ה"ליברלים" (אנשי השמאל בארה"ב) חושבים, כמו אחיהם בכל העולם, שהכול בחיים צריך להיות מוסדר, נשלט ומכוון על ידי החוק. כבר אי אפשר (ולא צריך) לעשות שום דבר מבלי לקבל רישיון או היתר מוקדם מהרשויות. כמה שיותר חוקים – יותר טוב.
השטות האחרונה היא החוק החדש שהתקבל בקליפורניה:
Under the California law, signed by Gov. Jerry Brown on Sunday night, colleges must require “affirmative, conscious and voluntary agreement to engage in sexual activity,”
החוק נחקק נוכח הטענות שיש יותר מדי פעילות מינית באוניברסיטאות (הממשלתיות) בקליפורניה (וכל ארה"ב), והרבה טענות שזה לא תמיד היה "בהסכמה". החוקים הרגילים נגד מקרי אונס כבר לא מספיקים, לדעתם.
מעכשיו דורש החוק ששלטונות האוניברסיטה יוודאו שיש הסכמה מפורשת ומודעת של הצדדים לכל פעילות כזו. איך עושים זאת? לא ברור. אבל אל דאגה, הם ימצאו דרך. מעכשיו כל בחור ובחורה יצטרכו להביא את בן זוגם אל משרדי הדקאן, ולהחתימם על טופס, בשלושה עותקים, מאושר על ידי פקידי האוניברסיטה, על הסכמה מלאה, מפוקחת ומודעת. רק אחרי זה מותר להתחיל עם בחורה.
מעכשיו, כאשר אתה רואה בחורה מושכת במועדון באוניברסיטה, משפט הפתיחה (pick up line) הוא "את מוכנה לבוא למשרד הדיקן לחתום על טופס?"
יעקב
תוספת: יש גם הצעה, שכדי להסיר ספקות, הדיקן יפרסם באתר מיוחד את שמות כל הזוגות שחתמו על טפסים.
חוק לא רלוונטי כמעט כמו האקדמיה
בארה"ב הכל נשען על חקיקההכול אידיאולוגיה
לפי אידיאולוגיה של השמאל - האידיאולוגיה הקולקטיביסטית, הפרט, האינדיבידואל אינו חשוב, ואינו נחשב, המדינה - הקולקטיב הוא מעל לכול.יש כוח עליון - המדינה - שהיא האלוהים. היא יודעת הכול, חוכמתה אינסופית, והיא מוסמכת להכתיב את חייו של הפרט לפרטי פרטים, כי היא יודעת יותר טוב מכולם מה טוב בשביל האנשים.תוצאות בלתי מכוונות - צילום בסתר
לכול חוק מטופש כזה יש תוצאות בלתי מכוונות. אחת מהן היא שאנשים (בחורים) מתחילים לצלם במצלמה נסתרת את היחסים.כבר היו שני מקרים בארה"ב שבחורות התלוננו על אונס, והנאשמים הציגו בפני חבר המושבעים סרטונים שצולמו בסתר שהוכיחו שהייתה הסכמה. הנאשמים זוכו.חכמת ההמון - הדמוקרטיה ,מדויקת יותר
ונבונה יותר מאשר חוכמת האדם הבודד המושפע מיצריו הרגעיים. לכן טוב שיש חוק חגורות הבטיחות, מניעת הימורים, איסור שימוש בסמים, מניעת פוליגמיה וכדומה. חוקים שלמרות שהם "נטולי קרבן". בהיבט הרחב שלהם וארוך הטווח משפרים את איכות חייו של הציבור, ושל האדם הבודד כחלק מכךרונית - תחושת בטן או עובדות?
