הדפס עמוד זה
שלישי, 21 יוני 2016 04:24

זכות היסוד לקייטנה בקיץ לילדים

"מרד הקייטנות" פרץ מגבעתיים בסיסמה "הורים אינם ארנקים". כוונתם: שמישהו אחר ישלם. צריך לכפות על השכנים ממול לשלם עבור הקייטנה של הילדים שלנו. 

1638

 

כי מגבעתיים תצא מחאת הקייטנות ודבר המחוקק מירושלים. 

את הידיעה על פרוץ "מרד הקייטנות" בגבעתיים קיבלתי בהודעת ווטס-אפ הישר מהחזית. ידיד שצילם את התמונה, דיווח מהשטח על כתריסר מהורי גבעתיים, אנשים קשי יום, אשר מוחים בתוקף על מחירי הבייביסיטינג לקיץ – הקייטנה. עם שוך המחאה נכנסו ההורים לג'יפים 4 על 4 ושבו לביתם בשלום. המחאה והזעם התפשטו לערים אחרות. כתבי "ידיעות אחרונות" דיווחו על הפגנות מקומיות בערים אחרות ו"קבוצות זועמות ברשת". "המדינה חייבת לקחת אחריות" הצהיר ח"כ דודי אמסלם (ליכוד) והוסיף כי בכוונתו לקדם חקיקה. 

ח"כ אמסלם שכח, או לא זכר, שהכוחות החברתיים מהשמאל הקדימו אותו ואת עמיתיו החברתיים מהימין והגישו כבר ב-2013 הצעת חוק לסבסוד קייטנות להורים בפריפריה. מה שיחייב את אמסלם לעלות בקודש ולהרחיב את הסבסוד גם לערים מוכות גורל אחרות כמו גבעתיים.

קייטנת קיץ נמשכת בדרך כלל כ-3 שבועות (מתוך חופשת קיץ של כ-8 שבועות). מחירן של  הקייטנות העירוניות נע בין 1,000 ל- 2,300 שקלים. מחיר הקייטנה העירונית משתנה מעיר לעיר –  כנראה, בעיקר לפי רמת הסבסוד של העירייה. יש גם קייטנות פרטיות ברמות מחיר שונות.

הארנק של השכנים

"הורים אינם ארנקים" אומרים הורי גבעתיים. כוונתם: שמישהו אחר ישלם עבור הבייבי-סיטר של הילדים שלנו. "מישהו אחר" בשפת החברתיים הם "העשירים" ו"הטייקונים" – אלה ש"יש להם" – לא "אנחנו". מעשית, הסבסוד מתבצע מתוך "מאגר" כספי המיסים, תוספת סבסוד לקייטנות תעלה את מחיר המילקי והקוטג' בעוד אגורה.

הורי גבעתיים צודקים – מגיע להם. הם "צודקים" כמו נתבי נמל אשדוד ששכרם עלה ל-77,000 שקל לחודש, כמו שלגמלאי בנק ישראל מגיעה פנסיה ממוצעת של 40,000 שקל לחודש, וכמו המצילים על שפת הים ששובתים מזה כ-20 שנים. לסבסד דירה לזוג צעיר מותר? אז מה רע בסבסוד קייטנה לזוג צעיר אחר?

רע. כי המערבולת לא יכולה להיעצר מאליה. דרכה להתרחב ולגרור איתה את הכלכלה אל תהומות וונצואלה או יוון. אין סוף ל"מגיע לנו". גם כאשר מדינה עם עתודות הנפט הגבוהות בעולם, כמו וונצואלה קורסת, אף אחד לא מייחס את הקריסה לסיבה הנכונה. עבורם זה משבר ש"קרה" ורק צריך להחליף את הנשיא. סתם "ניהול כושל של הכלכלה" (לפי "וואלה") – אף אחד לא מעלה בדעתו שכלל אין צורך "לנהל את הכלכלה" והמשבר בוונצואלה נובע מעצם "ניהול הכלכלה".      

הבעיה קודם כל מוסרית. במדינה בה חופש הפרט הוא הערך העליון (ולא הזכויות "החברתיות") אין לאף אחד זכות לחיות על חשבון אחרים. "מגיע לכם" מה שאתם מרוויחים ביושר – כל מה שהאחר מוכן לשלם לכם מרצונו החופשי עבור שירותיכם או עבור המוצרים שאתם מוכרים לו. אין לכם כל זכות לכפות על אחרים לשלם עבור "הצרכים" שלכם. 

במדינה מוסרית עובדי נמל אשדוד לא רשאים לסחוט משכורת בכפייה מהמעסיק, וגמלאי בנק ישראל לא יכולים לכפות על תושבי ישראל לשלם להם פנסיה מטורפת שלא חסכו עבורה פרוטה. במדינה מוסרית נמל אשדוד הוא עסק פרטי שרשאי לשכור ולפטר עובדים כרצונו; בנק ישראל... ספק גדול אם צריך בכלל את בנק ישראל; ואת המצילים על שפת הים מותר לפטר כבר אחרי היום הראשון של השביתה... לפני 20 שנים. במדינה מוסרית הורי גבעתיים לא היו מעלים בדעתם להוציא בכוח כסף מהארנק של השכנים עבור הקייטנה של ילדיהם.

מוטי היינריך

 

עדכון אחרון

"ניצחון ההורים" חוגגת התקשורת הבוקר. "מחאת ההורים" הצליחה והורים ב"פריפריה" יזכו לסבסוד עד 80% מעלות הקייטנה. כמובן שכל שטות מכונה "מתווה" וכל הוצאה תקציבית פשוטה מכונה "רפורמה". שר הפנים אריה דרעי הציג אמש את "הרפורמה בקייטנות ובגנים", ואם ירצה השם נחיל אותה על כל "ילדי ישראל". 

"הבאג הדמוקרטי" תמיד מנצח. פוליטיקאי לעולם יפעל לכיוון של חלוקת "מתנות חינם" על חשבון כלל משלמי המיסים. זו הדרך לשימור כוחו הפוליטי. זה לא תמיד מצליח – יש לו מתחרים בחלוקת המתנות. מנגד, שום פוליטיקאי לא יסתכן בניסיון סרק לבטל "הישג חברתי". הסוף – וונצואלה.  

