלוואות לא סחירות שלא ניתנות לפירעון מוקדם, ואין רע בבנק שמבוסס עליהן - אם הוא אכן אפשרי.לדעתי המודל הזה יפה תיאורטית ואולי יכול לעבוד בנישות מסויימות (פרייבט אקוויטי?) אבל הוא לא פרקטי עבור בנק.מהר מאוד הבנק ייעתר לדרישת הלקוחות ויציע פיקדון "משופר" שכן מאפשר פדיון מוקדם בדרך זו או אחרת, והפיקדון "המשופר" הנ"ל ייהפך לנורמה בשוק.אי אפשר למכור לאורך זמן קומקומים עם ידית שפוצעת את ידי הלקוחות - מהר מאוד יקום יצרן שיעגל אותה, וכולם יישרו קו.אני חושב שהסחירות יכולה לספק מענה לצורך שמתעורר לא פעם אצל הלקוחות לקבל את הכסף לפני הזמן - וזאת מבלי להבטיח להם דבר שלא ניתן לקיים.
0
focus
ל-76 ו-77: הסתמכות על הבנק המרכזיכתבת:"מאידך - עם הבטחת הפקדון בדרך הדפסה של בנק ישראל - אולי הוא בכול זאת 'פקדון' ?"אכן, הערבות המשתמעת של הבנק המרכזי הופכת את השם "פיקדון" להולם יותר - כל עוד קיים בנק מרכזי בעל סמכות הדפסה.- אבל היא לא עוזרת לך להגן על המודל שהצעת, של בנקים מסחריים ברזרבה חלקית *ללא* בנק מרכזי בעל סמכות הדפסה.***כתבת:"כאשר אתה "שובר פקדון" הבנקים בעצם נותנים לך הלוואה כנגד הפקדון".כיום קל לבנקים לגייס את הסכום הנדרש לצורך מתן ההלוואות הנ"ל, זה רק עניין של מחיר (ההלוואה נלקחת מהבנק המרכזי, שיכול להדפיס את הכסף לצורך זה).יהיה קשה יותר לשמר את הפרקטיקה הזאת במודל שהצעת, של בנקים מסחריים ברזרבה חלקית *ללא* בנק מרכזי בעל סמכות הדפסה.
0
יעקב
המודל שהצעתיכאמור, כתבתי קטע חדש בבלוג השני (ראה 78), בו אני מציג בצורה יותר נכונה (לדעתי) את "המודל שהצעתי", שהוא בכלל לא מודל שהמצאתי אלא - שמתאר, לדעתי, מה שהיה קיים לפני התערבות הבנק המרכזי.כמובן - כול מודל אידיאלי - יש בו בעיות של תירגום למציאות. לעומת הבנקאי האידיאלי שיש לו בטחונות מוצקים לכול הלואה שנותן - במציאות לעיתים מתרשלים הבנקאים ולעיתים מרמים, ונותנים הלואות ללא בטחונות מספיקים (למשל - למקורבים שלהם).מה שמפיל בנק הוא הלואות אבודות, לא שיטת הרזרבה החלקית.
0
focus
לגבי הקטע בבלוג השניhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=12956676הרעיון של "הנזלת" נדל"ן או נכסים אחרים יפה בעיני. הבה נראה כיצד בני יכול לעשות זאת בצורה שקופה והוגנת.בני יכול להקים חברת אחזקות שקונה נדל"ן. הכסף לקניית הנדל"ן יכול להגיע מהנפקת מניות.בעל מניות שמעוניין בכך יכול לקבל שטר עבור כל מניה, ובשטרות הללו להשתמש ככסף.בצורה זו ניתן "להנזיל" נדל"ן בצורה שקופה והוגנת.אבל בני הוא לא יזם הגון. בני יודע שאנשים לא כ"כ בוטחים בערך הנדל"ן, ולא כ"כ בוטחים בשמאים של בני.בני יודע היטב שהאנשים רוצים גיבוי של זהב, לא של נדל"ן. ולכן בני מרמה אותם.בני מטעה את האנשים לחשוב שהם מחזיקים ביד שטר שמגובה באונקיית זהב, בעוד שלמעשה השטר מגובה רק בשבריר אונקייה זהב, ושאר הגיבוי הוא בנדל"ן, בכפוף להערכת השמאים שמקבלים את שכר עבודתם מבני.
0
focus
בהמשך ל-82בהנחה שלבני יש חברת אחזקות נדל"ן כפי שתיארתי, כיצד בני יכול לתת לצביקה הלוואה כנגד האדמה של צביקה?ובכן, בני ינפיק לצביקה מניות לתקופה קצובה, בתמורה לשיעבוד האדמה של צביקה.אם בתום התקופה צביקה לא יחזיר את המניות, האדמה הופכת לרכוש החברה.
0
יעקב
לא הבנתי את 83אתה מציע דרך חליפית למימון צרכיו של צביקה ? יכול להיות שיש דרך חליפית כזו, אבל לא על זה אנו דנים.אנו דנים בשאלה אם יש משהו בלתי תקין בעליל בדרך התנהלות הבנק של בני.האם אתה טוען שאסור לבנק לקבל בטחונות של נדל"ן ? האם אתה טוען שרק מטבעות זהב יחשבו לבטחונות, ונדל"ן לא יכול להיחשב לבטחונון ? האם אתה טוען שנדל"ן אין לו ערך ?מצטער - לא הבנתי.
