הדפס עמוד זה
שישי, 03 יוני 2011 00:00

בנק ישראל נגד עם ישראל

בנק ישראל נלחם נגד עם ישראל ומנסה לכפות עלינו ירידה ברמת החיים – החלשת השקל. ההפסדים שלנו, האזרחים, אמורים "לסייע ליצואנים" ולהביס את "הספקולנטים". בינתיים צומחים הפסדי בנק ישראל - רק למעננו. האומנם?

מחיר המטבע, שערו של השקל, נקבע על ידי תנועות מטבע החוץ שזורם אל ישראל וממנה. יצרנים ויזמים ישראלים מייצאים מוצרים ושירותים ומקבלים תמורתם מיליארדי דולרים – חלק ניכר מהתמורה הם צריכים למכור תמורת שקלים כדי לשלם שכר לעובדיהם בארץ, לשלם עבור חשמל, ארנונה ושכר דירה. יהודים מחו"ל שקונים דירות בישראל פורטים דולרים כדי לשלם לקבלן או עבור דירה "יד שנייה"; יזמים מבריקים מייצאים את הסטארט-אפ שהקימו ("אקזיט") ומוכרים אותו לקרן השקעות זרה – מאות מיליוני הדולרים מוחלפים לשקלים. מכל כיוון וכבר לאורך זמן – המשק הישראלי מצליח למכור בהצלחה מדהימה את פירות כישרוננו לצרכנים ברחבי תבל. וכאשר רבים רוצים למכור דולרים כדי לקנות שקלים, גדל הביקוש לשקל והוא אמור להתחזק. חוזקו של מטבע לאורך זמן מבטא את הצלחת הכלכלה שברקע. כאשר השקל מתחזק אנחנו יכולים לקנות יותר מוצרים במשכורת שלנו כי כל הרכיבים המיובאים מוזלים – מכשיר הטלוויזיה שקנינו לפני שנה ב- 4,000 שקל יעלה לנו השנה 3,500 אפילו אם מחירו בחו"ל לא השתנה. כאשר השקל מתחזק רמת החיים של כולנו עולה – אנחנו נהנים ומפיקים תועלת רבה יותר מהשקל שבכיסנו.

בנק ישראל נלחם נגד עם ישראל ומנסה לכפות עלינו ירידה ברמת החיים – החלשת השקל. ההפסדים שלנו, האזרחים, אמורים "לסייע ליצואנים". אילו בנק ישראל לא היה מתערב, היה השקל ממשיך להתחזק. ייתכן שעכשיו היינו אמורים לשלם על כל דולר רק 2.8 שקלים. במצב זה היבוא היה מוזל דרמטית, הדלק היה מוזל וכל המוצרים האחרים. מה היינו עושים בעודף השקלים? חלק גדול מאתנו היה חוסך את העודף לימי סגריר, אחרים היו מעלים את רמת החיים ורוכשים מקרר חדש (חסכוני באנרגיה...) או נוסעים לחו"ל. צרכים אלה מחייבים רכישת מטבע חוץ. קניה מוגברת של מטבע חוץ הייתה חוזרת ומחלישה את השקל ללא התערבות של בנק ישראל. נדנדה זו בביקוש ובהיצע למטבע חוץ קובעת את שער המטבע. התחזקות "גדולה מידי" של השקל מגבירה את הלחצים להחלשתו – לא צריך את פישר בשביל זה.

...והיצואנים?

כל עוד השקל מתחזק סימן שהיצואנים עושים חיל כי "עודפי הדולרים" במשק נובעים בעיקר ממכירותיהם בחו"ל. כמובן שהם מעוניינים להרוויח יותר בפחות מאמץ – בעזרתו האדיבה של פישר. כאשר שער השקל עמד על 4.8 לדולר טענו "נציגי היצואנים" שהתמוטטות השער ל- 4.5 שקלים לדולר תהיה אסון ליצוא. השקל התחזק והם הסתדרו והתרגלו. חודשים חלפו ונציגם הופיע שוב בתקשורת וזעק: אם שער הדולר ירד ל- 4.2 שקל לדולר – מפעלים ייסגרו ומובטלי תעשיית היצוא יקבלו דמי אבטלה (ראו כותרת אופיינית כאשר שער הדולר עמד על 4.41). והשקל התחזק, הדולר ירד ל- 4.2 ושום מפעל לא נסגר. חלפו ימים וחודשים ושוב זעקו "הנציגים" שהקו האדום הוא 3.9 שקל ואם ייחצה – סוף המדינה יגיע. והקו נחצה שוב ושוב ובזמן כתיבת שורות אלה עומד על 3.38 לדולר. למרות זעקות השבר של "הנציג" צומח היצוא כמעט בעקביות וצמיחתו המצטברת בשמונת הרבעונים האחרונים עומדת על 31%. ברבע הראשון של 2011 צמח היצוא ב-8%. הם לכאורה בוכים ואנחנו מרוויחים – זוכרים את התקופה שהיינו צריכים לקחת משכנתא כדי לקנות מקרר חדש? 

