הדפס עמוד זה
שלישי, 30 אוגוסט 2011 00:00

דר' יעקב שיינין, מומחה ויועץ כלכלי - מרגיע אותנו

הגירעון האמריקאי אינו בעיה, אמריקה היא הדוד העשיר ולא תהיה לה בעייה לפרוע חובות, לא ייתכן שדרוג החוב של הונג קונג ומייקרוסופט יהיה גבוה מזה של הממשל הפדראלי.

בתחילת החודש פרסם דר' יעקב שיינין, כלכלן ויועץ פיננסי ידוע, מאמר דעה שמבקר את ההחלטה להוריד את דרוג החוב של ארצות הברית. קראו את הכתבה בגלובס.

דר' שיינין טועה ב"מקצת", החוב האמריקאי הפדראלי אינו 75% מהתוצר, אלא שווה בדיוק ל-100 אחוזי תוצר שנתי. וזה רק החוב הפדראלי. להשוואה נכונה מול מדינות אחרות צריך להוסיף לפחות את החוב של מדינות הברית (states) עצמן ושל הערים הגדולות – חלקן הגדול על סף פשיטת רגל. וזה עדיין יהיה קצה הקרחון כפי שהסברנו בעבר. לאמריקה שי חוב נסתר (off books) גדול פי כמה שאינו רשום בספר התקציב בגין התחייבות המדינה ל"פנסיה תקציבית" למשוחררי הצבא ולעובדי ציבור, התחייבויות לביטוח הלאומי האמריקאי ולשלל תוכניות הרווחה. הערכות זהירות מדברות על התחייבויות שהן פי חמישה מהתוצר השנתי.

שיינין מציין שלאמריקה יש הון עצמי נטו גבוה (נכסים פחות התחייבויות). נתון זה כלל לא בטוח והוא קשה למדידה. "הון עצמי" של מדינה הוא מושג ערטילאי. אותם "נכסים" מורכבים מכבישים, מחלפים, בתי ספר, וצבא. אין להם מחיר שוק. אפשר להציע למכירה בשוק הפתוח רק חלק מזערי שלהם (אולי כמה שמורות טבע). לעומת זאת, צד "ההתחייבויות" נקוב במספרים אמיתיים, בכסף – לכן קשה להחסיר את ההתחייבויות מהנכסים ולקבל נתון שמייצג "הון עצמי" של מדינה.

אמריקה עדיין עשירה ועדיין מהמדינות החופשיות בעולם (זה מושג יחסי). מאתיים שנה של חופש, גדול מאשר כיום, אפשרו צבירת הון שמניב חיים נוחים גם בהווה. אבל הון פיזי גם נשחק – יש לו פחת. גשרים, כבישים ובתי ספר ציבוריים צריך לתחזק. פוליטיקאים במצוקה יעדיפו תמיד לדחות את תיקון הכביש ולהמשיך להזרים כסף לסקטור "שלהם", מקור כוחם הפוליטי. אם לא משקיעים מידי שנה ב"נכסים", לפחות כשיעור הפחת, אז ה"הון העצמי" יישחק במהירות. ואם המגמה היא "לקחת מהעשירים ולתת לעניים" אז אמריקה הולכת לשחוט את התרנגולת שמטילה לה את ביצי הזהב.

לאמריקה יש גם הון שנובע מ"מוניטין". כמעט כל שוכני האוהלים בשדרות רוטשילד היו שמחים אילו קיבלו "גרין קרד" – אפילו נושאי הדגלים האדומים שביניהם. הכמיהה ל"גרין קרד" משקפת את המוניטין של ארצות הברית כ"ארץ האפשרויות". אם האמריקאים ימכרו 10 מיליון היתרי עבודה חדשים בשנה בסכום של 50 אלף דולר האחד – תעמוד ההכנסה על כחצי טריליון דולר לשנה. אבל אפילו סכום עתק זה יכסה בקושי 4 חודשי גירעון בתקציב הפדראלי... כך שאפילו תרגיל בלתי ישים פוליטית זה הוא הזוי. אבל בינתיים, ה"מוניטין" עוזר לממשל למכור אגרות חוב חדשות לעולם. 

שיינין מגחך על הורדת הדירוג לאמריקה, דרוג שנמוך מזה של הונג קונג וסינגפור ומזה של תאגידים בינלאומיים. כן, לסינגפור ולהונג קונג יש יכולת גבוהה יותר לפירעון חוב ריבוני, אם הוא בכלל קיים. אזרחיהם מייצרים מוצרים שאנשים חופשיים בעולם מוכנים לקנות מרצונם החופשי. כך גם מייקרוסופוט וגוגל - לכן "דרוג החוב" שלהם ראוי שיהיה גבוה יותר. 

שיינין מציין לחיוב את התוצר הגבוה לנפש בארצות הברית כ-49 אלף דולר (של ישראל כ-30 אלף דולר). ה"תוצר לנפש" מעיד תמיד על העבר, הוא תוצאה של ביצועי העבר. אבל, אמריקה נכנסה לתוואי של התדרדרות שקשה להעריך את הקצב שלה בזכות נקודת ההתחלה הגבוהה. 

מדד "התוצר לנפש" מעוות את המציאות כי הוא אינו משקלל תוצר שהוא תוצאה של גלגול הלוואות. גם משפחת שיינין יכולה בקלות להפגין רמת חיים גבוהה מאד אם תיקח הלוואות, תגלגל ותפרע אותן עם הלוואות חדשות. אבל אני בטוח שמשפחת שיינין אחראית פי כמה מהממשל הפדראלי באמריקה. 

צודק שיינין שטוען שבתנאים מסוימים אמריקה תוכל לפרוע את החוב. תוכל "כנראה". אין די בהגדלת המיסוי. אין לאמריקה נתיב מילוט "טוב" – כל כיוון שייבחר יעבור דרך ירידה דרמטית ברמת החיים. השאלה, אם לאחר מכן אמריקה תחזור להיות "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות", או תתדרדר לעמדת "ארצות הברית של ארגנטינה". יש תקווה לטווח הארוך. הגרעין הציבורי בארצות הברית שמבין שהכיוון הוא חזרה אל מדיניות חופש כלכלי וממשלה קטנה – גדול באמריקה, יחסית לכל מדינה אחרת בעולם. 


מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר


כתבות קודמות בנושא

לא נורא... הגירעון האמריקאי במלחמת העולם היה גבוה בהרבה...

החוב הציבורי של ארצות הברית לא ייפרע

עודכן לאחרונה ב שלישי, 02 ינואר 2018 05:52

פריטים קשורים

אפרים
לעניין תחזיות אינפלציהאכן כן - בין אוגוסט 2010 למאי 2011 העולם האמין בצמיחה מלווה באינפלציה. ומאז יוני 2011 , ובמיוחד לאחר הורדת הדרוג, מחירי הסחורות צונחים, כי אין בסיס לעליית סחורות בסביבה דפלציונית , והדולר לא בדיוק נחלש.לכל נביאי האינפלציה, שלפעמים גם אני נמנה עליהם, עם יד על הלב - מה הייתה תחזית האינפלציה שלכם לארה"ב בתחילת 2006 ל 5 השנים הבאות? בכמה טעיתם ? אמריקאי שקנה אז אג"ח ל 10 שנים בתשואה של 5% ומכר בחודש האחרון הרוויח ריאלית כמה עשרות אחוזים , לא רע בשביל "השקעה סולידית"
0
אשר פט
ומה עם הדפסת כסף?אני מסכים עם הכל, אבל לא מבין מדוע מפקפקים ביכולת של מדינה (במקרה זה, ארה"ב) לפרוע את חובה במטבע אותו היא יכולה להדפיס? כן, אני יודע שבמקרה של ארה"ב יש הגבלות מסוימות על תיקרת חוב, אבל עד כמה שידוע לי, לא על הדפסת כסף.
0
אילון
תשובה לתגובה 1, של אשר פטכן אשר, כל מדינה יכולה להדפיס כסף, ובכך לפחת את המטבע שלה, אלא שזה יביא לירידת ערך אגרות החוב שלה, שכן חששות אינפלציה יהיו חלק משמעותי ממחיר האיגרת, ממש כמו שאיגרת חוב של ארגנטיה היתה כ"כ לא מבוקשת המציאות של מאות אחוזי אינפלציה. במילים אחרות, ככל שארה"ב תפחת את המטבע שלה יותר, כך הכדאיות להחזיק באיגרות שלה יירד, והריביות שהממשל האמריקאי ייאלץ להבטיח על האגרות הללו יעלו, עד שהממשל ייאלץ להוציא סכום אדיר להמשך גלגול האיגרות.עד היום, הכסף האמריקאי שהודפס לא גולם במדד ה-CPI, בעיקר בשל שיטות המדידה המצחיקות. אלא שהזמנים האלה מגיעים לקיצם, מדד יוני כבר הראה על אינפלציה של 0.5% (למעשה- שנתית של 6%).
0
יעקב
ארה"ב לא תפרע את חובותיהאני מרשה לעצמי לקבוע חד משמעית שארה"ב לא תוכל לפרוע את חובותיה.מתי חדלות הפרעון תתרחש, ובאיזו צורה זה יתבטא - אינני יודע. אבל היא לא תוכן לפרוע את חובותיה. אין שום דרך.הדרך הנכונה - קיצוץ גבוה בהוצאות הממשלה ויצירת עודף תקציבי אינה אפשרית מבחינה פוליטית.הגרעונות שלה נמצאים במגמת עלייה תלולה, הכלכלה שלה חוזרת למצב מיתון - שפירושו פחות הכנסות ויותר גרעונות. התשתית שלה מידרדרת, ונסיונות לשפר את התשתית (להקים תחנות כוח חדשות) נחסמות על ידי מטורפים ירוקים.הקונגרס לא מצליח להגיע להסכמה אפילו על קיצוץ של 0.1% מההוצאות, המערכת הפוליטית המקוטבת חזק לא מתפקדת.גם להדפסת כסף יש מיגבלות.הדבר היחידי שאפשר להגיד לזכות ארה"ב הוא מה שאומרים על הדמוקרטיה - כול שאר הארצות מצבן גרוע יותר (אולי חוץ מהונג קונג, סינגפור וישראל).
0
אילון
יעקב, הכל נכון, חוץ מהמשפט האחרוןאני מסכים עם כל מה שאמרת, אבל אתה צריך להבין שהרבה יותר מדינות ייצאו מזה, לא רק סינגפור והונג קונג. המדינות שייצאו מזה, כמובן אחרי משבר משמעותי של כל מי שמייצא למדינה מערבית כלשהיא(!), הן מדינות יצרניות כמו ברזיל, סין ודומותיהן.ישראל, לעומת זאת, לא תצא מזה. אנחנו נראה את הקטסטרופה מהשורה הראשונה, אנחנו קנייני הדולרים מס' אחת בעולם (per capita), והייצוא שלנו הוא מוטה כולו לעברן של מדינות אירופה וארה"ב. כל עוד פישר לא מפסיק לקנות דולרים, וממשיך לסבסד יצואנים הנשענים על הצרכנים המערביים, אנחנו דוהרים אל עבר הצוק.אני לא חושב שהוא יכול, להפסיק לקנות דולרים - לא פוליטית (מצדה של ארה"ב), ולא מבחינת תפיסת הכלכלה שלו, שהיא תפיסה די מעוותת (או כמו שאמר בעצמו:"התיאוריות הכלכליות שלנו לא עובדות"? מה אתה אומר סטנלי? היינו יכולים להגיד לך את זה לפני 3 שנים כשרק התחלת להדפיס)
0
יעקב
גם ארגנטינה "יצאה" מחובותיההמשפט שלי היה מליצי. כמובן שישראל תסבול מההאטה בעולם. גם סין, ברזיל וארגנטינה יסבלו.ארגנטינה עשתה שמיטת חובות ושרדה, וגם משגשגת עכשיו (ראה מאמר שלי בנושא לפני כחודשיים). כול הארגנטינים (וכול מי שליווה להם בחו"ל) הפסידו 2/3 מכספם, אבל עכשיו הם חזרו לחיות.גם ארה"ב תכריז במוקדם או במאוחר כי היא מחזירה רק 1/2 מהערך לכול מחיזיקי האג"חים שלה. (גילוח של 50%). ניתן למנוע זאת על ידי צעדי צנע, אבל צעדי צנע אינם מעשיים מבחינה פוליטית, ולכן, מבחינה פוליטית (לא כלכלית) הם יבחרו בדרך של ארגנטינה - הדרך הקלה מבחינה פוליטית. אם האמריקאים לא רוצים לשלם את חובותיהם - אין כוח בעולם שיכול להכריח אותם לשלם. והם אינם רוצים. כלומר - הם רוצים אבל לא מוכנים לסבול צנע, ולהכניס יד לכיס להוציא כסף לכיסוי החובות וחיסול הגרעונות.