החוקים למניעת הימורים ושימוש בסמים גורמים לאלימות רבה. עליה בכוחו של הפשע המאורגן. מדרדרת נערים משכונות מצוקה לפשע. ומשחיתה את המשטרה. תחשבי על מוכר אלכוהול ומוכר מריחואנה. הברמן הוא בחור נורמטיבי יכול להמשיך משם להיות מהנדס עו"ד או כל מקצוע נורמטיבי אחר.מוכר המריחואנה אם יתפס יישב בכלא יחבור לגורמים עבריניים כבדים ויוריד משמעותית את סיכוייו להיות נורמטיבי בהמשך יש סיכוי גבוה שימשיך משם לשוד, גניבה או רצח.תקופת היובש בארה"ב הצמיחה את הפשע המאורגן על גבם של הברמנים הלא חוקיים.כמה סוחרי יין או בירה רוצחים את מתחריהם העיסקיים? כמה סוחרי סמים רוצחים את מתחריהם כדי להשיג טריטוריה?לגליזציה של סמים היא מדיניות שתקטין מאוד את האלימות בחברה ואת היעילות של המשטרה.בנוסף היא תקל את הטיפול בנרקומנים.צריך להיות תגדיל את יעילות המשטרה
.שיעור בחשבון בשביל רונית
רונית, כמה זה סכום של אלף אפסים? כמה זה סכום של מיליון אפסים?הדמוקרטיה זה סיכום של אפסים והתוצאה עדיין אפס.אם מישהו חושב שהוא יודע יותר ממני מה טוב בשבילי אז הוא טועה, אם מיליון מישהואים חושבים אותו דבר אז עדיין הם טועיםלעפר. יתכן ואתה צודק נקודתית
ואולי אין זה נכון לאסור על שימוש בסמים או בהימורים, ויתכן וגם קסדות הן מטרד וחגורות בטיחות הן הבל, והגבלת מהירות היא חסרת ערך וכדומה. איני נכנסת לדיון נקודתי בנושאים מעניינים אלו, כל שאני אומרת הוא שעדיף לתת את ההחלטות בידי הציבור ונבחריו על פני השארת החלטות אלו בידי האדם הבודד העשוי להיות תחת לחצים ויצרים המונעים ממנו לקבל החלטה נבונה. הביטוי "בשביל זה יש חברים" משמעותו היא שאדם זקוק לעיתים למי שימנע ממנו לגלוש לחולשותיו ולהכנע לנטיות ליבו הריגעיות. הדמוקרטיה - ההמון, כולנו, מהווים החברים זה של זהלרונית: החולשות של האדם
החולשות של האדם, שאת מציינת נכון, הן סיבה טובה להעניק לאנשים חופש ולא לשלול אותו. את כותבת: "שעדיף לתת את ההחלטות בידי הציבור ונבחריו על פני השארת החלטות אלו בידי האדם הבודד ""לתת את ההחלטות בידי הציבור" זו קלישאה ריקה. מי שמקבל את ההחלטות בשם הציבור כביכול (הממשלה על זרועותיה) אינם אלא בני אדם, גם כן, הסובלים מאותן החולשות שציינת. לא קיים גזע עליון שחופשי מחולשות.הממשלה איננה האלוהים, היא אינה חסינה משגיאות ופגמים, היא מורכבת מאותם אנשים בעלי החולשות והיצרים והטיפשות כמו כולם.מסיבה זו בדיוק אין להטיל על הפרט מגבלות, בכוח החוק, אלא במידה המינימלית הדרושה כדי להגן על אנשים אחרים.כול בן אדם, כפרט, רשאי (ואולי רצוי) שיעזר באחרים לקבלת ההחלטות הטובות, אבל אין להטיל אותם עליו בכפייה, מידי אנשים אחרים שאינם טובים ממנו במאום.את מתבלבלת בין חבר לבעלים
חבר לא כופה עליך את רצונותיו.למי שכופה עליך את רצונותיו ודעותיו קוראים בעיברית אדון.למעשה בדמוקרטיה כולנו עבדים של ציבור הבוחרים כי הם יכולים להצביע על הפקעת הרכוש, החרות ואף החיים של כל אחד מאיתנו.זו תמימות (או היתממות) לחשוב שציבור המצביעים שם את טובת הכלל מעבר לאינטרסיים הצרים שלו ושל המגזר שלו.החד הוריות רוצות יותר רווחה, החרדים יותר שירותי דת והימנים יותר התנחלויות.למעשה גם אם הם ירצו להתעלות מעל עצמם, זו תהיה משימה קשה עד כדי בלתי אפשרית בעבורם כי לא ניתן להבין את הצרכים והקשיים של פרט כלשהו בלי ״לצעוד מייל בנעליו״.על כן הפתרון הטוב ביותר הוא חירות. מי שחושב אחרת מוזמן למנות לעצמו אפוטרופוס ולהניח לאחרים לחיות את חייהם כרצונם.בנושא חוכמת ההמון