כאשר מטבע החוץ מוזל, גם עלות חומרי הגלם (ועלויות אחרות שנקובות במטבע זר) של היצואנים מוזלות. גם חלק של השירותים שהם קונים בארץ שיש בהם מרכיב של יבוא – מוזל. החלשות של שער הדולר בעולם אומנם מייקרת את מוצרי היבוא לצרכן האמריקאי. היחלשות הדולר בעולם מקשה על כל היצואנים בעולם שמייצאים לארצות הברית – הקושי אינו בלעדי ליצואן הישראלי. גם מוצריו של היצואן הקוריאני לארצות הברית מתייקרים – כך מאפשרת גמישות מסוימת גם להעלאת המחיר הדולרי של המוצר שמיוצא לארצות הברית. כן, הצרכן האמריקאי ישלם מחיר גבוה יותר על קניותיו – אין לו ברירה, אם הדולר נחלש. 

ולבסוף – יצואן ישראלי שבאמת מתקשה, ייכנס את עובדיו ברגע של אמת, ויסביר להם שצריך להוריד את המשכורות כדי שמוצריהם יוכלו להתחרות – אחרת מקום העבודה ייסגר. עובדי מפעל זה ייהנו פחות מהתחזקות השקל – הם לא בהכרח יפסידו וייתכן שכמות המוצרים שיוכלו לקנות במשכורת שירדה לא תפחת מכמות המוצרים שיכלו לרכוש לפני שנה במשכורתם. הם אומנם יקבלו פחות שקלים, אבל שקלים בעלי כוח קניה גדול יותר. אם ההסתדרות לא תפריע לתהליך – בהחלט יהיו עובדי מפעלים שיסכימו, גם אם מדובר בירידה ריאלית בשכר. 

וייתכן שיהיו חברות שאין להם זכות קיום כאשר שער הדולר כה נמוך – אז ברוך דיין אמת. אין הצדקה לספק להם חמצן באמצעות כפיית ירידה ברמת החיים על כל האוכלוסייה. העובדים יעברו לעבוד במפעל אחר, יעיל יותר ותחרותי יותר. העלמות של חלק מהיצואנים, הפחות יעילים, היא ברכה. תהליך זה מלווה את ישראל כבר כמעט 30 שנה ותרם רבות לשיפור מצבנו הכלכלי. אילו התעקשנו לשמור על רווחיות יצוא הטקסטיל באמצעות שער דולר בשמים – הייתה לנו אומנם היום "תעשיית טקסטיל מפוארת" ושדות כותנה נהדרים, רוב המהנדסים היו עובדים במפעלי בגדים, היינו מייצאים בהצלחה חולצות לכל העולם – אבל השכר הממוצע בישראל היה נשאר תקוע על 500 דולר לחודש.

...אבל הנגיד נלחם ב"ספקולנטים"