 

עודכן לאחרונה ב שלישי, 21 יוני 2016 04:47

פריטים קשורים

קובי מרוז
לא מבין אותך
יש מצב נתון של משפחות קשות יום גם כאשר זוג ההורים עובד והן לא מעטות . שלא לדבר על משפחות שההורים מסיבה זו או אחרת שבקושי משתכרות....אז מה אתה מציע ? שגם הילדים שלהם יהיו חוטבי עצים ושואבי מים ? או אולי להכניס אותם חזרה לכוס של האימא שלהם ?? אני רק שומע אותך מיילל על העושק של אלה שיש להם .לפי השיטה שלך אין סולידריות חברתית ואם יש לדעתך בוא תשמיע אותה .לשיטתך גם החינוך העממי והתיכון צריך ליפול על כתפי ההורים ולא משנה הכנסתם או.....הבנתי לא נכון .
0
לוי.
הבאג הדמוקרטי ומשאלי עם
שוויץ - לפני שבועות ספורים עלתה להצבעה ההצעה הבאה: האם להעניק מענק חודשי בסך 2,500 פרנק שוויצרי לכל אזרח, בין אם הוא עובד ובין אם לא. כלומר, מענק הבטחת הכנסה על פי חוק, ובמימון הקופה הציבורית.כידוע, שוויץ היא מדינה יחודית בגלובוס - שאלה כזו איננה מוכרעת ע"י ממשלת שוויץ, ואף לא ע"י הפרלמנט השוויצרי, אלא ... ע"י משאל עם.והתשובה שסיפק משאל העם: לא !http://news.walla.co.il/item/2967402מוסר השכל 1: כאשר "האזרח הפשוט" הוא זה שמחליט ישירות, ולא נציגיו הנבחרים בפרלמנט - הוא מסוגל להחליט נכון, על פי ההשקפות שלנו. הוא לא נופל בפח הבאג הדמוקרטי. מוסר השכל 2: בדיוק מסיבה זו המודל של משאלי עם לא רווח בגלובוס. איזה שלטון "סביר" יחפוץ לוותר על כוחו לשלוט, לטובת שלטון הריבון האמיתי - הפרט.
0
אשר פט
עוד מאמר מסדרת "אגורה למחיר הקוטג'"
מאמר מעולה נוסף של מוטי מסדרת "עוד אגורה למחיר הקוטג'".למה הו מדוע מאמרים כאלה לא מתפרסמים בתקשורת הישראלית מהזרם המרכזי. אם היו מפרסמים את סדרת "עוד אגורה למחיר הקוטג'" לצד המאמרים הפופוליסטיים העייפים של גיא רולניק או סבר פלוצקר ("פ" רפה), היו צריכים פשוט להסיר את המאמרים של הרולניקים והפלוצקרים מחמת בושה.
0
לוי.
לחבר קובי מרוז
מויקיפדיה ...סולידריות (אַחֲוָה בעברית) היא רגש של אחדות המבוסס על שותפות של אינטרסים, מטרות או העדפות בין בני אדם. לעומת זאת, מה שמכונה "סולידריות חברתית" הוא זה: נטילה בכח של כסף ממשלם המיסים, והעברתו למי שהשלטון חפץ ביקרו.האם זו אחווה ? האם זהו רגש של אחדות ?סולידריות כהגדרתה תיושם ע"י כך שאנשים טובי לב, בעלי רגש סולידריות, יתנו מ-ר-צ-ו-ן לאנשים אחרים, שבעיניהם הם נזקקים. זוהי גמילות החסדים שביהדות.מה לזה ולהפעלת הכח של השלטון ?זהו העקרון. אפשר גם לטעון שעל הדרך תיווצר בזבזנות, שחיתות, העדפת מקורבים, שוחד, ועוד מרעין בישין עליהם אנו שומעים בתקשורת כמעשה שגרה. אבל זוהי ירידה לרמת הנהלת חשבונות. גם לו היתה פעולת השלטון חפה לחלוטין מכל אלה - עדיין ... זוהי הפעלת כח אלים של השלטון כלפי הפרט. זוהי פגיעה חסרת כל הצדקה בזכותו של הפרט לחרותו ולקניינו.
0
כלכלן
חינוך הוא מוצר ציבורי
לעיתים אני מסכים לפוסטים שלך אבל זה ממש פוסט הזוי. מה זו קייטנה? זה בייביסיטר לילדים של הורים עובדים לתקופת החופש של מערכת החינוך.מה ההבדל בין קייטנה לבין שנת הלימודים הרגילה? האם גם אותה אתה חושב שהמדינה לא צריכה לממן? יכול להיות שהמאבק למימון הקייטנה הוא שגוי. המאבק האמיתי היה צריך להיות קיצור החופשה והארכת תקופת שנת הלימודים.המדינה לא צריכה לסבסד פעילות של רכיבה על סוסים וגלישה במגלשות מים, אך צריכה לוודא שהתלמידים נמצאים במסגרת חינוכית מפוקחת על מנת להעשיר את ידיעותיהם ולאפשר להורים שלהם לצאת לעבודה.הגישה שלך היא קיצונית מאוד. יש מושג בכלכלה שנקרא מוצר ציבורי. ברור לי שמבחינתך זה שם גנאי אך מוצרים כאלו הם מוצרים שיעיל יותר לספק לכלל האוכלוסייה על ידי גורם אחד (המדינה).כפי שלא כל אזרח מקים מליציה שתגן עליו מפני החיזבאללה והחמאס, ואתה לא מציע לבטל את חקירות המשטרה ולהשתמש רק בחוקרים פרטיים, כך גם שירותים נוספים רבים עדיף לספק ע"י גורם ממשלתי.חינוך, בריאות, תשתיות וכו' הם כאלו.
0
טל
הכלכלן לא מבין מה זה "מוצר ציבורי"
מוצר ציבורי הוא מוצר שאין דרך אפקטיבית למנוע מסרבן תשלום את ההנאה מהמוצר. אין מוצרים ציבוריים רבים. ביטחון המדינה הוא מוצר ציבורי. אם תסרב לשלם מיסים, אין דרך יעילה למנוע ממך את ההגנה שהמוסד, השב"כ וחיל האוויר מספקים לכולם.גם תאורת רחובות היא מוצר ציבורי. אי אפשר לגבות תשלום עבור ההנאה מהתאורה, ואי אפשר יהיה למנוע מסרבן תשלום ליהנות מהתאורה.קייטנה, חינוך, בריאות – אינם מוצר ציבורי. מי שלא משלם לקייטנה, אפשר למנוע ממנו השתתפות. מי שלא משלם שכר לימוד – אפשר למנוע ממנו כניסה לכיתה.
0
רבי דוד, נהריה
לקובי מרוז ולכלכלן
