הבנק האירופאי המרכזי ביצע בחודש יולי השנה "מבחני לחץ" ל-91 הבנקים הגדולים ביבשת. כולם עברו את ה"טסט" בהצלחה למעט חמישה בנקים ספרדים, שני בנקים יוונים ובנק אוסטרי אחד. הכול דבש. דוברים רשמיים באירופה חככו ידיים בסיפוק, והודיעו – "סקטור הבנקים הוא יציב ועמיד ומסוגל לעמוד בפני זעזועים". אם מצב הבנקים היה כה שפיר רק לפני 4 חודשים אז על מה כל המהומה? על מה רבים מרקל, סרקוזי וברלוסקוני?
"המבחנים" הם חלק מענן העשן שהפוליטיקאים מנסים להסוות בו את המציאות; רוב הציבור, כולל אנליסטים, קונה את הסיפורים שהרי לא ייתכן שמנהיגים מכובדים משקרים.
אני לא מבין הרבה ב"מבחני לחץ" לבנקים אבל ה"טסט" התנהל כנראה תוך נהיגה על מסלול ריק של שדה תעופה שומם כשהטסטר מנמנם ליד הנהג. אין ספק שהנחת היסוד בטסט לא הביאה בחשבון חדלות פירעון של יוון ואחיותיה. המבחן העלה שלבנקים שנכשלו בו חסרים בסך הכול 2.5 מיליארד אירו בהון העצמי – והכול יהיה בסדר. באופן לא מפתיע מצוטטים ב"בלומברג" גורמים בנקאיים גרמנים שטוענים שהטסט היה מוטה פוליטית (“political stress tests").
סוכנות הדרוג הבינלאומית S&P, לא סמכה כל כך על הטסט של הבנק המרכזי האירופאי וביצעה הערכות משלה. להערכת סטנדרד ופורס, הבנקים האירופאים יזדקקו להזרמת הון גדולה פי 100 !! שתעמוד על לא פחות מ- 250 מיליארד אירו כשהסערה תגיע. גם כאן מתבקשת שאלה: אם זה כל הסכום, אז למה מדברים "מאחורי הקלעים" על הקמת קרן של טריליון עד שני טריליון יורו? התקשורת אפילו לא מקשה ולא שואלת: טוב, אבל למי יש כל כך הרבה כסף אמיתי בקופת החיסכון?
אילו תוצאות מבחני הלחץ הרשמיים היו לפחות כמו המסקנות של S&P, ייתכן שהסערה כבר הייתה פורצת. לכן הנבחנים כנראה זכו ל"פקטור" שרירותי במבחן שהעלה לכולם את הציון... כאשר מזינים "זבל" למודל הכלכלי מקבלים "זבל" בתוצאות...
כמעט כל הבנקים האירופאים "חדלי פירעון" אם מביאים בחשבון את החובות של מדינות אירופה שערבות (באופן לא רשמי) לבנקים שלהם. מדינות אירופה לקחו הלוואות מהחסכונות של תושבי אירופה, מתוכניות הפנסיה שלהם ומכספי ההון העצמי של הבנקים, ובתמורה נתנו אגרות חוב ממשלתיות שאין סיכוי שיעמדו בפירעונן. אג"ח אלה מתומחרות במבחני הלחץ כ"נכסים חסרי סיכון". בינתיים דולקים האורות בסניפי הבנקים כי חוב נרשם בספרי הבנק כ"נכס" כל עוד לא הוכרז רשמית כ"חוב אבוד". המשחק היום הוא לגלגל את הפחית במורד הכביש עד כמה שאפשר מבלי שתתקע (kicking the can down the road). לפחות עד "אחרי הבחירות".
