"ההסתערות הפוליטית על נתניהו, בעיקר בפרשות שבהן הוא חשוד בשוחד במסגרת ניסיונותיו לזכות ביחס תקשורתי מפרגן, חושפת צביעות. למרבה האירוניה, הצווחה הגדולה ביותר המושמעת נגד נתניהו בוקעת דווקא מפוליטיקאים ומעיתונאים, שהפרקטיקה היומיומית של עיסוקם בנויה בדיוק על אותו חטא שהם מייחסים בזעם קדוש לנתניהו: הפרקטיקה של תן־וקח ...מהלכים אלה צריכים לעמוד למשפט הציבור, ולא להיגרר אל בתי המשפט. אם נתניהו יועמד לדין באשמת שוחד על חתירתו לקבל עיתונות מפרגנת, יהיה בכך תקדים בינלאומי הזוי, וביטוי לבורות גמורה באשר לאופיו של המשחק הפוליטי."
נחשו מי כתב את הקטע המצוטט וגם את כותרת כתבה זו?
לא מישהו שחשוד באהדה לנתניהו. הכותב הוא המשנה לראש הממשלה ושר המשפטים לשעבר – חיים רמון. נושא הכתבה של חיים רמון, אינו נתניהו, אלא מפלגות השמאל-מרכז הציוני. בכתבת דעה בעתון "הארץ" מבקר רמון את השמאל, שמתיימר להיות אלטרנטיבה לנתניהו, כי ויתר על המאבק האידיאולוגי נגד דרכו של נתניהו, המחבלת לדעתו בסיכויי השלום ומנציחה את הכיבוש. במקום מאבק אידיאולוגי נסחף השמאל, בצביעות גמורה, אל "גל השנאה וההיסטריה נגד נתניהו". דברי חיים רמון.
אין פוליטיקאי בארץ או בעולם, בעבר או בעתיד, שאינו מנסה להטות את התקשורת לסיקור אוהד. פוליטיקאי שנעדר מהתקשורת אינו קיים. לשם כך נעזרים באנשי מקצוע וביועצים במשרה מלאה. זה תפקידם של "ראש המטה", "הדובר", "היועץ האסטרטגי", ו"יועץ התקשורת". הם מנסים לדחוף ידיעות וראיונות מטעם הקליינט שלהם לכל כלי תקשורת. ברוב המקרים הם כותבים בעצמם את "הידיעה העיתונאית" – ותפקידו של כתב העיתונות מצטמצם להעתק/הדבק.
יחסים ברורים של תן וקח, לפעמים צ'ופרים לעיתונאי ("שוחד" בעברית) ולפעמים איומים מוסווים וגלויים. לפעמים זה נשמע כך: "אם אתה מפרסם מחר בעמוד הראשון... אני מסדר לך ביולי נסיעה עם נשיא המדינה למוסקבה". ולפעמים זה יכול להישמע כך: "דיר באלאק... אם אתה לא מפרסם מחר בעמוד הראשון... אתה יכול לשכוח ממני". עיתונאי ללא מקורות – גמור.
זה גם תפקידם של אנשי יחסי הציבור בחברות עסקיות. הם נמדדים לפי מספר הידיעות ושטח הפרסום שהם מצליחים לדחוף לתקשורת. כל יועץ תקשורת יכול לכתוב ספר זוועה על הדרכים והאמצעים בהם נקט כדי לקדם את שולחיו, ועוד יותר על התכנונים והמזימות שלבסוף לא יצאו לפועל. "הסיפורים" של עד המדינה ניר חפץ, יועץ התקשורת של נתניהו, מתאימים לטובים ורבים בברנז'ה בארץ ובעולם.
נתניהו סבל במשך שנים ארוכות מנחת זרועו של עיתון "ידיעות אחרונות" ואתר האינטרנט שלו. זו הסיבה שהציע לידידו שלדון אדלסון לממן עיתון חינמון שיהיה משקל נגד העוצמה התקשורתית של ידיעות אחרונות. ואכן, העיתון "ישראל היום" גורם לנזקים של עשרות מיליונים לתאגיד של משפחת מוזס.
