הדפס עמוד זה
שישי, 22 יולי 2011 00:00

למה הדירות יקרות? ואיך אפשר אחרת...

כמה צפוי, הפתרונות המוצעים ל"בעיית הדיור" ייזכו את הפוליטיקאים המציעים בתשואות פוליטיות מיידיות, אך בעיית הדיור רק תחמיר. ההצעות קוסמות וקליטות. ספק אם המציעים חורשי זדון, סביר יותר שהם חסרי הבנה.

למה יקר?

 אוסף האיסורים והמגבלות על בניית דירות וניצול קרקע, המכונה "רגולציה", אינו מאפשר ליזמים להגדיל את היצע הדירות בהתאם לביקוש ולכן המחירים עולים. יוקר המגורים בישראל הוא תוצאה של רגולציה והתערבות ממשלתית מאסיבית בשוק המקרקעין. אין תחום כלכלי דומה בהיקף האיסורים, המגבלות, הפיקוח, התכנון הממשלתי, והביורוקרטיה כמו ענף הבנייה והקרקעות; החל מבעלות פוליטית ("המדינה") על 93% מהקרקעות וכלה ב"הוצאת הנשמה" למי שרוצה לבנות. הדרך היחידה להוזלת הדיור היא לצמצם למינימום את התערבות המדינה בשוק הבנייה והמקרקעין וכך ייבנו יותר דירות – בדיוק ההפך מהצעות חסידי ה"הנדסה החברתית" והממסד הפוליטי על כל גווניו.דרושה הפרדה בין דיור למדינה – להוציא את הפוליטיקאים מענף הבניה.

כל הקוראים לממשלה "לעשות יותר", "לתכנן לטווח רחוק", "להוזיל" ו"לעודד" – רק שופכים דלק למדורה. שום ממשלה אינה מסוגלת לנהל שווקים כלכליים, לא לייצר מחשבים ואפילו לא שרוכי נעליים. שוק מוצרי החלב ושוק הקרקעות והבניה, שנמצאים מאז קום המדינה תחת פיקוח ותכנון ממשלתיים הדוקים, הם רק דוגמיות לתוצאות ההרסניות של ניהול ממשלתי. של כל ממשלה.

העיתונות עמוסה בדוגמאות להתערבות "חיובית" של ממשלות בעולם ל"הוזלת דירות". הכותבים לא טרחו להתעמק. שום "תוכנית ממשלתית" לא פתרה את היוקר מרקיע השחקים בלונדון, פריז או שטוקהולם. גם שם היוקר נובע מסיבות דומות ליוקר בישראל. מציעים לנו לאמץ רעיונות ממדינות אירופה – גם באירופה, ככל שהמדינה מתערבת יותר בשוק הדיור גוברת השחיתות (מי לדעתכם "זוכה" בדיור המוזל?), כאשר שבדיה ניצבת בצמרת טבלת השחיתות ההמונית עם תור של עד 10 שנים לדיור ציבורי, תשלומים בשחור לבעלי דירות, ו"דמי פינוי" "מתחת לשולחן" לדיירים כדי שיסכימו לפנות דירה מסובסדת. אל לנו להעתיק מ"אירופה הנאורה" – המודל האירופאי של "עשייה ממשלתית" בכלכלה ניצב על סף התמוטטות מוחלטת עם חובות עתק של המדינות, ואבטלה של רבע מהצעירים (40 אחוז בספרד ויוון) כבר עתה.

למה בעצם אסור?

רוב ההחלטות המגבילות בניה שרירותיות לחלוטין. וכדי להדגים את האבסורד, כדאי לנו להיזכר לרגע כיצד אנו עומדים משתאים מול היופי והעוצמה של גורדי השחקים בניו-יורק ובהונג-קונג, בהם אלפי אחוזי בניה; ואיך אנחנו מתרפקים על החן של גושי הבתים הרצופים ללא כל "רווח תקני" ביניהם באמסטרדם, בהם לכל דירה רק 2 כיווני אוויר...; וכיצד אנחנו נהנים לטייל בעיירות בספרד, עם הרחובות הצרים והבתים הלבנים הנמוכים אשר צמודים למדרכה צרה ו"לא תקנית". ניתן להוסיף ולתאר אינספור סגנונות בניה שונים אלה מאלה... כל אחד ייחודי... אבל התב"ע (תכנית בניין עיר שמכתיבה את כללי הבנייה בכל אזור) לא תאפשר אף אחד מהם בשום עיר בישראל... למה? ככה!

התב"ע לרוב שרירותית. קשה להצדיקה אובייקטיבית, למעט התשובה "ככה זה – אסור". מדוע אסור לבנות 5 קומות ברחוב מסוים, כאשר מעבר לכביש מותר לבנות 20 קומות? מדוע אסור שבבניין מגורים יהיו משרדים (אם מישהו חפץ לגור שם ובעל הבניין מסכים)? מדוע במגרש ש"ייעודו" מלון, אסור שיהיו בו גם מספר משרדים, או דירות (אם בעלי הבניין מסכימים ויש קונים מעוניינים)? ומדוע על חלקה המוגדרת כ"חקלאית", שלא כדאי לגדל בה אפילו עשב, אסור לבנות בית (אם הקרקע בבעלות פרטית)? למה אסור לנו (מרצוננו החופשי) לגור בדירה זעירה של 18 מ"ר?

האם קיימת נוסחה מדעית לחישוב מדויק של צפיפות דיור רצויה על מגרש? מספר הדירות למגרש? גובה בניינים רצוי? שטח דירה מינימאלי? גובה תקרה אופטימאלי? רווח בין בניינים? מספר המרפסות ושטחן? מעטים יחלקו על הדעה שתהליך תכנון בנייה הוא סובייקטיבי לחלוטין ויעידו על כך מגוון הדעות של מומחי התכנון שניצבים משלושת צידי המתרס בכל פרויקט: ארכיטקטים מטעם היזם טוענים א', "מומחים" מטעם קבוצת "המתנגדים" טוענים ומוכיחים את ההיפך, ואילו "מומחים" ומהנדסים מטעם העירייה מסבירים מדוע אסור ואי אפשר. אין כאן אמת מדעית אובייקטיבית למרות שמלמדים באוניברסיטה תכנון אורבאני. מומחי התכנון, הארכיטקטורה וההנדסה מביעים דעות אישיות. חלקן מושפעות מהנחיות שולחיהם, חלקן מוטות פוליטית וחלקן נובעות מחזונו הרומנטי והאידיאולוגי של המתכנן.

איזה ידע מקצועי נדרש כדי להחליט שמעכשיו מותר לבנות על גג בניין חדר יציאה בשטח של 40 מ"ר במקום 23 מ"ר? או: החל מתאריך מסוים מותר לבנות משרדים בקומת מרתף? או אפילו החלטה על קיצוץ במחצית של מספר מקומות החניה בבנייניי משרדים חדשים?

ההחלטות על מגבלות בנייה, או התרתן, במסגרת חוקי הבנייה מתקבלות על ידי גופים פוליטיים ברמה המקומית והמחוזית הנתונים למגוון לחצים של שולחיהם, של עסקני מרכז המפלגה, ושל אינטרסנטים אחרים שמבטיחים את המשך כהונתם על חשבון הקופה הציבורית – זה במקרה הטוב... את המקרה הגרוע אין צורך לפרט... העיתונים מלאים.


הפיתרון ה"מהיר" ליוקר הדיור

מגבלות הבניה משקפות בעיקר אידיאולוגיה, אך גם לא מעט אינטרסים אישיים, מיתוסים וטמטום. לאחר שהן מקבלות תוקף – העדר מהנהן בראשו, הולך בתלם ומדקלם את "ההצדקה" לקיומה של המערכת המעוותת.

מגבלות הבניה מפרנסות עשרות אלפי פקידים, אנשי מקצוע, עורכי דין, בתי משפט ויזמים (אלה שצלחו אותן) – עלויות כבדות שמייקרות את הבנייה, מאריכות את תהליך הבניה, מגבילות את ההיצע ומעניקות כוח אדיר לפוליטיקאים שיושבים בוועדות שבכוחן להעניק אישורים.

הפתרונות שמוצעים על ידי כל הפוליטיקאים מתבססים על העמקת המעורבות הממשלתית באמצעות תוספת חקיקה, תוספת "תכניות ממשלתיות", ויתר פיקוח – מרשם בטוח להחרפת המחלה. בהמשך תמצאו מספר צעדים שניתנים לביצוע מהיר (צעדים שהם חלק מרפורמה כוללת שמפורטת באתר "קו ישר"). צעדים שיגררו הוזלה מהירה של מחירי הדיור. חסרונם – הם יידחו על הסף על ידי הממסד הפוליטי, על ידי רומנטיקנים אידיאולוגים ואינטרסנטים אחרים. למרבית הפלא גם משקיעי הנדל"ן הגדולים לא ירקדו בשמחה – כי המערכת הקיימת מבטיחה מתח רווחים גבוה למי שזכה ב"היתר" או ב"תוספת אחוזי בניה" – בלוטו הדירות. בניגוד לפתרונות הפופוליסטיים "לטווח רחוק", לפניכם עיקרי תוכנית ברת ביצוע שתניב תוצאות מיידיות: ביטול המגבלה על בניה לגובה בכל מרכזי הערים בישראל (בכפוף לתקני בטיחות וחוזק).

1. ביטול המגבלה על הרחבת יישובים חקלאיים. בעלי קרקעות בקיבוצים ובמושבים יוכלו להוסיף יחידות דיור כרצונם ובתנאי שהקרקע בבעלותם.

2. מכירה מיידית של כל הקרקעות שבבעלות המדינה (למעט שמורות טבע, תוואי תשתיות, מתקני צבא וממשל וכדומה). מכירה לכל המרבה במחיר. והמחיר יהיה זול מאד בגלל ההיצע העצום. הכנסות העתק יושקעו בתשתיות ציבוריות.

3. ביטול מגבלות על שימוש למגורים בבניינים שייעודם המקורי היה אחר. מי שרוצה לבנות לעצמו דירה בבניין משרדים או בבניין תעשייתי (לופט) – זה עניינו בלבד.

4. ביטול האיסור על פיצול או איחוד של דירות. למרות שהביקוש לכך יהיה זניח במצב בו יש שפע של דירות בכל הגדלים.

5. ביטול מס שבח על דירות (המס זניח יחסית בהיקף הגבייה שלו, אך אדיר בהיקף הביורוקרטיה והמכשולים שהוא יוצר).

6. ביטול היטל השבחה על דירות (בתנאים החדשים, לאחר הסרת המגבלות, הכול למעשה "יושבח"). המס העירוני היחיד יהיה ארנונה. 

7. ביטול מעורבות החוק בקביעת שטח דירות, מספר קומות, היקף ושטח מרפסות, מספר מקומות החניה, גובה תקרה וכדומה – מי שיקבע את אופי הדירות יהיו הצרכנים ולא פקידי מדינה.

8. ב"עיירות הפיתוח" שבנגב, ואולי גם באחרות - תקבל כל משפחה מגרש לבניה, במעגל החיצוני של העיירה. אין מחסור בקרקע סביב ירוחם ודימונה. התנאי למימוש בניה יהיה אטימת דירת "שיכוני הרכבת" הישנה. פינוי-בינוי הדרגתי של חרפת התכנון הממשלתי בשנות ה-50. 

9. הגדרה מחדש של זכות השכנים להתנגד לבניה.

מיליוני חלקות לבניית דיור בכל הארץ יוזרמו לשוק – מדובר למעשה בהיצע אינסופי (כי לא תהיה מגבלה של בניה לגובה במרכזי הערים) – היצע שימומש בהתאם לביקוש לאורך שנים רבות. היצע שאינו תלוי בטוב ליבם של פקידי מדינה ומנהל. מהפכת הדיור תעביר את ההחלטה על אופי המגורים מהממסד אל צרכני הדיור. אם קיים ביקוש בקרב צעירים לדירות זעירות של 25 מ"ר – אז יזמים יספקו את הביקוש, אם יהיה ביקוש לדירות ענק עם תקרות גבוהות – גם ביקוש זה יסופק. יזמים בונים רק מה שהם סבורים שיימכר, ובהתאם לביקוש. לשום פקיד לא יהיה כוח להכתיב לנו מגבלות איך והיכן לגור.

קרקעות מנהל מקרקעי ישראל צריכות להימכר במכירות פומביות גלויות לכל המרבה במחיר, ובתנאי שלא מסתתר מאחורי הקונה גורם עוין למדינה. מכירה של מאות אלפי מגרשים קטנים וגדולים לכל המרבה במחיר, ללא העדפה של "גרעיני שליטה", תאפשר ביזור מרבי של הבעלויות.