ממליץ לכם לקרוא בעיון את פרק החינוך באתר זה:http://www.kav.org.il/index.php/%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%9C-%D7%95%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9Aובניגוד לקביעתך, אדון כלכלן, חינוך (וגם בריאות) אינם נכנסים תחת המטריה של "מוצר ציבורי".
0
איתמר
תגובה
אתה מוזמן ללכת לקרוא בדף "הכשל ופתרונו" על נושא הרווחה בישראל ואז אולי תבין מה הוא רוצה
0
מירב
קיטנות
היאני אמא ל3 ילדים, אני לא מבקשת שהעשירים או העיריה תממן לי את הקיטנות. אבל לא יתכן שמועדונית שמפעילה ילדים במשך השנה גובה 1200 שח ובחודשי הקיץ מבקשים על אותה הפעילות 2500 ש"ח! אנחנו מבקשים פתרונות זולים במבני הציבור הקיימים כמו בתי ספר וגנים במחירים שפויים בלי לצאת לבריכה וללונה פארק. חוץ מזה שאם עוסקים בשירותים שהעיריה מספקת לתושבים, גם זה שירות שאנחנו כמשלמי מיסים זכאים לו.
0
איל
אתה רק חצי כלכלן
אתה מבין בכלכלה רק בצד של לממן, לדאוג, לוודא - בקיצור להוציא ולבזבז כסף.אבל אין לך צל של מושג מאין יגיע הכסף. אין כזה דבר "המדינה תממן" - כשהמדינה צריכה לממן אז מצד שני המדינה צריכה גם לקחת. הכסף של המדינה מגיע ממיסים ומהלוואות.הלוואות - צריך להחזיר, עם ריבית. במצב של גרעון שגדל כל הזמן (לצורך הרחבת סל השרותים לאוכלוסיה הולכת וגדלה), אין הגיון כלכלי בהלוואות.מיסים - למרות כל הנסיונות בכל העולם, את הרוב המכריע של המיסים משלמות שכבות הביניים ומטה, כלומר אלה שזקוקים לשרותים.לכאורה, אותן שכבות "קונות" שרותים מהמדינה, בצורת מיסים. מה רע?אז זה מה שרע: לא משנה מה מקור הכסף, הלוואות או מיסים, כאשר הכסף עובר דרך מנגנוני המדינה רובו "נספג" במנגנונים ומיעוטו מגיע ליעד.צריך להחזיק פקידים, מומחים, ועדות, שרים, מנכ"לים, דוברים ויועצים - כולם עם משרדים, מיזוג, מחשבים, ימי חופשה ומחלה, וכו' - כדי שכל החכמים הנ"ל יחליטו ויודיעו איך לחלק את הכסף. אלא שאחרי שכולם קיבלו משכורות, כבר לא נשאר כסף...פתרון הרבה יותר נכון:השלטון לא מספק שרותים, ולכן גובה הרבה פחות מיסים (למעשה, לאספקת השרותים החיוניים נדרש מס מזערי).אתה חושב שצריך לממן קיטנות להורים עובדים שהכנסתם נמוכה? בבקשה, תבחר משפחה כזו ותממן לילדים שלה קייטנה.לחילופין, תתארגן עם עוד אנשים שחושבים כמוך, תקימו עמותה (רשומה או לא - לבחירתכם), תקבעו קריטריונים ונהלי עבודה, ותעזרו למשפחות רבות.אדם פרטי או עמותה הרבה יותר יעילים וזולים מגוף שלטוני/ציבורי, והרבה יותר כסף יגיע ליעד האמיתי.
0
אשר פט
מי קבע ש"זכאים"?
דרך אגב, למה באתר החדש אי אפשר לשלוח תגובה ללא גוף אלא רק כותרת?
0
hgec
שאלה טובה, אשר
גם ההצעה של מירב, שהעיריה תעמיד מבני ציבור ובתי ספר לרשות מפעילי קייטנות פרטיים - גם זו הצעה טובה
0
אשר פט
hgec, שישכירו במחיר מלא
אם בנייני ציבור עומדים ללא שימוש, זה ביזבוז. אבל זאת עובדה. אבל אם הרשויות ייתנו את הביניינים בחינם למפעילי הקייטנות אז זה סובסידיה מנניח ניצול שואה למשפחת חרדים או מוסלמים. האם זה צודק?
0
בתיה אבן
לקבוע בחוק - "על חשבון מי"
יש דרך למנוע את האיוולת של לקיחת כסף משמעון כדי לתת אותו לראובן, - ולהיפך. כאשר בתהליך מתבזבז רוב הכסף ע"י פקידים ומשרדים ורואי חשבון ועורכי דין. ובעיקר החלטות מעוותות שהאדם מקבל כדי להתחמק מתשלום מחד, וכדי לקבל הטבות מאידך.הדרך למנוע זאת היא באמצעות חוק הקובע שכל הטבה וסבסוד יכלול דיווח "על חשבון מה". כך שאם לפיד למשל גאה בהגדלת מענקים לניצולי שואה - ודרעי גאה בסבסוד ילדי הקייטנות. ונתניהו גאה בכך שהעביר 15 מליארד שקל למועצות הערביות. יפרסמו במקביל ממי הם גרעו את הכסף הזה. האם מנכי צה"ל, או מסל הבריאות. כמה הרוגים בתאונות דרכים יווספו כתוצאה מסבסוד הקייטנות, וכמה נכים יוספו כתוצאה מסבסוד הנכים. האם הגריעה היתה בחינוך היסודי או בחינוך התיכוני וכך הלאה.כל עוד התקשורת מפרסמת רק את הצד מחלק הכסף, והציבור בהשפעתה מוחא לו כף, המצב יילך ויתדרדר, וכמו שמוטי כתב - הסוף הוא בוונצואלה.
0
רבי דוד, נהריה
בתיה, הפתעת...!
כל הכבוד
0
כלכלן
בוודאי שחינוך הוא מוצר ציבורי
מי אמר לך את השטות הזו שאתה יכול למנוע חינוך ממי שלא משלם? האם המדינה תוכל לעמוד מול הציבור ולהוציא ילד בכיתה א' מבית הספר כי להורים שלו אין כסף? האם היא מצליחה לעשות זאת כשמדובר בטיול שנתי?
0
כלכלן
ברור שהכסף מגיע מהציבור