הבעיה אינה רק הר החובות של יוון. אם יוון תשמוט חובות באופן "מוסדר" ("תספורת" לאגרות החוב) אז מדוע שהאירים מהפאב השכונתי יסכימו לפרוע הלוואות "חילוץ" שקיבלו רק לפני כשנתיים. האם הם "הפרייארים"? שהיוונים יפסיקו לשתות אוזו לפני שדורשים מהם לצמצם את צריכת הבירה. ספק אם "אירופה" תראה חזרה אפילו סנט מהאירים. האירים יטענו שהם לפחות לא רימו את האיחוד האירופאי, כפי שעשו היוונים, בזיוף נתוני חשבונאות לאומית בהצטרפותם לקהילה. פינלנד בכלל דורשת "בטחונות מוצקים" תמורת השתתפות בקרן סיוע כלשהי (מה ישעבדו להם? את הזהב שהגרמנים גנבו באתונה במלחמת העולם לטענת היוונים?).
מי יפרע את החובות של משחק הפירמידה המדינתי? פורטוגל? איטליה? ספרד? הם לא מצליחים לעמוד בתשלומי הריבית אז אין מה לדבר על הקרן. ממשלת איטליה הציגה החודש תוכנית קיצוצים שתאזן לדבריהם את תקציב המדינה עד 2014. הם לא צריכים "לאזן" – כדי לעמוד בתשלום החובות הם צריכים ליצור מידי שנה עודף עצום בתקציב כדי לעמוד בפירעון החובות... אין מצב שבפלרמו, או אפילו ברומא, מישהו יתנדב לשלם יותר מיסים לממשלה ולברלוסקוני המתהולל. הזוי. גודלו של החוב האיטלקי מגמד את יוון. התוצר השנתי של גרמניה עומד על 2.5 טריליון אירו, החוב האיטלקי עומד על 1.9 טריליון אירו (120% של התמ"ג האיטלקי) – רק החוב, הקרן. אפילו גרמניה תקרוס עם חוב כזה. ספק גדול אם כל אירופה גם יחד מסוגלת לשאת בחוב האיטלקי אילו רצו בכך ואילו זה היה החוב היחיד ב"יבשת הנאורה".
בעיתונות מקובל לכתוב ש"כולם בונים על משלם המיסים הגרמני והצרפתי". שטויות, החוב הרשמי של צרפת כבר עומד על 85% של התוצר, אבל כנראה שגם הם מסתירים "עיזים". הצרפתים פשוט לא עובדים. שבוע העבודה הרשמי עומד שם על 35 שעות עבודה, הקצבאות החברתיות בשמים והחקלאים הצרפתיים מסובסדים על ידי משלם המיסים הגרמני.
"החברתיים" בישראל מנפנפים בכל חוק שקיים ב"אירופה הנאורה" כמודל לחיקוי – אלה החוקים שדוחפים את אירופה אל סף התהום הכלכלית. נתוני התוצר הרשמי של מדינות הם נתון מטעה כי אינם לוקחים בחשבון את הר החוב. כאשר יגיע יום הדין, נדע (בערך) אם התוצר לנפש בצרפת הוא באמת 35,000 דולר לשנה וביוון 30,000 דולר... או כמו שווארן באפט אמר: "כשהמים בבריכה יתרוקנו, נראה מי שוחה ערום".
מוטי היינריך
הבנק האירופאי ביצע ביולי "מבחני לחץ" ל-91 הבנקים הגדולים ביבשת. הדוברים הודיעו בסיפוק – "סקטור הבנקים יציב ועמיד ומסוגל לעמוד בזעזועים". אם מצבם היה כה טוב רק לפני 4 חודשים אז על מה המהומה עכשיו?
תגיות:
ל11 - מאיפה המצאת את זה?
להלן העובדותמדד המחירים לצרכן עלה ב 20 השנים האחרונות ב 154% , באותה תקופה הדולר עלה בכ 50% ...ב10 השנים האחרונות, עלה המדד ב 26%, הדולר ירד באותה תקופה בכ10% ...ככלל, לאורך תקופה ארוכה מ5 שנים, מדד המחירים לצרכן בישראל, עלה תמיד יותר משער הדולר , וזאת כמובן בגלל האינפלציה בארה"ב. 