יודעי דבר טוענים שחלק ניכר מהדולרים שנכנסים לישראל הם "ספקולטיביים". גופים עתירי ממון מזרימים מט"ח לארץ, ממתינים להתחזקות השקל, ולאחר מכן מוכרים את השקלים תמורת יותר דולרים, כי בינתיים השקל התחזק. בין לבין הם גם "עושים סיבוב" על בנק ישראל ומרוויחים ריבית גבוהה יחסית על הפקדת הכסף בתעודות מק"מ של הבנק המרכזי. קרוב לוודאי שאכן יש תנועה "ספקולטיבית" של כספים מחו"ל, אבל זו אינה הסיבה לרכישות המט"ח של פישר – זו תוצאה של אותן רכישות. "הספקולנטים" מזהים שהשקל מוחלש באופן מלאכותי על ידי פישר כדי "לעזור ליצואנים" והם מהמרים על סגירת הפער המלאכותי. וככל שפישר "מגן" יותר על היצואנים ומחליש את השקל – כן גדל ביטחונם של "הספקולנטים" שקרוב היום והנגיד יישבר, ייאלץ לאפשר לשקל להתחזק, והם יוכלו לצאת מכאן עם כמות גדולה יותר של מט"ח. בנק ישראל הוא שייצר את מרחב הפעולה לספקולנטים. ובינתיים מצטברים לבנק ישראל הפסדים של מיליארדי שקלים – בגלל הפער בין הריבית שבנק ישראל משלם למי שמפקיד אצלו שקלים ("הספקולנטים"), לבין התשואה שהבנק מקבל על המט"ח שהוא רוכש.

כלכלנים רבים, גם בבנק ישראל, טוענים שהפסדי הבנק הם רק "על הנייר". זו טענה שכיחה של עסקים כושלים בשלבי המשבר הראשונים – "הקשיים זמניים" וההפסדים הם רק "על הנייר". אבל לבסוף מישהו צריך לכסות גם הפסדים אלה ואז "הנייר" הופך לממשי מאד. לפי החוק, אם בנק ישראל מרוויח – מועברים הרווחים לתקציב המדינה. מעניין שרווחים הם לרוב ממשיים ואף פעם לא "על הנייר". לא צריך להיות כלכלן כדי להבין לוגית שאם המדינה מרוויחה מעסקים טובים של הבנק המרכזי אז היא המפסידה כאשר עסקיו כושלים. 

דוברי בנק ישראל הודיעו לא-פעם כי "בנק ישראל, כמו בנקים מרכזיים אחרים בעולם, פועל ללא כוונת רווח, ומטרתו העיקרית היא להשיג את היעדים שנקבעו לו על פי החוק – גם אם הפעילות כרוכה בהפסד". וכתב כבר על כך ידידנו יעקב, כי ייתכן שהבנק המרכזי הוא בכלל "מוסד לכוונת הפסד"...

