הדפס עמוד זה
שני, 19 ספטמבר 2011 00:00

הבעיה בבנקים המרכזיים עצמם – לכן ''הפיתרון'' אינו יכול לבוא מהם

הבנקים המרכזיים מנסים למנוע התמוטטות פיננסית בלתי נמנעת. אבל בכוחם רק "להרוויח זמן". שלטון שמשרת אינטרסנטים אינו עושה רפורמה אמיתית, אלא רק אחרי משבר גדול מאד. את זה ילמדו גם "המוחים" בישראל.

המשבר הפיננסי הנוכחי בארה"ב ובמדינות מערב אירופה, אינו תוצאה של "תקלה" או טעויות של מנהלי בנקים. הוא תוצאה של מדיניות מכוונת של בנקים מרכזיים ומנהלי בנקים אשר רקדו לפי המנגינה של בנקים מרכזיים. בנקים מרכזיים אלו אינם יכולים "לתקן" מאומה, כיוון שהם עצמם המקור ל"לקלקולים". הם מנסים כעת למנוע התמוטטות פיננסית אשר תקומם את הציבור עליהם ועל הפטרונים שלהם (ועדות חקירה). כל מה שהם יכולים לעשות זה "להרוויח זמן" במחיר "קלקולים עוד יותר גדולים". כמה זמן? 

בפברואר 1943 נכנע הצבא הגרמני המכותר באזור סטלינגרד ברוסיה. מאות אלפי חיילים גרמנים נהרגו, נפצעו או נשבו במערכה זו. זו הייתה המפלה הגדולה ביותר של הצבא הגרמני מתחילת מלחמת העולם השנייה. כמה זמן נמשכה עוד המלחמה? שבועיים? חודשיים? שנה? למעשה כשנתיים, עד שהצבא האדום נכנס לברלין באפריל – במאי 1945. ומדוע נמשכה המלחמה עוד שנתיים אחרי מפלה כזו? כיוון שהצבא הגרמני המשיך להילחם? לא. כיוון שהציבור בגרמניה אפשר לשלטון בגרמניה להמשיך את המלחמה. מעטים המקרים בהיסטוריה, בהם ציבור החליף שלטון, לפני שמעשי השלטון גרמו לחורבן. לכן, רק חורבן בתחום כלשהו, מביא ציבור לשנות סדרי שלטון. מעניין לציין פה כי דווקא השלטונות הקומוניסטים ברוסיה ובסין, הם דוגמא להחלפת שלטון לפני שנגרם חורבן טוטלי – השלטון "החליף" את עצמו. כיוון שתהליך זה עדין נמשך, אי אפשר לדעת אם הוא יצלח. כמה זמן? איש אינו יודע. מה שחשוב הוא הכיוון. והכיוון הוא מערבה.

משבר משכנתאות הסאב-פריים בארה"ב הוא כמו מפלת הצבא הגרמני בסטלינגרד, שאחריה כיוון התנועה של הצבא האדום היה מערבה לברלין. משבר הסאב-פריים סימל את תחילת סוף מודל הגלובליזציה, שלא היה מתאפשר בלי הבנקים המרכזיים בארה"ב ובאירופה. המודל "הכלכלי" שלפיו אפשר להחליף הכנסות מעבודה בהלוואות מבנקים וממתווכים פיננסיים, נמצא בתהליך קריסה מאז משבר הסאב-פריים בארה"ב. כעת הוא מתבטא במשבר חובות של ממשלות באירופה. זו אותה גברת בשינוי אדרת. בארה"ב הציבור נטל הלוואות כדי לפצות על ירידה בהכנסות מעבודה, ובאירופה – הממשלות עשו זאת ו"חילקו" את הכסף לציבור. זאת בנוסף להלוואות שנתנו בנקים וגופים פיננסיים לציבור. המודל "הכלכלי" הזה מתמוטט כיוון שאי אפשר לאורך זמן להחליף הכנסות מעבודה בהלוואות. ככל שעובדה זו מתבררת ומתפשטת במדינות המערב, הצבא האדום מתקרב לברלין. ככל שמחיר הזהב ממשיך לעלות, קטן המרחק של הצבא האדום מברלין. סימן נוסף מובהק לסוף עידן בנקים מרכזיים במדינות המערב בפעילות ב"מדיניות מוניטארית", הוא תהליך איפוס ערך המניות וההון העצמי של בנקים גדולים במדינות אלו.

כתבתי בעבר על התפקיד המרכזי שנועד לבנק המרכזי של ארה"ב במערכת המוניטארית העולמית ואת אי הסדר במערכת זו ככל שהוא מעל בתפקיד זה. לכאורה השלטון בארה"ב, אחרי המשבר בשנת 2008 פעל לתקן את "הקלקולים" באמצעות חוק לרפורמה במערכת הפיננסית בארה"ב. על זה נאמר "חלומות פז". המחוקקים למעשה השאירו את עיקר ההחלטות לרגולטורים ואלו עד היום לא התקינו תקנות שינהיגו רפורמה אמיתית. לא צריך לנחש מדוע. בבריטניה פורסמו כעת המסקנות של ועדה שמטרתה הייתה לעשות רפורמה במערכת הבנקאות. זאת אחרי שממשלת בריטניה נאלצה להציל מהתמוטטות בנקים גדולים. מוטיב עיקרי במסקנות הוא הצורך להפריד את הפעילות הבנקאית "הרגילה" מפעילות "ההשקעות" של בנקים גדולים כפי שהיה נהוג בארה"ב מאז שנות השלושים של המאה הקודמת ועד 1999 כאשר ממשל קלינטון ביטל חקיקה זו. אולם, במקום לדרוש הפרדה מלאה של פעילויות אלו, מציעים "לגדר" אותן במסגרת אותו מוסד וגם זאת רק בעוד 8 שנים. ניפגש ליד השעון בכיכר אחרי המלחמה. אם יהיה שעון ואם תהיה כיכר. 

ההתנהלות הזו בארה"ב ובאירופה מוכיחה מה שידוע מההיסטוריה: שום שלטון שמשרת אינטרסנטים אינו עושה רפורמה אמיתית. זה קורה רק אחרי משבר גדול מאד. את זה ילמדו גם "המוחים" בישראל. 