דביל
נניח שכל תסריטי האימה יתרחשו...מה כבר יקרה? עוד בנק חדל פרעון? אינפלציה גבוהה?כמה גבוהה תהיה האינפלציה? הרי כדי להחזיר את כל החוב שיוון יכולה להגיע אליו, צריך כולה אינפלציה של איזה 3% נוספים באירופה.להדפיס כסף הוא מוצא אחרון בימנו, ולא ממהרים להשתמש בו- אבל גם כשכן, אז המצב לא כזה נורא כפי שכותבים.אינפלציה גבוהה רעה לאלה שיש להם כסף, וטובה לאלה שאין להם. אפשר להגיד שזה מס הרבה יותר קל לגביה (ממחזור או ממס על רווח) וצודק בהרבה משני אלה גם יחד.לא במקרה לצועקי ה"צדק חברתי" לא כ"כ מפריע להגיע למצב הזה. דביל
בא לי להסתכל על מצב דמיוני מאוד...לא חשבתי על זה לפני התגובה שלי: אין מיסים ישירים, אין מיסים עקיפים.הממשלה מממנת את פעילותה מתמלוגים על משאבים מתכלים בתחומה, ומהדפסת כסף (אינפלציה).נניח היה מדובר בדיוק באותו היקף פעילות ממשלתית ריאלית.כמובן שההכנסה מתמלוגים תתומחר במטרה למקסם את הרווח (מה קרה לשיטת המכרז על גובה התמלוגים?) ולא עם איזה וועדה דמיקולו כמו היום.ברור שהיה יותר קשה לחשב צמיחה ריאלית ותמ"ג בכלכלה שכזאת. כמובן שבשיטות הקיימות היה גם גיהנום במסחר הבינ"ל. אבל נראה שיש פתרון לא מסובך- תמחור מוצרים ושרותים בינ"ל במטבע היעד.לי לפחות נראה ששיטת המיסוי הזו היא הצודקת מכולם, מתגמלת לקיחת סיכונים (מנוע צמיחה), מענישה פאסיביות ומתגמלת יצירה יותר מכל דבר אחר. בנוסף, השיטה גם מחייבת דינמיות ובכך מונעת כשלי שוק.לכם, זה לא נראה כמו כלכלה מצוינת למדינה קטנה? יעקב
מימון הממשלה על ידי הדפסת כסףלצערנו את החוכמה הזאת כבר ניסו, ולא פעם אחת. זה עובד טוב לזמן מוגבל, כמו בסיפור של האיש שקפץ ממגדל מהקומה 50. כשעבר בחלון קומה 30 שאל אותו חבר: מה המצב? ענה: בינתיים טוב.כשהממשלה מדפיסה כסף, הציבור מפסיק להשתמש בכסף הממשלתי ומשתמש בדברים אחרים ככסף. בארץ זה היה דולרים, בגרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה זה היה סיגריות וגרבי ניילון. באופן מסורתי זה זהב.אינפלציה היא נסיון לשדוד את העשירים. זה עובד טוב עד שאתה גומר את העשירים. ומה אח"כ?שאל את תושבי אירופה המזרחית.כמו שאמרה טאצ'ר - סוציאליזם הוא שיטה טובה עד שנגמר הכסף של האחרים. דביל
אני מדבר על זה כתחליף למס...לא כתוספת למס.אלא במקום מס על רווח, יהיה מס על פוטנציאל קנייה. הרי אותו פוטנציאל קנייה הוא הרווח מההווה ומהעבר.מה כ"כ עקום שבחלק מהיישומים הציבור ישתמש במשהו אחר ככסף? להשתמש במשהו אחר ככסף זה טוב בשביל חוזה לטווח ארוך כשרוצים לשמור על ערכו של X. אבל בטווח הקצר- לדולר אין יתרון על השקל, להיפך, יש פחות מבחר בדולרים- כי המוצרים הממשלתיים בשקלים.חוצמזה, טוב זו מילה גמישה ויחסית... ברור שהיו תקופות עם אינפלציה מטורפת שגם המיסים נמשכו בה. כך שהיקף המס היה גם המס שאותו הממשלה גובה בלי האינפלציה ותוספת עליו,שהיא ירידת ערך הכסף.