0
יעקב
קל להתגבר על הגרעון האמריקאיאם רק רוצים. הנה שלושה צעדים קלים שיוציאו אותם מהגרעון:1. קיצוץ של 50% בהוצאות הביטחון, החזרת כול החיילים מחו"ל הביתה, ביטול מרבית הפיתוח והייצור של מערכות נשק סופר מודרניות ויקרות.2. קיצוץ של 10% בכול הקיצבאות.3. הטלת השתתפות עצמית (או העלתה) של 15-20% על כול ההוצאות הרפואיות במסגרת medicare-medicaid .שלושת צעדים אלה יכולים להעמיד את הכלכלה האמריקאית על בסיס איתן תוך 5 שנים.זה לא יקרה - הפוליטיקה לא מאפשרת. הגילוח של האג"חים יתרחש קודם.גם אם שיינין צודק שהאמריקאים עדיין אומה עשירה - הוא טועה בקשר לרצון שלהם להחזיר את חובותיהם. "אם תרצו אין זו אגדה". אם לא תרצו - זו אגדה.
0
אילון
יעקב, אני בספק לגבי המספרים האלה...אם אני לא טועה ההוצאה הצבאית נעה סביב ה-700 מיליארד. לגבי שאר ההוצאות שהזכרת, לא נראה לי ש-10% קיצוץ בקצבאות הם מספיקים. ובטח ובטח שאני לא יודע מאיפה האמריקאים יכולים להשיג 20% השתתפות עצמית בביטוחים היקרים שלהם (שנובעים מסבסוד ממשלתי דרך הפרשות המעביד).הבעיות, כאמור הן גדולות בהרבה, הן טמונות בפנסיות שלעולם לא ישולמו, הן טמונות בנכסים המוחזקים אצל פאני ופרדי ואצל ה-FHA שאמורים ליפול בחדות בכל מקרה שבו עולה הריבית מעבר ל-2 או 3 אחוזים.בקיצור מדובר בהרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. כמו שאמר מארק פאבר: מדובר באומה שחיה מ-1081 מעל יכולתה הכלכלית, הכל ע"י הלוואות. איזון אמיתי ירסק באופן חד את רוב התעשיות המבוססות על חוב זה. אין יציאה קלה.
0
אילון
(*"חיה מ-1981")
0
יעקב
האיזון אפשרי, אם כי לא קלכתבתי 20% השתתפות עצמית ב medicare-medicaid - הטיפול הרפואי החינמי שהממלשה מעניקה לזקנים ועניים, לא לתוכניות הביטוח הרפואי של המעבידים.כמובן, מעבר למה שהצעתי צריך לבטל סובסידיות - למשל - סובסידיות לחקלאות, לאנרגיה "ירוקה", לאוניברסיטאות, לתרבות - לכול דבר מסובסד.ואם הורדה של 10% בקיצבאות אינו מספיק, אפשר להוריד 15%...יש בניו יורק טיימס מחשבון מדוייק, שבו אתה מכניס את הקיצוץ שאתה מציע, והוא מראה לך כיצד זה משפיע על הגרעון. שיחקתי עם זה לפני כמה חודשים. מה שאני כותב הוא נכון, באופן עקרוני (על פי זכרוני). ניתן, מבחינה טכנית, לאזן את התקציב תוך 5-10 שנים.לא אמרתי שזה לא כרוך בסבל ופגיעה ברמת החיים.פגיעה תהיה בכול מקרה, בין אם יקצצו בתקציב ובין אם ימשיכו להדפיס כסף ויבחרו (ברירת מחדל) ב"גילוח" איגרות החוב.שוב - הבעיה אינה חוסר אפשרות טכנית, היא חוסר אפשרות פוליטית.
0
אילון
אבל יעקב, אני אומר דבר אחר...מה שאני אומר שישנם עוד גורמים שלא נכנסים למחשבונים כאלה בדר"כ. "איזון של התקציב", הכוונה היא למצב שבו ארה"ב מגיעה רק למצב של איזון, ולא להורדה של רמת החוב. כך שמאחורי זה עומדת ההנחה שהעולם יסכים להמשיך ולהגדיל את החוב של ארה"ב אך בשיעור קטן יותר, וזה במשך 5-10 שנים. ואני לא מאמין שזה אפשרי. אני לא חושב שלארה"ב נותרו 5-10 שנים.התחזיות הללו מתבססות על אחוז צמיחה מסויים, וצמיחה זו תלויה בשיעור אינפלציה מסויים, ומאוד אופטימי. מה שאני אומר הוא שיש תסריטים שאנחנו פשוט לא לוקחים בחשבון בחישובים. למשל: מה יקרה כאשר קניית האג"ח של בנקים מרכזיים סביב העולם תגרום לאינפלציה פנימית בתוכן באופן כזה שבו הם יחלו למעט ברכישת דולרים. הדולרים האלה יחלו חוזרים לארה"ב והאינפלציה תכה, בתחילה 4%, אח"כ 5 % אח"כ 6% וכן הלאה. הבנק הפדרלי ייאלץ להעלות ריבית באופן חד, אך העלאה זו תביא לירידה ריאלית של מחירי נכסי נדל"ן ולקריסה של גופים פיננסיים רבים. ה-FDIC לא יוכל לבטח את כל הפקדונות הללו, מכיוון שכבר היום הוא במצב רע. כמובן שהעלאה שכזו של הריבית תביא לעלייה מקבילה של האג"ח קונצרנים ולפשיטות רגל של רבים מהם. כמובן גם שעליות בתשואות האג"ח המוניציפליות תביא לפשיטות רגל של מדינות. לכן, סביר להניח כי העלאת הריבית במקרה של אינפלציה לא באה בחשבון, כך שהתהליך יהיה הרסני בהרבה, שכן הבנק המרכזי יחל קונה את כל() האג"ח- מוניציפלים, קונצרנים וממשלתיים, או במילים אחרות - הוא ישפוך עוד דלק על המדורה.