נעיר פה כי חיסול הגלובליזציה כפי שהיא נהוגה כיום, אין פירושו סיום תנועות סחר שמבוססות על יתרון יחסי, דהיינו יעילות וידע במקומות שונים בעולם. מה שיגיע לקיצו הוא ניצול עלות עבודה ב"תנאי עבדות" במדינות שמאפשרות מצב כזה. כל עוד הציבור במדינות המערב נהנה מכך, הוא היה אדיש למעשי השלטונות. ככל שיתברר לו שרמת החיים שלו מתקרבת לזו שבמדינות שהוא אינו מוכן להיות תושב שלהן, הוא ידרוש מהשלטונות תחרות חופשית בתנאים זהים. "הסכמי הסחר" של מדינות המערב ובייחוד של ארה"ב, עד כה נועדו רק למטרה אחת: לאפשר ניצול עבודה זולה במדינות אחרות. סביר כי לקראת 2013-2014 יהיו תנאים כלכליים שיעודדו מחאה פוליטית בארה"ב ובאירופה נגד מציאות כלכלית זו. אולם כפי שנאמר כבר, לעולם אין לדעת מתי ציבור אומר "לא עוד".

דר' שמואל גולדמן

מנכ"ל קרן נאמנות "למשקיע"

עודכן לאחרונה ב רביעי, 03 ינואר 2018 05:19

פריטים קשורים

יעקב
תחרות חופשית היא לטובת הצרכןהרבה מעלים את הטיעון המוטעה של "תחרות הוגנת". הסחורות הזולות מיטיבות עם הצרכנים. הטלת מכסי מגן מעלה את המחיר לצרכנים. ההתמקדות ביצרנים מוטעה. יצרן צריך להיסתדר כמיטב יכולתו. אין לממשלה זכות להטיל מכסים כי זה פוגע בצרכנים, מעלה את מחיר הסחורות במדינה ומכריח, בעקיפין, את הצרכנים לסבסד את היצרנים. אין לזה הצדקה.האסיר בבית הסוהר אוכל לחם חינם של הממשלה. זו לא דוגמה טובה. הפועלים בסין עובדים מרצונם החופשי, ואף מתחרים על מקומות עבודה, ומאושרים אם יש להם עבודה. הם לא אסירים.הממשלה לא צריכה לקחת כסף מא' ולתת אותו לב'. זה מה שמכסי מגן עושים.
0
יעקב
הקומוניסטים היו בחורבן טוטאלי תמידי"מעניין לציין פה כי דווקא השלטונות הקומוניסטים ברוסיה ובסין, הם דוגמא להחלפת שלטון לפני שנגרם חורבן טוטלי"טעות.המשטר הקומוניסטי היה בחורבן טוטאלי מהרגע הראשון, ובמשך כול הזמן.זה מחזק את התיזה של ד"ר גולדמן - גם כאשר יש חורבן טוטאלי - קשה להחליף את השלטון.המשטר הרוסי היה בחורבן טוטאלי מאז 1917 במשך 72 שנה והסיני מאז 1948 במשך לפחות שלושים שנה.חורבן טוטאלי אומר: רמת חיים אפס, ורצח של עשרות מיליוני אזרחים. אין יותר טוטאלי מזה. וזה היה כול הזמן.
0
asher pat
טעות מעניינת ותלונה קבועהאמנם אני מסכים לחלוטין עם מהות הכתבה, הכותב עושה לדעתי טעות מעניינת: "מעטים המקרים בהיסטוריה, בהם ציבור החליף שלטון, לפני שמעשי השלטון גרמו לחורבן" - כי במיקרים שבהם השילטון הוחלף לפני שמעשיו גרמו לחורבן, לא היה חורבן...וכרגיל, תלונה על האתר מבחינה טכנית - לקרוא כתבות זה מאבק בלתי פוסק עם ה-cursor, לא ניתן "להדפיס" וזה מאוד מוריד מהנאת הקריאה. אולי אפשר לתת קישורית לקובץ pdf לכל מאמר? pretty-pretty please, with cherry and cream on top
0
יוסי ש
לא הבנתילא הבנתי למה הציבור "ידרוש מהשלטונות תחרות חופשית בתנאים זהים" למדינות המתפתחות. כלומר אם יהיה באמת תחרות חופשית, אנשים יצטרכו לעבוד פה בשכר של כמה דולרים ליום בשביל להתחרות עם המדינות המתפתחות. למה שהציבור ידרוש דבר כזה?לפי מה שהבנתי מהמאמר, רמת החיים במערב(ורמת התעסוקה) התחילה לרדת בעקבות תהליך השתוות טבעית(חופשית) למדינות המתפתחות, הציבור והבנקים לא רצו להשלים עם זה ולכן לוו ולוו, והנה זה מתפוצץ(או מעוכב על ידי הממשלות והבנקים המרכזיים ואז יתפוצץ). כך שהמסקנה הטבעית היא שהציבור ידרוש לחסום ברגולציה ייבוא מוצרים ממדינות מתפתחות- מה חופשי בזה??
0
יעקב
האתר זקוק ל face liftאני מצטרף לבקשה לשפר את ההתנהלות המסורבלת של האתר, מבחינה גרפית ותצוגתית.
0
יעקב
תחרות חופשית טובה לכולםתחרות חופשית, גם ברמה עולמית, טובה לכולם. כול אחד יעשה מה שהוא עושה הכי טוב, וייבא את כול השאר.בארה"ב יגדלו חיטה ותירס (אף אחד לא עושה זאת טוב מהם), כי בסין אין מספיק אדמה.בארה"ב ימציאו ויתכננו גדג'טים חדשים, כמו איפונים, והסינים ייצרו אותם. כאשר הסינים יתחילו לתכנן בעצמם גאדג'טים - יחפשו האמריקאים תעסוקה יצרנית אחרת, או שרמת חייהם תרד .ייתכן בהחלט שהמשבר הבא עלינו לרעה יגרום לגל של פרוטקציוניזם, ומלחמה כלכלית של כולם בכולם, אבל אם זה יקרה זה לא ימנע את העוני אלא יגביר אותו. אבל בהחלט ייתכן, ואף סביר, שבני האדם כולם (לא רק הפוליטיקאים) הם מספיק טיפשים כדי לירות לעצמם ברגליים.