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שני, 01 ינואר 2018 07:12

פריטים קשורים

אילון
הקשר מתקיים מעצם הגדרת האינפלציהה-MONETARY BASE לא תמיד מייצג את האינפלציה. כאשר עסקים ובנקים קורסים, השלב הראשוני הוא מחיקות והבנקים תחת ממשלת רוזוולט פחדו להלוות. כל עוד הבנקים לא מלווים חזרה למשק, הBASE לא אמור לגרום לאינפלציה ממשית. ממש כמו עכשיו, ה-base עלה ב-200%, אבל הבנקים לא מלווים. (בנוסף, כמובן שאין אינפלציה כאשר יש לך ממשלה מתערבת כרוזוולט שמפקחת על מחירים. זו בדיוק הסיבה שלא היתה אינפלציה בתקופת מלחמת העולם ה-II. פיקוח מחירים.)בכל אופן, מניעת ירידת מחירים, כמוה כהדפסה. אם מחיר צריך לרדת, והממשלה שלך מונעת זאת, מדובר באינפלציה
0
אילון
אחלה מאמר! סוף סוף מישהו צועק את זה
0
אפרים
יתרות מט"ח במחיר סביר - כמה שיותר" מחיר המטבע, שערו של השקל, נקבע על ידי תנועות מטבע החוץ שזורם אל ישראל וממנה." - האמנם?שער החליפין של מטבע, כמו מחיר של כל מניה בשוק, נקבע מידי יום ע"פ האמונות ,הדעות ובעיקר הציפיות של הקונים והמוכרים לגבי השווי והמחיר העתידי של אותו מטבע/מניה. ( המחיר של פני, פרדי ו איי.אי. ג'י ערב המשבר נקבע בדיוק על בסיס אמונות אלו ).כשוורן באפט הימר בשנים 2002-2006 כנגד הדולר, הבסיס להימור היה ששער הדולר חייב לרדת לעומת המטבעות העיקריים בעולם. ראוי לציין שההימור היה "רק" בשווי של כ 4 מילארד דולר - מתוך הון עצמי של כ 100 מיליארד - ובאפט הכריז מעל כל במה, שישמח מאוד להפסיד בהימור זה , כי אז ירוויח בכל השקעותיו האחרות ( הדולריות ) הרבה יותר.אינני יודע מה המטרות של ממשלת ישראל ( שנציגה הינו בנק ישראל ) בהגדלת יתרות המט"ח. יתכן וכל מה שהם מנסים להשיג הינו הגדלת "מקדם הביטחון" לעת צרה, בדיוק כשם שבתי אב אחראיים בישראל דואגים לפיזור חסכונותיהם באפיקים שונים, כולל כספים בחשבונות בנק בחו"ל.אפשר להתווכח על גובה היתרות הדרוש לצורך יצירת מקדם בטחון ונראה שלמרות כל הדיבורים על "עוצמתנו הכלכלית" האוצר ובנק ישראל הרבה יותר פסימיים מעם ישראל. מעניין לאן יגיע שער הדולר אם מחר ( 5/6 ) יהרגו כמה עשרות מפגינים ערביים ביו"ש...בכל מקרה, הלוואי וההימור שלהם יכשל לאורך זמן כי או אז מצבנו באמת יהיה מעולה.
0
אילון
לאפרים:אפרים, כתבת:"שער החליפין של מטבע, כמו מחיר של כל מניה בשוק, נקבע מידי יום ע"פ האמונות ,הדעות ובעיקר הציפיות של הקונים והמוכרים לגבי השווי והמחיר העתידי של אותו מטבע/מניה. ( המחיר של פני, פרדי ו איי.אי. ג'י ערב המשבר נקבע בדיוק על בסיס אמונות אלו )."ואתה צודק, אלא אם כן מתקיים תנאי אחד חשוב: התערבות מניפולטיבית של הממשל בשוק המניות או במחיר המטבע. הקונים והמוכרים לא קובעים לבדם את השווי והמחיר העתידי של אותו מטבע כאשר יש שחקן גדול שמעוות את השוק.ממש כמו שמחיר האג"ח של פאני ופרדי ו-AIG נופח ע"י אוליגופול סוכנויות דירוג שהיו מוטות בעזרת הגנה ממשלתית בדמות רשיונות וחסמי כניסה, (3 חברות ששלטו על 95% מהשוק), כך גם מחיר השקל או הדולר מוטה לא ע"י הרבה ספקולנטים, ששואפים לווסת את מחיר המטבע לערכו האמיתי, אלא ע"י ספקולנט אחד, פישר, שמעוות את מחירו.והוספת:"בכל מקרה, הלוואי וההימור שלהם יכשל לאורך זמן כי או אז מצבנו באמת יהיה מעולה."אז זהו, שאנחנו לא רוצים שבירוקרטים (זה מה שפישר) יהמרו עם הכסף שלנו על עתידנו. להזכירך, במטרה לקנות את כל הדולרים הללו, פישר נאלץ להדפיס כ-150 מיליארד שקל. במילים אחרות, הוא הטיל עלינו מס של כ-60,000 למשפחה, שמופיע כעת בדמות עליות המחירים. הוא מרושש את כולנו, כדי לעזור לחברים ברח' אחד העם בתל אביב..