0
אילון
אגרות חוב הן רעות בשני התסריטים...גם דפלציה וגם אינפלציה.במקרה הדפלאציוני, מדובר בקריסתם של בנקים ומערכות פיננסיות סביב הגלובוס ובקטסטרופה פיננסית אמיתית. זהו מקרה שבו ארה"ב פושטת רגל כי היא פשוט מתכווצת. התוצר נחתך בסביבות חצי ואין מיסים מספיקים על מנת לשלם את החוב.המקרה שני, והסביר ביותר, הוא האינפלציוני. ההנחה שלך שארה"ב יכולה להדפיס כמה שהיא רוצה פשוט תתבדה. מה שקרה מאז ההרחבה הכמותית השנייה הוא שהדולר החל לצנוח בכל העולם ובנקים מרכזיים שקנו את הדולר הדפיסו את המטבעות המקומיים וגרמו לאינפלציה אדירה. מחירי סחורות בין אוגוסט 2010 למאי 2011 עלו בעשרות אחוזים. הכל עלה. התחיל בלאגן, ודיבורים של סין ורוסיה על מטבע בינלאומי חדש.ברגע שדבר כזה יקרה, כל הדולרים של ארה"ב חוזרים אליה. זה התסריט הסביר כרגע.
0
אפרים
אינפלציה או מיתון - קדחת או כולירהלמיטב הבנתי ( הלוואי ואתבדה ) החשש האמיתי הוא ממיתון מתמשך - דפלציה של כמה אחוזים בשנה ( בשפל הגדול הדפלציה הסתכמה ב 33% ) . לעומת קטסטרופה כזאת, אינפלציה כמו בשנים 75-83 ( שנתית ממוצעת של קרוב ל 10% ) נראית כמו חלום ורוד.אל תידאג, אינני מושקע באג"ח ארה"ב, אבל כלל לא בטוח שאני נוהג בתבונה. אם תרחיש המיתון יתממש, זו ההשקעה הטובה ביותר ( דרגה אחת יותר טובה מהחזקת מזומן... ).לגבי אינפלציה, ארה"ב יכולה להתחיל להתנהל כמו סין "הקפיטליסטית" הפד ידפיס בלי הכרה ובמקביל יעלה את דרישות הרזרווה מהבנקים - כפי שנעשה בשנה האחרונה בסין - 6 פעמים!!!רק
0
אילון
אפרים, כל מה שאני יכול לומר לך...זה שאם אתה דואג לכסף שלך, תברח מהאג"חים של ארה"ב. אתה צריך להבין: אף משקיע נורמלי לא מחזיק אג,ח ל-10 שנים על 2% תשואה כדי להישאר בו. אוקיי? אתה לא באמת חושב שהאינפלציה תישאר מתחת 2% למשך 10 שנים, נכון? אני לא חושב שהיא תישאר אפילו מתחת 5%. לכן, אתה צריך להבין שהקונים העיקריים של האגרות האלה הם סוחרים שמחפשים רווח בטווח הקצר, וכמובן, בנקים מרכזיים, שהם גופים פוליטיים, ולא קשורים לשוק חופשי כלל וכלל. אבל אם אתה חושב שתשואה של 2%תהיה גבוהה מרמת האינפלציה בעשור הקרוב, כנראה שאג,ח ארה"ב הוא המחלוקת הפחות משמעותית בינינו.
0
יעקב
שווי הנכסים הוא תיאורטי בלבדכול נכס, כדי שיהיה לו שווי ממשי, צריך שמישהו יקנה אותו. אין איש בעולם שיש לו מספיק כסף לקנות את כול הנכסים של ארה"ב. גם אין לאזרחי ארה"ב מאיפה לשלם מס רכוש בשיעור %2 לשנה - אלא אם הם פודים אג"חים של ממשלת ארה"ב שהם מחזיקים בקופות הגמל שלהם - שוב בעיה מעגלית.נכון שהמחשבונים למיניהם עושים הנחות בדבר הצמיחה הכלכלית ב 10 השנים הבאות, ונכון שנכונו להם הפתעות לא נעימות בתחום זה.אבל הויכוח תיאורטי. בין אם אפשרי, טכנית, לסגור את הגרעון ולהחזיר בהדרגה את החוב, ובין אם זה לא אפשרי - אני לא רואה אף אחד שמוכן לנסות לעשות זאת. התוצאה אותו הדבר:הדהרה אל התהום נמשכת במהירות מואצת, ואין שום רצון כן לבלום אותה.
0
אפרים
השורט של המאהאז ג'ים רוג'רס אמר... וביל גרוס אמר היום שטעות חייו הייתה כשהימר לפני שלושה חודשים נגד אג"ח ארה"ב, בינתיים הפסיד כ 15% ...בינתיים, השוק החופשי לא קונה את "השורט של המאה" , מאז הורדת הדרוג האג"חים הנ"ל הקנו למחזיקים בהם רווח של מעל 10%. בכל התקופה הזו , מזה כחודשיים הפד לא קונה אג"ח, ( אולי הוא מממש רווחים - כ 60 מיליארד דולר ).לעניין הפתרון הגאוני שלי , השווי הנקי של אזרחי ארה"ב ירד במשבר 2008 ב כ 15 טריליון, אם בוש היה חמש שנים קודם נוקט בפתרון הגאוני שלי לא היינו מגיעים למשבר הסאבפריים והטריליונים שהלכו לאיבוד היו לפחות משמשים מטרה טובה.לגבי שווי הנכסים בסביבת ריבית של 5% - ב2005 -2006 השיעור היה קרוב ל 5% והשווי הנקי היה כמו היום...
0
אילון