0
אפרים
תחרות חופשית = בתנאים שוויםבמדינה מסוימת ישנם כמה בתי כלא בהם מרצים את עונשם עבריינים שמתבטלים כל היום.יום אחד מציע להם מנהל הכלא "היזם הקפיטליסטי" לעבוד בשכר של 50 $ לחודש ( השכר הממוצע באותה מדינה עומד על 2000 $ לחודש. ) . האסירים מסכימים לרעיון כי אין להם הכנסה חלופית, היזם פותח כמה מפעלים בכלא, מוצרי עץ, מוצרי מתכת וכו' ושובר את השוק באותה מדינה . תחרות חופשית כבר אמרנו? כל האזרחים ההגונים שעסקו במקצועות העץ והמתכת מאבדים את מקום עבודתם. התופעה שמתוארת במאמר ( הגלובליזציה ) מתייחסת ל " תחרות חופשית " כדוגמת זו המתוארת לעייל, לכן מודגש " תחרותחופשית בתנאים זהים" . לכן רייגן לא התבייש להטיל בזמנו מכסים על תוצרת יפנית כדי להילחם בסיבסוד התעשייה שם. ולכן יתחיל בקרוב תהליך של פרוטקציוניזם של תוצרת אמריקאית מול תוצרת של תעשיות עבדים מסובסדות כך או אחרת בסין.יש שיאמרו, המסבסדים , או מדינות העבדים אינם יכולים להמשיך במעלליהם לטווח הארוך , אך הסינים עושים זאת כבר 30 שנה וכמו שאמר קיינס " בטווח הארוך כולנו נמות"
0
אזרח
אפריים, סין ויפן הן טכנולוגיות.הבעיה שלך היא שאתה חושב על הסינים כאנשים, ואז נדלקים אצלך אינסטינקטים של יריבות.אם הממשלה הסינית מסבסדת את הייצוא הסיני - המשמעות של זה היא רמת חיים נמוכה יותר לסינים. אם בזכות זה שהסינים חיים ברמת חיים נמוכה יותר אתה מקבל מוצרים זולים יותר - זה רווח נקי שלך. והמצב הזה כן יכול להימשך לנצח.דרך אחרת להסתכל על זה, היא שיפן וסין הן המצאות טכנולוגיות.יפן היא קופסא שחורה, שמכניסים לתוכה חיטה ויוצאות ממנה מכוניות.סין היא קופסא שחורה שמכניסים לתוכה ציוד תעשייתי תוצרת המערב, וניירות ירוקים, ויוצאים ממנה שלל מוצרי צריכה.אם השימוש בטכנולוגיה משתלם (יוצא יותר ממש שנכנס) - אז כדאי להשתמש בה. בדיוק כמו שכדאי לעבור למכונת תפירה מאשר לתפור ביד, או שכדאי לשלוח מייל ולא דואר. זו טכנולוגיה לכל דבר, והשאלה אם וכמה להשתמש בה צריכה להיקבע על-פי הייתרון היחסי בשימוש בה לעומת דרכים אחרות להשיג את אותו הדבר (לייצר בעצמך מכונית במקום חיטה) - המבנה הפנימי של הקופסאות השחורות האלו הוא בלתי רלוונטי לחלוטין. ובכל מקרה אין שום סיבה להטיל מס ("מכס") על השימוש בטכנולוגיות המסויימות האלו ולכפות על אזרחי המערב שימוש בטכנולוגיות יעילות פחות.
0
אאא
כדאי לך לקרואאת ספריו של ויקטור סובורוב ותבין את כל מעטפת השקרים שאופפת את מבצע ברברוסה.היטלר ידע שהוא יפסיד,אבל זה היה או זה או להפוך לגרורה סוביטית כמו מזרח גרמניה.לא רק שהיטלר לא הביא חורבן,אלא שבזכות מבצע ברברוסה נמנע מסע הכיבושים הסוביטי וזה מה שאפשר את קיומו של המערב לעוד כמה עשורים.מבצע ברברוסה הקריב את מזרח גרמניה אבל הציל את מרבית גרמניה מכיבוש סוביטי שהיה הורס את תרבותה שהיא זו שעומדת בבסיס הכלכלה המשגשגת של גרמניה.הסיטואציה של היטלר דומה לזו שעמדה בפנינו ב 1967.אויב עדיף שלא סיים את ההכנות לפלישה,מותקף לפתע ומובס במקרה הערבי או מאבד 95 אחוזים מכוחו במקרה הסוביטי.סטאלין לא ניצח למרות מה שמקובל לחשוב.המטרה שלו,כיבוש אירופה,לא הושגה ומשם הקריסה של ברה"מ היתה רק שאלה של זמן.
0
אשר פט
@אאא, אז ברה"מ קרסה בגלל שלא כבשה..@אאא, אז ברה"מ קרסה בגלל שלא כבשה את אירופה? גיבוב של שטויות
0
יוסי ש
עדיין לא הבנתיבעצם אתה(יעקב) מתנגד לרעיון המוצג לפנינו- האנטי גלובליסטי -של הדר.?ובכלל למה להביא אותו לאתר התומך בכלכלה חופשית? להראות למה אתם מתנגדים?
0
יעקב
יוסי, לא הבנתי שאלתך.התוכל לנסח אותה שנית ?בכול אופן, אני בעד סחר חופשי. גלובליזציה זה שם שהמציא תומאס פרידמן כדי להישמע מתוחכם. אבל תומס פרידמן רחוק מלהיות חכם.גלובאליזציה = מסחר. מסחר התרחש מאז ומתמיד. גלובאליזציה אינה תופעה חדשה. מסחר הוא תופעה טבעית.אני בעד מסחר חופשי לחלוטין בין כול בני האדם בעולם, גם בתוך הארצות וגם מעבר לגבול.מי שמתנגד ל"גלובאליזציה" מתנגד לחופש, ומצדד בכפייה של ממשלות נגד אזרחיהן.
0
יוסי היים
מאמר שחלקו לא מובן ליוחלקו האחר מביע לפי הבנתי דעות אנטי שוק חופשי.
0
לאזרח
מפעלים בבתי כלא = טכנולוגיות ?כשמדינה מסבסדת תעשיות, היא יוצרת תחרות לא חופשית, ואחד התחומים הבודדים שבו אני רוצה לראות התערבות ממשלתית, זה במניעת מכירה במחירי היצף שממומנים ע"י מדינה.הסינים והיפנים כאנשים ממש לא מעניינים אותי, מי שמעניין אותי אלו מיליוני המובטלים במערב, שאליהם מתייחס גם המאמר, והם שיכריחו את השלטונות לנקוט בפרוטקציוניזם נגד אותן מדינות. אני תומך נלהב של גלובליזציה, אבל אם משמעותה היא מוצרים מסובסדים בכמויות ומחירים שמסכנים מקומות עבודה של מליוני בני אדם, יצא שכרו ( הורדת מחירים לכלל הציבור ) בהפסדו ( יצירת מליוני מובטלים מבני אדם חרוצים שהאמינו שבשוק חופשי , חריצות והתמדה בעבודה הם תכונה חשובה ).הבנתי שמבחינתך עבודת עבדים טכנולגיה, לפני 150 שנה גם הדרום בארה"ב האמין בזה, והתנוון לחלוטין בהתאם לאמונתו.