ארנון מוזס ניסה מהלך פוליטי לצמצום תפוצתו של "ישראל היום", מהלך שהתקדם בעצלתיים ובינתיים... חשבון הבנק של ידיעות אחרונות המשיך לדמם. כנראה שארנון מוזס היה במצב די נואש כשהחליט שאין די בגיוס 43 חברי כנסת ליוזמה, צריך לגייס גם את ראש הממשלה. והדרך – להציע לנתניהו "הצעה שלא יוכל לסרב לה": תקשורת אוהדת תמורת התערבות של נתניהו לצמצום תפוצת "ישראל היום". כמו כל הצעה של "סנדק", אין צורך לפרט מה יקרה אם נתניהו יסרב להצעה.
פגישות מסוג זה לא נערכות בסגנון של "הייתי בסביבה אז קפצתי לביקור"... מוזס לא קפץ לנתניהו כי טייל במקרה בשכונה. הבקשה לפגישה עם ראש הממשלה מועברת תחילה בעל פה, בדרך של "גישושים" באמצעות ידיד שמקובל על שני הצדדים. המסר הראשוני בדרך כלל תמים, משהו כמו "למה שלא תיפגש עם נוני מוזס, אני יכול לסדר פגישה באווירה טובה, יש סיכוי שבפגישה אישית תצליח לשכנע את נוני למתן את עמדת ידיעות אחרונות כלפיך." לא מגלים את כל הקלפים, משאירים הפאנץ' לפגישה עצמה, אחרת הפגישה מיותרת.
מנדלבליט וארבעים פרקליטיו מבקרים את נתניהו שלא קם מיד "וזרק את מוזס מכל המדרגות". זו חוכמה של מי שמעולם לא התעורר עם ראש כרות של סוס במיטתו. תגובתו של נתניהו הייתה חכמה הרבה יותר, הוא המשיך לנהל מו"מ עם "החוטפים" כדי להרוויח זמן – כשמדברים, בידיעות אחרונות בינתיים לא יורים (או יורים פחות). השיחות עם מוזס התנהלו באוקטובר 2014 כשבמקביל מנסה ח"כ איתן כבל לקדם את החקיקה נגד העיתון "ישראל היום" (סתם כך, בגלל שהוא מוקיר את תרומתה של משפחת מוזס למדינת ישראל...).
נתניהו ניסה "להלך בין הטיפות ולא להירטב" – לא להשיב בשלילה ל"סנדק" מתוך תקווה שהליך החקיקה ייתקע לבסוף באחת מוועדות הכנסת, גם אם יעבור בקריאה טרומית. כך יובהר ל"סנדק" שנתניהו פעל לטובתו, אבל הביורוקרטיה הפרלמנטרית הכשילה את המהלך... ובינתיים – נתניהו מרוויח זמן עם ידיעות אחרונות, יורים עליו פחות. מומלץ לקרוא את הכתבה המפורטת של יואב יצחק באתר NEWS1. לבסוף "הפשע" לא התבצע.
עכשיו נותר לחכות להחלטת השימוע, האם ליצור תקדים היסטורי ולהעמיד פוליטיקאי לדין על רדיפתו אחר תקשורת חיובית. מעניין אם גם השופטים ייסחפו "בגל השנאה וההיסטריה נגד נתניהו".
מוטי היינריך
הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה
ניירות לעיטוף דגים ואבוקדו
עדיין מדפיסים שטויות על ניירות לעיטוף דגים ואבוקדו?פרשיות נתניהו חושפות שחיתות מסואבת
פרשיות נתניהו חושפות שחיתות מסואבת עמוקה מאוד שפשטה במשרדי הממשלה, רק שרוב השחיטות והצביעות מגיעה שלא מצידו של ראש הממשלה אלא מהמקורבים לצלחת שבטוחים שבחירות זה רק הסוואה לשלטון שלהם , שילטון ללא עוררין וללא בחירות.לצערי , פשעו הגדול ביותר של ראש הממשלה הוא שהוא נותן לקליקה הזאת להמשיך להתקיים ..מה פשר השנאה שלכם לביבי
די כבר עם השטיות האלה שלא הוכחו בשום מקוםהעכבר והחור.