התייחסות לאפרים:1. S&P, מודי'ס ופיץ' בהחלט איבדו את זכותן לדרג, בעיקר מכיוון שהן עדיין לא הורידו את ארה"ב מתחת ל-A.2.פתרון גאוני יש לך שם. למכור 2% מכלל הנכסים כל שנה. גאוני. בוא נראה אותך משלם לממשלת ישראל 2% ממחיר הדירה שלך... כל שנה... במשך 10 שנים. האם אתה יכול? בלי למכור אותה? ואם לא תמכור לממשלה, מי יקנה ממך? האמריקאים לא יכולים (כי הם טובעים). ובכלל, כמה שווים הנכסים האלה במידה והריבית עולה, נניח ל-5%, שזה אם אני לא טועה הממוצע ב-30 שנים אחרונות.3. מי קונה אג"ח ארה"ב? 70% מהאג"ח החדשים נקנים ע"י הפד, השאר נקנים ע"י בנקים מרכזיים סביב העולם תוך יצירת אינפלציה פנימית שהיא בחזקת פצצת זמן, עד שהן יחלו למכור אותן כדי להקל על האזרחים שלהן מנטל עליות המחירים. כמו שאמר (אם אני לא טועה) ג'ים רוג'רס:"אג"ח ארה"ב זה השורט של המאה."
0
אפרים
ההון העצמי של אמריקהאינני יודע מה יקרה לחוב של ארה"ב. אבל בשני תחומים שיינין צודק:1. s&p והמדרגים המורשים האחרים, איבדו מזמן את "זכותם" להתייחסות רצינית באשר לדרוג יכולת פרעון של לווה כלשהוא.2. ההון העצמי של ארה"ב הינו השווי הנקי של כלל בתי הבית + עסקים יצרניים + מלכרי"ם בארה"ב שהסתכם במרץ השנה בכ75 טריליון דולר, יחס חוב להון עצמי של 20%, כלומר - הטל חד פעמי של מס רכוש על כלל הציבור האמריקאי בגובה 20% ( מחולק ל 10 שנים - 2% בשנה ) ונפתרנו מהחוב...הבעיה הייתה ונשארה פוליטית מעיקרה, בכל מקרה , מדינה שחייבת כסף במטבע שלה לא צריכה לעשות תספורות , היא פשוט מדפיסה אותו.בינתיים התשואה על אג"ח ממשלה ל 10 שנים עומדת על 2.17% , כלכלת השוק אומרת את דברה...
0
יעקב
אם תצליח לפדות אותן לפני המבולאיגרות חוב של ממשלת ארה"ב הן השקעה לא רעה (יותר טובה ממניות או אג"ח קונצרני) אם תצליח לפדות אותן לפני המבול. אם לא....כולם מאמינים שיצליחו...אבל אנו לא יודעים מתי יבוא המבול.מה שהיה בעבר (2005 עד עכשיו) אינו מלמד על מה שיהיה בהמשך.אם תהיה דפלציה - על אחת כמה וכמה שממשלת ארה"ב לא תוכל לפרוע את האג"חים. ואם תהיה אינפלציה - היא תפרע בדולרים חסרי ערך.אבל - כאמור - אינני יודע להצביע על השקעה יותר טובה (חוץ מזהב, אבל גם שם יש סיכונים).
0
אילון
אפרים, איך אתה לא רואה את אינפלציה?דווקא נביאי האינפלציה הם המרוויחים הגדולים: CPI הממשלתי. אלא שזה מדד שאינו רלוונטי, בכל אופן לא לאנשים "אמיתיים" (קרי, לאנשים שהולכים לקנות בסופרמרקט עם הדולרים שברשותם), כי האינפלציה האמיתית היא הרבה יותר גבוהה מכך. אם אתה באמת רוצה להשוות מי הרוויח יותר, אתהצריך להשוות תיק של בן אדם שחזה דפלציה ב-2006 (וקנה, נניח, אג"ח ארה"ב), לעומת תיק השקעות של מישהו שחזה אינפלציה. תיק השקעות שכזה יכלול בעיקר זהב והרבה סחורות. אז בוא נבחן זאת: מה עשה הזהב מ-2006? מה עשה הכסף? מה עשתה הכותנה? מה עשו הדגנים, הנפט, הסוכר, הקפה, החיטה, הסויה....? מכיוון שהשוק כולו חי על הדפסה של כסף, אין ספק שאלה הדברים שעולים הכי הרבה בתקופה הזאת. אני למשל כתבתי מאמר כבר באפריל, שם אמרתי שברגע שתסתיים ההרחבה הכמותית ביוני השנה, ברננקי יצטרך להחליט האם הוא נותן לבנקים ליפול, או פשוט מקריב את המטבע עם עוד הרחבה כמותית. כמו שראית, הנפילה הגיעה, והדבר היחיד שיכול להחזיק את השוק זאת עוד הרחבה כמותית, אלא שבעוד שהמניות יעלו מעט מאוד, הסחורות יטוסו לשמיים, ואגרות החוב יתחילו ליפול שוב, ממש כמו מה שקרה מאוגוסט 10' ועד מאי 11'
0
אלון גולדמן
לגבי זהבמה דעתכם על השקעה בזהב ? מהם הסיכונים ?
0
אאא
2 הערות1) הם לא "שוכני אוהלים".אף אחד מהם לא גר באמת באוהל.האוהלים שם ריקים כל הזמן.הם מפונקים מכדי לגור באוהל.2) כשתהיה לארה"ב אוכלוסיה כמו קולמביה או ברזיל,היא גם תראה כמותן.אין לארה"ב לא עתיד ולא תקווה.בשביל להיות מדינה מערבית,קפיטליסט ית,דמוקרטיה ומשגשגת צריך אוכלוסיה מסוג מסוים שזו התרבות שלה.
0
יעקב
שיינין צודקארה"ב עדיין מדינה עשירה והיא יכולה, עם ההתאמות שהזכרתי, או אחרות, לעמוד בהחזר חובותיה.אלא, כאמור, מה שחסר הוא הרצון - או הפוליטיקה. אין שום סיכוי שהם יבחרו בצימצום רמת החיים הנדרשת להחזר חובות - שיבחרו מרצונם.צימצום רמת החיים תתרחש כתוצאה מאסון כלכלי לא מתוכנן, שיפול עליהם כברירת מחדל. אי פרעון חובות יהיה חלק מהתרחיש המשברי.ניתן למנוע זאת מבחינה כלכלית, אבל לא מבחינה פוליטית.
0
אפרים
