הדפס עמוד זה
רביעי, 13 ינואר 2016 04:17

אולמרט: "הספק הסביר" – פסק הדין של התקשורת

נראה שהכול כבר נכתב על פסק הדין בעניין אולמרט, ובלחץ האירועים האחרים כבר הספקנו כמעט לשכוח את ראש הממשלה לשעבר... אבל בכל זאת...

1598




נראה שהכול כבר נכתב על פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין אולמרט, ובלחץ האירועים האחרים כבר הספקנו כמעט לשכוח את ראש הממשלה לשעבר... אבל בכל זאת...

בסיום חוות-דעתו הדגיש השופט הנדל כי "מדובר במשפט פלילי, בו הנטל להוכיח את אשמת הנאשם מעבר לספק סביר מוטל על התביעה".

אם לא הוכח "מעבר לספק סביר", אז לבית המשפט יש "ספק סביר"... ולכן אולמרט זוכה.

מדובר, כידוע, בחצי מיליון השקלים שקיבל אחיו של ראש הממשלה לשעבר, יוסי אולמרט, מעד המדינה שמואל דכנר בפרשת היתרי הבנייה לפרויקט הולילנד. התביעה, לדעת שופטי הרוב, הייתה צריכה לספק הוכחה שאהוד אולמרט ידע על נדיבותו של דכנר, על השי שניתן לאחיו.

השופטים ציינו כי " לא ניתן להוכיח שאולמרט אכן ידע על העברת הכספים" – למה? "מכיוון שלא נשללו תרחישים חלופיים". אז מהם התרחישים האחרים שייתכנו בעלילה – במסגרתם אהוד לא ידע ולא שמע? מהם התסריטים החלופיים האפשריים לספקות הסבירים לדעת בית המשפט העליון?

ההגנה טענה שדכנר פעל, בין היתר, בשיטת "שלח לחמך על פני המים כי ברבות הימים תמצאנו" – כלומר, דכנר פיזר מתנות לכל מי אולי עשוי בעתיד לתרום לקבלת אישורי הבנייה בתקווה ש"משהו יצליח". במסגרת זו ייתכן שיוסי אולמרט קיבל כסף... מתוך מחשבה שאולי דכנר יזדקק לו בעתיד... ואולמרט לא ידע.

"התרחיש הסביר" לדעת בית המשפט הוא שייתכן שאהוד אולמרט לא ידע על הכסף שהועבר לאחיו כפי שלא ידע על כסף שקיבלה שולה לזקן עבור עצמה וכפי שלא ידע על השלמונים למהנדס העיר, שטרית. ל"חוסר ידע" זה ההגנה סיפקה ראיות. מכאן ייתכן שאהוד גם לא ידע על כסף שהועבר לאחיו – שופטי הרוב קנו את השרשור הלוגי לכאורה. מכאן נובע "הספק הסביר" העיקרי. השופט הנדל ציין כי "האפשרות שיוסי לא יספר לאהוד אולמרט על הכספים שקיבל מדכנר סבירה, הגיונית, ונתמכת בראיות".

המזכירה שולה זקן קיבלה משהו צנוע, מהנדס עיריית ירושלים אורי שטרית קיבל משהו פחות צנוע. אכן סביר מאד שאהוד אולמרט לא ידע משני מקרים אלה.

תפקידה של שולה זקן היה לתת עדיפות בגישה של דכנר לאהוד: לא לעכב ניירת, לקבוע פגישות בדחיפות, "להעביר" שיחת טלפון באופן מיידי – ובקיצור, למנוע כל עיכוב וסחבת סביב אולמרט בעניין זה. כולנו יודעים את כוחה של המזכירה והאפסנאי בעניינים "קטנים" אלה. אולמרט לא אמור לדעת שמזכירתו חוסמת טלפונים אחרים בנימוק "אהוד עסוק כרגע", אבל מעבירה מיידית שיחות של דכנר אל אהוד.

סביר גם שהשוחד למהנדס העיר נעשה ללא ידיעת הסביבה – אכן כך צריך להינתן שוחד למהנדס עיר: כל הנוכחים בישיבת הוועדה שמאשרת את הפרויקט צריכים להיות בטוחים שמהנדס העיר תומך בתוכנית מ"שיקולים מקצועיים" וכך גם לתת חיזוקים לאולמרט בתמיכתו בפרויקט.

אבל אין שום הגיון בהסתרת ה"מתן בסתר" ליוסי אולמרט מאחיו הבכיר. 
ההגנה הדביקה לשמואל דכנר תארים רבים, אך עורכי הדין של אולמרט לא טענו ולא הוכיחו שדכנר היה אידיוט.

בית המשפט למעשה טוען שדכנר, שלא הכיר אישית את יוסי אולמרט, שמע שיש בירושלים יהודי בשם יוסי אולמרט ששוכב על הקרשים ובמצוקה כלכלית נוראית. הוא במקרה גם אח של אהוד הגדול. רחמיו של דכנר נכמרו על המסכן והוא שלף חצי מיליון שקל, השביע אותו שלא יספר לאיש, אפילו לא לאחיו. זה "סביר" לדעת שופטי העליון.