כמובן שהמס הנוסף נועד לכסות את עלות חשבון העבר בו המס לא היה גבוה מספיק כדי לכסות את הוצאות הממשלה.טוב לאורך זמן זו צמיחה. כמה שיותר גבוהה, ככה יותר טוב. הבעיה היא לקיים ממשלה (על בזבוזיה) מבלי לעכב או לפגוע בצמיחה. הרי כולנו יודעים שללא התערבות של מגזר לא יצרני הצמיחה הייתה גבוהה יותר. מגזר לא יצרני כולל כמובן עו"דים למיניהם, רואי חשבון, משווקים, מתווכים שונים (כולל סופרמרקטים).בכלכלה חופשית ומודרנית יש כמה גורמים שחייבים להיות קיימים- אלה הם בין השאר המתווכים השונים. קיומם מוריד את עלות קיום העסקה.ויש עוד גורמים שפשוט איפשר להפטר מהם- זו הממשלה וספיחיה (עו"דים, יועצי מס- רואי חשבון).מעבר לזה, יש לשאוף שלא יהיו מגבלות על צמיחה ריאלית. אז מאיפה ניקח מיסים? מצמיחת העבר. זה בדיוק מה שאינפלציה עושה.הפעילות הריאלית והמסחר לא קטן בגלל אינפלציה מטורפת. תמריצים ליזום וליצור חזקים יותר במצב של אינפלציה מטורפת.הדבר היחיד שקשה להיות- הוא פרט לא יצרני _בהווה_ מה שהופך להיות תמריץ נוסף ליוזמה ויצירה. אאא
האם תמלוגים על משאבאינם מס ? מה ההבדל מתמלוגים על גז לבין מע"מ ? שם אחר ? מפיק הגז ישלם "תמלוגים" למדינה ו...יגלם את זה במחיר הגז.מה בדיוק ההבדל ?יוון היא לא הבעיה.כל אירופה,ארה"ב ויפן הם הבעיה.מה יקרה עם מערכת האשראי תקרוס בשל חובות ?בערך מה שקרה לשרון.על יוון מדברים בתקשורת,אבל המצב של כל אירופה ובוודאי ארה"ב הגוססת,אפילו יותר גרוע.כולם מדברים על פלסטיני ורבע שישראל מחסלת.אף אחד לא מצייץ על מאות אלפי האחרים שמחוסלים בידי אחרים.האם זה אומר שישראל היא היחידה שמקיזה דם בעולם ? אאא
ליעקבמה שיש במערב ואצלנו זה אינפלציה מסוג אחר.הסוג המתחכם.המחירים עולים בעשרות אחוזים אבל האינפלציה הרשמית היא אפסית.למה זה נעשה ? כדי שהאינפלציה לא תבוא לידי ביטוי בתוספות שכר. דביל
אאא: תמלוגים על משאבים הם סוג...הם סוג של מס, אבל הם לא פוגעים בצמיחה.משאבי טבע מתכלים הם גם רכוש הכלל. הרי הגז שנשאב לא נמצא רק מתחת לאסדת קידוח שיזם יכול לקנות והדרך לגלות מאיפה עוד הוא נשאב לא פשוטה.זה ברור שמפיק הגז יגלם את מחיר התמלוגים בעלות הגז- אבל זה לא מעכב צמיחה. הרי אנחנו צריכים לחשוב אם זול/יעיל יותר להשאיר את הגז באדמה. יעקב
דביל - אצלך שום דבר לא מעכב צמיחהאבל במדינה שיש בה אינפלציה כול האזרחים מבריחים את כספם לחו"ל או לבלטות (קונים זהב), ההשקעה בכלכלה נפסקת, ואחרי כמה זמן אין יותר כלכלה, רק פקידי ממשלה.העשירים הרשעים אינם יושבים בשקט ומוסרים את חסכונותיהם והונם לממשלה בצורה כנועה ומנומסת, במנות קצובות. הם נוקטים אמצעי התגוננות - כמו למשל - בורחים מהמדינה. לכן נאלצו במזרח אירפוה לשמור על הגבולות (כלפי פנים) עם גדרות תיל וכלבי שמירה. יעקב