0
אפרים
לאילוןמדבריך אני מבין שגם קריסת מניות ההייטק בשנים 2000-2002 נבעה מפעילות ממשלתית שיוותה את המחיר של enron, worldcom ושאר הגנבים. נו באמת, גם בהעדר ממשלה היו ותהיינה בועות בשוק, פשוט כי אנשים נוטים לחלום על רווחים קלים .ולעינינינו, אני מרגיש הרבה יותר בטוח, כשיש למדינת ישראל מספיק מט"ח, לרכוש אמצעי לחימה למיניהם בשעת הצורך, וגם לשלם חובות נקובים במט"ח.ואומר שוב: אם אתה סבור שפישר מהמר בטפשות, קנה שקלים , מכור דולרים ותרוויח בענק...
0
אילון
אפרים,קודם כל: כן. גם בועת הנאסד"ק רכבה על מדיניות מוניטרית רשלנית של ה-FED, שחתך את הריבית מ-8% ל-3% אחרי הנפילה של 91'. אף שייתכנו בועות, הן לרוב מתרחשות כתוצאה מהגדלת אמצעי התשלום, בעיקר דרך הבנק המרכזי.דבר אתה שוכח כשאתה אומר : "קנה שקלים, מכור דולרים": זה שאין לי דולרים. אני, כמו כל רוב אזרחי ישראל, לא יצואן. לכן אני נאלץ לסבול את היחלשות השקל שלי. מדוע היחלשות? מכיוון ששקל חלש לא מתבטא במחירו מול הדולר. כי הדולר נופל מול הכל. שקל חלש בא לידי ביטוי מול מטבעות חזקים(כרגע), כמו הין, הדולר האוסטרלי, הדולר הקנדי, הדולר הסינגפורי, הפרנק השווייצרי.. אלא שמכיוון שגם הם מודפסים ברמה זו אחרת, הדרך הטובה ביותר לראות איך השקל נחלש, היא להשוותו למחירי המוצרים שאנחנו קונים. לכן, מי שמחזיק שקלים, רואה עליות מחירים ניכרות בכל מוצרי הצריכה. (אגב, אני כן בורח מהדולר המודפס, אך לא לשקל המודפס, כי אם לכסף ולזהב. אני מניח שבעתיד, בשם "המלחמה בספקולנטים" ינסו להפקיע את המתכות האלה מאנשים כמוני, שיחליטו שנמאס להם שהמחירים סביבם עולים)
0
אפרים
לאילון - קצת דיוק בפרטיםריבית הפד בשנים 99-2000 נעה בתחום שבין 4.5% ל 6.5% , והיא ממש לא הגורם לבועת ההייטק. מה לעשות, תאוות הבצע ( שחלק מהזמן היא מבורכת ) מעבירה אנשים על דעתם בלי קשר לממשלות. ראה בועת הים הדרומי לפני 300 שנה, מה היא עשתה לניוטון באנגליה הקפיטליסטית.
0
אילון
אפרים, למה בחרת את סוף הבועה?אפרים, אין מה ללכת 300 שנה אחורה. אני מדבר על מדיניות מוניטרית פזיזה לאורך כל שנות ה-90. אתה בחרת את תקופת הפיצוץ:http://3.bp.blogspot.com/_GMJXL-x1dPA/S_IZ9E2W_TI/AAAAAAAAA5w/dQogrbURWqg/s1600/Nasdaq.Bubble.PNGהעלאת הריבית בסופה של הבועה , כבר לא יכולה לעצור את הדינמיקה שנגרמת מהגידול בכמות האשראי, ממש כמו העלאת הריבית גרינספאן ל-5.25% בעת בועת הנדל"ן. מרגע שאנשים צופים את עליית המחירים העתידית, ומתחילים לקנות לצורך רווח מהיר, הבנק המרכזי כבר לא יכול לעזור. תרשה לי לצט את שמואל גולדמן שחזה את המשבר בפברואר 2007:"האפקט של "משכנתאות זבל" אינו מוגבל רק לסקטור הבניה. הוא עלול להיות מהותי גם לגבי כלל הפעילות במשק. השפעה כזו עלולה להמשך כל עוד "נמחקת" הפעילות הכלכלית "הלא נורמלית" שנוצרה בגלל ההתנהגות "הלא נורמלית" של הבנק המרכזי. אם העלייה שהייתה במחירי בתים בארה"ב לא נבעה מגידול בהכנסות מעבודה, אלא מגידול בחובות בזמן קיומה של ריבית נמוכה "לא נורמלית", הרי שאם שער הריבית חזר להיות "נורמלי", אין סיבהשהתופעות "הלא נורמליות" במשק לא תמחקנה ובכלל זה "מחיקת" העושר שנוצר על ידי עליית מחירי בתים. תהליך כזה פירושו קטסטרופה ברמה לאומית.....מי שסומך על הבנק המרכזי שימנע מיתון וירידות מחירים גדולות ומפתיעות בשוקי מניות, אינו מכיר את ההיסטוריה של בנקים מרכזיים ושוקי מניות. "