0
ל14
כן, מה ההבדל?מה זה משנה אם המוני סינים עובדים קשה ומייצרים עבורך מוצרים בזול:1.כי כמה סינים אחרים מכריחים אותם.2.כי הם מוכנים להסתפק במועט בהווה (וכך יכולים למכור בזול יותר) על מנת לשפר את מצבם בעתיד.3.כי הם המציאו/גילו טכנולוגיה/שיטה לייצר את אותם מוצרים בצורה יעילה יותר מאשר קודם לכן.או אפילו:4.אמריקאי גילה שיטה לייצר את אותם מוצרים בצורה יעילה יותר מאשר קודם, ללא עובדים כלל, בנה את המפעל שלו על רפסודה באמצע האוקיינוס השקט, וקרא לרפסודה שלו "סין החדשה".5.אמריקאי גילה שיטה לייצר את אותם מוצרים בצורה יעילה יותר, ופשוט עושה כך, בארה"ב עצמה, סין לא קיימת בכלל.אין שום הבדל אפקטיבי מבחינת מצבם של כלל אזרחי המערב (מלבד האמריקאי הספציפי הבודד במקרים 4 ו 5, שהתעשר כתוצאה מהשיפור הטכנולוגי שגילה).כן, ההתנגדות שלך לייבוא ממדינה אחרת שמוכרת "במחירי היצף מסובסדים" (=מוכרת לך בזול על חשבון רמת החיים של אזרחיה), שקולה לחלוטין להתנגדות לשימוש בהמצאה טכנולוגית חדשה, כי האפקט על כל שאר האנשים (גם כצרכנים וגם כיצרנים מתחרים) שקולה לחלוטין - הם מקבלים מוצרים יותר זולים, ומנגד צריכים להתאים את עצמם לתחרות החדשה, באמצעות התייעלות או באמצעות מעבר לייצור בתחומים אחרים לגמרי.התנגדות לייבוא בגדים זולים מסין כדי "למנוע אבטלה", שקולה לחלוטין להתנגדות לשימוש במכונת תפירה מאותו נימוק - שני המקרים מצמצמים דראסטית את עלות הבגדים, ומקטינים דראסטית את מספר העובדים הדרושים. זהו תהליך חיובי, שלמעשה אחראי לכל ההתקדמות האנושית, מכיוון שהעובדים שתפנו מהצורך בייצור בגדים, בזכות מכונות התפירה החדשות, עוברים לעבוד בדברים נדרשים יותר, וכך עם כל המצאה וכל התקדמות, רמת הייצרנות הכללית עולה, ונפתחים עוד ועוד אפיקים חדשים להפתחות. האלטרנטיבה היא קיפאון כלכלי, שבו אי-אפשר לעשות שום דבר חדש, כי כולם עסוקים בלעשות את אותם הדברים לנצח, כי אין אף טכנולוגיה שתפנה כוח אדם למשימות אחרות.
0
אזרח
אבטלהאבטלה לא נוצרת כתוצאה מתחרות בין מדינות, אבטלה נוצרת מכיוון שהממשלות מעלות עוד ועוד את הסף שמתחתיו לא משתלם לייצר או לעבוד, באמצעות חוקים כמו שכר מינימום, "הגנות" עובדים למיניהן וכו' ( שלמעשה שמים סף תחתון על כדאיות ההעסקה - למשל בישראל, עובד שמסוגל לייצר בשעת עבודה מוצרים ששווים 20 ש"ח - לא יועסק, כי אסור להעסיק אותו בשכר זה) ובאמצעות קצבאות ומיסוי, שמקטינים משמעותית את כדאיות העבודה.גם במשל הכלא שלך - הציבור שמחוץ לכלא מרוויח כתוצאה מעבודת האסירים, ולא מפסיד. האסירים עצמם גם מרוויחים (לפי התנאים אותם הגדרת, בהם יש להם בחירה אם לעבוד או לא, והם בוחרים לעבוד - סימן שזה משפר את מצבם), הבעיה היחידה מתחילה אם בעקבות הצלחת הפרוייט אתה מתחיל לזרוק אנשים חפים מפשע לכלא רק על מנת שיהיו לך שם יותר עובדים זולים...כל עוד זה לא המצב, שום נזק לא נגרם כתוצאה ממש שהצעת, רק תועלת - הכנסת יותר אנשים למעגל העבודה והייצרנות - הם מייצרים יותר - ולכן לכלל האוכלוסיה יש יותר מה לצרוך. אפשר להתווכח על איך התועלת הזו מחולקת (כמה לאסירים כמשכורת, כמה לך כ"ימתווך" שגוזר קופון וכמה לכלל הציבור כתוצאה מירידת המחירים), אך התועלת היא חיובית במובהק לכל הצדדים.