השאלה היא מה הבעיה בכך? נראה לי שגם אתה לא היית רוצה לחיות במדינה שאתה מתאר.אני בעד שאנשים יקחו אחריות על החיים שלהם ויחיו מהאמצעים שהם הרוויחו בעצמם. אבל מה שאתה מתאר רחוק מכך ב-180 מעלות. האם לילד של שרי אריסון מגיע ללמוד באוניברסיטה או בבית ספר ואילו ילד למשפחה ענייה שהוא גאון לא ילך ללמוד כי למשפחתו אין את האמצעים הללו? האם ילד למשפחה ענייה לא יקבל טיפול רפואי רק בגלל שבריאות זה לטענתך לא מוצר ציבורי (כי אפשר למנוע מהילד הזה את התרופה).גם אני מאמין בליברליזם ובחופש כלכלי ופוליטי. לדעתי האתר הזה אסף חבורה הזויה של טוקבקיסטים שבמקום להוביל את העולם קדימה לוקחים אותו אחורה. לחשוב שילד למשפחה ענייה לא זכאי לחינוך הוא צעד אחד רחוק מדי.ואגב, התפיסה שניהול ציבורי הוא בזבזני ביחס לניהול פרטי הוא כל כך ארכאי והוכח כלא נכון. כשחברה היא מושחתת וריכוזית זה לא משנה אם זה ניהול פרטי או ציבורי. תקרא קצת על הניהול של אי.די.בי. ותראה כמה כסף נשפך על יועצים, רו"ח, עו"ד וכו'. תתפלא אבל זה דומה בכל קבוצות העסקיות הגדולות בארץ שמנוהלות בראוותנות ובזבזנות. כך גם הבנקים כיום.מערכת הבריאות בישראל על כל מגרעותיה היא יעילה יותר ממערכת הבריאות האמריקאית (מוציאה חצי כאחוז מהתוצר ומספקת שירותי רפואה לכולם).אני צופה בטלויזיה בעידן פלוס שהיא מערכת ממשלתית פשוטה ויעילה ועזבתי את הוט ויס הפרטיות כי הן היו ועדיין מסואבות, בעלות שירות לקוחות גרוע ופועלות בחוסר הגינות של להעביר כל הזמן תכנים נחשקים לערוצים בתשלום נוסף.גם אני רוצה לשלם מעט מיסים ולוותר על שירותים רבים שהמדינה מספקת (למשל דת) אבל אני לא רוצה לראות ילד שנזרק מהטיול השנתי או מהקייטנה כי להוריו אין כסף לשלם.
0
hgec
תשובות ל"כלכלן"
1. "מה זו קייטנה? זה בייביסיטר לילדים של הורים עובדים לתקופת החופש של מערכת החינוך." תשובה: נכון.2. "האם גם אותה [מערכת החינוך] אתה חושב שהמדינה לא צריכה לממן?" תשובה: נכון. אני לא חושב שהמדינה צריכה לעסוק בחינוך. ובטח לא בהרחבת העיסוק בחינוך גם לתחום הבייבי סיטר. (ראה פרק החינוך באתר זה).3."אך [המדינה] צריכה לוודא שהתלמידים נמצאים במסגרת חינוכית מפוקחת". תשובה: המדינה לא צריכה להתערב בנעשה בין ההורים וילדיהם, ולא "לוודא שהתלמידים נמצאים במערכת מפוקחת" 24/7. תפקיד חינוך הילדים והטיפול בהם מוטל על ההורים.4."חינוך, בריאות, תשתיות וכו' הם כאלו. [מוצר ציבורי שרק המדינה יכולה לספק]". תשובה: דעתי שונה. ראה הפרקים המתאימים בבלוג זה.
0
לוי.
מסכים עם 'כלכלן' ! אבל ...
באמת מה ההבדל בין קייטנה לבין שנת הלימודים הרגילה ? שאלת המפתח: מהי נקודת המוצא ?במציאות הקיימת, המדינה מתערבת בכל - בחינוך, בריאות, תרבות וספורט, תקשורת המונים, דיור, חקלאות, בנקאות, וכו'. כלי עבודתה: יצור השרות, מיסוי ותמיכות, רגולציה, וכו'.כאשר זו נקודת המוצא, קשה לא להסכים עם תגובת הכלכלן. אם המדינה תומכת בכל חלכא ונדכא, מדוע שלא תתמוך גם בסיבסוד קייטנות להורים קשי-יום ?! מהי המטרה של 'קו ישר' ? תשובה: מטרת 'קו ישר' איננה לקדם שיפור כזה ואחר בעולם הקיים. את הסחורה הזו מספקים קומץ של ח"כים, כלכלנים ליברלים, עיתונאים, ואפילו ראש ממשלה "קפיטליסט" (בדיבור. לא ביישום). הנה, לאחרונה אפילו נעשה מעשה - בוטל חוק הספרים. הידד.אבל, זו איננה המטרה של 'קו ישר'. מטרת האתר להציג תפיסת עולם אחרת, שונה, מ ה פ כ נ י ת ! בבסיסה המוסרי - הזכויות לחרות ולקניין. נגזרותיה היישומיות - הריהם מפורטים במאמרים השונים באתר.את זה מציג רק 'קו ישר'. בזה ייחודו. מנקודת מוצא זו, למדינה יש תפקיד מרכזי אחד: הגנה על הזכויות לחיים, חרות וקניין של הפרט.הגנה מפני מי ? בדרך כלל מאויבים מבחוץ, ופושעים מבפנים.במציאות הקיימת, המדינה היא הפוגעת הראשית בזכויות הפרט. סיבסוד קייטנות, למשל, פוגע בזכות הקניין של מי שכפו עליו את המימון. כך המדינה סותרת את ההצדקה לקיומה. ומה יהיה עם החלכאים והנדכאים ? או כפי שכתב מגיב אחר: מה עם סולידריות חברתית ? שאלה צודקת.תשובה: גמילות חסדים מרצון. לא בכפיה.האם זו גישה קיצונית ? נכון להיום - כנראה כן. אבל היא מוסרית וצודקת.
0
כלכלן
תגובה ליעקב או ל hgec
אני מכבד את זה שדעתך שונה גם אם היא קיצונית והזויה. לא מכיר את הפרקים הרלוונטיים בבלוג אבל נשמע לי שאתה עושה לעצמך חיים קלים כשאתה מתמקד בתיאוריה של כלכלה שמרנית ומתעלם מהמציאות.האם באמת אתה תומך בכך שתלמיד מצטיין משכונת עוני ייזרק מבית הספר בגלל שהוריו עניים? האם זו אשמתו? האם הוא צריך להיענש כי הוריו לא מוצלחים?אם התשובה שלך חיובית אז אני משוכנע שאתה במיעוט הרבה יותר גדול ממה שאתה חושב. אגב, אין שום חידוש בתפיסות שלך. ככה העולם התנהל לפני מאות שנים ספורות.השינוי של מדינת רווחה הקפיץ את העולם קדימה.