חכמת ההמון זה כלי טוב רק בנושאים שבהם ציבור המצביעים מבין בהם.לדוגמא, אם יבקשו מהמבקרים ביריד חקלאי להעריך את משקלו של חזיראז קרוב לודאי שההערכה הממוצעת תהיה קרובה למשקלו האמיתי.אולם בנושאים שהציבור לא מבין בהם, אפילו אם נניח שהציבור מתעלה מעל האינטרס הצר שלו, אין שום סיבה להמאין שהציבור יגיעו לתושב הנכונה.כי אחרת היינו פותרים סוגיות מדעיות פשוט על ידי העצמדתם להצבעה דמוקרטית.הציבור, ברובו המכריע, לא מבין דבר וחצי דבר בכלכלה, בטחון, חינוך, איכות הסביבה או כל נושא אחר שהוא רלוונטי מבחינה פוליטית.מה גם שבודאי ובודאי שאנשים לא מתעלים מעל האינטרס הצר שלהם כשהם באים להצביע.יש עוד טענות חזקות נגד דמוקרטיהאבל די בשתי האחרונות.סך רצונות צרים, מביא לטובת הכלל
וטובת הכלל בטווח הארוך מביאה לטובת הפרט. ומאחר והאינטרס הצר של פוליטיקאי הוא להיבחר שנית,ולשם כך הוא זקוק לתמיכת רבים, הוא יפעל כדי לרצות את רצונם הצר כאמור.כל זה טוב ונכון כאשר יש תקשורת הוגנת המשדרת נכון לציבור על פעולות הפוליטיקאי. הצלחת חוכמת ההמון מותנית בכך שההמון יקבל את המידע ללא הטיה ועיוות. לכן עלינו לפעול כדי שאנשי התקשורת (כמו שופטים למשל), יפסלו עצמם מלדון ו(לדווח) כאשר יש להם דעה קדומה בנושא.למעט הסתייגות זו, וכל עוד לא מצאנו דרך למנוע צמיחת דקטטורים רעים, עלינו לאמץ ולתמוך בגישה המעבירה את עיקר ההחלטות העשויות להיות מושפעות מחולשת האדם הבודד, אל הציבור ונציגיו.תגובה לרונית
כשיוצאים מהנחות מוטעות מגעים למסקנות מוטעות.סך רצונות ההמון מביא לאסון.(כמעט) כולם רוצים ארוחות חינם (סוציאליזם), אולם ניתן להוכיח מתמטית שלא ניתן לשפר את מצבו של מעמד העובדים על חדי מיסוי וחלוקה מחדש של ההון.כך בדיוק רומא נפלה, מלבד זאת, חוסר האיזון באינפורמציה היא בעיה הרבה יותר עמוקה ורחבה ממה שאת חושבת ומציגה. די לומר שעלייתם נציגי הציבור עצמם לא מבינים את מלוא המשמעות של החוקים שהלובי סטים דוחפים להם ולכן בודאי ובודאי שלא ניתן לצפות מהציבור להכיר לעמוק כל חוקוזאת עוד לפני שדיברנו על תקנות והחלטות פקידים...נוסף על כךטובת הכלל או הפרט היא לא מטרה ראויה הפשעים והטעויות הגדולים בהיסטוריה נעשו בשם טובת הכלל.האם לדעתך סטלין הציג את הטיהורים הגדולים כטובות האישית?המטרה הראויה היחיד י חירות.ההיפך הוא הנכון
רונית: "וטובת הכלל בטווח הארוך מביאה לטובת הפרט."הפוך.טובת הפרט, בחברה חופשית, מביאה לטובת הכלל. הכלל אינו אלא אוסף של פרטים. אין כזה דבר "כלל" במנותק או נפרד מהפרט.בכביש למשל טובת הכלל מועילה לפרט
חוקי התנועה בכביש כדוגמא, המגבילים נקודתית את "חירות" הפרט לנסוע כרצונו. הם המאפשרים את התנועה לכלל, ובכך משרתים גם את הפרט בעקבות תאונות קמה זעקה "למה לא הציבו רמזור". משמע כעס מדוע לא הגבילו את חירות הפרט, מדוע איפשרו בכך לפרט לפגוע בעצמו ובאחרים.כולנו נוסעים ונוהגים "בכביש החיים". אם לא יחייבו כל אחד מאיתנו כפרט לנסוע בצד ימין (גם פוליטית), כולנו ניתקע ותאונות והרסיש לנו את החירות לבחור את צבע המכונית ואת התחנה ברדיו, אך את הדברים החשובים באמת יש להפקיע מידי חולשות האדם הבודד,אמנם נכון שהשוטרים מטומטמים לעיתים, והרמזורים נוטים להתקלקל וכדומה. אך בלעדיהם, לא נתקדםלכל היותר, המדינה היא רע הכרחי