0
אאא
ל 10אכן כןראשית,המהפכה בכלל לא נועדה להתרחש ברוסיה שהיתה מדינה אגררית נחשלת אלא בגרמניה המתועשת לה יש פרולטריון גדול.שנית,הקומוניזם לא יכול לשרוד לאורך זמן כאשר מעבר לגדר ישנה אלרטנטיבה בה יש חופש ושפע.לכן מדינה קומוניסטית תמיד חייבת להסתגר לחלוטין מהעולם החיצון.היתה לבולשביקים בעיה רצינית עם החיילים שחזרו מהמלחמה,כי לאחר שהם שהו בטריטוריה אירופית הם ראו כיצד חיים במערב וההשוואה לגן העדן הסוציאליסטי היתה מתבקשת.עיתוי הקריסה נבע מסיבות אחרות,אבל הקריסה כשלעצמה מובנית בתוך הסוציאליזם מרגע הוולדו.אי אפשר לסחוב עם כלכך הרבה סתירות פנימיות מהותיות
0
אאא
גלובליזציה איננה מסחרגלובליזציה היא העברה של קווי יצור ושל הון ואילו מסחר הוא בעיקר העברה של מוצרים או ידע.גלובליזציה היא טעות היסטורית נוראית ואילו מסחר בינ"ל הוא דבר מבורך שהתקיים לכל אורך ההיסטוריה
0
אאא
ל 16בעולם שיש בו 7 מליארד אנשים על כוכב שמתאים ל 300 מליון,תחרות בין מדינות פרושה שכל האנושות,מלבד קומץ,יחיו ברמת החיים של סיני או כושי ממוצע באפריקה.התחרות שאתה מציע לעולם תזיז הון ופסי ייצור לאן שהשכר יותר ויותר זול.חוץ מזה,מנהיגי מדינות מקבלים משכורת כדי לדאוג לאינטרסים של אותה מדינה.לא לאלה של עניים ומובטלים במקומות אחרים.השמאל אף פעם לא הבין את זה.תחרות ? למה מביאים עובדים זרים בניקיון או בניה אבל לא מביאים סטודנטים מסין והודו שיתחרו במשכילים המקומיים ?נראה כמה הם יתמכו בתחרות כשהשכר הממוצע בתחום שלהם ירד ל 2000 ש"ח בחודש.מי שתומך כיום בגלובליזציה הם אלה שמשלמים הרבה פחות על מוצרים ושרותים אבל תחומי העיסוק שלהם עצמם מוגנים מתחרות בפרוטקציוניזם מאסיבי וגס.למה לא מביאים לישראל כל שנה 10000 סטודנטים מהודו וסין שילמדו כאן הייטק ורפואה ובתמורה יעבדו 10 -15 שנים בשכר שלא יעלה על 6K ?למה שהתחרות תצטמצם לבנין,סיעוד וניקיון בלבד ?
0
יוסי ש
ככה:פשוט תהיתי למה הובא הפוסט האנטי-גלובליסטי \אנטי-מסחרי \אנטי שוק חופשי הזה, וחשבתי (משום מה)שאתה(יעקב) קשור לעורכי\ מנהלי הבלוג.
0
יעקב
ליוסי ש -הקטע חתום על ידי ד"ר שמואל גולדמן, כלכלן עצמאי.דעותיו של ד"ר גולדמן מעניינות, ונקודת השקפתו, כללית, היא בכיוון כלכלה חופשית.לא תמיד."נעיר פה כי חיסול הגלובליזציה כפי שהיא נהוגה כיום, אין פירושו סיום תנועות סחר שמבוססות על יתרון יחסי, דהיינו יעילות וידע במקומות שונים בעולם. מה שיגיע לקיצו הוא ניצול עלות עבודה ב"תנאי עבדות" במדינות שמאפשרות מצב כזה."אם אני מבין נכון - זה לא שגולדמן עצמו מתנגד לייבוא סחורות מסין, אלא שהוא אומר - שהעם יתנגד וילחץ על הממשלות להנהיג פרוטקציוניזם. לא ברור אם גולדמן בעד או נגד. הניסוח שלו כאן לא ברור.
0
אפרים
המשך תגובה ל 24."הבעיה עם הבנקים האמריקאים - שלא מחסלים את אלה שנופלים" - בשנים 1929-32 חוסלו כשליש מהבנקים האמריקאיים, מה זה בדיוק עזר?אני מתנגד לרגולציה אך לא מסיבות כלכליות כי עובדתית - מאז שחוקק החוק ב33 ועד 82, המערכת הבנקאית תפקדה מצוין, בשנת 80 בוטלה חלק מהרגולציה והופס! תוך שש שנים הגיע משבר הבנקים "להלוואה וחיסכון".ב 99 בוטל החוק לחלוטין , וההמשך ידוע...
0
אפרים
שיעור לשוןסחר חופשי הוא סחר בסחורות שיוצרו , נקנו ונמכרו במסגרת חופשית ולא כתוצר של אלימות. לא סתם כך , בארה"ב , אם תרבות הסחר החופשי, אחוז התוכנות הגנובות הוא הנמוך ביותר בעולם, כי "לטעמם" גניבה היא גניבה היא גניבה. מי שקונה במודע סחורה גנובה הוא פושע שמעודד אלימות. כשאתה מנצל יתרונות שנותנת אלימות ממשלתית אתה פושע באותה מידה, אך למרבה הצער, בגלל מעורבות של ממשלות, לפעמים אין לך ברירה. במקרה של סחר בסחורה גנובה, אתה יכול לחוקק חוקים שיצמצמו את התופעה. כן, סוג של פרוטקציוניזם על אנשים הגונים שחיים במדינות חופשיות.
0
יעקב
סחר חופשי הוא לא קשור לטעמו של איש"לטעמי, סחר חופשי הינו סחר בין אנשים שאימצו מערכת כללי התנהגות אחידים".אז זה לטעמך.סחר חופשי הוא סחר חופשי, שאינו תלוי בטעמו של איש - חופשי מהתערבות.כאשר סוחרים ברכוש גנוב - הפשע הוא הגניבה לא המסחר.גולדמן יש לו את הדעות שלו, בעניין החוכמה של חוקי הבנקאות האמריקאיים - יש הרבה כלכלנים שגורסים שההפרדה הרגולטורית בין בנקי השקעות לבנקים רגילים היא מלאכותית ומהווה התערבות מזיקה. איני מסכים עם דעתו של גולדמן בנקודה זו.הבעיה עם הבנקים האמריקאים - שלא מחסלים את אלה שנופלים. אימת פשיטת הרגל היא הרגולציה הכי טובה, והיא מנגנון אבולוציוני, תהליך של ניקוי וטיהור שהינו הכרחי.
0
ליוסי ש , ליעקב ולאזרח
גלובליזציה אינה סחר חופשיראשית - "מותר" להעלות גם פוסטים שאינם תואמים אידיאולוגיה מסוימת, ובלבד שיש בהם חומר למחשבה.אפילו התנ"ך מספר לנו על מעשה הנבלה שעשה דוד בעניין בת שבע ואוריהולעינין סחר חופשי : לטעמי, סחר חופשי הינו סחר בין אנשים שאימצו מערכת כללי התנהגות אחידים, ללא מעורבות ממשלות. קניית מוצרים גנובים משודד איננה סחר חופשי, ואין שום הבדל בין מוצר מסובסד/ מוצר שמקורו בעבודת עבדים או אסירים לסחורה גנובה, שניהם מקורם בפשע.מעניין שבויכוח על רוח המאמר אין התייחסות לפיסקה שמצדדת ברגולציה שהייתה בארה"ב בשנים 33-99 , חוק גלאס-סטיגל שאסר פעילות השקעות על בנקים מסחריים.אינני יודע אם גולדמן הינו חסיד של כלכלה חופשית. מה שבטוח שהוא יודע לחשוף חקיקה פופוליסטית חסרת תועלת, ומצד שני מצדד ברגולציה שנותנת פתרון כלכלי לבעיות אמיתיות.