0
כלכלן
תשובה ללוי
אם אתה סתם תיאורטיקן אז זה בסדר. תציג עמדה הפוכה ככל שתרצה.אפשר לזעוף על כל הוצאה ממשלתית או להבין שיש דברים שצריכים להיות במימון ציבורי ויש דברים שלא.אם הדברים היו בידיך (נניח שהיית נבחר לראשות הממשלה) האם היית מקבל החלטה לגבות מכל הורה שכר לימוד למימון לימודי ילדיו? האם היית זורק מבית הספר תלמיד גאון בגלל שהוא מבית עני ומשאיר תלמיד גרוע בגלל שההורים שלו יכולים לממן את שכר הלימוד?אם היית אומר לי שאתה מאמין בהצלחה אישית ואחריות אישית אני יכול להסכים על כך. אבל אם אתה חושב שלבן של תשובה או של אריסון מגיע ללמוד בבית ספר ואילו לתלמיד מצטיין שהוריו עניים לא מגיע אז אתה בסך הכל מאמין במזל, לא בשום דבר אחר. הרי הילד של העשיר התמזל מזלו להיוולד לאבא כזה והילד העני נולד להורים עניים ומזלו לא שפר עליו.להגיד שבסיס חלוקה על פי מזל הוא מוסרי וצודק זה ממש לא טיעון ענייני...
0
לוי.
לכלכלן
כאשר אתה יוצא מנקודת המוצא הקיימת, על פיה הממשלה מעורבת בכל, וגם בחינוך - אנו לא חלוקים.במדינת החופש תפקידי הממשלה מוגבלים להגנה על זכויות הפרט לחיים, חרות וקניין. הממשלה לא עוסקת בחינוך.מכאן שראש הממשלה, או מי מטעמו, הוא גורם לא רלבנטי "לזרוק מבית הספר" תלמידים. גם היום, ראש הממשלה לא זורק מדוכן הפלאפל איש. הנושא איננו כלכלי. הנושא הוא מוסרי-ערכי.הבה נדמיין שהממשלה תחרים את רכושם של 10 האנשים העשירים במדינה (תשובה, אריסון, גיל שוויד, סטף ורטהיימר, וכו')- ותחלקו לעניים. זהו מהלך כלכלי פשוט, מהיר ויעיל, שיפתור את בעיית העוני במדינה. האם אתה בעד ? בהיותך אדם טוב, בוודאי תתנגד. מדוע ? כי זה לא מוסרי להחרים את רכושו של א', גם אם ב' יהנה מקבלתו.ואם מדובר על החרמת 90% מהרכוש של העשירים - האם המהלך הופך למוסרי ? וכאברהם אבינו במו"מ עם אלוקים על החרבת סדום - ואם 80% ו-70% ו ...אז מה יהיה עם המצטיינים בפוטנציה שהוריהם עניים ? ההנחה היא שיהיו מספיק אנשים טובי לב במדינה שיעזרו להם מרצון. הוכחות למכביר תוכל למצוא באחת הערים העניות בישראל - בני ברק, המפוארת במוסדות גמ"ח.נניח שההנחה שגויה, ורוב האוכלוסיה רעת לב. ואז הממשלה תפעל כמו היום - היא תמסה, ותעניק.אבל ! היא פועלת בניגוד לדעת הרוב, לא ? האם זה עדיין דמוקרטי ?לגבי המזל -זהו גורם רב עצמה שמשפיע רבות על חיינו. הוא מרומם אחדים ומשפיל אחרים. האם זה נותן הצדקה מוסרית להחרים את כספו של גיל שוויד - שלמזלו נולד חכם ומוצלח, לעומת פלוני שנולד, ר"ל, אהבל.
0
hgec
תקרא לפני שאתה מתלהם
X
0
אריה פרלמן
מוצר ציבורי
הגדרה יפה קיבלנו מטל לגבי מהו מוצר ציבורי. אם אתה יכול למנוע מתלמיד עני (או מופרע) את הכניסה לכיתה - הרי זה אינו מוצר ציבורי.ברמה הטכנית אני לא חושב שצריכה להיות כאן מחלוקת.השאלה שמעלה כלכלן היא מוסרית: מדוע יימנעו לימודים מתלמיד מוכשר ועני ויינתנו לתלמיד בינוני ועשיר רק עקב מצבם הכלכלי של הוריהם?ובכן, המוצא מהסבך המוסרי טמון בשני יסודות:1) תכנית השוברים. הממשלה ממילא מוציאה סכומי עתק על חינוך. את הסכום הזה יש לחלק במספר התלמידים ולהעניק לכל משק בית שובר/ים לפי מס' התלמידים במשפחה. כל משק בית יוכל לשלם שכ"ל לאיזה בי"ס שיחפוץ, ללא מגבלת 'אזור רישום' וכיו"ב. כך תיווצר תחרות על גם על ליבו של התלמיד העני המחזיק בידו שובר. הממשלה תסתלק כמעט לחלוטין מניהול תחום החינוך, מלבד "חינוך" לפדופיליה, אלימות וגזענות שיטופלו במישור הפלילי.2) פילנתרופיה. גם היום, והתהליך יגבר ככל שהממשלה תצמצם את מעורבותה בחיי היום יום שלנו, ישנן עמותות ומלגות שמטרתן לסייע למוכשרים-אך-עניים לממש את הפוטנציאל שלהם. כך זה הרבה יותר יעיל וממוקד, וגם הרבה יותר מוסרי, כי זה נעשה מתוך רצון חופשי ולא צו ממשלתי.
0
עמוס
האם לעני לא מגיע לו ללמוד?
עד היום זרקו מליונים על ילדים עניים כדי שיקבלו חינוך יותר טוב. אם ההורים ומערכת החינוך באותו אזור לא שיתפו פעולה כלום לא קרה. רק חינוך מהבית להצטיינות בלימודים עוזר. בתור עני לשעבר עניים "נענשים" על היותם עניים והמדינה לא יכולה לעשות כלום בנושא. אני מהנדס מחשבים ולהורי לא היה מחשב ולכן לא היה לי מחשב עד גיל 18.השכונה הייתה מלאה מסוממים ואנשים שעבדו בשחור וסחטו כל שקל מהמדינה .דווקא הורי שלא לקחו כמעט כסף מהמדינה ולא עבדו בשחור כל הילדים שלהם זכו להתקדמות חינוכית באוניברסיטה ובצבא. כל שאר הילדים למדו מהוריהם להתקמבן בלי לעשות אוניברסיטה. ילד עני שאין לו ולא בגלל סדרי עדיפויות כסף צריך לקבל חינוך חינם אבל הורים שיש להם כסף ומעדיפים רכבים ובתים מפוארים