כמעט כל משפחה בישראל שתרצה לגוון את תיק ההשקעות תוכל למצוא מגרש מתאים לתקציבה. חמישה דונם בערבה או דונם אחד ליד הרצליה. מחירי הדירות יגיבו בהתאם ויצנחו דרסטית ואיתם עלויות נלוות אחרות כגון משכנתאות. את מאות מיליארדי השקלים שיוזרמו לקופת המדינה מהארץ ומחו"ל צריך לייעד להקטנת החוב הלאומי ולהשקעה מסיבית בתשתיות תחבורה. 

מהלך נועז זה יעלה את התוצר ואת רמת החיים בישראל בקפיצת מדרגה.

זמן קצר לאחר החלת מהפכת הדיור תתחיל מגמת ירידה במחירי הדירות – לקראת התייצבות על הרמה הנמוכה במערב. זו אינה תוכנית "ארוכת טווח"... כי אף אחד לא ישלם היום הון על דירה, אם ידע שמחירי הדירות נכנסו לתוואי יורד של התאמת מחירים. מהלך שייקבֵּע את מחיר הדירה לא בהרבה מעבר לעלות הבניה. כך גם יותאמו מחירי השכירות.

פוליטיקאים מציעים תוכניות שובות לב של סבסוד דירות (כמובן שאי אפשר לסבסד לכולם, אלא רק למעט מאושרים), הם יציעו פטנטים של "דיור בר השגה" שרק יגבירו את מעורבותם ואת השחיתות שבחלוקת מעט הדירות למקורביהם. כל הפתרונות הפוליטיים הם אשליות שיבטיחו "גן עדן" בעתיד הרחוק. אך את העיקר הם לא יחשפו: התוכניות שלהם דומות לסוחר שמעלה את מחירי המוצרים לפני שהוא מכריז על "מבצע הוזלות". "דיור בר השגה" אינו מבטיח הוזלה, אלא מחירי "מבצע" יחסית ליוקר הנוכחי המוגזם – וגם זה רק לאלה שיצליחו (בשיטות הידועות) להידחף לראש התור הארוך. גם פיקוח על גובה שכר דירה לא יגדיל את היצע הדירות להשכרה, אלא יקטין אותו – פחות אנשים ישקיעו בדירות.

בהמשך, תמצאו לינקים אל מאמרים על בעיית הדיור הבוערת שפורסמו בשנתיים האחרונות באתר "קו ישר". מאמרים שמבססים רעיונית את עיקרי התוכנית. המתעניינים – מוזמנים לגלוש אל הפרק "קרקעות ובניה" – קישור בראש העמוד. בשבוע הקרוב נוציא לאור חוברת עם כל המאמרים, ואם שוכני האוהלים עדיין יהיו בשדרות רוטשילד בת"א, נפיץ את החוברת ביניהם.

מוטי היינריך

תוכן הכתבות:

חוק "דיור בר השגה" - עוד צעד בדרך ליוון     הרעיון הוותיק במערב בדרכו לישראל. הפוליטיקאים גילו את "פתרון הקסם" ליוקר הדירות, ובפיגור של עשרות שנים אחרי "מדינות נאורות" שתבונתן הכלכלית מוטלת כיום בספק, ממהרים ליישמו – מבלי להתעמק בנזק הצפוי.

פשע "חלוקת דירות" והשכרתן     במסגרת החוק מחליטים פקידי מדינה כמה דירות צריך לבנות והיכן, מה תהיה גובה התקרה, מספר הדירות בבניין ועוד. החוק מתעלם מדרישות צרכני המגורים, האזרחים. בית המשפט קנס אזרח שחילק דירה בת"א ב-230 אלף שקל.

למה הדירות בתל אביב יקרות? ואיך אפשר אחרת     יוקר הדירות נובע מהרגולציה המסובכת של המדינה על שוק המקרקעין והדיור. ידע אזרח שאין בבעלותו דירה, שההפרש בין המחיר החלומי לבין המחיר הנוכחי הוא למעשה מס-רגולציה.

למה מתנגדים להוזלת דירות?     כמעט ואין פרויקט בניה משמעותי שאינו זוכה למנת התנגדויות. סוחרים מתנגדים להגדלת התחרות מצד חנויות חדשות, כך הם מונעים ירידת מחירים עתידית עקב התחרות הצפויה.

מי מעוניין בהתייקרות הדירות?     טפח מהרקע האידיאולוגי שמאחורי מדיניות ממשלות ישראל ומנהל מקרקעי ישראל נחשף בראיון עם אבי דרכסלר, ראש מנהל מקרקעי ישראל לשעבר (דה-מרקר 2/6/09).

שחיתות הקרקעות והבניה: טעות בזיהוי המחלה     התקשורת גדושה בפרשנויות שזועקות כי מקור השחיתות בתחום הבניה והקרקעות הוא ברגולציה רופפת או במחסור בגופים רגולאטורים. אין תחום כלכלי במדינת ישראל עם תכנון, פיקוח ורגולציה כה הדוקים. אז איפה הבעיה?

חוק התכנון והבניה: אין די ברפורמה בירוקראטית     חוק התכנון והבניה גורם לנזק כבד לרוב אזרחי ישראל. הבעיה אינה במספר ועדות תכנון או בחלוקת הסמכויות, אלא בהלך המחשבה שתפקיד המדינה לקבוע במקומנו את סדרי העדיפות שלנו. זה מקור הבירוקרטיה ומכאן גם כוחה.

הצעת חוק: כולנו נסבסד צעירים שמעדיפים לגור בתל אביב     ברוב מדינות אירופה "הנאורות" קיימת רגולציה ממשלתית של שוק הדירות להשכרה. כתוצאה, הפך שוק הדיור להשכרה כמעט בכל אירופה לג'ונגל מושחת.

כולנו נסבסד צעירים שמעדיפים לגור ברמת גן     עיריית רמת גן החליטה כי 20% מהדירות החדשות שייבנו ברמת גן יושכרו במחיר מסובסד. דיור בר השגה לצעירים. החליטו, אבל מי ישלם את מחיר הסבסוד?

מחירי הדירות בתל אביב ימשיכו לעלות – מדוע?     החקיקה הקיימת בתחום הבניה, וגם רוב זו המתוכננת, מגבילים את ההיצע ולכן ימשיכו המחירים לעלות. הממסד והציבור שבויים בתפיסות שגויות בדבר הכורח באיסורים הקיימים על שוק הבניה, תוך התעלמות ממחיר הגבלת החופש.

"קרקעות הלאום" הן קרקע של "אף אחד"     בתוכנית הבוקר בערוץ 2 רואיינו חיילים על ההחלטה לפסול את יואב גלנט כרמטכ"ל. רשמתי את דברי אחד מהחיילים המרואיינים: "גלנט מתאים להיות רמטכ"ל... מה כבר עשה?... לקח כמה קרקעות שלא שייכות לאף אחד...".

המחסור בדירות: פיצויים חונקי קידמה ופיתוח     "הסתרת הנוף" לבניין וותיק (+חסימת אוויר ואור) הוא טיעון מנצח נגד בניה גבוהה חדשה. שופטים פוסקים פיצויי עתק לבעלי דירות גובלות בבניה חדשה. אילו פסקו כך לפני 80 שנים לא הייתה צומחת שום עיר בישראל. מרשם לשיתוק.

עיריית תל אביב מנסה להתחכם לכוחות השוק: לכפות בנייה להשכרה     נשמע אחלה: היצע הדירות יגדל ואולי לבסוף מחירי השכירות ירדו במשהו, אך ניסיונות של ממשלות ופקידים להנדס את השוק מסתיימים תמיד בנזק שלא תמיד ניכר מיד...

כך נראים "פתרונות דיור" ממשלתיים     "פתרונות דיור ממשלתיים" היו תמיד פיתוי לפוליטיקאים ולממשלות וזכו גם לגיבוי אידיאולוגי. התוצאה הייתה זהה בכל מקום בו פוליטיקאים "בנו" דירות: שיכונים ממשלתיים מכוערים, אפילו באמריקה.

הצעת חוק מטופשת: איסור מכירת דירות לתושבי חוץ     הצעת חוק חדשה הועלתה על ידי "ישראל ביתנו" באמצעות חברי הכנסת טרטמן ורותם. החוק יתיר לתושבי חוץ לקנות דירות בישראל רק אם הם יהודים.

המלחמה בפיצול דירות – שיא חדש בעריצות השלטון     בשיאו של המחסור, דווקא כאשר שכר הדירה מטפס בעקביות, כאשר אלפי צעירים מחפשים גג בייאוש – החליטו "הרשויות המוסמכות" למחוק משוק ההשכרה אלפי דירות קטנות. מאות בעלי דירות "עבריינים" מוזמנים לבית המשפט. 

עודכן לאחרונה ב שלישי, 02 ינואר 2018 05:19
תגיות:

פריטים קשורים

אסף ד
זה יוביל להתרסקות שוק הנדל"ןעד כמה שאני מסכים עם רוב הבעיות שהעלית לגבי הפתרונות המוצעים כיום, אני סבור שהצעתך לפיתרון תוביל להצפת יתר של השוק אשר יכולות להיות לה השפעות הרסניות, לדוגמא:1. בדומה לארה"ב, כשאר ההיצע עלה הביקוש והוביל לנפילה של מחירי השכירות, אנשים רבים לא יוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתא של דירות להשקעה.2. זה ייתן הזדמנות לבעלי הון לרכוש מסות אדירות של שטחים בזול ובכך לקבוע באופן מונופולי את מחירי השוק.3. חוסר שליטה על איפה להגדיל היצע ומתי, יפגע ביכולת החיזוי של צרכי התשתיות בכל אזור אשר יוביל בוודאות לתשתיות רעועות בכל מקום שתהיה הגירה מהירה.יש עוד כל מיני בעיות שיצוצו. בכל מקרה אני מסכים עם כך שצריך לצמצם בירוקרטיה ושחייבים להגדיל הביקוש. אך תפקידה של ממשלה ברמה הכלכלית הינו בין היתר לשמור על יציבות בשווקים, ההתערבות הממשלתית צריכה לתקן עיוותים ולמנוע תנודתיות גבוהה. כדי לבצע את כל אלו היא חייבת כלים.
0
בתיה אבן
תבורך מוטי על דבריך, והכלי - ארנונהיש להטיל ארנונה משמעותית על כל מטר קרקע, וכל מי שמחזיק קרקע, ומונע מאחר להשתמש בה יחויב בארנונה או יאבד את זכותו לשליטה בה.דבר זה ישמש מניע להחזרת קרקעות לידי המינהל ומשם למכירה לעם. אף חקלאי, בדואי, צה"ל, מפעל, רשות טבע וכדומה לא ירצה להחזיק בקרקע שעלותה השוטפת גבוהה מתרומתה.תוך תקופה קצרה רוב הקרקעות התפוסות לשווא כיום ע"י בעלי חזקה משועממים ישובו וימכרו למי שבאמת זקוק להם.
0
פופל מריאוס
אסור לפספס את המומנטום!!!מוטי ,יעקב,עזרה,דויד ,לוי,....העירו את התאים הרדומים של "עצמאות " המקורית והאמיתית גיוס חרום כללי ראיונות במדיה בכל הניתן חלוקת חומר כתוב והכוונה ל"קו ישר" במאהלים ובהפגנות .יש לעצור את הסוציאליסטים המנטרה צריכה להיות זה "חוט השני"...ולא אמרנו לכם מזמן .שאם לא נצליח הבכייה תהיה לדורת הבאים של צאצאיינו . הרייני מוכן כמובן לפעולה ככל שאוכל פופל
0
יעקב
המפגינים ברוטשילד רוצים להפגין...הם לא רוצים דירות.ההפגנה היא לצורך הפגנה, מתוך שעמום, כדי "לעשת משהו".ההפגנה היא גם פוליטית. בימי ממשלת קדימה או העבודה לא היו הפגנות כאלה.ביסוד ההפגנה עומדת האידיולוגיה נפוצה בישראל, ובה שני מרכיבים גדולים:1. "מגיע לי" - "אני לא מצליח לחיות, הממשלה צריכה לעזור לי". "הממשלה צריכה לפתור את כול הבעיות".2. היחס ההירואי והרומנטי ל "מאבק". "אנ איכפתיים", אנו "נאבקים למען השינוי". בארץ בה הממשלה מחלקת כסף והטבות לכולם, הכמות שאתה מקבל היא תוצאה של מאבק של כולם נגד כולם. ראה מאבק הרופאים.איש אינו מקבל מהמדינה משהו בזכות העבודה או התועלת שהוא מביא, ורק מקבל בזכות המאבק - דהיינו הנזק שהוא גורם.
0
לב
צריך לארגן מחאה נגדיתצריך לארגן מחאה נגדית, מול מאהל המחאה ברוטשילד ובערים האחרות, מול הרופאים. ולמחאות ולהציג עמדה שתומכת בחירות ובשוק חופשי.
0
אריאל
מוכן ומזומן להתגייס למאבקלחלק חומרי הסברה ברוטשילד ועוד ועוד. הסוציאליסטים יובילו אותנו לקריסה כלכלית ואז יאשימו את השוק החופשי ויעמיקו עוד יותר את התערבות הממשלה בחיינו הפרטיים והכלכליים. חייבים לשים לזה סוף ויפה שעה אחת קודם.just say the word ואנחנו שם.
0
אלון
הצעות ילדותיות ומטופשותברור כי מי שניסח את ההצעות האלה אין לו מושג מהחיים שלו באיך המערכות עובדות, באיך הענף מתנהל ובאילו שיקולים לאומיים צריך לקחת בחשבון כאשר מתננים את המדינה ואת המגורים בה.ליצנים.
0
דוד
גם אני חושב שצריך לחלק חומר הסברהאם יש אנשים שרוצים לחלק חומר הסברה/הפגנה נגדית אני אשמח להצטרף.ולדעתי צריך לחלק חומר הסברה ולעשות הפגנות גם בתחומים אחרים ולצערי יש הרבה כאלה.
0
עינת
נו באמתנו באמת? אם קבלנים יבנו בכל פינה וללא הגבלה על החיצוני והפנימי הרי שהערים יהיו מכוערות. ללא יד מכוונת כל אחד יחשוב על הרווח שלו בלבד. ולא על פני העיר. אם פנים הדירות יקבע ללא הגבלה של גובה תקרה או מטרת השימשו- הרי שיהיו סלם'ס בכל מקום . מעוטי יכולת יגורו במקומות שאינם ראויים למגורי אדם, אם יגורו בכל מקום - הרי תשתיות לא יותאמו לצרכים אם יהיו כל כך הרבה מקומות לבניה - נראה הרבה "חצאי בתים " לא מושלמים בכל מקום , כי עלות הקרקע הנמוכה תוביל להרבה התחלות שנתקעותכי אין להם דורש או כי נגמר הכסף למי שהחל אותן. אם ימכרו כל הקרקעות לכל המרבה במחיר - אז הם יוחזקו בידי בעלי הון שרכשו אופציה , והם אלה שיקבעו היכן יבנו ומתי כי הם ישחררו קרקעות כאוות נפשם. לאט לאט אותו בעל הון ירכוש עוד קרקעות באזורו וכך יהפוך לגביר אשר לפי החלטתו יבנו בתים ו"יופשרו" קרקעות.
0
בתיה אבן לחנה
פיצול דירות חוסך תשתיות, מקטין עומסכאשר הדירה גדולה, וכך גם הארנונה המשולמת, בעל הבית הקשיש יתפתה להשכיר אותה לקבוצת פועלים או חבורת סודנים. קבוצות אלו הן הרס לשכנים ולסביבה.לעומת זאת אם יתאפשר לבעל הבית הקשיש לפצל את דירתו ולהשכיר את חציה לזוג צעיר, לסטודנט או לקשישה אחרת, העומס על התשתיות יהיה קטן בהרבה לעומת האלטרנטיבה.אבסורד הוא לבנות לגובה, או להתפשט על שטחים בתוליים, כאשר יש שפע של מקום במבנים הקיימים. העומס על התשתיות הנוצר בשל ההתרחבות או ההגבהה הינם כפולים ומכופלים לעומת העומס הנוצר בשל פיצול הדירה.חשוב להבין, דירה שפוצלה, פירושו ובמקום 4 שותפים הפוגעים זה בפרטיותו של האחר, ורבים על חלוקת חשבון החשמל והמים, יגורו עתה 2 זוגות בפרטיות, וכל אדם יוכל לשאת בהוצאותיו ולחיות בשלווה בחלקתו הקטנה. והמספיקה לצרכיו.חייבים להבין, העולם השתנה, רוב שנות החיים עוברות עלינו שאנו זוג או בודד, לכן רוב הדירות צריכות להיות מתאימות לזוג או בודד. חבל לבנות דירות חדשות כאשר יש שפע דירות גדולות, שכל שצריך הוא פשוט לאפשר להיצע להתאים את עצמו לביקושהסלאמס בדרום תל אביב נוצר בגלל שלא איפשרו חלוקה נכונה של הדירות, ולכן האוכלוסיה המתגוררת בהן היא כזו שאינה חיה בזוגיות, ואינה מוכרחה פרטיות.אם תימשך ההתעמרות של הרשויות במפצלי הדירות גם מרכז תל אביב ובהמשך גם צפונה יהפכו ליעד לאוכלוסיות הפועלים והמסתננים
0
יבגני
לחנה:1. כל עוד השכנים בבניין מסכימים (גם תמורת תשלום - מה יש?), וכל עוד מחלק הדירה יחוייב לממן כל הרחבה של תשתיות המים והביוב אם וכאשר יהיה בכך צורך כתוצאה מגידול בכמות הדיירים (וכשמדובר בפיצול דירה אחת בבניין שלם - אין בזה שום צורך) - אז הכל בסדר. זה פשוט לא עניינה של העיריה. זה גם לא עניינם של אלו המתגוררים בבניין השכן - הם רכשו דירה בבניין נתון, לא את הרחוב כולו. אם כ"כ חשוב להם למנוע את החלוקה - שירכשו את הדירה המחולקת ויחזירו אותה למצבה הקודם. זה, כמובן, עולה הרבה כסף.2. באילו תנאים אדם בוחר לחיות - זה עניינו הפרטי בלבד. בכל מקרה, רוב מוחלט מהאנשים לעולם לא יסכימו לחיות בדירה בגודל של תא צינוק, בטח שלא לשלם על זה. יוצאי הדופן היחידים הם אולי העובדים הזרים חסרי המשפחה שמטרתם לעבוד קשה ולחסוך כמה שיותר כסף בזמן קצר ע"מ לחזור עשירים לארצות מוצאם - ואותם ברור שצריך להעיף מכאן בהקדם. אין שום בעיה בדירות חדר או חדר וחצי נורמליות (25-35 מ"ר). אני אישית לא מבין למה אדם המתגורר לבד או בזוג צריך יותר מזה. אין לך שום זכות להכריח אותי לשלם על דירה גדולה ויקרה מזו שאני צריך ורוצה. רוצה לגור לבד בדירה של 100 מ"ר? שיהיה לך לבריאות, בכפוף ליכולתך הכלכלית.
0
יבגני
לעינת:1. מי שמעוניין לגור בסביבה אסתטית במיוחד ובהתאם לטעם הפרטי שלו, זכותו לשלם על כך בהתאם, אבל אין לו שום זכות להכריח מישהו אחר לשלם עבור יופי שאין לו עניין בו (או שכלל אינו נחשב ליופי בעיניו). אין לך שום זכות להכריח אותי לשלם פי 3 עד פי 5 ממה שהיה אפשר רק בשביל שתוכלי לעבור ברחוב שלי ולהגיד "הוא נראה יפה", או בשביל שתוכלי להתפנק בנסיעה במעלית כשתרצי לבקר את אחד משכניי. אין לי שום בעיה לגור בבניין חדש שהמראה החיצוני והמפרט שלו אינם שונים מאלה של השיכונים של שנות ה- 60 - כל עוד יעמוד בתקן המודרני של עמידות ברעידות אדמה.2. את הבעיה של בעלי קרקעות היוצרים מחסור מלאכותי אפשר לפתור בקלות ע"י מיסוי שנתי של רכוש החייב ברישום (נדל"ן, כלי רכב וכדומה...) לפי ערכו בשוק. זה גם הוגן על בסיס ההגיון שככל שאדם הוא בעל רכוש רב יותר - כך הוא משתמש יותר במוצר הציבורי הנקרא "בטחון", ועל שימוש יש לשלם. קרקע חסרת שימוש שיש לה ערך גבוה תהפוך לנטל בלתי נסבל, וכך גם דירות ריקות.אפשרות אחרת, כאלטרנטיבה למכירת כל האדמות בבת-אחת, היא שיווק הדרגתי (אבל מאסיבי בהרבה יחסית להיום) של הקרקעות במחיר קבוע ונמוך מאוד לצורכי בניה מיידית (כתנאי למכירה) - ז"א פשוט שיפור של השיטה הקיימת. האפשרות השניה הזאת היא קלה יותר למימוש, אבל פחות מוצלחת. בכל מקרה, מה שקורה היום הוא בלתי נסבל.
0
עינת