מתן בסתר של חצי מיליון שקל ל"אח של" –  לא יכולה לעזור בקידום הפרויקט כי אין ליוסי אולמרט שום תפקיד בסביבה שמאשרת פרויקטים. אז התרחיש החלופי הסביר, על פי בית המשפט, הוא שיוסי אולמרט קיבל חצי מיליון שקל ולא סיפר לאהוד. יוסי רק הודה לדכנר על טוב ליבו ורץ לפרוע חובות.

אולי יש תרחישים "סבירים" אחרים, ברמת סבירות דומה, שהם גרסאות שונות של בת קול שיצאה מהשמים, נגלתה לדכנר בחלום וציוותה עליו לחפש איש מסכן בשם יוסי אולמרט, לגשת לכספת הפרטית בדירתו בתל אביב, לקבוע איתו פגישה מיוחדת, להציג עצמו בפני הזר יוסי אולמרט, לשתות אתו קפה, להאזין לסבלו, לתת לו צ'ק שמשוך על בנק בליכטנשטיין. אה, גם להשביע אותו לבל יספר לאיש.

אולי מישהו יכול לתאר לעצמו תרחישים "סבירים" נוספים?

הגנה שטוענת שאין "אקדח מעשן" –  שאין ראיה שאהוד אכן ידע על מתנה של חצי מיליון שקל לאחיו, צריכה לספק גם תרחיש חלופי סביר תיאורטית, לפחות אחד, כזה שיצדיק את הגרסה "אהוד לא ידע".

השופטים גם כתבו בפסק הדין שבית המשפט, בבואו לדון בערעור, צריך להתעלם מהאווירה, מהשערות. באמת? הרי בתי משפט מאז ומתמיד מאזינים בקשב רב ל"עדויות אופי". למה צריך להתעלם מ"אופיו" של אולמרט במקרה זה? כל הקריירה של אולמרט מלאה ב"סיפורים" וב"זיכויים".

אז איך אמר הירקן האלמוני בריאיון מצולם משוק "מחנה יהודה" בירושלים (באחד הזיכויים הקודמים של אולמרט): "כל אחד יודע את האמת חוץ מהשופטים..."

נסיים בסיפור שהזכרנו בעבר:

זלמן (זיאמה) ארן, היה אחד האישים הבולטים והמשפיעים בהנהגת מפא"י (מפלגת העבודה) ובין היתר כיהן במשך 11 שנים כשר החינוך. באחד הימים התקשר אליו ראש עיריית חדרה, דוד ברמן, ובישר לו: "מגיע לי מזל טוב, זוכיתי במשפט". ארן השיב: "אני כבר ארבעים שנה בארץ, ולא זוכיתי אפילו פעם אחת".

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב רביעי, 27 אפריל 2016 05:46

פריטים קשורים

יעקב 13/01/2016
הטעון של השופט רוזן וביהמ"ש העליון
לפני סוף משפט אולמרט במחוזי שינתה שולה זקן את גירסתה והביאה עדות וראיות חדשות נגד אולמרט. הראיות היו כנראה מכריעות. השופט רוזן סירב לקבל את הראיות - הוא טען שכבר הרשיע את אולמרט גם בלעדיהן ולא צריך אותן.בא העליון וביטל את ההרשעה. אז היה מתבקש שיורה למחוזי לשמוע את הראיות של שולה זקן. זה מה שההגיון מחייב.בסך הכול השופטים הם בני אדם, מה האמת קשה לדעת, אז מה שהם עושים ברוב המקרים זה חצי-חצי - חצי תה וחצי קפה. אולמרט גם אשם וגם זכאי (אשם בסעיף אחד, זכאי בשני).לא משנה כול כך מה אומרים או מכריעים השופטים. השופטים אינן אלוהים.כולנו יודעים היטב מי זה אולמרט.ידענו לפני כול המשפטים. ידענו תמיד. אנו מדינה קטנה, כולם יודעים על כולם הכול.אכן, רק השופטים העליונים לא יודעים.
0
אריה פרלמן 15/01/16
מה זה זה?
זה מגזין משפטי זה? הלו? זה רדיו??מה עניין שמיטה להר סיני?
0
יעקב 15/01/16
המדינה היא אולמרט
ה"חברתיים" (SJW - social justice warriors) מאמינים שהמדינה היא שיא השלמות, היא האלוהים.המדינה צריכה לדאוג לעניים, המדינה צריכה לנהל את מערכת החינוך והבריאות, כי אחרת, חו"ח, יתפגרו האנשים ברחובות או ישארו אנאלפבטים, המדינה צריכה לנהל את הנמלים, והחשמל, והגז - בקיצור - הכול. כי המדינה מושלמת, היא עושה הכול הכי טוב. ככה כתוב בספרי אזרחות.לכול אלה אפשר לאמור: תסתכלו היטב בתמונה למעלה. זאת המדינה. אולמרט היא המדינה. המדינה היא לא האלוהים, היא אולמרט. אין מדינה אחרת במציאות, רק בדמיון יש מדינה אידיאלית. במציאות המדינה היא אולמרט ושות'.עכשיו תגידו אם אתם רוצים שהאולמרטים ינהלו את הגז, ואת החשמל ואת הנמלים, או אולי רק את הבריאות והחינוך.
0

3000 תוים נשארו