שפירול אמר/ה : דומני שזהו בדיוק המקרה של "לאו עכברא גנב אלא חורא גנב". שיטת המשטר הדמוקרטית, המעניקה לשלטון כח עצום, בהכרח תוליד את התוצאה הזו. ועובדתית, ממשלת נתניהו לא מחדשת דבר (בהנחה שהאשמה נכונה). די אם ניזכר בממשלת רבין הראשונה.נניח שכל אנשי השלטון - בממשלה, בכנסת, וכו' מלאכים. איש לא נוטל פרוטה לכיסו. כולם פועלים לשם שמיים, בהתאם לאמונתם הפוליטית. אז מה ?! אז הם לא יחוקקו את החוק לצמצום השימוש במזומנים ? הם לא יאכפו רגולציה על ימין ועל שמאל ? הם לא יקחו מכל אחד אחוזים ניכרים מהכנסתו (במיסוי) ? הם לא יעבירו תמיכות לכל גוף נזקק ?כעת נחזור לעולם האמיתי. כל פעולות השלטון החוקיות הללו נעשות, רק שבדרך אנשי שלטון מסוימים גם מחליקים לכיסם נתח קטן. זה טוב ? בוודאי שלא, אבל ... העכבר לא היה גונב אילו החור לא היה קיים.תיק 4000
הנקודה הנוספת שלא ראיתי שמדברים עליה, היא מה נתן ראה"מ לכאורה בתמורה לסיקור בתיק 4000..הוא "אישר" לשאול אלוביץ להתאחד עם כספו שנמצא בחברת "יס", תחת המטרייה של "בזק".לא די בזה שאיש עסקים צריך אישור ממשלתי בשביל לבצע פעולה עסקית, עם הכסף הפרטי שלו, אלא שנתינת האישור הרגולטורי (הדי שגרתי, אבל זה לא העניין) הנ"ל עשויה בידיים מיומנות לההיפך לתיק שוחד(!) משל הכניס ראה"מ את ידו לקופה הציבורית, הוציא כסף ונתן לאלוביץ'.. מערכות אכיפת הצדק של המדינה הבולשביקית הזאת פשוט לא מבינות מה זה רכוש פרטי.שכרון הכוח
כל פעם מפתיע מחדש איך אנשים /אזרחים חכמים ואינטליגנטים נופלים בפח של "השופרות של המלך" . בשיא הרצינות - אני פונה לכל הכותבים והקוראים. איך יתכן שאתם לא מגנים את "המנהיג " - הפה הגדול שרומס כל חוק וסדר ומנסה בכל דרך ממניפולטיבית ושיקרתי להעוות את המציאות ולהציג אותה כלא נכונה. כולם טועים. המשטרה, הפרקליטות וכל מי שלא אומר "הן" למוצא פיו. כולם מוגדרים כשמאלונים לכן הם אלה שטועים.הוא איש ישר שאינו יודע שפרקליטיו לוקחים שוחד . והוא זכאי. נראה לכם הגיוני שהוא לא יודע מה נעשה בלישכתו?ואם הוא באמת לא יודע - אז הוא לא ראוי למשרתו.!!!!ומעבר לזה - ההתנהגות המלכותית - הוא ומשפחתו חיים על חשבון הציבור - אוכלים מה שבא להם על חשבון הציבור ומדווחים כאילו זה מהתקציב.מי משלם על ההוצאות של בנו?ושיא השיאים - הוא - העני שהונו המוצהר שווה 40 מליון שח' מבקש שאנו נממן את הפרקליטים שהוא שכר כדי להגן על מעשה השחיתות שלו.שמישהו יצביע באיזה מדינה דמוקרטית זה קרה שראש הממשלה /שר קבל כסף מהמדינה כדי להתגונן בבית משפט של המדינה על אישום שהמדינה הגישה כנגדו.כן זה קורה רק במדינות טוטליטריות שמי שלא משתחווה למלך - נשלח לכלא או ראשו נערף. באו נפרד לתמיד מאדם ששכח שהוא צריך לפעול לטובת המדינה ולא רק לטובתו .אבי
אבי נצר אמר/ה : אבי, אני לא חושב שאתה מבין את אופי האתר והקוראים.אני מתקשה לאמין שהרבה מקוראינו הם מצביעי ליכוד שרופים או מעריצים בירוקרט ("מלך") כזה או אחר (כפי שיש כאלה שמעריצים בירוקרטים לא נבחרים).וגם אם כן- לא קשור לנושא הדיון. זה לא בלוג פוליטי. יש לך הערה על גוף הדברים, תכתוב ויהיה דיון פורה ומעניין.יחי השוחד.