ליעקב -http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4098350,00.htmlמי מפונק יותר? צעירים שעובדים עבור שכר זעום, ללא ביטחון תעסוקתי ורווחה כלכלי, או בעלי דירות שזכו בהן בירושה מהוריהם החלוצים והופכים אותן כיום למחלבות מזומנים? אנחנו עובדים יותר, מקבלים פחות, הפריפריה נטולת תשתיות ותעסוקה, בערי המעגל השני בונים אפס דירות אחד אחד ושניים. מעבר בין מעמדות כבר כמעט לא ייתכן. עבודה קשה ממוסה יותר ומונע רווחה אמיתית. הריכוזיות במשק דואגת שנשלם מחירים הנצמדים לקצה גבול היכולת. ציבור משכיל ומוכשר, לא מצליח לחסוך את ההון הראשוני הדרוש לדירה בינונית כיום, בכל עיר בארץ - וזה עניין פשוט של מתמטיקה: קחו את השכר הממוצע במשק (אפילו הוסיפו לו כמה אלפי שקלים), הורידו הוצאות מחיה וספרו כמה חודשים יידרשו כדי לחסוך 300,000 שקלים . אתם לא עבדתם כל כך קשה בשביל קורת גג. אלה הזוכים למשכורות מנופחות, נדרשים לשבוע עבודה של 60 שעות, לא כולל את העבודה שלוקחים הביתה ואל סופי השבוע. אתם לא עבדתם ככה. אתם נהנים מביטחון תעסוקתי מלא, קביעות ופנסיה, אנחנו מועסקים כעובדי קבלן ובחוזים אישיים. אצלכם זה לא היה ככה, כי נולדתם לתוך שוק עבודה מגונן שחוקקו עבורכם הוריכם. אתם קוראים לנו מפונקים על מאבקים שלא הייתם צריכים לקיים מעולם. בפריפריה תמצאו אוכלוסיות חלשות, עם תשתיות מפוקפקות, תחבורה ציבורית כושלת ואפס תעסוקה. היכן יעבדו כל הצעירים שאתם מבקשים שיכבשו את הנגב והגליל? את המעגל השני, הקרוב למרכז בניתם עם דירות ארבעה וחמישה חדרים, כמה דירות חדר אחד מוצעות להשכרה בפתח תקווה? כמה דירות שני חדרים מתוכננות לבנייה בכפר סבא? אנחנו גרים בדירות מתפוררות שלא יביישו את שנות ה-50 (וגם לא שופצו מאז). אתם לא גרתם במבנים גרועים מזה. אשליית ה"תלמד, תעבוד, תצליח" כבר אינה תקפה עבורנו. אין לנו תקווה. גם עם שני תארים ועבודה נחשקת, נצליח להגיע רק עד קו המים, אך לא לשתות מהם. ביטחון כלכלי ורווחה הפכו מנת חלקם של בעלי ירושה. צחוק הגורל הוא שבערוב ימיכם, רובכם תזדקקו שוב לחיבוק החם של מדינת הרווחה, אבל על הברז ישלוט אז דור שאותו חינכתם לכלכלה דורסנית ואגוצנטרית. אנחנו נסביר לכם שמחירי תרופות וטיפול סיעודי כפופים גם הם להיצע וביקוש, שככה זה גם במנהטן. אתם תבינו, נכון?
0
חנה דרום ת-א
פיצול דירותפיצול דירות גורם לעומס על התשתיות ופגיעה באיכות החיים של דיירי הבנין, בעיקר באופן הברוטלי שהוא מתבצע בדרום ת-א - תאי צינוק שאינם ראויים למגורי אדם. פיצול הדירות הוא נגע שיש להאבק בו, לא לעודד אותו.
0
דוד
לאסף (תגובה 21)מה שיקרה זה שיבאו מתחרה 11,12,13,14..... שיזהה את המצב וימכור את המוצר במחיר נמוך יותר.זה לא משנה כמה מתחרים יש בשוק מה שמשנה זה עד כמה השוק פתוח ומאפשר למתחרה חדש להיכנס.
0
אסף ד
אסף ד למוטי היינריך, המשך...המשך מתגובה קודמת...10 חברות מתחרות ביניהן על מכירת מוצר בסיסי מסוים, כולן מוכרות את המוצר ב-100 ש"ח. על פי התיאוריה הקפיטליסטית אחד המתחרים יוריד את המחיר על מנת להעביר את כל הלקוחות אליו ובכך להרוויח יותר מאחרים. לאחר מכן מתחרה אחר יוריד עוד יותר את המחיר על מנת להעביר אליו את כל הלקוחות וכן הלאה.... בפועל, המנכ"לים והדירקטורים של עשרת החברות הללו קצת יותר חכמים מהתיאוריה הזו ומבינים מה המתחרים יעשו אם הם יורידו מחיר, לכן כאשר אחת החברות הללו מעלה מחיר ל-110 ש"ח, שאר החברות יעשו כמוה. כי בתחרות אמיתית אין רווח.במקרה שכזה יבוא השר הממונה על התחום וישנה את חוקי המשחק (לדוגמא כפי שכחלון עשה בשוק הסלולר). זוהי דוגמא לאיך הממשלה יכולה לפתור עיוותים בשוק.נכון, אני מסכים עם כל מי שיגיד ששוק הסלולר מעולם לא היה שוק חופשי, ואף היום הוא לא שוק חופשי (אך חופשי יותר משהיה קודם לכן). אך לכל שוק יש מגבלות. מישהו צריך להניח תשתיות בכל הארץ ולתחזקן ולכן חסם הכניסה לשוק שכזה הוא גבוה. אך הנה, למרות שחסם הכניסה הוא גבוה (עלות התשתיות מאוד גבוהה), מגיע השר המדובר ומוצא לכך פתרון דרך חקיקה בדמות שימוש זמני של רשתות חדשות בתשתיות של הרשתות הקיימות.בקיצור, אני בהחלט סבור שיש לחתוך את הבירוקרטיה הסבוכה הקיימת במדינתנו. אני בהחלט סבור שיש להגדיל את היצע הדירות. אני כ סבור שיש להגדיל התחרותיות ולהקטין הריכוזיות. אך הדבר צריך להתבצע בצורה ובקצב הנכון ותוך שמירה על יכולתה של המדינה להתערב בעת הצורך.
0
אסף ד
אסף ד למוטי היינריך (תגובה 17)היי מוטי,קודם כל אני שמח לראות שאתה עונה לתגובות. אני מוצא את הבלוג שלך מאוד מעניין ומפרה אינטלקטואלית. עכשיו מספיק לחנפנות... :)באשר לתגובתך:לא, אני לא אומר להשאיר את המצב כפי שהוא ולהשאיר את המחירים גבוהים, אך אני סבור שפעולה קיצונית תגרור תנודתיות גבוהה מדי אשר עלולה להוביל למשבר אחר. אני כן חושב שצריך להגדיל ההיצע אך בהחלט שלא למכור במכה את כל קרקעות המדינה."כאשר הדירות יהיו זולות יותר, גם החזר המשכנתא יהיה נמוך יותר" - אני מדבר על אנשים אשר כיום מחזיקים בהלוואת משכנתא. לאלו תשלומי המשכנתא לא ישתנו (למעט שינויי ריבית) ואילו השכירות (או השכירות האלטרנטיבית) תרד משמעותית"בשוק פתוח וחופשי לא נוצרים מונופולים מזיקים" - אני לא מסכים עם קביעה זו, בלא מעט שווקים פתוחים חברות מנסות להפוך למונופולים וכל עוד המדינה לא מתערבת ומונעת את זה אז הם בהחלט יזיקו. אני לא בטוח שאנחנו נסכים לגבי ההגדרה של מה הוא "שוק חופשי". אשמח לשמוע הגדרתך לכך.באשר לתיקון עיוותים ומניעת תנודתיות - בלימודים לתואר ראשון בכלכלה מלמדים אותך שבתחרות חופשית הרווח של היצרן הוא אפס. ובכן, ברגע שמכניסים פנימה את תורת המשחקים מגלים שזה די שטויות. הסבר פשוט:המשך בתגובה הבאה...
0
אליהו, חיפה
מוטי - צריך חוברות אפקטיביותשיפנו לשכבות רבות בעם - ובאזורים שונים, ואולי גם עם התייחסות להערות שהועלו באתר.אם צריך עזרה בהכנה ובהפצה - אשמח לסייע. ברגע שחוברת כזו תהיה מוכנה, לשלוח לקבוצות באזורים שונים שיפיצו אותם,ולא רק בבועה התל-אביבית.אני אשמח למשל לעזור ולארגן באזור חיפה-קריות.
0
יואב דור
הכוונה טובהאבל ההצעות לא, לא כולן. אני מסכים להצעות 4 עד 8. אבל לבניה לגובה יש הרבה השפעות חיצוניות, שהשוק החופשי לא טוב בניהול שלהן.כמו כן, חלק מההצעות נותנות הטבות של עשרות מיליונים לאילו שיש להם. לא בדיוק צדק חלוקתי.המדינה צריכה להיות שותפה בתכנון העירוני על מנת לספק את השירותים - חינוך, בריאות, תחבורה - שהשור החופשי לעולם לא יספק.למרות זאת, אין ספק שהמדיניות הממשלתית הנוכחית היא אחת הסיבות המרכזיות למשבר, וצריך לשנות אותה
0
מוטי היינריך
מוטי היינריך לאסף (תגובה 14)לדבריך, רצוי לדאוג למחירי דיור גבוהים, הקניות יהיו מתונות, כך יוכלו המתכננים "לחזות" היטב היכן לבנות תשתיות. ובינתיים הצעירים יגורו "בתשתיות" ולא בדירות יקרות."לא יוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתא" - כאשר הדירות יהיו זולות יותר, גם החזר המשכנתא יהיה נמוך יותר."בעלי הון יקבעו באופן מונופוליסטי את המחיר" - בשוק פתוח וחופשי לא נוצרים מונופולים מזיקים. כאשר עשרות אלפי יזמים בונים - לא יכול להתהוות "מונופול". קרא שוב את ההצעות וגם את הקישורים: כל קיבוצניק ומושבניק יוכלו לבנות על חלקותיהם. אפילו כיום, כאשר כמות הקרקעות החופשיות לבניה נמוכה מאד - קיימת תחרות רצחנית בין קבלנים. הם מנסים לפתות את הקונים במחיר ובאיכות. מידי פעם מישהו לא עומד בתחרות, במחיר וברמה שהמתחרים מציבים ופושט רגל. "ממשלה צריכה לתקן עיוותים ולמנוע תנודתיות" - אתה דורש זאת מבגין, גולדה, ברק, רבין ונתניהו... דרישה שהיא מעבר ליכולתה של כל ממשלה. ממשלה היא שיוצרת עיוותים שקשה מאד לתקן. ראה כמה קשה לתקן את הבלגן בשוק הדיור - הם בישלו אותו מאז קום המדינה. ויש לממשלה את כל "הכלים". "הכלים" של הממשלה הם הבעיה ולא הפתרון.
0
מוטי היינריך
מוטי היינריך לעינת (תגובה 8)"ללא יד מכוונת הערים יהיו מכוערות" - את ממש מתארת את המצב הקיים. הרימי ראשך והביטי על הבניינים בכל עיר בישראל. ערי ישראל הן מהמכוערות בעולם. כולן ערים חדשות במונחים בינלאומיים. הכיעור הקיים הוא תוצאה מובהקת של תכנון ממשלתי קפדני. אין בארץ תחום יותר מתוכנן ומפוקח מתחום הבניה. יש "יד מכוונת" והיא תהיה של ציבור הקונים. את מייחסת טיפשות וחוסר הבנה באסטטיקה לצרכנים. יש "עודף" ייצור במכוניות - למה הן לא מכוערות. יש עודף עגבניות בשווקים - למה הציבור "הטיפש" נמנע לקנות עגבניות עם כתמים ופגיעות?"התשתיות לא יתאימו לצרכים" - זה מיתוס שגור. קודם נולדים הצרכים ואחר כך משלימים או מרחיבים את התשתיות. אף אחד לא בנה לפני 200 שנה תשתיות בניו יורק ל- 20 מיליון תושבים. גם תל אביב לא נבנתה עם תשתיות ל- 370 אלף."בעלי הון ישתלטו על הקרקעות" - בעלי הון "השתלטו" גם על תעשיית המכוניות, וגם על תעשיית המחשבים. החלופה היא שליטה של הממסד הפוליטי ואז אין מכוניות ואין מחשבים. לכן גם אין דירות. במדינה חופשית יש דרך אחת להתעשר: להציע מוצרים אמינים וזולים למספר גדול מאד של צרכנים - להשביע את רצון הצרכן, להביא לו תועלת גדולה יותר מאשר מסוגלהמתחרה . ה"גביר" ממנו את כל כך מודאגת שלא משחרר קרקעות, או משחרר במשורה, קיים בארץ כבר 63 שנים, מקום מושבו בירושלים.
0
אליהו, חיפה