0
יעקב
לאאא - הגדרות פרטיותאאא - יש לך הרבה הגדרות פרטיות, שמקובלות עליך אבל לא על אחרים.למשל: הגדרה של גלובליזציה.זה לא משנה אם את בית החרושת בסין העבירו מאמריקה או מישראל, או שהקימו אמריקאים או טורקים.בסופו של דבר מייבאים מסין סחורות. גלובאליזציה היא ייבוא סחורות.מתנגדי הגלובאליזציה - כולל אתה, מסתבר, אינם יכולים לאסור על הקמת בתי חרושת בסין, וגם לא על סגירת בתי חרושת בארה"ב. אז הם משתמשים במושג של תומאס פרידמן (גלובליזציה) כדי לאסור מסחר, או להקים חומות מכס נגד המסחר. כאמור - המכס הוא מס שמשלמים אזרחי המדינה המטילה (למשל ארה"ב). התירוץ של מלחמה בגלובאליזציה הוא תירוץ נוח, כמו אלף תירוצים אחרים, כדי לעשות מה שפוליטיקאים אוהבים: להטיל כמה שיותר מיסים.
0
16
ל19:כשהיו בעולם 300 מליון בני-אדם, העשירים מביניהם חיו ברמת חיים נמוכה יותר מאשר של עניי סין של היום.הקביעה שלך שהעולם מתאים דווקא ל 300 מליון בני האדם היא פשוט....מטופשת, ולא מבוססת על שום דבר.
0
אזרח
סחר חופשי הוא החלפה של דברים ביןקונה מרצון למוכר מרצון. השאלה האם הסחורה יוצרה ע"י המוכר, נקנתה ע"י המוכר, נגנבה ע"י המוכר, או נפלה משמיים, לא משנה כלום. גם השאלה מה הקונה יעשה עם הסחורה אחרי שקנה אותה, האם ימכור אותה הלאה, ישתמש בה, ישמיד אותה, ישתמש בה בשביל למצוא תרופה לסרטן או ישתמש בה לייצור נשק להשמדה המונית - לא משנה את העובדה שעיסקת החליפין עצמה שנעשתה בין המוכר לבין הקונה היא סחר חופשי, כל עוד שניהם הסכימו לעיסקה ברגע ביצועה - נובע מכך ששניהם הרוויחו מהעיסקה, כל אחד מהם קיבל דבר שהיה בעיניו בעל ערך גבוה יותר מאשר הדבר אותו הוא נתן.
0
אאא
ל 27זה לא משנה איזה רמת חיים היתה.ההנחה שלך כי אנחנו קיימים כדי למקסם רמת חיים,היא מעוררת רחמים במקרה הטוב.נוחות איננה אידיאולוגיה וגם לא תכלית קיום.והקביעה שלי היא לא כלכלית.היא ביולוגית.זה מה שיכול לחיות על הכוכב ועדיין לאפשר קיום יציב של האקולוגיה כולה.ל 26 - המערכת הבנקאית לא תפקדה מצוין עד 82.זה שלא דיברו על זה בתקשורת לא אומר שהיא תפקדה מצוין.זה שאין לך כאבים,לא אומר שהכל בסדר.כשיש כאבים,זה אומר שהבעיה הגיעה לדרגת חומרה מסוימת,לא שהיא נוצרה ברגע שהכאב הופיע.
0
יעקב
סחורה גנובה - תירוץ קלושלהשתמש בתירוץ של ,סחורה גנובה" כדי לחסום את הסחר עם סין זה תירוץ מאד קלוש ומפוקפק.יש לאסור - איסור מוחלט - על סחר בסחורה גנובה - וזה נעשה בחוק.אבל לטעון שכול הסחורות בסין הן בגדר "סחורה גנובה" - א-פריורי - ואז - לא לאסור את המסחר - אלא רק להטיל מכסים - זה אבסורד. אפשר לאמור שבמקרה זה הממשלה מנסה להתעשר (באמצעות מכסים) ממסחר בסחורה גנובה.חוץ מזה זה לא נכון. הסחורה מסין לא גנובה.אם מדינה לא אוהבת משטר מסויים וחושבת שהוא פושע (המשטר) היא יכולה להטיל איסור מוחלט על סחר עם אותה מדינה (אירן למשל).לפי הגיון זה - ההתנגדות לגלובאליזציה כמוה כהצהרה של כול המדינות, שכול המדינות האחרות הן פושעות. אבסורד.התירוץ הזה לא תופס.
0
אלון גולדמן
ל - אאא"ההנחה שלך כי אנחנו קיימים כדי למקסם רמת חיים,היא מעוררת רחמים במקרה הטוב.נוחות איננה אידיאולוגיה וגם לא תכלית קיום."מהי באמת תכלית הקיום לדעתך ?
0
אפרים
אכן אירן דוגמא מצוינתראשית, גלובליזציה אין פרושה סחר חופשי אלא סחר ללא גבולות, והגיע הזמן לשים גבולות לסחר עם משטרים טוטליטריים. אם זה באיסור סחר או במיסים, השיקול הוא פוליטי. לגבי המשפט " ההתנגדות לגלובאליזציה כמוה כהצהרה של כול המדינות, שכול המדינות האחרות הן פושעות." - כמובן שאין שום התנגדות לסחר חופשי בין מדינות חופשיות במוצרים שמיוצרים בתרבות של חופש.
0
יעקב
מה ההגדרה של חופש ?אתה מסתבך בסמנטיקות.אין אף מדינה חופשית, ממש חופשית - בעולם, כעת. בטח שלא מדינות אירופה - למשל. המושג "חופשי" הוא לא מוגדר דיו בהקשר זה. איזו מדינה תיחשב "חופשית" לצורך מסחר איתה ואיזו לא ? מי מגדיר זאת ואיך ?אני חוזר - הטיעון שמסחר חופשי הוא "רק בין מדינות חופשיות" הוא אוקסימורון. מסחר מתנהל בין בני אדם ולא בין מדינות. מסחר הוא חופשי אם הצדדים נכנסים לעיסקה מרצונם החופשי. כול השאר זה פילפולים כדי להצדיק התערבות של מדינות והטלת מכסים.התערבות המדינה הופכך את המסחר לבלתי חופשי - ולכן היא פסולה.