0
focus
83 מראה דרך אחת בה ניתןלהנפיק שטרות נזילים כנגד נכס נד"לני (האדמה של צביקה), וזאת מבלי להונות אף אחד שהשטרות מגובים בזהב.בני מנהל חברת אחזקות נדל"ן. השמאי של בני קובע שהאדמה של צביקה שווה 110 מניות של החברה (נניח). החברה מנפיקה 100 מניות חדשות ומוסרת אותן לצביקה. כעבור שנה צביקה חייב לנחזיר 105 מניות של החברה, אחרת הוא מאבד את האדמה לטובת החברה.צביקה מקבל 100 מניות וצריך להחזיר 105 - זו הריבית.הנכס מוערך כ-110 אך משמש כערבות ל-105 - זה מרווח ביטחון (קטן).ייתכנו כמובן דרכים נוספות.אם השוק החופשי לא מתלהב ממניות של חברות אחזקת נדל"ן ולא מאמץ אותן ככסף - אז כנראה שנדל"ן לא צריך להיות כסף (נכון לתנאים ולתקופה).מי שטען שזה שימושי להנפיק ניירות כנגד נכסים - זה אתה, יעקב.אני רק מראה ש(בהנחה שהדבר נחוץ) ניתן לעשות זאת ללא הונאה או מצג שוא."שטרות למשיכת זהב" שמה שעומד מאחוריהם זה נדל"ן ולא זהב - זו הונאה.
0
יעקב
בטחונות של נדל"ן(בטעו ת לא קראתי את 82 קודם)זה שאתה מציע שיטות נוספות להנזלת נדל"ן, זה מעניין אבל לא שייך לנושא.השאלה היא האם מותר לבנק לקבל נדל"ן כבטחון או רק זהב. האם בטחון שהוא נדלן הוא הונאה ?התשובה: בוודאי שבנקים מקבלים נדל"ן כבטחון, זה נוהג מקובל, וגלוי וידוע. כול דבר בעל ערך יציב מתקבל כבטחון. זה גורם סיכון - בוודאי. האם יש מישהו שאינו יודע שהבנק מחזיק נדל"ן כבטחונות ? אם יש כזה - זה בגלל שהוא לא מתעניין - הדבר מופיע בדוחות כספיים פומביים ופירסומים.לא מוצא חן בעיניך בכול זאת? זכותך. אתה תפקיד כסף רק בבנק שכול בטחונותיו בזהב. אם אין כזה, אז לא צריך (יש בלטות).כן יש בבנקים גורמי סיכון, יש רווחים ויש סיכונים, אין דבש ללא עוקץ. הבנק מבוסס במידה רבה על אימון - אימון המפקידים בבנקאי ושל הבנקאי במקבלי ההלואות שלו. אימון - לאחר בדיקה - שני הדברים.זה שהבנקאי מחזיק נדל"ן כבטחונות, בצורה גלויה ומדווחת אינו הופך אותו לרמאי. וזה אינו הופך את עיסוק הבנקאות לבלתי לגיטימי. זה מכניס לעסק מידה מסוימת של סיכון - אבל אין שום דבר בלי סיכון בעולם, בייחוד לא כזה שמניב רווחים.בנקאי יכול להסתכן מעט או הרבה, תלוי באדם ובאופי שלו. המפקיד את כספו בבנק אמור לבדוק בידי מי הוא מפקיד, ולבחור רמת סיכון (ורווח) שמתאימה לו.(כול זה תיאורטי - כי היום, תחת הבנק המרכזי הכול מתנהל אחרת).ומעל לכול - זה לא אומר ששיטת הרזרבה החלקית פסולה - או שבנקים יוצרים כסף יש מאין. זה לכול היותר אומר שקיימים סיכונים שצריך לקחת בחשבון.
0
יעקב
הנקודה החשובה: הגורם לפשיטות רגלכאמור - הגורם לפשיטות רגל זה לא שיטת הרזרבה החלקית (כמו שטוענים), אלא מצב של אי פרעון ההלואות שהבנק נתן - במקרה זה - תלוי גם ביכולת מימוש הבטחונות.בנק זהיר שמלווה לאחר בדיקה של אמינות ויכולת הלווה, ולוקח בטחונות טובים לא פושט את הרגל בגלל שיטת הרזרבה החלקית.
0
focus
אם התחייב לבטחונות זהב, עליו לעמודבהתחייבותו , אחרת זו הונאה.אם לא התחייב לבטחונות זהב, אזי ההבטחה שלו לפדיון מיידי ומלא בכל עת היא חסרת כיסוי (הוא בכלל לא ערוך לכך), ושוב - זוהי הונאה.
0
focus
נראה לי שמיצינו את הדיון לעת עתההבהרנו את עמדותינו וחידדנו את טיעונינו.- אני בטוח שהנושא יעלה שוב, באחד הפוסטים הבאים, ואז נמשיך..
0
יעקב
בסדר
0
focus
לגבי מה שלא תקין, קרא את 82
0

3000 תוים נשארו