למה התרסקות?בארה"ב כל אזרח יכול "לנטש" נדל"ן במיד והוא לא משתלם לו מבחינת שכירות.בארץ זה לא אפשרי - אלא אם הוא פשט רגל - ומכר את כל רכושו למעט דירתו.כך שמעט אנשים יגיאו לפשיטת רגל, אפילו במצב הקיצוני המתואר.2. אם בעלי הון יקנו שטחים, ואז ינטשו אותם כשיגלו שהם צריכים לשלם עליהם ארנונה - מה התלונה?3. כל בניה חדשה של דירה מחייבת תשלום על תשתיות (מים, ביוב, חשמל, כביש) - המגיע בערך ל100 אלף ש"ח. אף אחד לא הציע לבטל את התשתיות, אבל אם לא מגדילים תשתיות כשיש יותר קומות - למה הכסף הולך?עלות בית איכותי הוא 100 אלף ש"ח לתשתיות, אלף דולר למטר - לבניה באיכות גבוהה מאוד (כולל מיסים על החומרים ועובדים לא-זרים),נוסיף 100 אלף ש"ח לזוג מעליותוהגענו ל600 אלף ש"ח לדירת 120 מטר.בנוסף יש תשלום על מחסור בקרקע בשל רגולציה ומיסוי לשם מיסוי.קוני דירות:בכל בית שאתם רואים - תעשו חשבון כמה אחוז אתם משלמים על המיסוי והרגולציה של המדינה.הפיתרון המוצע הוא דרסטי לביצוע מיידי, אבל אם מכירת קרקעות המדינה תידחה בעשור, יפתור את בעיית הנדל"ן של ישראל לתמיד.
0
שרלוק
לאסף (תגובה 20)"בלא מעט שווקים פתוחים חברות מנסות להפוך למונופולים וכל עוד המדינה לא מתערבת ומונעת את זה אז הם בהחלט יזיקו"תוכל להביא דוגמא אחת למצב שאתה מתאר?
0
יעקב
חברות לא מצליחות להיות מונופוליםכול חברה מנסה להיות מונופול. אבל בשוק חופשי היא לא מצליחה, כי ברגע שהיא מתחילה להרוויח הרבה קופצים מתחרים לשוק ומורידים את המחיר.המונופולים היחידים שמחזיקים מעמד הם אלה המוגנים על ידי הממשלה - למשל: חברת החשמל, הנמלים, רשות שדות התעופה, התחבורה הציבורית והרכבות.
0
אפרים
ליפתח-יזמים לעשירון התחתון בבני ברקלך תבקר בבני ברק ותמצא עשרות חנויות שמוכרות מצרכים שונים במחירים שלא חלמת עליהם וכולם לעשירון התחתון ( וגם לסתם חסכנים ). בלי פיקוח, בלי סבסוד ובלי ממשלה - רק מתוך רצון להרוויח - והם מרוויחים.כל פיקוח מביא לתוצאה אחת - לדאוג למפוקח ולעשוק את הצרכן.כן, אני יודע, לו רק יתנו לך לפקח והכל יעבוד...
0
יפתח
יתרונות תכנון עירוני, יתרונות פיקוחאני מסכים שמגבלות מיותרות, בירוקטריה והיצע קרקעות מצומצם הם ה-גורם לכישלון השוק של המחירים המוגזמים.אבל ראוי להזכיר גם יתרונות התכנון העירני, למשל אם היה תכנון עירוני *יעיל* לא היו בעיות חניה, תחבורה, ומזג האוויר היה משתפר (כי הבריזה מהים לא הייתה נחסמת). זה שתל אביב לא תוכננה טוב לא אומר שבלתי אפשר לתכנן עיר בצורה טובה, יש ערים בעולם (וגם בארץ) שתוכננו בצורה כזאת שאין בעיות חניה/תחבורה בשום מקום בעיר. היתרי בניה חופשיים מבטלים אפשרות לתכנון יעיל. ניתן להוריד הגבלות מיותרות, לשחרר קרקעות ועדיין לשאיר פיקוח *מינמלי* שיאפשר תחזית של ביקוש תשתיות שיאפשר תכנון יעיל.לגבי פיקוח מחירים ודיור מוזל (אני קצת זולג כאן לכתבות קודמות) - אני מסכים שפיקוח מחירים גורף של דירות כמו של מוצרי יסוד הוא אסון. אבל פיקוח על מוצרים שמיועדים לעשירון התחתון, ברמה כזאת שמשאירה רווח ליזם היא לפעמים חיובית לדעתי. למשל בחלק ממוצרי המזון, ללא כל פיקוח היזמים (בסביבה חסרת תחרות כמו בארץ) ימשכו את המחירים לקצה העליון של היכולת לשלם. היזמים בקלות יכולים להעלות מחירים ולוותר *לגמרי* על העשירון התחתון כדי להרוויח יותר. הפתרון ה"נכון" הוא כמובן שתהיה תחרות בריאה ורמת מחירים סבירה, אבל בהעדר תחרות פיקוח שמפחית את הרווחים מסל מוצרים בסיסי גם מאפשר לעשירון תחתון להתקיים וגם מייצר נקודת שיווי משקל יותר נמוכה בשאר המוצרים (שלא בפיקוח). אולי כותבים כאן יקראו לזה הלאמה וגזל, אבל כשאין תחרות זה הפתרון הפחות גרוע לדעתי.הדבר נכון לגבי גבינה ולחם. אני לא חושב שיש צורך בפיקוח מחירים למגורים כי כאן אין בעיה של חוסר תחרות אלא (בעיקר) של חוסר היצע.
0
יעקב
אולי בגרמניה אין בעיית דיורכי הממשלה לא מתערבת ונותנת לשוק לעבוד ? לא מטילה מגבלות כמו אצלנו, מה מותר ומה אסור לבנות ואיפה.(אני מנחש, אינני יודע מה קורה בגרמניה בדיוק).
0
אפרים
ברק מייטיב עם...התפרסם באתר גלובס היום:"מפלגת העצמאות הגישה לממשלה הצעה שלפיה בעלי הזכויות בקרקעות עם תב"עות מאושרות, יגשו לבנייה ללא צורך באישור ובתשלום היתר למינהל מקרקעי ישראל - ל-3 שנים"מעניין מי עומד בקריטריונים של ברק - רמז - מצביעים פוטנציאליים מכור מחצבתו...
0
אפרים
תגובה לכל הספקנים - וגם למוטיאני מכיר לפחות מדינה אחת ללא מצוקת קרקע לבניה - קוראים לה ארה"ב, בשנים 2000 - 2006 מחירי הדיור טסו לשמים ללא קשר לקרקע זמינה ( בין השאר בגלל רגולציה אחרת שנקראת ריבית הבנק המרכזי ). ולעניינינו, כנראה שמכירת כל קרקעות המדינה לא תפחית בהכרח את המחירים. מה שיקרה זה שה"ספקולנטים" יקנו את הקרקע כ"השקעה לדורות" ולא ימהרו למכור אותה בשוק החופשי אלא ב"רווח צנוע" של 300% וזו זכותם !!!התרומה הגדולה שתהיה ממכירת קרקעות לציבור ומביטול רגולציה יהיה משהו שקוראים לו "חופש".מי שירכוש קרקע וירצה לבנות עליה - יוכל לעשות זאת, ובמחיר סביר. ויותר הוא לא יוכל לבוא בתביעות למדינה ש"חייבת לספק פתרונות דיור" . המדינה חייבת רק להגן על זכותו של כל אחד לבנות בית על אדמה שברשותו .ולעניין הטענה של תאום מחירים בין מתחרים והחשש ממונופולים - ישנן שתי יצרניות של מטוסי נוסעים גדולים בעולם - בואינג ואיירבס - לפי התאוריה של אסף, לא תיתכן תחרות בינם - מונופול כבר אמרנו. לך תבדוק את העובדות. כנ"ל לגבי בואינג ולוקהיד מרטין בתחום התעופה הצבאית . הפיתרון של כחלון הוא פתרון לבעיה מיותרת - כחלון הפיקח הוציא אותנו מצרה שמדינה חכמה לא הייתה נכנסת אליה - לצרה קוראים רגולציה.במדינה חופשית אין צורך בשר ממונה , השוק הוא השר הממונה לחיוב, ולפעמים גם לשלילה - אך זהו מחיר החופש.
0
ליעקב
ספציפית ברלין היא אחת הערים הזולותבעולם המערבי, וספציפית בגרמניה לא היתה ואין היום בועת דיור.המחירים הזולים נשמרים בין היתר כי בגרמניה אין עיר בירה מרכזית חזקה (כמו לונדון או פריז), אלא מספרים ערים "מתחרות" שנחשבות ברמה דומה, ולכן לא נוצר בה "אפקט רשת" של נהירה למרכז.
0
אלון גולדמן
בשוק חופשי המונופולים הם טוביםיש מונופולים בשוק חופשי ואין בכך כל בעייה. ראה ערך מייקרוסופט, אינטל, גוגל, פייסבוק, ARM.כולם היו (או הינם) מונופול ברמה זו או אחרת, ברור שהשליטה שלהם בשוק נובעת ממניעים אובייקטיבים של איכוות המוצר ו/או איכות הניהול וגם ברור שלא לעולם חוסן והמונופולים של מחר יכולים להיות אחרים לגמרי.כל עוד הממשלה לא מתערבת הכל בסדר.
0
יעקב
דירות זולות בברלין - אין.אחד הדמאגוגים שכתב תגובה בynet וצוטט כאן כתב שבברלין השכרת דירה זולה יותר מאשר אצלנו ושאל בקול דרמטי "למה!!!"שטויות במיץ עגבניות.אני לא מכיר את השוק בברלין, אבל מכיר בכמה בירות אחרות, ואפשר גם להיכנס לאינטרנט ולראות מחירים.הדירות הזולות "בברלין" נמצאות בברלין כמו שפתח תקוה או בת ים או אשדוד נמצאות בתל אביב - כלומר נמצאות בברלין, אך בשכונות מרוחקות מהמרכז. דירות במרכז של כול עיר גדולה הן: א. קשה למצוא, ב: לכן - יקרות מאד.מי שמספר על הפתרונות המופלאים לבעיות הדיור שקיימים בעולם אינו יודע מה הוא מדבר, אין דבר כזה.
0
יפתח
ליעקב 34 ואפרים 32יעקב, לפי דעתי אתה טועה ומטעה.אחזור על זה שוב - במקרים רבים יזמים יכולים להרוויח יותר אם הם מתעלמים לגמרי מהעשירון התחתון. אומנם הם יכולים להגדיל את השוק ולמכור לעשירון התחתון אבל אז העשירונים העליונים יותר גם יקנו במחיר מוזל, דוגמאות יש בשפע (בעיקר כשאין תחרות אגרסיבית, ובטח כשההיצע מוגבל).לדוגמה בסביבה בה כל הארוחות צהריים נמכרות בלפחות 50 ש"ח ואין אף מסעדה/חנות שמוכרת ב20 ש"ח (למרות שגם ב20 יש רווח נאה) - העשירונים התחתונים בקושי עומדים בעומס והעשירון התחתון ביותר אוכל רק פעם ביומיים. אין אף יזם שיפתח חנות שתמכור ב20 כי הוא ירוויח הרבה יותר אם ימכור ב50 כמו כולם (או ב49 אם הוא רוצה לגנוב לקוחות). אין כאן כשל שוק של חוסר אינפורמציה או חוסר היצע או פיקוח - פשוט יותר משתלם לשמור על רמת מחירים גבוהה וזה שוק חופשי ומשוכלל. רק בסביבה של תחרות אגרסיבית המחירים ירדו מ50 ל20, וזה די נדיר, לפחות בארצנו. ניתן להתווכח אם זה בסדר או לא שיזמים ישמרו על רמת מחירים גבוהה אבל כשמדובר במוצרי יסוד שדרושים לקיום בסיסי אני חושב שעדיף להגביל את הרווח של יזמים מאשר לתת לאנשים לגווע. לחילופין אפשר לוותר על הפיקוח ולהעביר כסף ישירות לעשירון התחתון, אבל לא צריך להאמין שהשוק החופשי ידאג לו לבד.אפרים אתה מוכיח את הטענה שלי - היזמים יכולים להרוויח במחירים זולים לעשירון תחתון גם מחוץ לבני ברק באותה מידה - אבל זה שאין סופרים זולים בערים אחרות מוכיח שהם מעדיפים "להתעלם" מהפלח שוק כדי לא לפגוע ברווחים. אם לא היה ריכוז גדול של עשירון תחתון בבני ברק (שהוא נוצר לא בצורה "טבעית") אז גם שם המחירים היו גבוהים, וגם שם העניים היו משלמים ביוקר, וזה מה שקורה בערים אחרות בארץ (ובעולם).הטיפול באוכלוסיה החלשה הוא נקודת תורפה של השוק החופשי. כמובן שקצבאות ביטוח לאומי, סבסוד ופיקוח הם לא פתרון קסם, אבל להתיימר שהאוכלוסיה החלשה תסדר לבד בשוק חופשי זה גם לא פתרון.
0
אסף ד