0
יעקב
"השיקול הוא פוליטי"כאשר אמרת "השיקול הוא פוליטי" אתה מערב פוליטיקה במסחר - ואלו שתי קטגוריות נפרדות.אני מבין שאתה נגד סחר חופשי, ובעד סחר מונחה פוליטיקה, שפירושו - שאתה נגד סחר חופשי, ולא משנה התירוץ.
0
27
ל29: אתה זה שהתחלת לדבר על רמת חייםראה המשפט הראשון שלך בתגובה 19:"בעולם שיש בו 7 מליארד אנשים על כוכב שמתאים ל 300 מליון,תחרות בין מדינות פרושה שכל האנושות,מלבד קומץ,יחיו ברמת החיים של סיני או כושי ממוצע באפריקה."אז תחליט - רמת חיים נמוכה זו בעיה או לא?דבר שני, מי קבע שתכלית הקיום היא יציבות ביולוגית? מי בכלל קבע שיש תחליט לקיום?
0
יעקב
שיקול פוליטי-בטחוני במסחריכול להיות שיקול פוליטי-מדיני -בטחוני במסחר. למשל: ישראל (או ארה"ב) לא מעוניינות לספק לאירן חומרים איסטרטגיים - אז הן יכולות להטיל איסור על יצוא סחורות מסוימות לאירן.הטלת איסור - ו\או הטלת מכס על יבוא (זה מה שהפרוטקציוניסטי ת רוצים לעשות) זה דבר אחר. אין שום סיבה לאסור יבוא, של שום סחורה משום מקום. אם הסחורה שמציעים לך עונה על הדרישות שלך, והמחיר כדאי - אז אפשר ליבא אותה גם מאירן. רק במצב מילחמה מטילים הסגר מוחלט נגד מסחר - ולא מטילים מכסים.
0
אאא
תשובהלדעתי אין לקיום תכלית.חיה שמחפשת תכלית לקיומה היא חיה שבמקום להתאים את עצמה למערכת בה היא חיה,מנסה לעצב אותה לצרכיה וסופה שהמערכת תקרוס והחיה תחדל להתקיים.רמת חיים נמוכה זה מצוין.כמה נמוכה ? עכשיו זו בעיה לחזור אחורה אבל לדעתי לאחר קריסת המערב רמת החיים בעולם תרד לפחות 300 שנים אחורה להרבה מאד זמן.ימי ביניים 2.
0
אלון גולדמן
אם לקיומך אין תכלית בעינךאז למה אתה לא מתאבד?גם אם לדעתך האושר שלך הוא לא רלוונטי, אני בטוח שאתה כן מפחד מסבל וכאב. אז למה להסתכן ? לטענתך אין לך מה להרוויח מהחיים - אך יש לך מה להפסיד. לא עדיף לחסוך מעצמך את הסיכון ופשוט להתאבד ?
0
אביעזר
יבוא מאירן"אין שום סיבה לאסור יבוא, של שום סחורה משום מקום", כותב יעקב...איסור על יבוא ממדינת אוייב היא סנקציה כלכלית אלמנטרית ולגיטימית, שנועדה לפגוע באוייב ולהרתיעו. אפשר ומותר להתווכח עלהאפקטיביות של הסנקציה הזו, אבל מפתיע לקרא שיש בעולם הזה עוד אנשים, ויעקב ביניהם, שטרם הבינו והפנימו מציאות חיים עגומה זו ובשם האידיאל של "סחר חופשי" מערערים על הלגיטימיות של אמברגו על יבוא סחורות ממדינת אוייב מר, נחוש ומסוכן כמו איראן... (פרוטקציוניזם ?...).
0
אביעזר
עדיין ליעקב, באותו ענייןיעקב - בהמשך לאמור למטה, בתגובה 39 - אילו מדינת ישראל הייתה קיימת בשנים 1933-1939 (בטרם פרוץ מלחמת העולם השניה), האם בשם אידיאל "הסחר החופשי" היית מתיר יבוא סחורות לישראל גם מגרמניה הנאצית של טרום המלחמה ?
0
יעקב
אביעד קופץ למסקנות קיצוניותלא אמרתי שאסור או אין הגיון להטיל אמברגו מוחלט, או איסור סחר מוחלט על מדינות אויב במצב מלחמה.במקרה כזה האמברגו (איסור) מטרתו לא כלכלית - מטרתו לשמש כאמצעי במלחמה הכוללת. גם אז, אם אנו מוותרים על יבוא חופשי של סחורות ממדינת אויב ניגרם לנו נזק כלכלי - כלומר האנשים צריכים לשלם יותר עבור אותה סחורה מארץ אחרת. אבל, במלחמה כמו במלחמה - חייבים לסבול זמנית ולהקריב למען הניצחון הסופי.אבל אי אפשר על סמך נימוק זה להצדיק את המלחמה בגלובאליזציה - ולאמור - שאם איסור סחר עם אירן מוצדק, אז גם הטלת מכס על יבוא סחורות מסין מוצדק מאותה סיבה. זה לא דומה. אין לנו (או לארה"ב) מלחמה עם סין, חומות המכס אינן אמצעי לניהול מלחמה, אלא אמצעי להטלת מיסים על האוכלוסייה.
0
אביעזר שלא קפץ לשום מסקנה קיצונית
ליעקבליעקב - אסתפק בציטוט קצר ממבחר כתביך, בתגובה 36 שלך למטה: "אם הסחורה שמציעים לך עונה על הדרישות שלך, והמחיר כדאי - אז אפשר ליבא אותה. גם מאיראן"... לא כתוב שם סין ולא נעליים... כתוב השם המפורש - איראן !! צריך להוסיף עוד משהו ?....