לאילון - לצערי אני לא רואה אינפלציהמה שקרה למחירי הסחורות בתקופה המדוברת הוא עלייה בעיקר עקב ציפיות לאינפלציה - שנכון להיום - לצערינו לא מתממשות והעולם כנראה הולך למיתון = ירידת מחירים , כולל מחירי כל הסחורות. במצב כזה אין בעיה להדפיס כסף ( על םי מילטון פרידמן, כנראה אין ברירה אלא להדפיס כסף ), ובעיית פרעון האג"חים לא קיימת. במבט לאחור, השוואת יחס תשואה מול סיכון בהשקעה באג"ח ממשלת ארה"ב מול השקעה בסחורות , כנראה שגם ב5 השנים האחרונות ההשקעה באג"ח ניצחה. לצורך העניין על סמך העבר ניתן לראות שמשקיע אג"ח עלול להפסיד על השקעתו 20% , משקיע בסחורות יכול להפסיד גם 80%. ראה ירידת מחירי הנפט מיולי 2008 למרץ 2009 , כשנראה היה שהעולם נכנס למיתון ארוך.
0
אילון
לאפרים- מאיפה הנתונים?כתבת:"השוואת יחס תשואה מול סיכון בהשקעה באג"ח ממשלת ארה"ב מול השקעה בסחורות , כנראה שגם ב5 השנים האחרונות ההשקעה באג"ח ניצחה."האם בדקת את הנתונים? כל הסחורות הבסיסיות עלו בעשרות ומאות אחוזים, היחיד שעלה פחות היה הנפט, שהוא תלוי ברמת הפעילות הכלכלית של המשק. אך גם הוא עלה, למרות שהתחזית הדפלאציונית היתה אמורה להוריד אותו (ואם ה"תחזית" נוריאל רוביני היתה מתממשת, הוא היה אמור להיות היום על 30$).עוד אתה כותב:"על סמך העבר, ניתן לראות שמשקיע אג"ח עלול להפסיד על השקעתו 20% , משקיע בסחורות יכול להפסיד גם 80%."הטעות שלך היא שאתה שוכח לחלק את "העבר" לתקופות. ל-bull markets ול-bear markets. מכיוון שאנו כעת נמצאים בתקופה של ריביות ריאליות שליליות, מחירי הסחורות מנצחים הכל, כולל את האג"ח ארה"ב.לסיכום, אני לא רואה איך אתה רואה את העולם הולך למיתון, הזהב עולה כבר עשור שלם בקצב של 20% לשנה, ותופעה זו תימשך ביתר שאת משום שמקורה הוא כאמור בריביות השלילות והדפסת הכסף, שום קשר לצמיחה. כדאי לך לעלות על הרכבת הזאת בזמן.
0
אפרים
מקור הנתונים במספריםמדד מחירי הסחורות בתחילת המשבר הכלכלי - שהתברר אחר כך כמיתון - עמד ביולי 2008 על שיעור של 219.65, ששה חודשים מאוחר יותר - בפברואר 2009 הוא עמד על 98.29 - כפי שהיה ביוני 2005 ...והיום הוא עומד על 198.86 , עדיין 10% פחות מיולי 2008 . למיטב הבנתי השקעה עם תנודתיות די גבוהה במחיר. במידה ונתוני הצמיחה יהפכו "פתאום" לשליליים , הוא עלול לצנוח שוב בשיעור חד ביותר. מי שמאמין שמחירי הסחורות מתנהלים לאורך זמן ללא קשר לשימוש בהם - כלומר סרדינים למסחר ולא למאכל - ימשיך להתייחס אליהם כאל מקלט בטוח, ואולי אפילו יהיה צודק.מי שצופה מיתון חוזר, יכול לנסות להסיק מסקנות מהנתונים של 2008 - 2009.
0
אילון
נו... אז אמרת הכל:לאורך שנות ה-2000 מחירי הסחורותת רק עלו ועלו, בגלל ריביות נמוכות, וציפיות ל"צמיחה". הם נפלו לשפל ב-2008, וכעת הם נמצאים באותו מקום כמו לפני המשבר, אבל במציאות שבה: א) אין צמיחה ב) משבר חובות מאיים על הכלכלה הגלובלית. ג) האבטלה שוברת שיאים. האם במציאות כזאת היית מצפה לראות את מחירי הסחורות באותה רמה של השיא שלפני המשבר? ממש לא. למעשה, אם הן נמצאות בכאלה גבהים במציאות כל-כך קודרת, הם יכולים רק לעלות, אין להם ברירה
0
אפרים
במיתון מחירי הסחורות יעלו?אז למדתי דבר חדש. בשנות ה 2000 מחירי הסחורות עלו בגלל עודפי ביקוש עולמיים שנגרמו מצמיחה מואצת של מדינות מתפתחות, וציפיות אינפלציוניות שבינתיים לא התממשו.אכן אמרתי הכל : במיתון שהיה בין אוגוסט 2008 ומרץ 2009, מחירי הסחורות התרסקו, וכנראה שכך יהיה במיתון הבא עלינו לרעה . ( אם לא יבוא, הרי שכל הדיון מיותר, כי צמיחה בארה"ב מלווה באינפלציה היא נכון לעכשיו משאת הנפש של כולם , רק שאז יצטרכו להתמודד עם טריליון וחצי דולר עודפים של המערכת הבנקאית שכרגע שוכבים במרתפי הפד ).עלייה במדד מחירי הסחורות בשעת מיתון יכולה לקרות רק במידה ו"נופתע" ממלחמה במפרץ שתקטין את היצע הנפט, ואז הכל פתוח. לעניין הזהב, הוא כבר מזמן לא "סחורה" אלא אמצעי חליפין , ויתכן וחוסר אמון כללי במערכת יגרום להמשך התייקרותו גם במיתון.
0
יעקב