0
אריה פרלמן
לעמוס,
אתה צודק שעם הרבה נחישות, חזון וחינוך נכון אפשר להגיע רחוק גם עם אפס ואפילו מינוס תנאים.אבל אלו נכסים שבתוך האדם פנימה ומקסימום במשפחה. אני התייחסתי למה שאנחנו צריכים ויכולים לעשות כחברה.
0
כלכלן
ללוי
שמח שאנחנו לא חלוקים על המציאות הקיימת. לגבי מדינת החופש הדימיונית אני מסכים איתך ולו בלבד שעל נושא הבריאות תופקד פיית השיניים, על הרווחה סנטה קלאוס ועל הביטחון מפלצת הספגטי (אם כבר דימיוני אז עד הסוף...).מדינת החופש המוחלט שאתה מתאר תהיה עלובה. איזה עובדים יוכשרו שם בלי מערכת חינוך ציבורית ושיוויונית? כמה ילדים ימותו או יהיו נכים כי להוריהם לא יהיה את הסכומים הנדרשים להשקיע בבריאותם בגיל צעיר? מה הסיכוי לייצר מדענים טובים (סיכוי של אחד למיליון תלמידים) כאשר ייתכן שרוב הילדים בשכבת הגיל לא יגיעו בכלל לבית ספר?המדינה לא צריכה להחרים את רכושם של 10 האנשים העשירים במדינה כי זה יהווה תמריץ שלילי ליצור, ליזום ולפתח. אבל היא בהחלט נדרשת לקחת חלק מסויים בצורת מס הכנסה או מס רווח הון וללא ספק נדרשת גם לקחת מס ירושה (תתפלא אבל הדברים הללו קיימים בארה"ב - לא בדיוק המדינה הקומוניסטית ביותר). באמצעות ההכנסות הללו היא יכולה לספק תנאי פתיחה שווים ככל הניתן לכלל.להניח שהכל יסתדר על ידי תרומות וגמילות חסדים זה ההפך מלנהל מדינה. ואם אנשים לא ירצו לתרום? ואם אנשים לא ירצו לתרום לאוכלוסיות מסוימות (נניח לשחורים או נכים או הומוסקסואלים)?אם הממשלה פועלת בניגוד לדעת הרוב זה לא מונע מהמשטר להיות דמוקרטי. דעת הרוב היא לא התנאי היחיד לדמוקרטיה. גם שמירה על זכויות אדם והבטחה של תנאי פתיחה שיוויוניים ככל הניתן הם חלק מכך.לגבי המזל - הוא משאב בדיוק כמו כל דבר אחר וגם אותו צריך למסות. לא ב-100% אבל למסות. יש מס על זכיות בלוטו, על הכנסות מדוגמנות (יופי הוא שילוב של מזל וטיפוח), על הכנסות של ספורטאים (שילוב של מזל ואימונים) ועל הכנסות של גאונים (שילוב של מזל ולימוד).
0
כלכלן
לאריה פרלמן
תוכנית השוברים מקובלת עליי. זו שיטה מצויינת לגרום לתחרות בין בתי הספר על ליבו של התלמיד ולכן היא תוביל לשיפור המוצר לתלמידים.עם זאת, יש לי מספר הערות:1. חייבים לוודא שזה יהיה שובר ללימודים ולא לכסף שיומר לדברים אחרים, כי אז יהיו הורים שיוותרו על החינוך וישקיעו את הכסף בסיגריות או בגדים (כפי שקורה היום עם קצבאות).2. המדינה ממש לא תוכל להסתלק מתחום החינוך. היא תצטרך לפקח על התכנים ולוודא שיש מבחנים השוואתיים שמשווים את הישגי התלמידים. אחרת יהיו בתי ספר שילמדו רק מחול ורכיבה על סוסים וימשכו ילדים או הורים מסויימים ובמקביל יהיו גם בתי ספר שיחלקו ציונים טובים כמדיניות כדי לשכנע תלמידים להגיע אליהם.3. פילנתרופיה היא מעולה. רק שאי אפשר לבנות עליה. צריך לראות בה תוספת מבורכת. לא יותר מזה.
0
כלכלן
תחשוב לפני שאתה מציע לבטל את המדינה
X
0
לוי.
לאריה פרלמן
ציינת שהשאלה האם תלמיד מוכשר ועני לא זכאי ללימודים היא במישור המוסרי.להלן שאלות מוסריות נוספות: האם תלמיד עני לא זכאי לאייפון חדיש ולחופשה בחו"ל, ככל חבריו לכתה שלהם הורים במצב כלכלי משופר ?והאם אינו זכאי לחדר משלו, במקום החדר שהוא חולק במשותף עם שלושת אחיו ?האם עלם דוחה, או עלמה מכוערת, לא זכאים להנשא לנסיך חתיך על סוס לבן, במקום להיות נידונים להנשא (אם בכלל) לבן/בת זוג מקבילים להם ?האם ילד יפה ונבון שנולד בסודן לא זכאי לחיים יותר טובים, כמו הילדים בסקנדינביה ?אפשר להמשיך עוד ועוד. אבל זה מיותר.קודם לכל השאלות המוסריות, אולי כדאי לברר את הנחת הבסיס שלהן: מה זה 'זכאי' ? מניין הגיעה לרשותו של הילד ה'זכות' ? ושאלה מוסרית עוקבת: האם 'זכות' הילד העני מייצרת, אוטומטית, ח-ו-ב-ה על הזולת לממש את 'זכותו' ? והאם את מימוש החובה צריכה לכפות בכח הממשלה ?ולגבי לתכנית השוברים - זהו פתרון יישומי שאין לו כל קשר לשאלה המוסרית. הוא פתרון מעולה בין אם הילד 'זכאי' מוסרית, ובין אם 'זכאותו' מבוססת על מוסר של קניבלים.
0
אריה פרלמן
ללוי,
ברורה לי כוונתך. הבעיה היא שבמישור העיוני הטהור, גם סוציאליסט מושבע עשוי להסכים שזה בלתי מוסרי להחרים חלק מרכושך או כספך למען מטרה שאתה מתנגד לה.הבעיה מתגלעת כאשר דנים במקרים ספציפיים: ילדים עניים ולימודים, עובדים קשי יום ושכר מינימום, פיקוח על מחירי שכר דירה 'למען שוכרים עניים' וכיו"ב.אז עולה הסוציאליסט על בריקדות דמיוניות ומכריז על עצמו כעל אביר הרגישות החברתית ועל בני שיחו כעל אטומים מוסרית.לכן, ה'פתרונות היישומיים' הם חיוניים לא רק לשם התמודדות עם בעיות החיים, אלא גם לצורך דיונים עיוניים.