מהו מונופול? סוגי מונופולים?אני חושב שאתם מדברים על מונופול טהור, קרי חברה שהיא יחידה בתחומה.קיימים הרבה סוגי מונופולים, מיקרוספוט לדוגמא היא מונופול תחרותי, כלומר כוחה מבחינת נתח השוק הוא כל כך גדול שיכולת השפעתה הוא כמעט כשל מונופול טהור. כשמדברים על מונופולים אין השאלה האם יכול לקום להם מתחרה או האם יש להם מתחרה, אלא מה כוחן בשוק הנתון ומה נתחן בשוק הנתון.אני מקווה שזה לא נשמע מתנשא, הכוונה היא רק להפרות את הדיון, אך ממליץ לקרוא מהו מונופול בויקיפדיה. במקרה גם שם נותנים את מיקרוסופט כדוגמא למונופול.ד"א, מערכת ההפעלה של מקינטוש היא לא מתחרה ישירה של מיקרוסופט כי עד כמה שידוע לי אני לא יכול להתקינה על המחשב שלי
0
שרלוק
לאסף ד (33)איך מיקרוסופט וגוגל הן מונופולים?האם משהו או מישהו מונע את כניסתן של חברות חדשות לתחום של מערכות הפעלה או מנועי חיפוש?בנוסף, למערכת ההפעלה של מיקרוסופט יש חלופות שלא נופלות ממנה (למשל לינוקס החינמית ו-Mac) וגם לגוגל יש מתחרים (למשל בינג).חברה לא יכולה להיחשב מונופול אם אין שום מניעה להתחרות בה.מונופול נוצר *רק* כאשר הממשלה אוסרת כניסה של מתחרים לשוק מסוים.עצם זה שאינטל היא החברה הכי גדולה ומצליחה בעולם לייצור מעבדים למחשבים ביתיים סך הכל אומר שהיא טובה מאוד במה שהיא עושה ואף אחד לא אשם שאתה לא מספיק חכם כדי לקום מחר בבוקר ולהתחיל לייצר מעבדים באיכות של אינטל. מה שחשוב זה שאף אחד לא מונע את זה ממך.
0
יעקב
מיקרוסופט לא מונופולתמיד היו בשוק מתחרים, וגם עכשיו יש. מיקרוסופט מאבדת את מקומה, כי היא לא השכילה לראות קדימה את השוק של הניידים, והמתחרים מזנבים בה.הרבה שנים מיקרוסופט סיפקה סחורה טובה במחיר שהמתחרים לא יכלו לעמוד בו - ולכן מעמדה החזק בשוק.אני בעד חברות שמספקות סחורה טובה, בזול, ולא משנה אם יש אחת כזו או עשר. איש אינו יכול לטעון שמיקרוסופט גרמה נזק לאנשים, או שהממשלה יכלה לפתח מערכת הפעלה יותר טובה.הרעיון שהממשלה צריכה להתערב כדי למנוע מונופולים הוא רעיון מושרש מאד, שגילו מעל 120 שנה, אבל הוא לא רעיון נכון.חוץ מזה - הלואי שהייתה קמה מיקרוסופט או משהו דומה בישראל, ואז היתה לנו סיבה ממשית להתווכח אם ממשלת ישראל צריכה להלחם במונופולים. בינתיים, המונופולים היחידים שיש בארץ ושמזיקים מאד, הם המונופולים הממשלתיים.
0
יעקב
יתרונות התכנון העירוני - מפוקפקים.בתיאוריה צריך תכנון עירוני שלא יהיו מפעלי תעשייה בקרבת בתי מגורים, ושיהיו מספיק דרכי גישה וכו'.בפועל - הדבר הוא יותר חלומות נעימים wishful thinking - התכנון לרוב לא מצליח, ולא ברור שיותר טוב עם תכנון מאשר בלעדיו.העיר מתפתחת בצורה דינאמית ואקראית, ואין למתכננים הרבה שליטה.באשר לערים חדשות מתוכננות מהתחלה עד הסוף - כמו למשל ברזיליה או אשדוד - מה יותר מוצלח - ת"א או אשדוד ?התכנון העירוני הוא ברובו אשליה.
0
יעקב
שוק חופשי גם לעשירון התחתוןאם העשירון התחתון קונה משהו יימצא מי שיספק לו מה שהוא מבקש. טעות היא להגיד שליצרנים לא איכפת. הם רוצים למכור כמה שיותר, ואם יש ביקוש למוצר במחיר נמוך הם ידאגו לספק גם מוצר במחיר נמוך. אם הממשלה רוצה לעזור לעשירון תחתון אפשר לתת להם סיוע ישיר, כסף, קיצבאות. לא צריך בשביל זה להטיל פיקוח על המחירים (או על מקצתם). עניין הפיקוח על מחירים השתרש אצלנו בתודעה מאז ראשית שנות המדינה כאשר ההנהגה הסוציאליסטית חשבה, על פי המסורת הקומוניסטית, שהממשלה צריכה לנהל הכול. כנ"ל עם הדירות. הסיוע הטוב ביותר לנזקקים הוא הסיוע הישיר בכסף, ולא שהממשלה תבנה דירות זולות או תטיל פיקוח על שכ"ד.
0
אסף ד
מגיב ל-יעקב (24) ולאלון גולדמן (26)יעקב, לצורך דיון שכזה נצטרך להגדיר מהו שוק חופשי. אך לצורך דוגמא קלילה אשתמש בדבריו של אלון גולדמן (תגובה 26) באשר למונופולים לא מזיקים:הוא נתן את מיקרוסופט כמונופול לא מזיק. אז קודם כל שוק תוכנות ההפעלה הוא שוק חופשי (לדעתי לפחות) ומיקרופסופט היא בלי שום ספק מונופול בתחום מערכות ההפעלה למחשבים ניידים ונייחים (לא כולל טאבלטים ומחשבי ף יד).אלון גולדמן - אני לא מסכים עם דעתך שמיקרוספוט הינו מונופול לא מזיק, אתן לכך 2 דוגמאות:1. המחיר. אין תחרות מחירים באשר לתוכנת הפעלה. לכן נאלצתי לשלם מעל ל-500 ש"ח עבור תוכנה זו. לדעתי סכום מופרז, אך זוהי רק דעתי.2. מיקרוסופט השתמשו במונופול שלהם בתחום מערכות ההפעלה בכדי להשיג מונופול בתחומים אחרים על ידי השרשת מרכיבים נוספים במערכת ההפעלה שלהם. את העלות של המרכיבים הנוספים הם כמובן גילגלו לצרכן במחיר מערכת ההפעלה. בכך הם מנעו תחרות בתחומים נוספים והגדילו רווחים על חשבוננו. חלק ממרכיבים אלו כבר זכו לתחרות ערה בעיקר בזכות חברה אחרת שהיא מונופול בתחום מנועי החיפוש.2 דוגמאות אלו הן ניצולים קלאסיים של כוחו של מונופול לרעה.נכון, לא כל מונופול משתמש לרעה בכוחו מכח היותו מונופול, אך אלו שכן משתמשים בו לרעה - תפקידן של המדינות לעצור זאת.
0
מוטי היינריך
אם מחיר מפוקח גבוה - לא נוצר מחסורפיקוח על מחירים גורם למחסור רק אם הממשלה קובעת את המחיר המפוקח מתחת למחיר שהשוק החופשי היה קובע. כנראה שמחיר החלב "המפוקח" גבוה בהרבה מהמחיר שהשוק היה קובע בתנאי תחרות... בעצם על כך כל המהומה...
0
מוטי היינריך
כמה לחם אחיד צורך העשירון התחתון?לפי סקר הוצאות משק בית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה... האוכלוסייה הענייה בישראל, 20% מהאוכלוסייה עם רמות ההכנסה הנמוכות ביותר, מוציאה 4.4 שקלים לחודש, לא יותר, על קניית לחם אחיד שחור ולבן (הנתונים מ- 2004 וכנראה שהיום מוציאים עוד פחות). עלייה [תלולה] של 27% במחיר הלחם האחיד תגרום להוצאה נוספת של שקל אחד לחודש בלבד. מסתבר, באופן לא מפתיע, שהוצאת העשירון התחתון על עוגות וביסקוויטים גבוהה מצריכת הלחם האחיד פי שישה. העניינים עוד מסתבכים, שכן 20% עם ההכנסה הנמוכה ביותר, אשר ביניהם ערבים רבים, מוציאים כמעט פי שבעה על פיתות מאשר על לחם אחיד. פוליטיקאים בוודאי יתמלאו חלחלה מהעובדה שהאוכלוסייה הענייה מוציאה 30 שקל לחודש על חטיפים לחודש, פי שישה ויותר מאשר על אותו לחם אחיד. אני מציע לדוברי העוני לבדוק כמה מוציא העשירון התחתון על קוקה קולה וסיגריות. "פיקוח" על מחיר הלחם והחלב נועד לרצות את הבוחרים "החברתיים" שמתווכחים בלהט בבתי הקפה בתל אביב.
0
לא.א.א מבתיה אבן
הארנונה על כל השטחים, גם בבניההארנונה המשמעותית תוטל על כל מי שמחזיק מ"ר של קרקע בכל שימוש ויעוד.כך יווצר מניע להחזקת רק אותם שטחים המניבים תועלת לבעליהם. ואנשים גופים ומוסדות ינסו למכור ולמסור את מרבית שטחי הקרקע בישראל לבעלי צרכים או פשוט שיחזרו ביוזמת בעליהם למינהל מקרקעי ישראל אשר יבצע מכירה חוזרת.תוך שבועות מקבלת חוק שכזה יתברר לכולנו שהבדואים חוזרים לרהט, הצבא מוותר על שטחי אש מיותרים, ושהאתון של פינת החי של הילד של מוטקה ורותקה מסכימה להסתדר באורווה ואינה זקוקה ל 30 דונם כדי להטיל עליהם את גלליה. והרפתנים יעדיפו למסור את שטחי האספסת המסובסדים כיום ולאפשר ייבוא של גבינה מבוסניה והולנד.וכל זוג צעיר בארצנו יוכל לרכוש בית צמוד קרקע עם גינה קטנה ועץ צל, בלי להשתעבד לכל חייו.
0
אזרח
יפתח, אם אף אחד לא יספק את צרכיו שלהעשירון התחתון, אז אתה מוזמן לפתוח עסק שיפנה בלעדית רק לעשירון התחתון, לשלוט בשוק ללא מתחרים, ולהתעשר. בהצלחה.
0
יעקב
ל 39 - לא כול היזמים חייבים לספקסחורה לעשירון התחתון."יזמים יכולים להרוויח יותר אם הם מתעלמים לגמרי מהעשירון התחתון"נכון. יצרני רולס רויס למשל, מתעלמים לחלוטין מהעשירון התחתון.אבל - כול עוד העשירון התחתון יש לו קצת כסף, והוא קונה משהו - יקפוץ יזם (לאו דווקא הספק של העשיריון העליון) ויספק את הסחורה.אם יש לך ספקות בקר בתחנה המרכזית הישנה בת"א ותראה המון חנויות וברים, ובתי זונות, חלפנים ומוניות - מספקים את הצרכים של הפועלים הזרים. כול עסק מוכר לקליינטים שלו, במחיר שמתאים לקליינטים אלה.
0
אאא
הערים שלנו מכוערותואם יצא לכם פעם להביט עליהן מלמעלה (ראיתי את ת"א מקומה 30 בעזריאלי) אז זה בכלל נראה כמו מחנה פליטים גדול.את האנטנות הישנות,הזבל על הגגות,הדוודים...לא רואים מלמטה.כאשר מבטחים את הדירה נגד רעידות אדמה,מתברר שעלות הבניה של דירה ששווה מליון ש"ח...היא כ 250 אלף ש"ח.אותי זה הפיל מהכיסא.
0
אאא
הערותיעקוב לדעתי צודק (אני לא מאמין שאני כותב את זה.בטח החום של אוגוסט).זאת הפגנת פוזה שמקבלת פמפום מארגוני שמאל חיצוניים ומהתקשרות הלהוטה.לבתיה - יש שימושים לקרקע ע"פ הצעתך שלא יחייבו ארנונה,כמו בניה.אז יהיו המון שטחים שיתחילו לבנות עליהם רק כדי לא לשלם ארנונה.את חיה בקרב עם תחמן להחריד.החוקים שלך לא ישיגו כלום.בעבר עשו את אותו רעיון בכך ששתלו פרדסים על שטחי נדלן כדי להמנע ממיסים עליהם.ברור שלא גדל שום דבר בפרדסים האלה חוץ מעצים חצי מתים.
0
אאא
מתי תתבגר מוטי ?יש לך תעסוקה חלופית לנחיל הבירוקרטים שהרגע חיסלת את ה"תעסוקה" שלו ?איך בדיוק תתגבר על סבך האינטרסים שההצעה שלך רומסת בצורה מוחצת ?זה לא חוכמה להציע הצעות דון קישוטיות.אם אתה ראש ממשלה,אתה יכול לבצע דבר כזה ?ברור שלא.אז למה אתה בא בטענות לאלה שמכהנים או כיהנו (לא חשוב מאיזה צד של המפה הפוליטית) ?לפני שאני בא בטענות לפוליטיקאים שיש,אני שואל עצמי שאלה פשוטה : אם אני יושב במקומם,מה אני עושה ?אתה חושב שהפוליטיקאים לא מבינים את מה שאתה מבין ? שהם לא רוצים לעשות מה שצריך לעשות ?פוליטיקה הוגדרה לא אחת "כאומנות האפשר"...
0
אליהו, חיפה