מחיר הסחורות ספקולטיבימחיר הסחורות משקף לא רק את הערך של הסחורה עצמה אלא גם את הספקולציה של סוחרים הקונים חוזים למטרות רווח (ולא למטרות שימוש).בשנים 2006-7-8 הייתה בועה ספקולטיבית במחירי הסחורות.כאשר השוק (של המניות) נופל, חייבים הספקולנטים לרוץ ולכסות את הפסדיהם והימוריהם במניות, ולכן הם נאלצים למכור גם חוזים של סחורות, ומחירי הסחורות נופלים, יחד עם המניות.יחד עם זאת, לסחורות ערך בסיסי הנובע מהשימוש (חיטה אוכלים), והערך הזה נשמר וגם עולה.קשה להשוות מחירים משנה לשנה, ולהחליט מה מהמחיר הוא המרכיב של הערך הבסיסי ומה הערך הספקולטיבי.לא נכון להסתכל על מחיר הסחורות כמשהו שמשקף תמיד רק את הערך האמיתי של הסחורה.סחורות אחרות תלויות בשוק מבחינות אחרות גם כן. למשל - מתכות פשוטות (ברזל, נחושת) - אם יש מיתון כלכלי, וירידה בכמויות הייצור יורד הביקוש לסחורות אלו, ואיתו המחיר.התמונה מאד מורכבת.
0
אילון
אז אפשרים, תן לי להביןאתה בעצם רואה את מחירי המניות עולים יחד עם מחירי הסחורות, וכך מסיק שהאינפלציה נגרמת כתוצאה מהצמיחה? אתה חושב שאינפלציה יוצרת צמיחה? כי אם אינפלציה היא דווקא המסובב, אז עליית מחירי המניות נובעת מאינפלציה, ולא להיפך. בגלל זה אתה לא יכול לומר שעלייה במחירי המניות היא תוצאה של צמיחה, כי לפי הגישה הזאת, כנראה שיש לנו צמיחה מטורפת בזימבאבווה. אתה באמת לא מאמין שמחירי סחורות יכולות לעלות במיתון? האם לא יכול להיות מצב בו יש מדינה שבה הצמיחה של התוצר היא אפסית, האבטלה בה עומדת על סביבות 10%, והסחורות בה רק עולות (וגם קוראים לה ארה"ב)? בהחלט זה ייתכן, ואפילו קורה מול עיניך, וקוראים לזה סטגפלציה. וזה העתיד של ארה"ב (וגם ההווה, כי מחירי הסחורות לעולם לא ייפלו יותר לרמות 2008)
0
אילון
ודרך אגב- איך להסביר את מחיר הזהב?
0
אפרים
אינפלציה, צמיחה, מיתון, סחורות וזהב1. הועיל והזהב כבר מזמן לא סחורה אלא אמצעי חליפין אין קשר הכרחי בן מחירו לבין כל התנאים האחרים במשק. מחיר הזהב נקבע ע"י ציפיות אינפלציוניות בשילוב רמת האמון של הציבור במערכת המוניטרית.2. מחיר הסחורות נקבע ראשית לכל על פי רמת הביקושים בעולם שעד עכשיו המשיך לצמוח. לעיתים הוא נגרר אחרי עליה במחיר הזהב שנגרמת מציפיות לאינפלציה.3. על פי הבנתי, מיתון בארה"ב ( לא צמיחה אפסית אלא צמיחה שלילית ), יגרור את כל העולם למיתון, מה שיוריד את רמת הביקושים העולמית לרוב הסחורות. מה שקרה ב2008 - 2009 הוא המחשה לעניין. 4. מחירי הסחורות לעולם לא יפלו יותר לרמות של 2008/9 ? ביולי 2008 עמד מחיר הנפט על 147 דולר לחבית, כשהביקוש העולמי עמד על 87 מליון חביות ליום, ו"כולם ידעו" שהמחיר לא ירד לעולם מתחת ל50 דולר לחבית. במרץ 2009 הביקוש ירד ב4-5% והמחיר ירד ל 35 דולר לחבית. NEVER SAY NEVER5. לעניין צמיחה ואינפלציה - במצב הנוכחי - בו יש עודפי רזרווה של 1.5 טריליון בבנק המרכזי שמחכים לכל סימן של צמיחה כדי להציף את השוק האמריקאי באשראי ממונף , ובמצב זה כל צמיחה תהיה מלווה באינפלציה.6. לעניין הסטגפלציה - להבנתי היא תתרחש רק במיקרה של "אירוע חיצוני" ( הפצצת בארות הנפט של ערב הסעודית ) שישפיע על ההיצע לסחורות מסוימות ובהכרח יגרום להתייקרות מטורפת. מצב כזה היה במהלך שנות ה70 , כשבעקבות מלחמת יום כיפור, הטילה ערב הסעודית אמברגו על ארצות המערב - וראינו מיתון + אינפלציה
0
אילון
כמה חילוקי דעות1. יפה תיארת את הזהב, הוא לא סחורה - הוא מטבע. והוא משקף היטב את רמת האינפלציה. ולכן, טוב תעשה אם תבחן את העלייה שלו מאז 2008: עליה של 80%(!), לא מהתחתית של המשבר, אלא מהטופ, קרי, לפני המשבר. זוהי הוכחה לקיומה של אינפלציה.2.מחיר הסחורות אכן נקבע לפי רמת הביקושים, אם הביקושים היום נמוכים מבפיק של 2008, איך ניתן להסביר כי מחירי הסחורות כמעט נושקים לאותה רמה היום, במציאות של משבר? איך ניתן להסביר שמחיר הבנזין בארה"ב עלה ב-200% מאז השפל של 2008, בעוד הצריכה שלו ירדה, או לכל היותר נשארה יציבה, בתקופה של מיתון ו-9% אבטלה?3. כאמור, הביקושים לסחורות אכן ירדו, אבל זה לא מבטיח ירידת מחירם. ממש כשם שמיתון בארגנטינה בתקופות אינפלציוניות לא הובילו לירידת מחירים.4.מחיר של 147 אכן נוצר כתוצאה מספולציות שנגרמו כתוצאה מהורדה דרסטית של הריבית ע"י ברננקי, שדחפו את הספקולנטים חזק פנימה. המחיר נפל לתקופה די קצרה ל-30, ואז הכפיל עצמו די מהר.