אין חולק שצריך חוקיםהבעיה היא המדינהשרואה לנון לתרגם כמעט כל גחמה של פוליטיקאים לחוק.כל אחד רשאי לקבוע חוקים לגבי רכושולדוגמא, בעל עסק קובע כללים בעסק והעובדים רשאים להצטרף או לעזוב. בעל הבית קובע כללי התנהגות בביתו, ואורח שלא מתנהג בהתאם מתבקש לעזוב.באותו אופן, כשמדינה גוזלת את רכושם של הפרטים היצרניים בה וקובעת להם איזה אחוז מהכנסתם הם רשאים להותיר לעצמם, מגבילה את חירותינו ומצווה עלינו לשים את נפשינו בכפינונ על מנת להגן עליה.היא הלכה למעשה מתייחסת אלינו כאל עבדים, פרות מיסים בנות החלפה.גם אם המדינה היא רע הכרחי (וזה כלל לא בטוח) אס צריך לצמצם אותו למינימום ואם יש ספק אז אין ספק.הכביש -דוגמה טריוויאלית ולא לענין
חוקי התנועה קיימים כדי למנוע פגיעה באחרים - לאפשר תנועה מבלי לפגוע באחרים.ברור שאירגון חברתי דרוש כדי להגן על הפרט מפגיעות אפשריות מצד אנשים אחרים - כמו רצח ושוד וגנבה. את זה צריכה להשתדל לעשות המדינה.אולם - מאחר והמדינה מורכבת מאנשים ולא מאלים, וסובלת מאותן החולשות שכול בני האדם סובלים מהן, ואף יותר... אין להטיל על המדינה מטלות רבות מדי, מטלות שאינה מסוגלת למלא - ואין לתת לה סמכויות בתחומים בהן זה לא נחוץ - כמו למשל הסמכות להוביל את הפרט אל האושר שלו, בכוח.בא לקלל ויצא מברך
מחקרים מאלים ספק בתועלת של חגורות בטיחות ורמזורים.מה שמעיד שחוקי המדינה הינם שרירותיים ו״חכמת ההמון״ מוטעית מיסודה.מחקרים מראים שאנשים שלובשים חגורות בטיחות בניגוד לרצונםלוקחים יותר ביכונים בכבישובך הכל כמות הנפגעים עולה.רמזורים לא הוכחו כיעילים במניעת תאונות, אבל הם מאיטים משמעותית את התנועה.צמתים שהוסר מהם הרמזור לא רשמו יותר תאונות.בעיר לונדון היתה תקופה של חודש ללא רמזוריםבמהלכה כמות התאונות לא עלתהאבל האדיבות וזרימת התנועה דוקא השתפרו.18, מעניין. עשיתי
השוואה זריזה בין שתי מדינות בניו אינגלנד, מיין וניו המפשייר, באחת חובה לחגור, בשנייה לא חובה, האוכלוסייה בשתי המדינות זהה בגודלה, הרוגים ב-2012:במיין, שבה חובה לחגור, 124 הרוגים, 75 מהם לא חגרו חגורת בטיחות.בניו המפשייר, שבה לא חובה לחגור, 70 הרוגים, 50 מהם לא חגרו חגורת בטיחות.בכל אופן, גם אם המצב היה הפוך, זכותו של האדם לסכן את חייו, אחרת אפשר לקבוע אינסוף הגבלות, למשל איסור על תושב מיין לנסוע לנופש בניו המפשייר...רמזורים זה לא שייך, ודאי שדרושים רמזורים.גרי, חסר במחקר שלך נתון
שאולי קיים במקור. מה אחוז החוגרים מתוך סך הנוהגים בכל מדינהוכמה ק"מ נוהגים במיין בממוצע לעומת ניו המפשייר.בהחלט יתכן שאי חובת החגורה קיימת במדינה שממילא תנאי הנסיעה והשטח בטוחים יותר, פחות צפיפות בכבישים ואיכותם גבוהה.כך או כך תודה על המידעמקורות לגבע חגורת בטיחות
אם אתה מתעניין בנושאאז הערך בויקיפדיה יכול להיות התחלה טובהhttp://en.m.wikipedia.org/wiki/Seat_belt_legis lationההתנגדויו ת מצוינות תחת סעיףOpposition.כמובן שיש גם מחקרים בנושא שניסו להשוות תפוחים לתפוחים ככל הניתן.