ליפתח - אבל זה בדיוק מה שקורהבכל הארץ יש מסעדות יוקרה שמוכרות ב100 שקל לסועד, ופלאפליות שמוכרות ב15 שקל לסועד.התחרות בקרב מסעדות היוקרה, והתחרות בקרב מוכרי הפלאפל היא לא על אותם לקוחותשהרי העשירים מפונקים מדי לפלאפל זול ופשוט, ולעניים אין כסף למסעדת יוקרה.כל קבוצה תחרוג ממנהגה רק פעמים ספורות בשנה.אם הממשלה הייתה מתערבת בתחום כדי ליצור "הסדרה", היה קורה אחד משני הדברים:או שהפלאפליות היו נסגרות כי "למה לקנות פלאפל כשאפשר סטייק אנטריקוט באותו מחיר"או שמסעדות היוקרה היו סוגרות מחוסר יכולת להתמודד עם המחירים הכפויים.אז כמובן היו מספרים לנו ש"הוכח שחייבים הסדרה" והיה מתחיל סבסוד הולך וגובר של המסעדות שכבר לא מתפקדות.במקום לסבסד מקורבים ולמסות פעילות חיובית - עדיף פשוט לא לעשות כלום.
0
אביעד
התייחסות חלקיתאני אשתדל להגיב באריכות בעתיד, בינתיים אעיר רק שלוש הערות:מכירת קרקעות בשום אופן לא תכניס מאות מיליארדי שקלים. אולי עשירית. אתה צריך לזכור שאתה מוכר קרקע ספקולטיבית שאי אפשר לבנות עליה. כלומר אפשר, אבל ההיצע הוא כה גדול, עד שרק על חלק זעיר מהאדמות יבנו בעתיד הנראה לעין ורק בחלק קטן יבנו מעתה ועד בכלל. לשם המחשה: באזורי הביקוש (ישראל ללא נפת באר שבע וללא מחוז הצפון) 3.2 מיליון דונם של שטחים פתוחים (זה לא על הלירה). נאמר שהכרזת על 640,000 דונם כריאות ירוקות ועוד 60,000 דונם כתוואי תשתית. אתה נותר עם 2.5 מיליון דונם בשוק. מיליון דירות במבנים בני 3 קומות יאכלו 13.33% מהשטח. הצפת השוק בקרקעות לבנייה תביא כמובן לעליית תשומות הבנייה, גם אם זו תהיה עלייה זמנית שתימשך כשני מחזורי בנייה. צריך לזכור זאת ולא לצפות לירידת מחירים חדה באופן מיידי.צריך למצוא פתרון לאדמות שלא יושג עבורן מחיר מינימום (מינימום שזה משהו כמו 10,000 דולר לדונם). למשל פיצולן וחלוקתן לאזרחים בהגרלה. האלטרנטיבה היא מכירת קרקעות עצומות בזיל הזול לעשירים ואין סיכוי שזה יתקבל בציבור.
0
יפתח
תגובות לאליהו, יעקב, אזרח ומוטיאליהו - פיספסת שזאת דוגמה תאורטית לצורך פדגוגי ולא המקרה בפועל. במסעדות יש מספיק תחרות כדי להוריד מחירים. במסעדות יש גם טריקים של "הנחה לחיילים/סטודנטים" כדי לפלח את השוק טוב יותר. במונופולים, קרטלים או כמעט-קרטלים אין מספיק תחרות, ואין מספיק פילוח שוק.יעקב - יצרני מרצדס מתעלמים מהעשירון התחתון ואין עם זה שום בעיה. הבעיה היא כשיצרני קוטג', לחם, חומוס וכו' מתעלמים מהעשירון התחתון כדי למקסם רווחים. הדוגמה של תחנה מרכזית כמו של בני ברק לא מייצגת. נראה אם תמצא בקרטל הגבינות מישהו שימכור גבינה ממש בזול בסופר רגיל.ל"אזרח" (47) - פספסת את הפואנטה של הדוגמה שלי - כל יזם חדש יעדיף למכור ב49 ש"ח ולא ב20. הוא יהיה פרייאר גדול אם ימכור ב20, כי גם ב49 הוא יתפוס את הלקוחות החסכניים. בדוגמה יותר מציאותית, אם למשל אני יכול לייצר גבינה בעלות של חצי שקל, אין לי שום סיבה למכור אותה בשקל (למרות שזה רווח יפה מאוד), אלא עדיף למכור אותה ב5 או אפילו 10 ש"ח ואז להרוויח הרבה הרבה הרבה יותר. כנ"ל לגבי חומוס לחם ושלל מוצרים אחרים שיש רק 2-3 יצרנים גדולים שמוכרים ברווח גבוה.רק כשיש ממש המון יזמים שרבים על הלקוחות המחירים ירדו לקרוב לעלות באופן "טבעי".למוטי - תגובות לעניין. אני לא יודע איך מי שחי מקצבה של ביטוח לאומי, או אפילו שכר מינימום יש כסף ספייר.בכל מקרה, ברור שללא פיקוח של מוצרי יסוד המחירים שלהם יעלו, ויחד איתם יעלו המחירים של מוצרי "יוקרה" (כשיעלה המחיר של חומוס פשוט יעלה גם המחיר של חומוס עם צנובר). אני לא מבין איך אפשר לחיות מ1500 שח (במקרה של קצבת זקנה) ועדיין לקנות אוכל במחיר שוק, שללא פיקוח יהיו גבוהים אף יותר.-כאמור הפתרון המועדף זה הרבה תחרות בין היצרנים, אבל מסיבות שונות הממשלה יכולה יותר בקלות להוסיף פיקוח מאשר תחרות. אז הפיקוח הוא פתרון יותר גרוע אבל יותר מעשי (שזה פרמטר שהרבה פתרונות טובים כושלים בו). ייתכן מאוד שיש פתרונות מעשיים אחרים שהם יותר טובים, אני רק השוואתי בין קרטלים חופשיים לקרטלים מפוקחים (של מוצרי בסיס). אולי פתרון אחר הוא תלושי מזון ולא פיקוח מחירים, או הגדלת קצבאות לאלה שבאמת מתקשים להתקיים.ואולי בכלל אין בעיה, ואין בכלל עניים כמו שמוטי מרמז ואז כל הדיון מיותר.
0
אזרח
יפתח, נראה שבעולם שלך ממש קל להתעשראתה פשוט עושה מה שכולם עושים וגובה שקל אחד פחות - ואתה מרוויח מזה ממש הרבה.ועוד יזם יכול להיכנס ולעשות בדיוק כמוך - וגם להרוויח ממש הרבה.וכל העשירון התחתון גם כן יכול למכור רק בשקל אחד פחות - וגם כן להרוויח ממש הרבה.ואז אין עניים, כולם מרוויחים ממש הרבה.וברצינות: בשוק תחרותי רוב העסקים מתקיימים על גבול הרווחיות. לעשות כסף זה קשה, אתה באמת צריך להיות יותר טוב ויעיל מהאחרים, ואי-אפשר להכניס אינסוף מסעדות על אותו פלח שוק של 49.99 ולצפות שכל מסעדה חדשה שאתה פותח "תרוויח המון", רובן דווקא יפסידו המון, וייסגרו מהר. בתנאי תחרות, השוק נהיה מאוד מהר רווי במסעדות באיכות ומחיר שמתאימים לטעם הלקוחות הנפוצים, ואז בשביל סיכוי כלשהו להרוויח משהו, האפשרויות שלך הן רק לפנות לאותם לקוחות עם הצעה הרבה יותר טובה, או לפנות לפלח שוק אחר."העשירון התחתון" ו"היזמים" הן לא קבוצות זרות. כל עוד יש ביקוש למוצר מסויים במחיר שניתן לספק אותו, והממשלה לא אוסרת זאת - הביקוש ייענה. היזמים שמספקים את הביקושים של העשירון התחתון הם במקרים לא מעטים אנשים שבעצמם נמצאים בעשירון התחתון, ומצאו משהו להציע לעולם בשביל לצאת משם.
0
אליהו, חיפה
ליפתח - מה רע בדוגמה שלך?האם היא מוצלחת מדי?עכשיו כשהסכמנו שמסעדות לא מצליחות להתעלם מהעניים,אולי נשאל מיהם אותם עניים?חלק גדול מאוד מאותם עניים הם חרדים וערבים, שלא קונים בסופר שלך. אם תלך לחנויות שלהם תגלה שבהרבה מקרים, אותם חברות - תנובה ושטראוס למשל מוכרים להם את אותם מוצרים במחיר נמוך משמעותית - כי אחרת הם לא יקנו.טילון למשל, נמכר אצל הערבים בשליש מחיר(2.5 שקל במקום 7.5 ).שם, החברות לא משקיעות בפרסום יקר, אריזות יוקרתיות לא מעניינות אותם, והם נאמנים למותגים הזולים שלהם - אז זה מאפשר הוזלה.כשיש ציבור גדול של עניים יש להם כוח - והחברות מתאימות את עצמן כדי לפנות להם.זאת לעומת "עניי תל-אביב" שיתקשו מאוד למצוא מי שימכור להם בזול.
0
יעקב
אין סופר "רגיל""נראה אם תמצא בקרטל הגבינות מישהו שימכור גבינה ממש בזול בסופר רגיל"אין דבר כזה סופר רגיל. אותו סופר של אותה רשת מוכר במחיר אחד ברמת אביב, ובמחיר יותר נמוך בשכונת התקווה. הסוחרים מאד זריזים ומתאימים עצמם ללקוחות.באשר לקרטל הגבינות - נגעת בנקודה רגישה. הגבינות הן בקרטל בגלל העיוות של הפיקוח על משק החלב. הרי לך שוק מפוקח - הפיקוח גורם את הבעיה. קיים קרטל גבינות כי אין שוק חופשי בחלב, וחלב מוקצה רק למחלבות המוכרות (לקרטל).הטיפול בקרטל החלב הוא - ביטולו - ולא הטלת פיקוח על גבינות.
0
אסף ד
הצעה לכל המגיבים - פורום!אני חושב שמאוד קשה לנהל שיחה או דיון בטוקבקים, לכן נראה לי שעדיף שהדיונים הללו ימשכו בפורום ולא כאן.
0
אזרח פשוט
בית במחיר שווה לכול נפשמדוע המדינה לא מחלקת מגרשים חינם לכול אזרח ואזרחית כמתנת יום נישואין ?מדוע המדינה לא מחזירה לאזרח את המע"מ בעת קניית הבית ?מדוע המדינה לא מכירה בהוצאה של משכנתה כהוצאה לכל דבר ?
0
יעקב
מדוע המדינה לא נותנת מספיק?מדוע המדינה לא נותנת לכול אזרח (כולל תושבים ארעיים ובלתי חוקיים) 5000 ש"ח בחודש משכורת קבועה, כדי שיוכלו לחיות בכבוד, ושיהיה להם יותר קל ונחמד בחיים?האם ה"קיום בכבוד" איננו אחד מזכויות האדם היסודיות המובטחות על ידי הצהרת זכויות האדם של האו"מ?
0
אזרח
פיינברג - פתרון התעלומה?היתה לי הארה שרציתי לחלוק איתכם לגבי מיהו אותו "פיינברג" שאשם הכל תחלואי העולם (עפ"י 'אאא').פיינברג, כך נדמה לי, הוא לא אחר מאשר "גודלשטיין", השטן האולטימטיבי מהספר "1984".
0
יעקב
פיינברג הוא רבינוביץ'
0
יפתח
לאזרח 62זה לא מה שאני טוען, לא הבנת את המסר בכלל. אני כלל לא טוען שימכרו רק לחם יוקרה לעשירים, יהיה לחם מכל הסוגים.אני טוען שימכרו (גם) לחם אחיד במחיר שייתן רווח מקסימלי ליזם. המחיר הזול ביותר בסופרמרקט לא יתאים לעשירון התחתון כי אז יקנו במחיר הזה גם העשירונים העליונים יותר (נגיד עשירון 2-6) והרווח יפגע. למשל ימכרו את הלחם הזול ביותר במחיר שמתאים למי שמרוויח 7000 שח. לא ימכרו כלל לחם במחיר שמתאים למי שמרוויח 4000 ש"ח (או 1500 שח) כי אז מי שמרוויח 7000 גם יקנה לחם זול זה והרווח של היזם יפגע. עדיף ליזם (במצב של חוסר תחרות או היצע מוגבל) לוותר על הלקוחות העניים, להעלות מחירים כדי למקסם רווחים. אין בעיה כשיש באמת היצע מוגבל (נגיד מחיר הזהב), וגם אין (לי) בעיה כשהמחיר עולה כי אין תחרות (נגיד בפופקורן בקולנוע), הבעיה שלי היא כשהמחיר עולה כי אין תחרות *במוצרי יסוד*, שם להגיד "זה יקר לי מדי, אני לא קונה" זו לא אפשרות.
0
אזרח