0
לוי.
לאריה - המשך הדיון המרתק ...
כמה שאלות:האם מישור עיוני טהור = מוסרי ? והאם לאור המקרים הספציפיים במציאות עלינו לאפסן את המוסר בבוידעם.'הבעיה שבמקרים הספציפיים' - איזו בעיה, מוסרית ? או בעית המצוקה הכלכלית של פלוני ? (אגב, גם לאונס קטינות בסתר יכולה להיות מצוקה כלכלית)הסוציאלי סט שעולה על בריקדות - האם אנו דנים בו, ובהשקפת עולמו, וכיצד הוא עף על עצמו (אביר הרגישות וכיו"ב) ? מהי הגדרתו שלו למוסר ? להחרים את רכושי ורכושך בכפיה ?פתרונות יישומיים - כאן אין לי שאלות ואני מסכים איתך. תחת המציאות הקיימת ניתן להציע פתרונות נקודתיים הרבה יותר מוסריים ויעילים. כך היא, לטעמי, תכנית השוברים.
0
אריה פרלמן
לכלכלן,
1) אנשים משתמשים בכסף שקיבלו (קצבאות) או הרוויחו כדת וכדין - גם בחוכמה וגם בטיפשות. האם אתה מעוניין שהממשלה תפקח על הוצאות האזרחים כדי לוודא שהן למען מטרות טובות?2) אין שום פסול בבתי ספר שילמדו רק רכיבה על סוסים. אם ההורים מחליטים שזוהי דרכם החינוכית - זו זכותם, כולל זכותם לקבל החלטות שגויות. אם יש מספיק הורים - מספיק על-מנת שיהיה כדאי להקים בית ספר שכזה - שסבורים שרכיבה על סוסים היא העתיד, או שילד[ת]ם מעולה בתחום זה ותעשה חיל ותתפרנס - מדוע שנתערב בהחלטתם? בתי ספר שסתם יחלקו ציונים גם לא יחזיקו מים, מפני שההורים יעלו מהר מאוד על הטריק.3) הפילנתרופיה היא יסוד הסולידריות החברתית, מפני שהיא באה מרצון חופשי. ככל שיש יותר פילנתרופיה - כך אנו יודעים שהחברה יותר בריאה וחסונה. לעומת זאת, ככל שהממשלה נזקקת יותר ויותר לכפיה כדי לקחת משמעון על-מנת לתת לראובן - כך החברה פחות סולידרית ויותר מפורקת.
0
לוי.
לכלכלן - סוף הדיון (כנראה)
אתחיל מהסוף ...מזל - מן ההגיון שבדבריך, ומתוארך, נראה כי התמזל מזלך להיות נבון. מדברי ההזויים ומהעדר תואר, נראה כי איתרע מזלי להיות אהבל. האם לא יהיה זה מן הצדק למסות אותך בגין מזלך ששפר, ולהעניק כסף זה לי, שמזלי לא היה מי יודע מה ?"אם הממשלה פועלת בניגוד לדעת הרוב זה לא מונע מהשמטר להיות דמוקרטי." על זה אומרים החבר'ה: וואלה ? בדבריך אתה מבקש ומצפה מהמדינה "לספק תנאי פתיחה שווים ככל הניתן לכלל". זו באמת נראית מטרה נעלה. הבה נריץ קצת דימיון. אנו בעתיד המאד קרוב ... פעולת המדינה בתחום אי השיוויון, באמצעות העברת כספים מא' לב', היא אנכרוניזם. יש פריצת דרך מדעית: ניתן "לנסר" רכיבי תבונה ממח אחד ולהשתילם במח אחר. כעת המדינה תוכל באמת וממש "לספק תנאי פתיחה שווים" - היא תזהה את בעלי ה-I.Q הגבוה ותמסה קצת תבונה ממוחם, ותשתיל אותו במוחם של רפי השכל. זאת ועוד, המדענים יישמו זאת גם על יופי. וכך בכל מכוערת הושתל חלקיק מן היופי שהמדינה מיסתה מהיפהפיה רפאלה בארי (נתעלם מכך שאחרי כמה ניתוחים כאלה, הגב' היפהפיה קצת התכערה).לעומת המטרה הנעלה של 'תנאי פתיחה שווים', מהו בסך הכל קצת מיסוי של התבונה והיופי ? לב ליבו של העניין הוא בזה: האם האדם - חייו, חרותו, רכושו (ובכללם שיכלו ויופיו) הוא הערך העליון, או שהמדינה היא העליונה, והאדם קיים כדי לשרתה ?נראה כי על ז ה איננו מסכימים.היות ובליבו של העניין, בנקודת המוצא, אנו חלוקים - אזי המשך הדיון על הפרטים ופרטיהם ימצא אותנו מתבדרים.
0
אריה פרלמן
ללוי,
כן, המישור העיוני הטהור יכול להיות מוסרי, ויכול להיות תיאורטי, כגון האם משהו אפשרי או לא.אנחנו לא מאפסנים את המוסר בבוידעם, חלילה. כל שאמרתי הוא שהדיון התיאורטי חייב להיות מלווה בדיון פרקטי.הסוציאליסט לא ישתכנע אם תציב להט מוסרי ("אסור להפקיר עניים לגורלם") מול להט נגדי ("אסור לכפות עליי להציל עניים מהחלטותיהם השגויות). זה פשוט לא מספיק. אפשר וצריך להראות איך הבלתי מוסרי והבלתי מעשי באים יחד.
0
לוי.
לאריה
לא בטוח שהבנתי, אבל אנסה לכוון לתמצית הפרקטיקה ...לא' יש - כסף, משפחה בעלת אמצעים, יכולת שכלית, יופי, אישיות, וכו', וגם מזל שהוא נולד עם מרכיבי היש האלה. לב' - יש פחות. אין לו מספיק כדי לענות בצורה מספקת, או בכלל, לצרכיו השונים: החל מ-5 המ"מים של ז'בוטינסקי (מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא), עבור בפרנסה וימי חופשה, וכלה במוצרי צריכה מקובלים כסמארטפון, מכונית, וטלביזיה סבירה.שאלות שאשמח לקבל עליהן תשובה:1) האם צרכיו של ב' מקנים לו "זכות" כלשהי ? אילנות גבוהים כז'בוטינסקי, או הכרזת זכויות האדם של האו"מ (סעיפים 23-26 להכרזה) סבורים שכן.2) מתוך איזה בסיס נוצרה "זכות" כזו ?3) האם "זכות" של א' מייצרת, אוטומטית, ח-ו-ב-ה על הזולת לממש לו את ה'זכות' ? 4) האם את יישום החובה צריכה לכפות בכח המדינה ?זהו המקרה הכללי. כל נושא נקודתי - גדול כמצוקת העניים, או שולי כקייטנות לילדי גבעתיים - הוא מקרה פרטי שלו. פתרון למקרה הכללי יגזור את הפתרון הפרקטי לכל נושא ונושא.