הסתרת אינפלציהנכון, הסטטיסטיקה הממשלתית של האנפלציה היא מזויפת, אצלנו ובכול המדינות האחרות כולל ארה"ב. הם עושים זאת כדי להמנע מהצמדות למדד. אל תאמינו לממשלות. אביתר
הנתונים מזוייפים ?איך אתה יודע ? מה הנתונים האמיתיים ? יעקב
יש מאמרים על הנושא.אני, אישית, בדקתי פעם, וראיתי שבמשך כ 20 שנה מדד המחירים לצרכן עלה בדיוק באותו שיעור שבו עלה שער הדולר - אבל בדולר הייתה אינפלציה של אולי 30-40% באותה תקופה.שיעור האינפלציה שמפרסמת הלשכה לסטטיסטיקה "מהונדס" שיתאים לשער הדולר (לאורך זמן). יש אולי "הינדוסים" נוספים.אם יתנו לי תקציב וכוח אדם כמו ללשכה לסטטיסטיקה הממשלתית אולי אוכל להנפיק מדד יותר מדויק. להוכיח שהמדד מזויף, אפשר די בקלות. לך תעשה את הקניות שלך במכולת (ושאר החנויות) במשך שנתיים, רשום כול הוצאה, ואח"כ תשווה למדד. תופתע.גם בארה"ב ידוע שהמדד אינו משקף את מלוא האינפלציה. דביל
שניה שניה, עדין יש אנשים שרוצים...שרוצים לאכול ולצרוך, ומוכנים לשלם בכסף מקומי בתמורה לאוכל ולשרותים אחרים.בנוסף, יש אנשים שיהיו מוכנים לספק להם את מבוקשם בתמורה לכסף מקומי.בנוסף, כמות הייצור במדינה שכזאת תהיה הרבה יותר גבוהה מהצריכה- כי אנשים בכל מקרה יחפשו להתפרנס. ככה שאפשר יהיה לייצא. לייצא כמובן במחיר המקובל במטבע היעד.ברגע שיש לך את מטבע היעד, תוכל גם לייבא בו דברים.חוצמזה, אפשר להשקיע גם מטבע זר, ולקנות בו מטבע מקומי כדי לשלם משכורות- אם בכל זאת רוצים עסק מתפקד.ברור שמפחדים מחוסר יציבות בכסף- כי מישהו רשע הרגיל אתכם שמטבע צריך להיות די יציב. אבל החסרונות במטבע יציב רבים יותר ממטבע משתנה. יעקב
כדי ליצר צריך להשקיעבארץ שיש אינפלציה, האנשים וההון בורחים. הכלכלה יורדת לרמה מינימלית, אין ייצור תעשייתי ברמה גבוהה.כדי להקים מפעל צריך להשקיע הרבה כסף ולהמתין שנתיים שלוש עד שהוא מתחיל לייצר. בתנאי אינפלציה משקיעים בורחים אם הכסף, נשארים רק אלה שלא יכולים לברוח. המומחה לבחינת יציבות הבנקים
מבחני לחץ לבנקים - חייבים לעבורתאר לעצמך מצב שרוב הבנקים לא היו עוברים את המבחנים. יום לאחר הפרסום, המוני אזרחים פושטים על הבנקים למשיכת פקדונותיהם מחשש לפשיטת רגל של הבנק. ואז, גם הבנקים החזקים יקרסו תוך ימים. לכן מבחן העמידות משמש רק כתרופת הרגעה לציבור, הנה " המומחים ערכו בדיקה יסודית והגיעו למסקנה שהחולה בריא" , ואם החולה ימות? טוב, לפעמים החולה לא הציג בפני המומחה את כל הנתונים, אז מה רוצים מהמומחה? יעקב
ל 14 (מה שמך?)זה נכון לתקופות שאתה מציין. אני מדבר על שנות 1970-80. דברים משתנים מזמן לזמן ביחס לדולר. אפרים
יחס מדד דולר 77-87 - העובדותמדד המחירים לצרכן עלה מאוקטובר 77 - אוקטובר 87 פי 2415, שער ההמרה של הדולר עלה בתקופה זו פי 760.כלומר, המדד עלה ב 10 השנים יותר מפי 3 מהדולר. כפי שכבר צוין, לאורך תקופה של יותר מ 5 שנים המדד תמיד עלה יותר מהדולר. יעקב