מי שרוצה לקבל או לתת שוחד שלא יעשה זאת על חשבוני. ביבי נתן לאלוביץ הטבה על חשבון כספי ציבור , של כמיליארד ש"ח. עבור קבלת "עתונות מפרגנת" זה מחיר גבוה מידי.חברים של ביבי חשודים בכך שתמורת סכום נמוך בהרבה שכנעו, לכאורה, נוגעים בדבר לרכוש, עבור צהל, צוללות שלמדינת ישראל אין בהם צורך. הכול תקין במדינת היהודים.על זה בדיוק דיברתי
דוד אמר/ה : מיליארד שקל "מכספי ציבור"???תבין את טענתי: אילו ביקשה המדינה להחיל את הרגולציה שלה על עסקת המיזוג ולגבות את המס המטורף הזה, זה היה פשוט שוד, כמו כל שוד אחר רק בחסות החוק (שלא לדבר שהמיזוג לא היה מתרחש והמדינה לא היתה מקבלת שקל..).איך הכסף הפרטי של אלוביץ' הפך להיות כספי ציבור? זה נורמלי? איפה אנחנו חיים?אז נתניהו גנב כספי ציבור, בזה שאמר לאיש עסקים "תקשיב ידידי, המדינה החליטה שלא לשדוד אותך ביותר ממה מהרגיל (49% מס), ואתה תכתוב עליי כתבות יפות באתר שלך."שלא תיקח את זה אישית, נתניהו הוא לא בדיוק כוס התה שלי, אבל צריך מוח בגודל של צימוק כדי לטעון טענה כזו. זה מזכיר להפליא את הטיעון של אוקאסיו קורטז על הטבת המס לאמזון שהבריחה את החברה מניו יורק "מצויין, עכשיו מדינת ניו יורק יכולה להוציא את הכסך של ההטבה הזו על משהו אחר".סלח על הלשון החריפה. אני חושב שהגיע הזמן להקים כאן "רשות להגבלים מדינתיים", בשביל לעצור את ההשתלטות של המדינה על כסף פרטי.מתנות
נתניהו קיבל מתנות ממילצ'ן וחברו ארגזי שמפניה וסיגרים בשווי כ מיליון שקל (במשך 10 או יותר שנים).אני גם רוצה. החברים שלי מקסימום מביאים לי מתנה בקבוק יין בערך של כ 50 ש"ח, מדי פעם. למה מילצ'ן נותן מתנות לנתניהו ולא לי? מה נתניהו כול כך יותר נחמד?אז נשאלות השאלות: 1. האם זה נכון? נדמה לי שנתניהו לא הכחיש, רק אמר "מותר לקבל מתנות", בסדר, אבל כמה?2. עד כמה אתה צריך להסריח כדי שיהיה מוצדק שתסולק בכוח מהשלטון באמצעות תביעה משפטית? למשל: ביל קלינטון העיד עדות שקר (ושיבש הליכי חקירה עבירות שדינן שלוש שנות מאסר) אבל הסנטורים הדמוקרטים החליטו (לדעתי בצדק) שזו לא עילה מספקת לסילוק נשיא מכהן.בכול אופן - ההליך שקיים בארה"ב נראה לי יותר הגיוני. שם לא יכולה קליקה משפטית של פרקליטים אחדים, בלתי נבחרים, לסלק נשיא מכהונתו. נשיא - אם סרח - רק הסנאט יכול לערוך לו משפט ולסלקו, והעילה צריכה להיות רצינית, כמו בגידה במולדת ולא קבלת ארגזי שמפניה.קצת סדר בבלאגן