0
אריה פרלמן
ללוי, תמצית הפרקטיקה
1) צרכיו של ב' אינם מקנים לו זכות כלשהיא, ובוודאי שלא מטילים חובה על א'.הרשה לי להתעלם מהאו"ם.ז'בוטינסקי איננו סתם אילן גבוה, כי אם רם ונישא ונעלה. ובכל זאת, אני שומר לעצמי את זכות המחשבה החופשית. אינני יודע במדויק מהו מצבו של ב'. אם אין לו סמארטפון ואין לו מכונית - לבי עמו, אבל לא יותר מזה.אם הוא סובל מחרפת רעב וסכנת מוות - ואפילו עקב החלטות שגויות שקיבל הוא-עצמו (להבדיל ממכת ברק או התנפלות שודדים) - אני עצמי לא אוכל לעמוד מנגד ואשתדל לסייע לו, לארגן לו סיוע או להפנות אותו לעמותות שעוסקות בדבר.
0
אילן
בחירה שלך.
הטיעונים שלך דמגוגיים.לפי מה שאתה אומר לילד גאון מגיע ללמוד בבית ספר, אבל לילד שהוא סתם חכם "פחות מגיע"? למה התייחסת דווקא לילד גאון - כדי שיכאב יותר שהוא לא קיבל את החינוך שכביכול "מגיע" לו?בנוגע לבתי חולים - מאחל לך שלא תצטרך להגיע לאף בית חולים ציבורי בארץ - 2 חוויות מאוד לא נעימות - אז בכנות, אני לא יודע על איזו יעילות אתה מדבר.זה נורא נוגע ללב כל הסיפורים האלה - לכן, אתה יותר ממוזמן לתרום מהכסף הפרטי שלך שאתה מרוויח למימון קייטנות וטיפול רפואי חינם לכולם. אבל תצא מהכיסים של כל שאר האנשים, כי אין לך שום זכות לתרום כסף של מישהו אחר.
0
אבירם
חוזר: ללוי
היתרון של תרומות פרטיות על פני מדינת הסעד היא בדיוק בזה שיש לאנשים את החופש לסרב - לא לתרום, לא לשלם, לא לשתף פעולה. חופש זה נובע מכך שמטרת חייו של כל אדם היא האושר האישי שלו, כך שאם אינו מעוניין לתרום או לעזור - זו זכותו המוסרית הבסיסית שלא לעשות כן. שום אדם אינו נולד עם חוב קדמון לבני אדם אחרים ושום אדם איננו חייב להתנצל על יכולותיו הישגיו או כספו, קל וחומר שלא למסור אותם לאנשים אחרים. האדם צריך להיות חופשי משעבוד לדיקטטור, אך באותה המידה: משעבוד לכל אדם אחר. הדרך היחידה בה המדינה יכולה לעזור לאנשים במצוקה היא באמצעות פגיעה באנשים אחרים, באמצעות יצירת מצוקה עבורם, וזה לא מוסרי. בדיוק מאותם הטעמים בעטיים אינך רשאי לגנוב אדם אחר בעצמך, אינך רשאי לשסות את המנגנון המדינתי כדי שהוא יעשה זאת. הדוגמניות והספורטאים והגאונים והתעשיינים לא חייבים לך דבר וגם לא למאה אלף כמוך יחדיו, ואם אתה פועל על מנת למסות ולשעבד אותם אזי אתה לא פחות מאשר שודד ובוזז וקניבל.
0
אבירם
חוזר: ללוי,
לסוציאליסט בהגדרה אין שום התנגדות עקרונית להחרמת רכוש, לא משנה מה הן מטרותיו של קרבן ההחרמה. אין להבין התנגדות של סוציאליסט להפקעת רכוש, או פגיעה בזכויות של הפרט באופן כללי, מחמת גחמה אישית כזהה במהותה לשלילת כפיה על בסיס המושג של זכויות הפרט. זה הרי בדיוק המושג שהסוציאליסט שולל. וכמו שמוטי כבר הראה, התכניות ה-"מעשיות" ביותר אינן מעשיות כלל, בפרט זו שאתה מציע: אם בהצעת השוברים אין העברת הון ל-"שכבות החלשות" אין טעם שהכסף יעבור דרך המדינה בין ההורה למוסד הלימוד מלכתחילה; ואם כרוכה בו העברת הון (כמו שמשתמע מן הגביה הכוחנית) אזי אין הוא מפחית את הפגיעה בזכויות הפרט משום בחינה ובנוסף יוביל לסט הרגיל של סיבוכים ועיוותים כלכליים הנלווים למעורבות של המדינה בשווקים. בעצם זה ניסיון פשרה שמבקש להימנע מן ההכרה בכך ש ח י נ ו ך א י נ נ ו ז כ ו ת.
0
סוציולוג
הוא מחליט נכון כי הוא שוויצרי.
הוראות השימוש אומרות שאסור לנסות משאלי עם אצל ילדים מתחת לגיל 10, כלומר בקרב אזרחי ישראל או בריטניה.
0
. לוי .
אבירם ...
אבירם, בטוח שדבריך מכוונים אלי ?
0
@ לוי
לאריה
חותם על כל מלה שלך. (וגם על כושר הניסוח)
0
אבירם
לא, כמובן
ואני די בטוח שלחצתי על 'תגובה' בהודעה מעליך...
0
קובי מרוז
אלה הם ססמאות ריקות
עדיין לא ענית כיצד תפתור בעיה שלמשפחות קשות יום ,של מוגבלים למיניהם , האם חמשת הממים של ז'בוטינסקי יש להם אחיזה בתורה שלך ? האם החברה צריכה להתנכר לילד שהוריו אינם יכולים לממן לו ספרים לבית הספר? עזוב ססמאות ובוא תסביר כיצד נמנע דור שני ,שלישי ורביעי לנחשלות כלכלית -חברתית או גם זה לא נכנס לתפיסת העולם שלך .אתה מעלה נקודות ואולי חלקן נכונות אולם כרעיון כלכלי המתאים לחברה מתקדמת ממש מגוחך . זה טוב למדינה אפריקנית שבראשה עומד סמל ולא מנהיגות אחראית . הכלכלן העלה נקודות ראויות ואתה עונה דמגוגית .
0
אריה פרלמן
ללוי,
תודה :)
0

3000 תוים נשארו