אני חושב שאתה טועהבתקופה שציינת הייתה האינפלציה המטורפת, והוסרו שלושה אפסים מהלירה כאשר הפכה לשקל. אח"כ הוסר עוד אפס כאשר הפך לשקל חדש. חלוקה ב 10,000 - והדולר עלה רק פי 760?לא בדקתי אבל אני חושב שיש כאן טעות. גם המדד שינה את ה"בסיס" שלו באותה תקופה. אפרים
ועוד נתונים ליעקבביום החלפת הלירה לשקל - 24 לפברואר 1980 , עמד שער הדולר על 0.0040 ש"ח, ביום החלפת השקל לש"ח , 4 לספטמבר 1985עמד שער הדולר על 1.5ש"ח. עליה של פי 375. באותם 5.5 שנים, עלה המדד פי 401 ...בקיצור, המדד תמיד ינצח את הדולר, אלא אם תהיה אינפלציה שלילית בארה"ב וחיובית בישראל. יעקב
הנה הוכחת את טענתי...הדול עלה פי 375, המדד פי 401 - כלומר די דומה.כמה הייתה האינפלציה בדולר באותן השנים ? 10% לשנה ? איפה זה משתקף ? אפרים
טענתך הייתה ונשארה מופרכתטענת שבדקת על פני 20 שנה והדולר והמדד עלו באותה מידה. על כל 20 שנה שתבדוק תמצא שהמדד עלה הרבה יותר מהדולר - כשהייחס הוא קרוב לאינפלציה שהייתה בדולר באותן 20 שנה. כדאי שתחזור על הבדיקה שלך אזרח
401 מול 375 זה לא "הרבה יותר", זהבערך אותו הדבר.ועדיין, הייתי מצפה מיעקב להביא מספרים מדוייקים בשביל להוכיח טענה כזו. יעקב
מה הייתה האינפלציה בדולר ?בדוק מה היתה האינפלציה בדולר בין 24 בפברואר 1980 ל 4 בספטמבר 1985.תופתע. אפרים
זה לא רלונטי ולכן לא אופתעהטענה שלך הינה לגבי 20 שנה ולא לגבי 5 שנים, ולכן היא שגויה. אני מבין את הצורך שלך להיות צודק בכל מחיר , אז במקום להתפלסף תציג נתונים ל 20 שנה שמאששים את טענתך. יעקב
עכשיו אתה מתחמקב 5 השנים שלגביהם הבאת מספרים, האינפלציה בדולר הייתה בסביבות 10% לשנה, דהיינו כ 60% , המדד היה צריך להיות בסביבות 375*1.6 = 600 - ולא 401.אבל, אם אתה רוצה להאמין שהמדד משקף נכונה את ההתייקרות, אצלנו ובארה"ב, אשרי לך וטוב לך, אין לי בעיה עם זה. אפרים
לא חשוב במה אני רוצה להאמיןחשוב שהנתונים שפירסמת אינם אמינים, כתבת ( תגובה 11 ) : "אני, אישית, בדקתי פעם, וראיתי שבמשך כ 20 שנה מדד המחירים לצרכן עלה בדיוק באותו שיעור שבו עלה שער הדולר - אבל בדולר הייתה אינפלציה של אולי 30-40% באותה תקופה.", בוא תגלה לנו מתי היו 20 שנים עלומות אלו...האתר הזה מנסה לקדם רעיונות חשובים ביותר, וחבל שבמסגרת המאמץ יופיעו נתונים לא בדוקים, שרק פוגעים באמינות האתר.בדרך אגב, גם בתגובתך האחרונה לא בדקת, האינפלציה בראה"ב בתקופה האמורה הסתכמה ב 34% ...בשום מקום לא הבעתי את דעתי לגבי אמינות נתוני הממשלה, ואין שום בעיה בזה שאתה כן/לא מאמין להם, אני מכבד את דעתך. אבל לפני שמבקרים את אמינותם כדאי להקפיד על אמינות בהצגת נתונים. אלחנן
121.5*9.24= 1122.66 ולא 705 יעקב
375*1.34 = 502 ולא 401