0
אפרים
בועת ההייטק הייתה בשנים 99 - 2000בין ינואר 1999 לאפריל 2000 עלה הנסדק בכ 120% , זו הבועה. מה שקדם לזה היה בורסה פחות או יותר נורמלית. מי שקנה מניות של חברות כמו אינטל, מייקרוסופט , צ'ק פוינט, אמדוקס ושות' במכפילי רווח דימיוניים לא עשה זאת בגלל שערי ריבית אלא בגלל שהשכנים שלו הרוויחו...בשום שלב לא אמרתי שאני סומך על הבנק המרכזי. אני אפילו מפקפק מאוד בצורך בבנק המרכזי.מה שאני טוען הוא שרכישת הדולרים ע"י הבנק המרכזי בגיבוי האוצר הינו מהמעשים היותר אחראיים שהם עושים. מי שסבור אחרת מוזמן להמר על השקל, ( אפשר לעשות עסקות פורוורד לטובת השקל בלי צורך במזומנים... )
0
אילון
למה הכוונה "מוזמן להמר על השקל"?הרי קניית הדולרים של פישר פירושה החלשת השקל. אז למה להמר עליו? אז מי שמעוניין צריך לעשות ההיפך, להמר על מדדים אחרים. אבל זאת בדיוק הבעיה. שהדפסת כסף היא מיסוי לא הוגן, מכיוון שהציבור הרחב לא מרגיש כלום עד שהמחירים סביבו עולים. על אלה שבכל זאת מנסים להיפטר מהשקלים, המדינה מטילה מס (או כמו בשנות ה-70, פשוט אוסרת על החזקת מטבע זר).
0
אפרים
הדפסת כסף ואינפלציהבשנת 1931 עמד בסיס הכסף בארה"ב ( שווי שטרות ומטבעות במחזור ובבנקים ) על 6 מיליארד $ וכמות הכסף עמדה על 42.7 מיליארד $. בשנים32-36 גדל בסיס הכסף ל 10 מיליארד $ ( הדפסה מסיבית לכל הדעות ),וכמות הכסף עלתה ל 43.5 מיליארד $...מדד המחירים לצרכן ירד באותה תקופה ב 9% ...האם אנו נמצאים בתקופה דומה בארה"ב ? אינני יודע. מה שבטוח שהקשר הפשטני הדפסה=אינפלציה לא מתקיים תמיד. ( ויתכן שגם במקרה שלפנינו... )
0
יפתח
יכול להיותיכול להיות שהכיוון בכתבה יוביל לטובת העם, אבל יכול להיות שבנק ישראל צודק והכותב לא.בטוח שאין 100% ודאות כמו שמוצג.צריך יותר עובדות ופחות דעות, וצריך הסתברויות וחישובים ואז אפשר להגיע למסקנות. אולי לבנק ישראל יש כאלה נתונים ומבצעים כאלה חישובים? בטוח שמוטי לא מחדש כלום בכתבה זאת לנגיד, אולי יש לנגיד משהו לחדש למוטי? יכול להיות שעם שקל חזק יותר חברות הייטק רבות (ה"קטר" של המשק) יפגעו מאוד ורבות לא ישרדו את הפגיעה. כמעט כל החברות מרוויחות מטבע זר ומוציאות הרבה בתור משכורות בשקלים.חברה שפתאום הופכת ללא רווחית ונסגרת לא אומרת שתקום אחת רווחית במקומה, או שהעובדים יעברו לעבוד במקום רווחי. זה ניתוח מאוד פשטני. סיכוי טוב שהרבה עובדים לא ימצאו מקום אחר במשך זמן ארוך (במיוחד אם הרבה חברות יסגרו או יצמצמו). סביר שיהיה קשה לגייס כסף למיזם חדש כשהסביבה קשה יותר.המשכורות בהייטק בטח ייפלו כמתואר, ואז אולי הטלויזיה או המקרר יהיו יותר זולים, אבל כבר לא יהיו הרבה אנשים בצימרים/מסעדות/בתי קפה, משרדים להשכרה יהיו ריקים, חברות ליסינג יסגרו, אג"ח ומניות יקרסו וכו'. כמובן שעם פגיעה בכלכלה השקל יחלש שוב, אבל מי אמר שהוא יתייצב במקום טוב יותר? אין ודאות כזו. אפשר להתייצב בנקודת שיווי משקל גרועה יותר. סביר שעם קריסת חברות הייטק (או צמצום חד במשכורות) כל המשק יתכווץ, עד שהמחירים בשקלים ירדו באופן חד והשקל יחלש מאוד, ואז נחזור לשיווי משקל עם משק מצוצמם וקטר צמיחה מוחלש מאוד, אבל עם מטבע חלש - הידד.
0

3000 תוים נשארו