לגבי תיק 1000בהחלט מדובר נוהג פסול , לקבל מתנות. עם זאת יש להבין שכל פוליטיקאי בעולם החופשי צריך מממנים , זה עקום אבל אלא החיים , מממנים אלה תורמים על בסיס חברות אישית , אז אם לאחר תרומה של מיליון לקמפיין גם המממן קונה שמפניה .. דוחים את השמפניה ? כמובן שלא, זה המצב והוא נכון עבור כל מפלגה ואישיות פוליטיתלגבי תיקים 2000 ו 4000מדובר במעשה לכאורה שעל פניו השוחד שהוצע לא התקבל , וגם המעשה ככול הנראה לא נעשה. חשוב , לגבי תיקים 3000 ו 4000 , מקורם במכרזים , כעת יש לבחון זאת לעומק כי הם נוגעים בנושא שצריך להיות בנפשם של כולנו. המדינה הולכת למכרזים שמייקרים את המוצר עשרות מונים ודוחים את קבלתו בשנים רבות , בעבור הסיבה היחידה שלא יוכלו לטעון לשחיתות, המשטרה לא טוענת שהמכרזים לא נוהלו לפי הספר אבל עדיין טוענת לשחיתות, משמע , שיטת המכרזים מיותרת מעיקרה ומהווה ביזבוז עצום בכספי ציבור!יש לזכור , 120 הדלפות מחקירות שאמורות להיות סודיות ביותר הם בהחלט אמתלה לפסילת תיקוכעת אנו במהלך שבו 5 תיקים מבשילים מול בכירים בפוליטיקה, בדיוק לפני בחירות , וכולם נגד אישים מהימין ...זאת ועוד , אני יכול להמשיך , הימין הוא רחוק מטלית שכולה תכלת ,אבל מי שלא רואה הטיית הדין , פשוט מסרב להביטשאלות תם
באלו נסיבות ניתן לדבר על עברות פליליות בהקשר של הפרת אמונים או שוחד בהקשר הסוגית של הון-שלטון-עיתון?במילים אחרות, מתי לדעת הכותבים יש במעשים משום היבט פלילי? ואני לא מתכוון רק לנתניהו אלא גם לקודמיו: אולמרט ושרון. באלו נסיבות ניתן להעמיד לדין על הפרת אמונים או שוחד פוליטיקאים?הפרת אמונים ומתנות
אצלנו השיטה שונה מארה"ב. שם הנשיא נבחר ישירות והוא בעל סמכויות נרחבות, לכן תהליך סילוק מיוחד.אצלנו יש שיטה פרלמנטרית, לפי הפרלמנט יכול לסלק ראש ממשלה בהצבעת אי אמון פשוטה בין אם עבר עבירה פלילית ובין אם לאו.השאלה איזו עבירה - כמה חמורה - מצדיקה סילוק ראש ממשלה מכהן. והשאלה השנייה: מי מחליט?על השאלה הראשונה: אנו נמצאים בתחום אפור שבו לא ברור מה בדיוק עבירה (קבלת מתנות? קבלת כיסוי חיובי בעיתון?) - וקשה להגדיר. התשובה לשאלה זו תהיה מושפעת, בהכרח, מהדעה הפוליטית האישית של המשיב על ביבי, בלי קשר לעבירה.לכן, הייתי אומר שבכול מקרה, גם במקרה של עבירה חמורה (מעטפות כסף כמו אולמרט) - ראש ממשלה מכהן יוכל להיות מסולק רק על ידי הצבעה בכנסת, ולא על ידי פרקליט זה או אחר.חוק דומה קיים בצרפת.אפשר להגיש תביעות משפטיות נגד ראש ממשלה אחרי שגומר לכהן בתפקידו.מבחן בוזגלו