0
יעקב
נושא השיחה בפוסט זה הוא הגלובליזציהקל להוציא משפט מהקשרו ולהתייחס אליו בלבד - אי אפשר בכול משפט לכתוב מהתחלה את כול הטענות שהוא מהווה חלק מהן.כן, נכון, אם הסחורה באירן יותר זולה, כדאי, מבחינה כלכלית לייבא מאירן ולא, נניח, מטורקיה או יוון. אבל, זה לא אומר, שבמקרה של מלחמה - לא ניתן או לא צריך (לא חייבים) להטיל חרם מוחלט על האוייב שלך. אתה סובל קצת, הוא סובל אולי גם כן, ועדיין יש מקום לחשוב אם זה כדאי. אפשר להטיל חרם על אירן.אבל הויכוח על אירן לא רלוונטי.אנו מדברים על גלובליזציה - כלומר - סחר בינלאומי בכלל. אי אפשר להצדיק הטלת מכסים ומניעת סחר בינלאומי על ידי הדוגמה של אירן.אז אתה בעד או נגד מסחר? (גלובליזציה)?
0
אביעזר
הוצאו מהקשרם..."דברי הוצאו מהקשרם"... יפה !!! זה משפט שמשום מה נשמע מוכר לעייפה...מכל מקום, לשאלה הישירה: "אז אתה בעד או נגד מסחר? (גלובליזציה)?", יש גם תשובה מאד ישירה: אני מאד בעד גלובליזציה - בין שוויץ לבלגיה, בין אוסטרליה לניו זילנד וכ"ו וכ"ו. אני מאד נגד גלובליזציה, ונגד כל מסחר, עם גרמניה הנאצית (בעבר, בשנות ה-30 המאוחרות) ועם יורשתה בהווה - הרפובליקה האיסלאמית של איראן.
0
יעקב
אתה מתחכם.אני בפירוש שאלתי - בוא לא נתייחס לאירן (או לגרמניה הנאצית). אתה הבנת את השאלה אבל בחרת לענות משהו אחר.
0
אביעזר
הויכוח הזה הופך למעגליקשה למחוק את מה שכבר נכתב שחור על גבי לבן בתגובה מס. 36. ולהתכחש לדברים כעת - "אם הסחורה שמציעים לך עונה על הדרישות שלך, והמחיר כדאי - אז אפשר ליבא אותה, גם מאירן". כך נכתב שחור על לבן בתגובה 36 ומי שלא זוכר כבר, מוזמן להציץ ולקרא...הכותב טוען כעת - "דברי הוצאו מהקשרם"... נו טוף... במידת הרחמים וברוח ימי הסליחות יתקבלו דברים אלו כחזרה בתשובה...
0
אביעזר
"איראן היא לא גרמניה ולא סין"איראן היא לא סין. היא בהחלט היורשת החוקית והאוטנטית של גרמניה הנאציונל סוציאליסטית משנות ה-30 של המאה ה-20.אסור לכלול את איראן בקבוצת המדינות שביניהן מתנהל סחר חופשי, תחת משטר גלובליזציה עולמי. צריך לבודד אותה כלכלית, תרבותית, אקדמית, מדעית, צבאית ובכל אספקט אחר, עד להפלת המשטר הנוכחי. ברור לכל בר דעת שהבידוד הזה לעולם לא יהיה הרמטי ויתכן שהמשטר לא ייפול כך כך מהר ואולי לא ייפול כלל. מאידך, אסור שאיראן תיהנה מלגיטימציה ופריחה כלכלית בחסות רעיונות החופש והגלובליציה. יש גבול כל אבסורד !!!!
0
אליהו, חיפה
תחת גלובליזציה, כוח החרם מוגבלאם ניקח תפוזים ופיסטוקים כדוגמא:למרות שישראל לכאורה מחרימה את איראן, כמעט כל הפיסטוקים שנמכרים בארץ גודלו באיראן.למרות שאיראן מחרימה את ישראל, מדי פעם נמכרים באיראן תפוזים ששכחו להוריד להם את המדבקות המציינות שמוצאם מישראל.בכלכלה גלובלית אין שום משמעות אם תקנה פיסטוקים מאיראן, או תקנה אותם מטורקיה שקנתה אותם מאיראן. כל עוד רוב המדינות לא מחרימות את איראן, החשיבות של החרם היא הצהרתית בלבד.כשמדובר במוצרים ייחודיים המצב מחריף:האם איראן תימנע משימוש במעבדי אינטל שמייצרים רק במפעל הישראלי? האם היא לא תשתמש במכשירי MRI או פלאפונים שאפילו אם לא יוצרו בישראל, יצרניהם משלמים תמלוגים לבעלי פטנטים ישראלים?האם ישראל תימנע מלקנות נפט ממדינות שקונות נפט איראני? כמה כאלה כבר יש?מכאן, המגבלה העיקרית על הסחר היא העדפת הצרכן:מוכר פיסטוקים אמריקאים יוכל למכור קצת יותר ביוקר ממוכר פיסטוקים איראנים. אבל כשהפיסטוקים עולים פי 2 - מעטים יקנו תוצרת ארה"ב.כי בכלכלה גלובלית וחופשית, רק למוכר ולקונה יש משמעות.אם חורגים מההסתכלות על החופש כערך,ברור שהטלת מס על מוצרים שמקורם איראני עדיף על הטלת מס גורף.במקרים הבודדים שברור שמקור המוצר הוא איראן, ניתן להטיל מיסוי עודף.אבל מס על פיסטוקים איראנים ולימון פרסי הוא זניח.ולבסוף:איראן היא לא גרמניה ולא סין. בימנו, ככל שמשק פחות חופשי הוא מתקשה לייצא ללא סבסוד כבד, למעט מוצרים מאוד מאוד פשוטים שמתבססים על כוח אדם חסר אלטרנטיבה ולכן מאוד זול, ומכירת משאבים יקרים בזול.מי שמטיל את החרם החריף והאפקטיבי ביותר על איראן, שמגמד את כל שאר החרמות והסנקציות עליה:היא ממשלת איראן בעצמה.
0
לאאא
אני מסכים שאין לקיום תכליתאבל אם גם אתה מסכים לזה, אז אני לא מבין על סמך מה אתה קובע שרמת חיים גבוהה זה "מצויין" ואילו היכחדות של חיה זו או אחרת (כולל האדם) זה "רע"? סתם ככה, כי זה מה שמוצא חן בעיניך אישית?אז בעיני אישית מוצא חן לחיות ברמת חיים גבוהה היום, וממש לא אכפת לי מה יקרה אם האנושות בדורות הבאים, כל עוד לא תקרה שום קטסטרופה *בתקופת החיים שלי אישית*. מי אמר שזה "רע" ומה שאתה רוצה "טוב"?
0

3000 תוים נשארו