אלא שמחירי הסחורות היום, כאמור, כמעט נושקים לאותה רמה. איך ניתן להסביר זאת בתקופה של מיתון?5. "זליגת" אשראי לשוק, אין פירושה צמיחה. יש פה אי הבנה של המושג. צמיחה, פירושה גידול בתוצר. אלא שגידול בתוצר מחושב ע"י הגידול הנומינלי, ממנו מחסרים את מדד המחירים. אם זליגת הרזרבות שתיארת אכן תוביל לאינפלציה, זו תהיה אינפלציה משמעותית מאוד, גבוהה בהרבה מאותה "צמיחה" מיוחלת, ולכן, למעשה כלל לא תהיה כל "צמיחה".6. כאמור, סטפלציה היא תוצאה של אבטלה מלווה באינפלציה. זוהי תופעה מתבקשת במידה ומקבלי ההחלטות יגלו לפתע ש"זליגת" הרזרבות למשק לא מאפשרת להקטין את רמת האבטלה, בעיקר בשל אינפלציה משמעותית אף יותר שתביא לירידה ריאלית בכוח הקניה של הצרכן האמריקאי ובשל כך לסגירת עסקים בקנה מידה גדול מאלה שיווצרו.
0
אפרים
מותר שיהיו חילוקי דעותאבל לא בריא להתאמץ להיות צודק. ארה"ב עדיין לא במיתון, ואחוז נכבד מהציבור האמריקאי מאמין שהצמיחה - ואיתה האינפלציה קרובה. אני לא והלוואי שאתבדה.ב 2008/2009 כן היה מיתון ולכן מחירי הסחורות צנחו אז.הביקוש היום לנפט די דומה למה שהיה בפיק ב2008 ולכן הנפט "רץ" עד לפני חודשיים ל110+ , מאז מאי השנה התגברו החששות למיתון והנפט מתקן בהתאם.מעולם לא אמרתי שזליגת אשראי פרושה צמיחה. אמרתי שבמקרה של חידוש צמיחה תהיה הגדלת אשראים.הואיל ולפחות ב50 השנים האחרונות צמיחה נמדדת בערכים ריאליים, ( צמיחה נומינלית בניכוי אינפלציה ) הרי שרמת האינפלציה בהקשר של צמיחה אינה רלוונטית.ככלל , כדאי שתבחין בין אינפלציה בפועל לציפיות אינפלציוניות. מה שקרה למחיר הזהב מאז 2004 משקף ציפיות, שנכון להיום לא התממשו. מה שהתממש זו העליה במחירו , שבינתיים אין לה כל בסיס כלכלי פרט לאמונה הטפלה שהוא חוף המבטחים. אבל עם אמונה תפלה של מיליוני בני אדם לא מתווכחים, וגם עם נסיונם של חלק משורדי השאה -וגם אני מחזיק זהב ...ושוב, מותר שיהיו חילוקי דעות אך לא בריא להתאמץ להיות צודק.
0
אאא
כשהקריסה תגיעמחיר כל הסחורות ירד בצורה רדיקלית.מאחר ולאף אחד לא יהיה כסף לקנות מכונית או להחזיק כזו,מחיר הפט יתרסק.להערכתי,לסביבות ה 5 דולרים לחבית.מחירי הסחורות האחרים יתרסקו גם כן בשל ירידה רדיקלית ביותר בביקושים.כששלושה רבעים מאוכלוסית המערב תחיה מצלחת מרק ליום,זה די מתבקש.הכלכלה היא לא הבעיה.הכלכלה היא הסימפטום.הבעיה היא שיטה סוציאליסטית שהרסה הכל,בכל תחומי החיים.זה כמו חולה סרטן במצב סופני שסובל מכאבי תופת.אז נכון שכאבים כאלה הם בעיה רצינית,אבל נטרול הכאב (הכלכלה) לא רלוונטי לבעיה עצמה : הסרטן (הסוציאליזם).
0
יעקב
מחירי החיטה כמשלהנה נתון על מחירי החיטה לדוגמה.בשנת 2008 הם הגיעו לשיא של 12 דולר לבושל, ב2009 הם ירדו ל 3 דולר, עכשיו הם עלו חזרה ל 7-8 (עדיין רחוק מהשיא של 12).מה המחיר ה"אמיתי" של חיטה ?ברור שב2008 הייתה ספקולציה, ברור שב2009 המחיר ירד באופן מלאכותי בגלל מכירת חיסול של ספקולנטים, ולא בגלל ירידה גדולה בצריכת החיטה.המחיר הגבוה יחסית העכשווי נובע לא מעט מספקולציה בעקבות ה"הקלה הכמותית" (הדפסת הכסף) של ברננקי.מחיר החיטה מושפע גם מגורמים כמו מזג האוויר והצלחת היבולים בארצות השונות. קשה גם לדעת עד כמה מיתון גורם לירידה בצריכת החיטה - אני מנחש שלא הרבה...קשה מאד להתייחס למחיר כאינדיקטור למגמות כלכליות. מי שמנסה להשוות את מחיר החיטה ב 2008 ומחיר החיטה היום ומסיק שהייתה דפלציה (ירידה במחיר) - טועה. כאמור - אין להתייחס למספרים אלה בצורה פשטנית.
0
אילון
נכון אפרים,לא טוב להתאמץ להיות צודקאז למה לך לעשות את זה? "מה שקרה למחיר הזהב מאז 2004 משקף ציפיות, שנכון להיום לא התממשו. מה שהתממש זו העליה במחירו , שבינתיים אין לה כל בסיס כלכלי"זה משפט שמדגים למה אתה מתאמץ להיות צודק. בוא ניזכר, האם לא היו אלה ריביות נמוכות וגידול אדיר באשראים שיצרו את בועת הנדל"ן המדוברת. הזהב משקף זאת באופן מושלם, הרבה יותר טוב מה-CPI, שכן אלו היו שנים בהן הדולר צנח מול כל מה שזז בעולם.משום מה אתה מדבר על "אמונה טפלה", שרק במקרה, ממש במקרה, מי שהאמין בה שמר על ערך הכסף שלו יותר מכל אחד אחר. החזקה בזהב היא לא אמונה במשהו עתידי שיקרה, אלא פעולה רווחית ששמרה על ערכו של הכסף של כל מי שהחזיק בה בכל העשור האחרון. כל מי שהחזיק דולרים בעשור הזה, הוא היום הרבה יותר עני.
0

3000 תוים נשארו