ברור למדי שהפרקליטות לא הייתה חוקרת ולא מגישה כתבי אישום נגד אדם פרטי כמו בוזגלו, במקרה של קבלת מתנות או חיפוש פרסום בעיתון. מגישים כתב אישום רק נגד ביבי - עכשיו לך תסביר שזה לא ממניעים פוליטיים... למרות שברור שעל ביבי מוטלת חובה יותר גדולה מאשר על בוזגלו להקפיד על טוהר המידות, והוא די נכשל בקטע הזה.דרך אגב: כול מה שמתפרסם בוואינט ובכול העיתונים האחרים - יש לו מטרה אחת בלבד: ליצור הכנסה עבור בעלי העיתון. כול כתבות התיירות מפרסמים עסקים של בעל העיתון, כול הביקורת הסיפרותית מפרסמת רק ספרים שיצאו בהוצאה לאור של העיתון. אין מילה אחת שאינה משרתת אינטרסים מסחריים של בעלי העיתון.הסיפורים על עיתונות בלתי תלוי ובלתי משוחדת הם אגדות לילדים מפגרים.חוזר: "גל השנאה וההיסטריה נגד נתניהו"
שפירול אמר/ה : אולי, אך הנוהג קיים, ולצפות מכל אדם וגם מראש ממשלה להיות יותר ישר מהאפיפיור לגיטימי, אך בטווח הארוך, גם מסלול בטוח לאכזבה.'אולי' על שום מה, על שום העובדה שהמתנה איננה הבעיה, הבעיה היא שאין יכולת בידי הציבור להבחין עם המתנה נתנה בתום לב והאם היא התקבלה בתום לב ללא הטבות לצד הנותן. אך זוהי בעיקר בעיה בכוחה הנרחב של הממשלה, לציבור בעל ממשלה עם סמכויות מצומצמות ומוגבלות, פחות אכפת מה קיבל או לא קיבל עובד ממשלתי וממי.אני לא זוכר איך זה בישראל, אך בהצהרת מס באירופה יש סעיף מיוחד למתנות(הוצאה מוכרת). כך שרשויות המס יודעות טוב מאוד כאשר אני או ספקים אחרים נותנים מתנות לאנשי ציבור (לקוחות).אני תוהה מתי באירופה משהוא יזכיר שאולי המנהג הינו פסול.חוזר: "גל השנאה וההיסטריה נגד נתניהו"
הבעיה בסיפור נתניהו הוא לא שתוקפים את נתניהו, אלא שתוקפים רק את נתניהו, כאשר ישנם חברי כנסת רבים שתמכו בחוק וקיבלו סיקור אוהד בעיתון. אני לתומי הייתי חוקר אותם ראשונים על משקל low hanging fruits. אך גם אם רק הייתה מראית עין של חקירת כל החשודים במידה שווה, ניחא. אבל זילות 'שיויון בעיני החוק' יוצר דיסונס חברתי.מראית עין...