יפתח, כמובן שאם למישהו אין כסף כלל,אז לא ימכרו לו דבר.אם אין לך מספיק כסף בשביל לממן את עלות החיטה שממנה מייצרים כיכר לחם, אז אף אחד לא יימכור לך לחם. אבל זה לא מה שאתה טענת. מה שאתה טענת זה שעלול להיווצר מצב בו יימכרו רק לחמי יוקרה ממולאים בחלווה ומצופים בשברי בוטנים אם הממשלה לא תעשה שום דבר - זו סיטואציה שלה יכולה לקרות. בשוק חופשי תמיד יהיה מענה לכל טווח הביקושים, במחיר שמתאים לכל ביקוש.הומלס שאסף 5 ש"ח לא יוכל לקנות דירה. אבל כן יהיו דירות בכל הגדלים, רמות הגימור וטווחי המחירים *האפשריים*, אתה לא יכול להגיע בשוק חופשי למצב שבו יש ביקוש לדירות 50 מ"ר ברמת גימור פשוטה במיקום לא מרכזי, אבל כל מה שבונים זה דירות 120 מ"ר ברמת גימור יוקרתית במרכז העיר - כי גם אם השוק השני הרבה יותר ריווחי מהראשון, ייכנסו אליו הרבה יזמים מהר וישחקו את הרווחיות שלו, והשוק של הדירות הזולות יהפוך להיות אטרקטיבי ליזמים האחרים.וכך גם בכל תחום אחר.השוק החופשי לא יכול לעשות קסמים , אבל הוא כן נותן מענה לכל סוג של ביקוש, במחיר שתואם לאותו ביקוש.בפועל, "עוני", כפי שהוא מוגדר בישרל, הוא לא מצב שבו אנשים לא מוכנים לסחור איתך, כי "יש שווקים רווחים יותר", אלא מצב שבו אנשים אחרים מספקים לך מוצרים ושירותים שתואמים למחיר שאתה יכול לשלם, אך בגלל שהמחיר הזה נמוך, המוצרים והשרותים הללו הם ברמה נמוכה וכמות מצומצמת יותר לעומת אנשים "עשירים" יותר (דירה קטנה במקום גדולה, לחם פשוט במקום מיוחד וכו'). כך שיש עוני, אבל הוא ממש לא מהסיבות שאתה מתאר.
0
אאא
ל 57לדעתי היום ביבי או החרדים מהווים את התחליף לעמנואל גולדשטיין עבור הברית המרקסיסטית-איסלאמית ששולטת בארה"ב,אירופה וישראל.
0
אאא
מה זאת אומרת למה המדינה לא נותנת ?המדינה היא לא ממטרה של כסף.המנטליות של לקבל כסף מהמדינה צריכה להמחק.כסף צריך להרוויח ולא לקבל.לייצר,להמציא,לע בוד,לעשות עסקאות רווחיות...ככה משיגים כסף ולא בעזרת בכיינות,הפגנות ודפיקה על השולחן...גם כאשר ארנון רופרט מוזס תומך בזה.
0
יפתח
תגובותשכחתי להזכיר שבמקומות כמו דימונה ומכתש רמון הסופרמרקטים יותר יקרים מאשר בתל אביב וזה לא בגלל חוזק האוכלוסיה.לאזרח - (51) בעולם שלך אין כזה דבר עוני. הרי ככל שההכנסה שלך יותר קטנה ככה המוצרים שמתאימים לך יהיו יותר זולים. אם למישהו אין כסף לאוכל תיפתח חנות חדשה שתמכור אוכל בזול, ואם אין לו כסף ליסוע באוטובוס אז מייד תצוץ חברת אוטובוסים חדשה שתמכור כרטיסים במחירים זולים יותר. הידד. לצערי זה לא קורה, ולא יקרה גם אם הממשלה לא תתערב בכלל.במציאות של שוק חופשי לגמרי האוכלוסיות החלשות הן במצוקה אמיתית.ליעקב - בסופרמרקט בו אני קונה אפשר למצוא לקוחות שמגיעים בג'יפ וגרים בוילה עם 10 חדרים, ויש גם (לא מעט) לקוחות שהם מאוכלוסיות מתקשות כמו אתיופים, סטודנטים וזקנים. אין שום סופרמרקט בסביבה שמוכר בזול יותר, ואין סיבה כלכלית להוריד מחירים בסביבה שכזו.לא עשיתי סקר אבל אני מניח שהרוב המכריע של הסופרים במדינה הם כמו שלי ולזה התכוונתי כשאמרתי סופר נורמלי.
0
אזרח
כמובן ששיקולי קביעת המחיר שלמונופול שונים מאוד מהשיקולים של מתחרה בשוק חופשי.אבל הפתרון שאתה מציע, של עוד "פיקוח" ממשלתי לא עוזר כלל לפתרון הבעיה שאתה מעלה, כי ה"פיקוח" הזה הוא בדיוק האמצעי שבעזרתו הממשלה יוצרת ומשמרת את המונופולים והקרטלים, והמחיר ה"מפוקח" ע"י הממשלה תמיד גבוה מהמחיר בשוק החופשי, כי אף אחד לא ייצר במחיר הפסד. לכן הפתרון היחיד הוא ביטול כל ההתערבות הממשלתית, מה שיפתח את השוק לתחרות.עם זאת, ההודעה הזו שלך מאוד לא מסתדרת לי עם מה שכתבת בהודעה 39:"אין כאן כשל שוק של חוסר אינפורמציה או חוסר היצע או פיקוח - פשוט יותר משתלם לשמור על רמת מחירים גבוהה וזה שוק חופשי ומשוכלל"כלומר, אתה טענת שגם בתחרות חופשית לגמרי, עדיין לא יהיו יזמים שיענו לדרישות השוק ברמות מחיר/איכות שונות, אלא כל היזמים יתמקדו רק ברמת איכות/מחיר הרווחית ביותר ויתעלמו מהשאר. הטיעון הזה נופל פשוט על עצם העובדה שלא מדובר על מצב סטטי אלא דינמי - ברגע שיזמים נכנסים לפלח השוק הכי רווחי, הוא מהר מאוד מפסיק להיות רווחי, והם נאלצים לפנות גם לפלחים האחרים בשביל להרוויח משהו בכלל.
0
יפתח
לאזרחתקרא שוב את מה שציטטת. לא כתבתי שיהיו רק מוצרים יוקרה. כתבתי "רמת מחירים גבוהה" כלומר יהיו מוצרים מספקטרום של מחירים, אבל כולם יהיו יקרים ברמה גבוהה. כמו בקולנוע שיש טילון ב18 שקל וקרחון ב8 שקל. יש פילוח של קהל אבל המחיר מנסה להוציא את המקסימום גם מהקהל החסכן, ואין פתרון לקהל שבאמת יכול לשלם רק 3 ש"ח לקרחון. ושוב אגיד, יותר משתלם לקולנוע לשמור על רמת מחירים גבוהה מאשר למכור גם קרחונים ב3 שח. אבל בקולנוע אין בעיה, מי שלא יכול לקנות אפילו קרחון ב8 פשוט לא יקנה. הבעיה של מוצרי יסוד יותר קשה - כמו בסופרמרקטים במצפה רמון.אני מסכים שתחרות תפתור את העניין, אבל אני לא בטוח שיש מקום בארצנו ל20 יצרני גבינה בסדר גודל משמעותי, כמו שאין מקום במצפה רמון ל20 סופרמרקטים. ברגע שיש רק 2-3 יש סיכוי טוב שהם לא באמת יורידו את המחירים. גם תחרות חדשה הרבה פעמים מתייצבת על מחירים גבוהים לאחר מבצעים ראשוניים (למשל כניסת היוגורט השוודי לא הוזילה את היוגורטים משמעותית, אם בכלל). היו כאן מספר שנים ללא פיקוח על מחירי הקוטג' ולא נוצרה תחרות.יכול להיות שפיקוח מוריד את הסיכוי לתחרות משמעותית, אבל להתעלם מהבעיה ולחשוב שהיא תפתר מעצמה זה עוד יותר גרוע.
0
איל
לאזרח"כמו בקולנוע שיש טילון ב18 שקל וקרחון ב8 שקל ... ואין פתרון לקהל שבאמת יכול לשלם רק 3 ש"ח לקרחון." -יש פתרון מצויין: לא לקנות טילון ולא לקנות קרחון במזנון הקולנוע. אם כולם יעשו זאת, אז המחירים של מזנון הקולנוע ירדו. אבל אם אנשים רבים מוכנים לשלם "עוד כמה שקלים" למען הסיפוק הרגעי, אז למזנון אין סיבה להוריד את המחיר."הבעיה של מוצרי יסוד יותר קשה - כמו בסופרמרקטים במצפה רמון." -הבעיה של מוצרי יסוד היא שאין תחרות אלא מונופולים וקרטלים. אי אפשר לייבא לישראל בצורה חופשית תוצרת חקלאית. מחירי התוצרת נקבעים ע"י הממשלה בלחץ היצרנים (חקלאים, רפתנים, וכו'). אם הממשלה קובעת מחיר גבוה אז המוצרים יקרים. אם הממשלה קובעת מחיר נמוך אז החקלאים והרפתנים פוצחים בקמפיין שמאיים ב "סגירת הענף".למצפה רמון אין קשר לעניין."אני לא בטוח שיש מקום בארצנו ל20 יצרני גבינה בסדר גודל משמעותי, כמו שאין מקום במצפה רמון ל20 סופרמרקטים." -על סמך מה אתה קובע את המספרים האלה? אתה לא באמת יודע, וגם הרגולטור לא יודע. הדרך היחידה לדעת היא לתת לשוק להתנהל באופן חופשי. בסופו של דבר השוק יתקבע על מספר יצרנים/סופרמרקטים שמאזן בין ההיצע לביקוש."למשל כניסת היוגורט השוודי לא הוזילה את היוגורטים משמעותית" -אין פלא שהוא לא הביא לירידת מחירים, מכיון שלא מדובר ביבוא מוצרי חלב מחו"ל (כלומר הגדלת ההיצע), אלא ביבוא המותג (השם) בלבד ע"י חברת טרה. אותו חלב שקודם הלך לגביע שנושא כיתוב "טרה" הולך לגביע שנושא כיתוב "Muller". משק החלב בארץ נשאר בדיוק כפי שהוא, ההיצע לא גדל ולכן לא היתה השפעה על המחיר."היו כאן מספר שנים ללא פיקוח על מחירי הקוטג' ולא נוצרה תחרות." -לא היתה אפילו דקה אחת בלי פיקוח. אולי לא היה פיקוח על מחירי הקוטג', אבל היה פיקוח על מחירי המטרה של החלב (המחיר שהרפתנים מקבלים), והיה פיקוח על יבוא חלב ואבקת חלב (איסור מוחלט). המטרה קדושה כמובן, "להגן על התוצרת המקומית", אבל במחיר פעוט של לעשוק את הציבור המקומי.אף אחד לא יכול לדעת מראש מה מספר הסופרמרקטים הנכון, מה מספר היצרנים הנכון, מה מכסת היצור הנכונה, ומה המחיר הנכון. כל נסיון לכפות מספר "נכון" (שבדרך כלל אינו נכון) גורם רק לנזק, שמתבטא במחירים גבוהים ו/או איכות נמוכה ו/או זמינות נמוכה של מוצרים ושרותים.
0
איל
תיקון - תשובתי (66) מיועדת ליפתח
0
יפתח
לאילכמו שנאמר ע"י אסף - עדיף שנמשיך בפורום.במקום להתחיל פה רצף חדש של תגובות אני אכתוב לך תגובה שם.
0
איתי
קצת היסחפות לוותר על תכנון עריםאתה לא חושב שזה יכול ליצור בעיות קשות?מי ידאג לפתח תשתיות מים, חשמל, חניה ותחבורה ועוד בהתאם לאחוזי הבניה ולצפיפות העירונית.גם אם נשים בצד שיקולים אסטטיים.אני בעד לפשט את תהליכי הבניה ובעד להפריט כמה אדמה שאפשר אבל נשמע לי מגוחך לתת לכל גורם פרטי בשוק לבנות כרצונו ולקוות ש"כוחות השוק" ימנעו קטסטרופות תכנוניות.
0
נעם
מסכים עם הכל, חוץ מסעיף 3."מכירה מיידית של כל הקרקעות שבבעלות המדינה (למעט שמורות טבע, תוואי תשתיות, מתקני צבא וממשל וכדומה). מכירה לכל המרבה במחיר. והמחיר יהיה זול מאד בגלל ההיצע העצום. הכנסות העתק יושקעו בתשתיות ציבוריות."במעשה זה אתה תשחרר מחר את כל הקרקעות. מה שבפועל יקרה זה שאנשים בעלי ממון, או יזמים, פשוט יקנו את כל הקרקעות וישחררו אותן לאיתן - מה שלא בטוח יגרום להורדת מחירים בטווח הארוך או הקצר. אך יזם לא לא יקנה קרקעות אם הוא לא רואה בזה רווח עתידי. אז או שכל הקרקעות יעמדו ריקות ללא דירות עליהן, או שהבעלות על הקרקעות יעבור ממנהל מקרקעי ישראל לבעלי ממון - ושניהם בשורה התחתונה ינסו למקסם רווחים עבור הצרכן - זה לא ישנה הרבה.אמנם אני מאמין בשוק חופשי לחלוטין, אך בתור אדם שבנה בעצמו את ביתו לאחר שרגש ממנהל מקרקעי ישראל את השטח אני יכול להגיד בפה מלא שמחסור בקרקעות אינו הסיבה למחירי העצומים. אני את ביתי בניתי בקצת מעל מליון ש"ח, ואני מעוניין למוכרו ב2.5 מליון ש"ח. למה? כי ככה בא לי. וכי יש לי מישהו שמוכן לשלם לי.
0

3000 תוים נשארו