בנו בן ה־13 של עוזי וייל, סופר ותסריטאי, לומד כבר שש שנים בבית הספר הדמוקרטי "קהילה" ברחוב ברנר בתל אביב. כדי לממן את הלימודים שם, שכוללים בצד לימודי הליבה מקצועות כגון קולנוע, פילוסופיה, גרמנית ויזמות עסקית, משלמת משפחת וייל 1,200 שקל מדי חודש.
ודברי וייל עצמו (הדגשה שלי):
"הוא [הבן שלו] היה בבית ספר רגיל וראיתי איך הוא מתענה. זו שיטת חינוך שלא מתאימה למאה הזאת ולא למסגרת שבה אנחנו חיים. היא מיושנת, כפייתית ומכאיבה לשכל. הרי ביומיום אף אחד לא אומר לילד מה לעשות, ואנחנו רוצים ילד שיידע להגדיר את המטרות שלו ולהשיג אותן, ולא זומבי שישפוך מילים על נייר. קהילה לא חף מבעיות, אבל הילדים הולכים לשם עם אור בעיניים, מעורבים באופן אקטיבי בניהול ובתפעול בית הספר ומרגישים שהוא המקום שלהם, לא המקום להתמרד נגדו".
המשך המאמר ב"הארץ":
"קהילה", שפועל בשיטה של בית ספר דמוקרטי, הוא אחד המודלים שצמחו בארץ כאלטרנטיבה לחינוך הציבורי. מדי שנה מתווספים עשרות מוסדות עצמאיים כאלה שמייבאים שיטות דידקטיות מארצות הברית ומאירופה. היוזמות האלה לרוב מגיעות מלמטה, מהורים שמאסו במערכת החינוך הציבורי המידרדרת והחליטו לקחת את העניינים לידיים ולהעניק לילדיהם חינוך משופר...
כמובן, השלטונות, המבחינים בכך שהם מאבדים את השליטה על מערכת החינוך, מתנגדים לבתי הספר הפרטיים בחריפות ומגנים אותן בלשון אידיאולוגית, כך אומרים דוברי עירית ת"א:
צמיחתם של בתי ספר פרטיים מייצרת בידול, חינוך לעשירים ומשאירה את מערכת החינוך רחוק מאחור. האיום הוא על החברה הישראלית, לא רק על בתי הספר, משום שהקמתם הולכת ומרחיבה את הפערים שהחברה הישראלית מתאפיינת בהם". בכנס לחינוך מתקדם שהתקיים באחרונה בעיר אמר חולדאי כי מדובר ב"כרסום בחינוך הממלכתי" וב"מסגרות בדלניות לעשירים". מאבק העירייה במסגרות החינוך הפרטי בא לידי ביטוי בסירוב להקצות להן מבנים ובדרישה מהן לעמוד בתקני בטיחות מחמירים ביותר כדי לקבל אישור להפעיל גנים.
ד"ר יריב פיניגר, מרצה במחלקה לחינוך בבן גוריון, העוסק בנושאי אי שוויון חינוכי ומדיניות חינוכית, טוען אחרת. "השאלה המרתקת שכמעט לא זוכה לדיון בהקשר הישראלי היא האם להורים יש את הזכות לבחור חינוך לילדים? אישית אני חושב שכן. מאידך, אנחנו יודעים שמצב כזה מגדיל אי שוויון. ועדיין, בחירה בחינוך פרטי עשויה לסייע בטווח הארוך לאוכלוסיות חלשות שבתי הספר שלהן יתרוקנו מילדים חזקים ואז הם יחויבו להשתפר, אחרת ייסגרו. כך שעקרון השוק יכול לעבוד לטובת אוכלוסיות חלשות".
גם ח"כ רונית תירוש, לשעבר מנכ"לית משרד החינוך, מתנגדת לחינוך הפרטי אך מבינה את ההורים ש"יש להם רצון במסגרת איכותית יותר לילדיהם ומוכנות לשלם עבורה. הייתי מציעה שהמערכת הפרטית תמומן כולה על ידי ההורים, כמו בארצות הברית. שיעמדו במבחן של כמה הם מוכנים לשלם, ואת הכסף שהם מבקשים מהמדינה אפשר יהיה להעביר למערכת הציבורית, שתוכל להשתפר, ותופעת החינוך הפרטי תקטן".
רוב מוסדות החינוך הפרטיים שעמם שוחחנו לצורך הכתבה אמרו שהיו מעדיפים לוותר על הדימוי היוקרתי־אליטיסטי, ובמקומו לקבל הכרה מהמערכת הציבורית ולהצטרף אליה כדי להוזיל עלויות. אלא שבכלל לא בטוח שזו גם עמדת ההורים, שחלקם מוכנים להמשיך לשלם 3,500 שקל מדי חודש ובלבד שההקפדה על התכנים ועל רוח המקום תישמר נקייה ממעורבות הממסד. "אני יודע שרוב ההורים היו רוצים שקהילה יוכר על ידי העירייה, כי המחיר לא צריך להיוץ גבוה כל כך, אבל אני אישית לא סגור על זה", אומר עוזי וייל, "לא במחיר שהעירייה תכפה עלי דברים מלמעלה, כי זה מנוגד למהות של השיטה. הייתי שמח אם המדינה היתה מכירה בחינוך הדמוקרטי באופן גורף, אבל אז סביר להניח שלא הייתי שם". (סוף הציטוט מ"הארץ").כלומר: השלטונות, השבויים בידי אידיאולוגיה רעה, מעדיפים מערכת חינוך "מיושנת, כפייתית ומכאיבה לשכל" שהילדים רוצים לברוח ממנה, אבל העיריה שואפת לכלוא אותם בתוכה.
מערכת החינוך הפרטית ההולכת ומתפתחת בארץ מדגימה כיצד יכולים וצריכים בתי הספר להיות. אבל השלטונות נלחמים בחירוף נפש נגד זה. הם בעד מערכת כפייתית, חשוכה, מאוסה על התלמידים ועל ההורים, שאינה מלמדת אלא עושה מהתלמידים זומבים, והרבה פעמים מסוממים ממש (עם ריטלין). הנה מה כוחה של האידיאולוגיה ההרסנית.
"האיום הוא על החברה הישראלית" - אכן האיום הוא על החברה הישראלית, אבל לא מצד בתי ספר פרטיים, אלא מצד מערכת החינוך הממלכתית. מערכת החינוך הממלכתית היא אולי המערכת ההרסנית והמזיקה ביותר שיש במדינה ישראל.
עוזי וויל צודק.
אני הייתי מפריד לחלוטין את מערכת החינוך הפרטית מהציבורית. המערכת הפרטית צריכה להיות עצמאית ובלתי תלויה לגמרי. מאידך - במסגרת מדינה חופשית יש אולי מקום לכל הסוגים של בתי הספר, פרטיים, חצי ציבוריים וציבוריים. ההורים יבחרו.
באשר למימון: נראה לי הוגן וצודק שהורים שמתאמצים ושולחים את ילדיהם לבית ספר פרטי בעלות גבוהה, יקבלו מהמדינה החזר בגובה עלות החינוך של הילד שנחסכה מהמדינה - כלומר - יקבלו ואוצ'ר (תלוש) מהמדינה.
הדבר החמור, המחפיר, האווילי והבלתי דמוקרטי - הוא מלחמת החורמה של המדינה והעיריה נגד החינוך הפרטי.
יעקב