מצד אחד יש בהחלט חשד שנתניהו הגזים עם רדיפת המתנות, מצד שני - יש תמיד חשד שהגשת כתב האישום מונעת משיקולים פוליטיים. נתניהו הוא בעיה פוליטית, והכרעות פוליטיות מתקבלות בכנסת (או בבחירות) ולא בפרקליטות. אם רשויות אכיפת החוק מוצאות ראיה לשחיתות - צריך להביא אותה לכנסת להכרעה.לא צריך לתת מנדט לפרקליטים או שופטים לסלק ראש ממשלה - זה מנדט גדול מדי.עולם אוטופי של צדיקים
מי שמאמין, או טוען (כמו פרקליט המדינה), שהפרקליטים מתנהלים רק בצורה עניינית טהורה וצודקת, ואינם מושפעים מהשקפות אישיות ופוליטיות מאמין בסיפורי אגדות.זה לא שהפרקליטים מושחתים. זה שאין אדם שלא פועל על פי השקפותיו האישיות - אין דבר כזה, לא יכול להיות דבר כזה.חוזר: "גל השנאה וההיסטריה נגד נתניהו"
יעקב אמר/ה : או במילים אחרות, מי ישמור על השומרים? מי יפקח על המפקחים? מי ישפוט את השופטים?תמיד יש מישהו בראש פרמידת הכח. אם זה אדם ולא מלאך, דובון אכפת לי או חד-קרן, אותו אדם יושחת במהרה. לא משנה כמה חוקים יש, כמה ראשים יעופו וכמה ישבו בכלא. כח משחית. הדרך למנוע זאת היא לא להפוך אנשים ליצורים בדיונים אלא להפוך את פרמידת הכח לשרפרף קטןגל שנאה לנתניהו
החלפת שלטון רק בקלפי !העיתונות לא מבינה או לא רוצה להבין, השנאה היא לכל מועמד מגוש הימין ,הם לא יכולים להבין איך מנהיג ימין שנים רבות מנהיג את המדינה. זה שורש השנאה. גם אחרי משא השנאה שמרוחה על כל דפי העיתונות ,והתקשורת, מספר המנדטים של הליכוד לא יורדים ואפילו עולים !זה מעביר אותם מדעתם. לסכום הליכוד וברושם ביבי יקימו את הממשלה הבאה ! ומי שמחליט זה העם ולא העיתונות והתקשורת!לפי תפיסת המוסר שלכם כמו גם התפיסה התחוקתית
מתי שוחד או הפרת אמונים לפי ההגדרות כיום הן עברות אתיות או פליליות? נא לא להביא לי דוגמאות מישראל כיום. מה מגדיר שוחד כלא מוסרי? וכך לגבי הפרת אמונים?הגדרות מדויקות
לא לכול דבר בחיים יש הגדרות מדויקות וברורות, ולא תמיד יכולות להיות הגדרות כאלה. וגם אם יכולות להיות - הן לא רשומות במדויק בחוק.לו הכול היה מוגדר לא היינו צריכים שופטים ופרקליטים. היינו מכניסים נתונים למחשב ומקבלים את התשובה.זה לא ככה, בכול חוק יש תחומי שוליים לא ברורים, בהם צריך להפעיל שיקול דעת. ובכול חומר ראיות יש פנים לכאן ולכאן וצריך שיקול דעת.וכול שיקול דעת הוא בהכרח מושפע מהאישיות והדעות של השוקל.מתנות
איש ציבור לא צריך לקבל מתנות מאנשים פרטיים, בטח לא מתנות גדולות. אולי כן מתנות מבני משפחה.מילצ'ן חבר של נתניהו, בסדר, ממתי חבר? מגן הילדים או מהעת שנתניהו כבר היה איש ציבור? זה משנה...את עזר ווייצמן ז"ל רצו להעיף מהנשיאות כאשר התברר שקיבל מתנה של מאות אלפי שקלים מתעשיין (חבר). [בסוף ויתרו לו כי כהונתו עמדה להסתיים והוא היה חולה]נורמה...
