הדפס עמוד זה
שני, 29 אוגוסט 2016 05:09

סוציאליזם סופני בוונצואלה – חלק 1

סיסמאות חברתיות (סוציאליזם) כמו "חלוקה מחדש של העושר" תמיד קליטות: בישראל, בשבדיה או בוונצואלה. איך זה נגמר? 

1657 1

1657 2

ייאוש בתור לפתיחת סופרמרקט בקראקס, וונצואלה – שימו לב להבעות הפנים      מקור: דיילי כרוניקל

 

כל משטר צומח מתוך מציאות פוליטית קיימת קודמת. קשה להצביע על נוסחה קבועה לצמיחת משטר סוציאליסטי ריכוזי. הרקע הפוליטי הקודם יכול להיות משטר דמוקראטי מסודר כמו בשבדיה של המחצית הראשונה של המאה הקודמת. הכלכלה השבדית שגשגה כתוצאה מתיעוש ואי מעורבות במלחמות העולם. דמוקרטיה של עם משכיל, יצירתי, חרוץ וישר. בקצה העולם האחר, הסוציאליזם בוונצואלה צמח על רקע דיקטטורה צבאית שמבוססת על סקטור ציבורי מושחת. בין מהומה למהומה, התקיים בוונצואלה מידי פעם – "פרץ דמוקראטי" של מעין בחירות. 

המארג הפוליטי-כלכלי-חברתי בוונצואלה ובשבדיה שונה לחלוטין; אבל בין שמדובר בדמוקרטיה או בדיקטטורה, מסתבר שהציבור מוכן כמעט תמיד לתמוך בשלטון שיבטיח לחלק "עושר" להמונים. העושר מצוי תמיד בידי מיעוט כפי שהעוני העמוק הוא בדרך כלל נחלתו של מיעוט. תמיד קל יותר פוליטית "לקחת" ממיעוט ו"לחלק" לרוב.

רוב גדול של האוכלוסייה בכל מקום – תמיד "צריך יותר" מכפי שיש לו בהווה. מי שחי מהכנסה של 4,000 שקל לחודש בטוח שתוספת של 2,000 שקל לחודש "תעמיד אותו על הרגליים". אבל במקרים רבים, גם משפחה עם הכנסה של 30,000 שקל – בקושי מצליחה "לגמור את החודש", סובלת ממינוס בבנק ומעול הלוואות מעיק.

גם משפחת ה-30 אלף בטוחה שנחוצה לה תוספת של 5,000 ₪ להכנסה החודשית כדי "להסתדר". לכן סיסמאות פוליטיות שקוראות ל"חלוקה מחדש של העושר" הן קליטות – בשבדיה כמו גם בוונצואלה.     

פוליטיקאים, בין אם הם דמוקרטיים או חונטות של צבא, תמיד יבטיחו להמונים יותר כסף תמורת פחות עבודה. ואיך זה אמור להתבצע? כמובן, באמצעות "חלוקה מחדש של העושר הלאומי" – סוציאליזם, או כפי שהוא נקרא אצלנו: "מדיניות חברתית". שימו לב, גם בישראל, אין פוליטיקאי שיעז להצהיר כי אינו "חברתי".

כאשר העיקרון הבסיסי של חופש הפרט – זכות הקניין המוחלטת, נזנח – רשאי השלטון להחרים את רכושך ולחלקו לאחרים כראות עיניו. הגזל החוקי הופך לכלי בידי הפוליטיקאים להבטחת הקדנציה הבאה. הנימוקים תמיד חברתיים ו"לתכלית ראויה". גזל זה הוא נשמת אפו של הסוציאליזם כי אין דרך אחרת "לחלק מחדש את העושר". 

את העושר בחברה מייצרים אך ורק היזמים שפועלים לטובת עצמם ומשפחתם – ממשלה לא מסוגלת ליצור עושר, רק יזמים מסוגלים. יצרני נייר הטואלט בוונצואלה מעולם לא ייצרו נייר טואלט מתוך דאגה להיגיינה של אזרחי וונצואלה. הם ייצרו נייר כי הרוויחו ממכירת המוצר. כאשר התמריץ היזמי מעוקר – נוצר "מחסור חמור בנייר טואלט" ואין בכוחה של הממשלה להושיע. 

ממשלה יכולה ליצור עשירים אחרים, אבל רק באמצעות כסף שהחרימה (מיסים) מיוצריו האמיתיים. עשירי שלטון אלה לא באמת מסוגלים ליצור עושר חדש (לפחות לא ביעילות של יזם אמיתי) כי עיקר כישרונם הוא הקשר עם השלטון. בתהליך זה נפגע העושר של כלל האזרחים כי לרשות היזמים המוכשרים עומד פחות הון ויותר רגולציה בגלל הגזל.

כאשר יזמים פועלים תחת משטר קפיטליסטי חופשי, רק המוכשרים מביניהם צולחים את מסננת השוק התחרותי. לכן יזמים במשטר קפיטליסטי חופשי, כמו בשבדיה של תחילת המאה העשרים יצרו מדינה משגשגת מהעשירות בעולם של אז. 

יזמים יכולים לצמוח גם במדינה דיקטטורית מושחתת כמו בוונצואלה בעלת רזרבות הנפט (המוכחות) הגבוהות בעולם. אבל יזמים אלה מגיעים למעמדם פחות בזכות תחרות בשוק פתוח ויותר בזכות קשריהם עם השלטון. לכן הישגי יזמים בוונצואלה פחותים בהכרח מאלה של עמיתיהם בשבדיה. 

בתקופה הטרום-סוציאליסטית: היזם השבדי יצר עושר רב בשבדיה, היזם בוונצואלה ייצר פחות עושר במדינתו. אבל בשתי המדינות רק יזמים הם יוצרי העושר. הסוציאליזם השבדי העמוק הגיע לשיאו בשנות השישים והשבעים וקרס בתחילת שנות ה-90; הסוציאליזם בוונצואלה קורס לנגד עינינו כבר מספר שנים.

המשך יבוא.

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שני, 29 אוגוסט 2016 05:29

פריטים קשורים

עופר
שבדיה? קפיטליזם?
באמת? שודיה היא הכלכלה הקפיטליסטית החדשה? נו ממש נסחפתם. מדיניות סוציאל דמוקרטית נהפכה בעיניכם לקפיטליזם? ברוכים הבאים ל1984. שבדיה משתמשת במכשירים קפיטליסטים וסוציאליסטיים באופן חכם ויעיל כשטובת אזרחיה נמצאת בראש מעינייהם של הפוליטיקאים שלה ולא כמות ההון שבכיסיהם. ערכים סוציאליסטיים עם יוזמה חופשית אתם לא רואים.
0
ליהי
איפה כתוב ששבדיה קפיטליסטית?
עופר, יש לך בעיה בהבנת הנקרא. קראתי שוב את הכתבה. בשום מקום לא כתוב ששבדיה קפיטליסטית.להיפך, כתוב ששבדיה מדינה סוציאליסטית שצמחה בתחילת המאה העשרים מתוך משטר קודם, שהיה קרוב מאד לקפיטליזם.
0

3000 תוים נשארו