כללית - איש ציבור לא צריך לנצל את מעמדו הצובורי כדי להתעשר. הוא לא צריך לחלק הטבות על חשבון הציבור לחברים או תורמים, תמורת תשלום, או ללא תשלום... וגם אם לא נותן הטבה תמורת ה"מתנות" - גם אז הוא לא צריך לקבל מתנות מופרזות. מה "מופרז"? שאלה טובה. שטח אפור.איש ציבור יכול לנצל את מעמדו והמוניטין שרכש בתפקידו הציבורי - כדי להתעשר, בדרך של יעוץ, שתדלנות או הרצאות וספרים תמורת תשלום. הכול **אחרי** שפרש מהחיים הציבוריים. למרות זאת - כתיבת ספר בזמן הכהונה (וקבלת תמלוגים עבור הספר) לא נחשב לפסול - צ'רצ'יל כתב כ 40 ספרים בזמן שכיהן במשרות ציבוריות רבות (שר הימיה, שר המושבות וראש הממשלה).מאידך - פוליטיקאים מחלקים כול הזמן הטבות לתומכיהם - משרות בשרות הציבורי לקרובים ומקורבים, עבודות על חשבון משרדיהם לפרסומאים, יועצים, תקציבים למוסדות... פוליטיקאים כול הזמן מחלקים "מתנות" על חשבון הציבור למקורבים, ואח"כ ה"מקורבים" "תורמים" למערכת הבחירות של הפוליטיקאי, ומציעים לו משרות טובות כאשר הוא פורש... [מרכז פרס לשלום?? מי בנה את המפלצת הזו על חוף הים ביפו ומי אישר את התוכניות??]הילרי קלינטון
הילרי קלינטון "אספה" תרומות ומתנות בעשרות מיליוני דולרים - ל"קרן קלינטון" - קרן "צדקה". היא אספה את התרומות בזמן שכיהנה כשרת החוץ, ודרשה תרומות משייכים ערבים ושליטים צקזחסטן כדי לסדר עבורם כול מיני עניינים במשרד החוץ.איש לא חקר אותה, לא התמנה חוקר מיוחד (כמו החוקר של טראמפ), ואיש לא פסל אותה מלהיות מועמדת לנשיאות. והיו עוד עבירות - כמו החשבון הפרטי בא-מייל.אם אתה במפלגה "הנכונה" (כלומר המפלגה של הפרקליטים) איש אינו חוקר אותך ואינו מגיש כתבי אישום.יחד עם זאת, מן הראוי שראש ממשלת ישראל יתנהג יפה יותר מהילרי קלינטון.חוזר: "גל השנאה וההיסטריה נגד נתניהו"
יעקב אמר/ה : זה קצת מייתר את כל העניין של להיות איש ציבור או לתרום כסף לאיש ציבור (בהנחה שמדובר בבני-אדם ולא מלאכים)מי שרוצה לעזור לחלשים, עוזר לחלשים לא רץ לשלטוןומה לגבי תיק 4000?
לא ראיתי בכתבה התייחסות לגבי תיק 4000, תיק בזק.אם נתניהו פעל לשנות החלטות רגולטוריות (בין אם אוהבים פה באתר את הרגולטור והחלטותיו זה פחות משנה, זה החוק במדינה) לטובת סיקור אוהד זוהי שחיתות מובהקת. אם הוא נתן הטבה תמורת סיקור אוהד זוהי ההגדרה של שחיתות, במיוחד כשמדובר בהטבה של מאות מיליונים.המושחת לא חייב לקבל כסף כדי שתהיה שחיתות.בסופו של דבר אם יוכיחו שנתניהו נתן הטבה משמעותית לאלוביץ תמורת סיקור אוהד אז זו שחיתות וזה פלילי.ועוד משהו
"האם ליצור תקדים היסטורי ולהעמיד פוליטיקאי לדין על רדיפתו אחר תקשורת חיובית"מה זה משנה מה נתניהו קיבל? יש כאלו שאוהבים כסף, יש כאלו שאוהבים ספרים ,יש כאלו שאוהבים בחורות ויש כאלו שאוהבים תקשורת חיובית.השאלה מה נתן ואם אפשר להוכיח את זה.